שטח 4X4 > כתבות > שטח

סיבת המוות - התייבשות

עד כמה שזה נשמע עצוב - אך יש להכיר בעובדה הבאה:

ים המוות - גוסס ופתרון אמיתי אין.

כתבתו של עמי מעודד.

כותב: עמי מעודד

האסון הסביבתי המקומי שפוקד את ים המלח מזה שלושים שנה רצופות חדל להיות בעיה פנימית מקומית והפך לנזק אקולוגי בסדר גודל עולמי ואכן גופים אקולוגיים רבים ברחבי העולם עוקבים בדאגה רבה אחרי ההתפתחויות האחרונות כמו גם אחרי מפלס המים ההולך ויורד בקצב של מטר בשנה וההשלכות הקשות של התהליך הזה על כל האזור והחיים סביבו. עד כמה שזה נשמע עצוב – אך יש להכיר בעובדה הבאה: ים המוות – גוסס ופתרון אמיתי אין. התחממות כדור הארץ והגידול החד באוכלוסייה שהובילה לניצול מוגבר של משאבי מים מתוקים גורמים התייבשותם של אגמים שונים ברחבי כדור הארץ. באופן טבעי, במקומות אלו מתבצע מעקב רציף אחרי מפלס המים בשל היותם חלק בלתי נפרד ממקורות חשובים של מי השתייה והם מקבלים את מירב תשומת הלב הנדרשת. דוגמה מקומית מאלפת ניתן ללמוד מהמעקב אחרי הקו האדום של הכינרת. ים המלח – לא זוכה לאותה רמה של תשומת לב ודאגה – והטענה המרכזית פשוטה – זהו הים הכי מלוח בעולם ועם אחוז המליחות של 32% אין כל ערך למי האגם – לא בכדי הוא נקרא ים המוות וכאן הטעות הגדולה!!!

 כותב: עמי מעודד

מסתבר שאחד הנזקים השיווקיים הכי גדולים

שנעשו למקום הכי נמוך בעולם היה השם שלו : ''ים המוות''. כי יש חיים – המון חיים סביב האגם הזה. והם נעלמים יחד עם ירידת מפלס מי האגם. ואיך זה קורה? מצוק ההעתקים ממערב ובאופן סימטרי למדי הרי מואב ממזרח לבקעת ים המלח נושקים לים המלח. מי הגשמים שיורדים על השטחים ההרריים הללו מוצאים את דרכם לנביעות מתוקות בתחתית ההרים הזורמות כולם אל ים המלח. הנביעות הללו יצרו שמורות טבע ייחודיות כדוגמת עיינות צוקים, עיינות קנה והן מכילות למעלה מ – 300 נביעות שונות הפורצות כל ימות השנה. היציבות הזו הובילה להתפתחות של מגוון ענק של בעלי חיים סביב ים המלח. ג'ונגל אמיתי. לא צריך לטוס עד לקניה כדי לפגוש 250 סוגים שונים של חרקים בניהם הנמלה האורגת, דגים שונים בניהם דגים ייחודים לאזור, ציפורים מקומיות, ציפורים נודדות ועופות דורסים נדירים שחגים במרומים מדי יום כמו גם מספר עשרות סוגים שונים של יונקים בניהם גם זאבים, צבועים, קרקלים, שועלים תנים ואפילו נמרים. אבל כולם בלי יוצא מן הכלל עומדים לחתום אבטלה... ולהעלם מהסביבה והעולם שותק. כי ים המלח נסוג ויחד אתו נעלמות כל הנביעות האלה.

 מסתבר שאחד הנזקים השיווקיים הכי גדולים

מה הקשר בין מפלס מי ים המלח לנביעות המתוקות?

פיזיקה רבותיי. מים מלוחים כבדים יותר ממים מתוקים. הנביעות המתוקות תמיד ינבעו מעל מפלס מי ים המלח אך במקום הכי נמוך שרק אפשר ומכאן שנסיגת מי ים המלח גורמת להיעלמותם של הנביעות המסורתיות והמים המתוקים בוקעים להם שנית בסמוך לקו החוף החדש. בשל הנסיגה המהירה של קו החוף הנביעות ''רודפות'' אחרי ים המלח ואינן מספיקות לשטוף את האדמה מרמת המליחות הגבוהה שלה, לייצב את הצמחייה והעצים במקביל הצמחייה שגדלה ליד הנביעה המקורית מתייבשת, לפעמים לכל התפאורה הקודרת הזאת מצטרפת שרפת פתע שמעלה באש את כל הצמחייה היבשה. כתוצאה מכך כל בעלי החיים מאבדים עניין בחיים וקיבלנו מתכון פשוט ומהיר לגיהינום שאנחנו יצרנו במו ידינו. עיקר הנסיגה של ים המלח נגרמת בשל ההתערבות האנושית כדוגמת ניצול הכרחי של מי הירדן הירמוך והארנון לשתייה, ומה שנותר באגם מתייבש בקצב רצחני על ידי התעשייה שמאדה את המים בקצב מוגבר לשימושים מסחריים של אשלגן, ברום מגנזיום ועוד. כתוצאה מהתהליכים הללו נוצרו בורות ענק במספר חופים שנקראים בולענים, החקלאות התחסלה והתיירות בסכנה. היסודות של בתי המלון בסכנה והסיבה היא התרוממות פני הקרקע שמתחת לפני הים בשל הצטברות של גבס שנותר בתהליך האידוי של המים. סיפור מורכב.

 מה הקשר בין מפלס מי ים המלח לנביעות המתוקות?

ומי אשם בכל זה?

לצערי, כל מי שקורא את הכתבה הזאת אשם. כי ים המלח הוא רק דוגמא אחת מיני רבות להרגשה ולתחושה שנקראת ''הזנחה''. הזנחה של לפחות 30 שנה ואנחנו כולנו פיתחנו יכולת מדהימה בתחום הזה. ככל הנראה זה חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו. המורכבות של בעיית ים המלח דומה לכל בעיה אחרת באזור שלנו והיא מצריכה מנהיגות אמיתית ואזרחות שמחייבת קבלת החלטות שמבוססת על חזון וחושבת גם במושגים של דור אחד או שניים קדימה. אנחנו, באי המעורבות שלנו אשמים.

ומי אשם בכל זה?

אם עוד לא הבנתם - יש רק דבר אחד שמתייבש בקצב מהיר יותר מים המלח –אנחנו.

על הכותב:

עמי מעודד כתב את הספר '' מפגשים בים המלח – טיוטה ראשונה''. הספר מתעד סדרה של פגישות אישיות שלו במקום ''הכי נמוך בעולם'' עם הדבר הכי ממולח בעולם – ים המלח בכבודו ובעצמו. ים המלח גוסס ומשתף את הקורא בחכמת החיים שלו. ים המלח מזמין את הקורא לקחת אחריות ולכתוב את הטיוטה השנייה של הספר לבדו בהמשך הספר בעמודים ריקים שהוקצו לכך. הכתיבה מתבצעת על ידי הקוראים במסגרת מסע שיוצא אחת לשבוע למקום הכי נמוך שיש –בקעת ים המלח. הספרים – עם כתבי היד של הקוראים נמסרים להוצאת הספרים רומן בשמים שמציעה אותם למכירה חוזרת בחנויות. צריך לעצור את ההתייבשות של כולנו. צרו קשר והצטרפו לחוויה - - עמי מעודד 560988 053

על הכותב:

תגובות

0 תגובות