| אז מה יש לנו כאן? (אם ואם ואם) |
|
| שקועים עמוק בבוץ של אל-אזרק | אם אתם אנשי שטח אז בטח שנתקעתם/שקעתם/חולצתם/חילצתם!
ואם אתם הרבה זמן נוהגים בשטח - אז כנראה שנתקעתם יותר מפעם אחת!
ואם טרם חולצתם או חילצתם צאו לשטח ותתקעו!
אם אתם יצירתיים אתם יכולים גם להפעיל את הדמיון - כל עוד קהל הגולשים יאהב את זה. |
|
| אז איך משתתפים? |
|
| שקיעה ושיפוע צד חריף בדיונות של הערבה הירדנית | לאחר שנתקעתם/שקעתם/חולצתם/חילצתם או שנזכרתם בתקיעה הגדולה של החיים שלכם - שבו וכתבו לנו סיפור קצר (עד 20 שורות) ושלבו בו את אחד מהמשפטים:
''פשוט לצאת מהבוץ''
''קריאה לחילוץ מהשטח''
הוסיפו תמונה (אפשר עד 3 תמונות) ושלחו ל-Email של אתר השטח המצורף:
לשליחת מייל הקליקו כאן
|
|
| איך מצביעים? או לכל סיפור יש מספר! |
|
| לפעמים רק מספר רב של כוחות סוס עושים את העבודה | לכל סיפור יש מספר סיפור המופיע בכותרת.
(שלושת הסיפורים הראשונים אינם ממוספרים והם של אתר השטח ושל RESC4U והם אינם משתתפים בתחרות).
החל מיום 4/4/2007 (שזה גם יום ההולדת ה-10 של אתר השטח הישראלי) יופיע באתר סקר עם מספרי הסיפורים והתמונות - עליכם לגלוש לסקר ולהצביע עבור הסיפור הכי טוב לטעמכם (ואפשר להצביע על יותר מסיפור אחד).
בין כל המצביעים בסקר תוגרל רצועת גרירה תקנית (כדי שתוכלו לצאת מהתקיעה הבאה בשלום).
להצבעה הקליקו כאן
|
|
| ובמה זוכים? - בפרסים יקרי ערך: |
|
| בים החולות הגדול של מדבר הסהרה | מקום 1: קורס הדרכת נהיגה (לכם, לבן משפחה או לחבר) - בשווי של 500 ש''ח.
מקום 2: סט רצועות גרירה ושאקלים - בשווי של 365 ש''ח
מקום 3: חברות באתר השטח הישראלי - בשווי של 144 ש''ח (הכוללת את כל ההטבות: הנחות מועדון, חולצה, אטלס כבישים, עט/סטיילוס מיוחדת לחשב כף היד, כרטיס הנחות פזומט ועוד...)
ובין המצביעים בסקר - תוגרל רצועת גרירה תקנית באורך 9 מטרים - בשווי של 190 ש''ח.
סך כל הפרסים בתחרות - 1,199 ש''ח.
לפרטים על הפרס למקום הראשון הקליקו כאן
לפרטים על הפרס למקום השני הקליקו כאן
לפרטים על הפרס למקום השלישי הקליקו כאן
לפרטים על הפרס שיוגרל בין המדרגים הקליקו כאן
|
|
| הסיפור של עופר אוגש: הסיפור שלא סופר |
|
| רצועות גרירה באמצע הלילה בקפריסין | אבי לימד אותי ש''חמורים אוכלים קש'' אבל אם אתה לא ''חמור גרם'' אז לפחות שלמת שכר לימוד גבוה ובתמורה קבלת ניסיון שלא יסולא בפז.
רוב סיפורי החילוצים שלי מסופרים באתר בכתבות וביומני המסעות:
רכב שננעל לו מהאימובילייזר אי שם במזרח ירדן ונגרר במהלך 3 ימים, עם גרירה ''משוגעת'' של 200 ק''מ ביום הרביעי עד שעלה על משאית גרר ירדנית.
רכב שכור שנתקעה לו תיבת ההילוכים ונשאר בלב ים החולות הגדול של מדבר הסהרה (אל תרוצו לחפש... הוצאנו אותו מאוחר יותר).
ועוד שפע סיפורי תקיעת וחילוצים בארץ, בטורקיה, קפריסין, רומניה (ויש לי רק 20 שורות). |
|
| |
|
| גרירה בשרשרת | אבל הסיפור שלא סופר - התרחש בליל שישי גשום, בשנת 1994, על האופנוע (DR600) שאני חוזר מאימון צבאי ולעצמי אני אומר ''בוא ניסע קצת על הירקון - האופנוע לא זז כל השבוע'' וכאן התחילה החוויה:
הירקון היה בשיאו - בוץ בעומק הברכיים, אני הייתי עייף ועם קיטבג קשור על הסבל ונשק ואפוד מלא עלי. השביל הפתלתל של הירקון שהיה צריך לסיים בפחות משעה נמשך שעות...
לאחר חצות (כבר שבת) מצאתי את עצמי שקוע ללא יכולת לזוז במרחק של כקילומטר מבית הקברות ירקון - שאז היה חדש.
מה עושים? הולכים לבקש עזרה מהשומר של בית הקברות.
הצלחתי לשכנע אותו שניקח את הטרקטור ששם ושהוא יבוא לעזור לי – ממש פשוט לצאת מהבוץ - אני נוהג בטרקטור, הוא יושב על האופנוע והאופנוע מחובר בחבל לטרקטור - כך עד לפתח של בית הקברות.
לאחר רחיצה עם צינור בפתח בית הקברות (הזוי לחלוטין) התברר שהקלאץ' של ה-DR כבר גמור! ואז לא הייתה לברירה כבר לקרוא לאמא שתבוא לגרור אותי עם הרכב שלה... |
|
| הסיפור של רני פלג: נתקענו אז, הייתה דממה |
|
| קצת בוץ, לפעמים מספיק כדי לתקוע את הרכב במקומו | מעשה חמורות ואהבלות של ממש. אין הגדרה קולעת מזו לתקיעה הגדולה שלי. כמה גדולה? כדי לקבל פרספקטיבה על הגודל אספר רק כי באיזשהו שלב, הפסיק האיסוזו שתקעתי בבוץ עמוק לעניין אותי והתחלתי למקד את מאמצי בחילוץ מלגזת מניטו אימתנית אותה גייסתי כדי לחלץ את האיסוזו...
כמו כל סיפור תקיעה טוב, גם זה מתחיל מהתהפכות של משאית בכביש החוף שתקעה חצי מדינה בפקקים. כמה שעות מאוחר יותר וכמה עשרות קילומטרים ממקום הארוע ואני מנצל הכרות אינטימית עם פרדסי השרון כדי לקצר את זמן השיבה לתל אביב - בתיאוריה, לפחות. הייתי צריך לוותר כאשר נתקלתי לראשונה באגם הברבורים שחסם את הדרך המוכרת לי, אבל הרי אני מכיר את כל השבילים, לא? אז זהו שלא, אבל ניסיתי. |
|
| |
|
| בדרך כלל זה כייף להשפריץ בוץ...עד ששוקעים בו (ואז כבר לא מצלמים) | בהתפצלות השלישית מהדרך, עם כניסה עמוקה יותר לתוך פרדס, כבר הייתי צריך לשוב על עקבותי. כאשר המשכתי לנסוע על שוליו של שדה כבר הייתי צריך להבין את הטעות. טוב, אז לפחות כאשר התעקשתי בעידוד האוויל שישב לימיני להמשיך גם מעבר לחריץ בנקודה הנמוכה ביותר בשדה. כמה מטרים אחרי אותה נקודה הרימו צמיגי הכביש של האיסוזו המפונפן ידיים ואני ניצלתי את ההכרות האינטימית עם האזור לחפש טרקטוריסט.
דווקא מצאתי במהירות, אבל אז אותו איש חביב נ.צ. את ההכרות האינטימית שלו עם האזור וניסה לחצות את אגם הברבורים. אני, שעמדתי מחוץ לקבינה, אוחז באיזה ברזל חלוד וחוטף שפריצים של בוץ ופיח מהאגזוז דווקא לא חשבתי שזה מצחיק. גם האיש החביב לא חשב שזה מצחיק כאשר הפריגטה שלו נטתה הצידה במרכז אגם הברבורים, שהיה הנקודה הנמוכה ביותר שניקזה את כל פרדסי האזור. טוב, אותו הוציאה משאית עם רצועות גרירה באורך 100 מטר, ישר למוסך לשם בקרת נזקים עקב הצלילה העמוקה. את האיסוזו הלבנבן הוציא שופל שדרש וקיבל 500 שקלים - למי יש כוח להתמקח כאשר הוא מכוסה בבוץ ולאחר ששחה 100 מטר חתירה לאורכו של אגם ברבורים באמצע חודש ינואר. |
|
| סוף סיפור... |
|
| קישור ל-12 הסיפורים ולזוכים בתחרות |
|
|
|
|
|
|
