טיול חוצה גבולות ומגבלות

אחרי עשרות גיחות לירדן, הטיול הזה עמד לרסק את השגרה. מהמשרד אמיר מודיע לי שיש בקבוצה לירדן 5 ג'יפים של אנשים מוגבלי שמיעה ודיבור. הוא גם מיד מוסיף שלא אדאג, שיש בקבוצה מתורגמן. הכל נשמע בסדר גמור, אבל באותו שלב ממש לא הייתי מודע לקשיים עימם נאלץ להתמודד וכיצד נפתח צורות חדשות של תקשורת.

נפגשנו כולם מוקדם בבוקר במעבר גבול ערבה. לאחר 3 שעות של ניירת מצאנו עצמנו בירדן ונסענו לאכול חומוס ופלאפל. טיפסנו למדבר הדרומי ולאחר דקות נפגשנו עם הדיונה הראשונה. עד כה הכל שגרתי. אני שם לב כי אני מסביר לאט, כדי שהחבר'ה יוכלו לקרוא את השפתיים שלי ויוצאים לכבוש את הדיונה. פתאום הבנתי כי יש בפנינו בעיה: אני מנסה לחלק הוראות בקשר וגם צועק, אבל לא שומעים אותי. אחד החבר'ה מזכיר לי שהם לא שומעים טוב. עובדים קשה יותר, עוברים לסימוני ידיים והכול מתחיל לזרום חלק יותר. בערב הגענו למאהל עייפים, אך מרוצים, לאחר יום גדוש חוויות.

ביום השני לטיול מזג האוויר היה נפלא. נסענו לארץ הקשתות והדיונות. לאחר משחק על דיונה, כשפתאום אחד הנהגים מחליט לעלות באופן עצמאי על דיונה, בזמן שכלי רכב אחר מגיח מהצד השני. מקרה הכמעט תאונה הזה הדאיג אותי למדי. אני חשבתי שדווקא בגלל מגבלת השמיעה אנשים יגלו יותר אחריות וזהירות. מה שהתברר הוא שחברי כבדי השמיעה הם אנשים רגלים לחלוטין וככאלה הם מתלהבים מדיונות ולפעמים משתטים. בנקודה זאת שיניתי גישה והתייחסתי אליהם כמו אל כל אחד וזה עבד הרבה יותר טוב. הקבוצה התחילה להתחבר, אחת הנשים החרשות גלתה כשרון מדהים בנגינה על דרבוקה וכול החברה פצחו בריקוד.

סיימנו את הטיול במעבר גבול בבית שאן, כאשר אנחנו מכירים יותר טוב אחד את השני, אך בעיקר בעלי מודעות גבוהה יותר ליכולות ולמגבלות של כל אחד מחברי הקבוצה. אני רוצה להודות לכול המשתתפים בטיול ניתנה לי זכות גדולה להדריך טיול מיוחד של חבורת אנשים מאוד מיוחדת.


לכל התמונות מהמסע הקליקו כאן