שטח 4X4

זוכרים את גיא פלג

גיא פלג, מטייל ישראלי וילד טבע, הלך רחוק עד לערוץ 'דילוג הנמר' בסין. קפץ, נסחף בנחל ושם מצא את מותו.
במלאת 3 שנים למותו מזהיר אותנו אביו מהמרחק הקצר שבין האושר הגדול לבין הטרגדייה הנוראה

מאת: אתר השטח הישראלי

26/01/09

''ערוץ דילוג הנמר'' הוא קניון צר בו זורם נהר היאנגצה בצפון חבל יונאן שבסין

בעונה הגשומה, בחודשי הקיץ, שוצף הנהר בזרימה עזה. המים חומים מסחף, ומפלס הנהר מטפס לגבהים

ואילו בחודשי החורף מתמעטים המשקעים, הזרימה נרגעת, ותחתית הערוץ נצבעת טורקיז של מים צלולים

פסל הנמר מימין מרמז על האגדה אודות הנמר שדילג לגדה הנגדית של הנהר ונתן לערוץ את כינויו

חבורת המטיילים יוליה, דניאל, אמיר וגיא בתמונה קבוצתית

חבורת המטיילים סיימה את חלקו העילי של הטרק המופלא, וירדה אל המסלול אשר מגיע עד מפלס הנהר השוצף

גיא מדלג אל סלע פנימי, כנראה על מנת לצלם משם את הנהר

עד מהרה מגלה גיא שהוא מתקשה לשוב מהסלע הזוויתי החלק אל הסלע ממנו דילג

חבריו לטיול מנסים להעביר לו קרש ארוך, כדי לעזור לו לטפס חזרה אל הסלע שממנו קפץ

שיפועו החד של הסלע מונע מגיא להתייצב כיאות על מנת לדלג חזרה

גיא משער שהדרך הבטוחה היא לרדת ולחצות דרך המים

הזרם חזק מכפי הנראה וגיא נסחף אל תוך הזרם

הוא מנסה לבלום את עצמו ובסופו של דבר מכניס את רגליו בין הסלעים המצויים מתחת לפני המים

החברים מזעיקים מיד עזרה ומספר סינים כפריים נחלצים למשימה

דניאל, אחד החברים לטיול. הוא נקשר לחבל בלוי שנמצא בקרבת מקום, בניסיון לעגן עצמו ולמשות את גיא מן המים.

הבחור הסיני שנחלץ לעזרה מפציר בדניאל לצאת ונוטל על עצמו את המשימה. הוא מעגן עצמו לאחד הסלעים בעזרת חבל ומוט עץ ומנסה להגיע אל גיא.

כרבע שעה לאחר שנכנס הבחור הסיני אל המים, הוא מאבד אחיזה, מחליק ונסחף עם הזרם.

גיא מצליח להחזיק מעמד ולהרים ראש אל מעל המים במשך כשעה וחצי, עד שגאות המים מכניעה אותו.

גופתו של גיא מחולצת לאחר כשש שעות על ידי אחד משותפיו לטיול וכוחות משטרה מקומיים.

גופתו של הסיני נמצאת למחרת בבוקר במורד הנהר.

בצירוף מקרים אלוהי, נערכו ההלוויות של גיא ושל הבחור הסיני באותו זמן, ארבעה ימים לאחר האסון.

דברי אזהרה שנשא אביו של גיא, גרי פלג, במלאת שלוש שנים למותו

האסון הגדול שפקד אותנו הוא ההוכחה לכך שהלך החשיבה הנפוץ במקומותינו, ''לי זה לא יקרה'', הרה-אסון.

העולם הוא יפה ומדהים, הטבע שבו עוצר נשימה, שופע באזורים מסוכנים, בטופוגרפיה מסובכת ובמזג אוויר הפכפך. עם זאת, מטיילים רבים, כפי שאומרים בשפת החבר'ה: ''לוקחים צ'אנס וסמוך - יהיה בסדר'' ומטיילים באופן חסר אחריות – בין היתר משום שהם מסתמכים על שירותם הצבאי, ניסיונם בטיולים או הרקע שלהם בשדה.

עלינו להסביר למטיילים כבר מגיל צעיר שגם הבטוח, עשוי להיות מסוכן.

השילוב הזה, של אנשים צעירים לאחר שרות צבאי ארוך ומייגע לפעמים קרבי, הכמהים לחופש ודרור, לשחרור, לניקוי ראש, אדרנלין ברמה גבוהה מאד, שובבות נעורים, התלהבות יתר ושימחת חיים, הגעה אל הקצה עד הסף - שיהיה מה לספר לחבר'ה ותמונה של פעם בחיים - בסופו של דבר עלול להסתיים באסון, המותיר אותנו, המשפחה והחברים, יתומים.

המסר שלי אליכם חד וברור – אסור להפסיק לטייל. צאו אל המרחב העצום לראות עולם, אל הטבע הקסום במקומות קרובים ורחוקים, הכירו תרבויות ואנשים אחרים.

תיהנו... תיהנו... תיהנו...

אך עשו זאת בצורה בטוחה, זהירה ואחראית.

בשם החברים של גיא...

גיא פגש את מותו בזרמו של נהר סוער בסין. באופן אירוני, במשך חייו גיא היה אחד מאותם אנשים שאף פעם לא נכנעו לזרם, ותמיד שמר על עקרונותיו ואישיותו המיוחדת.

תמיד חקר, את עצמו ואת הסביבה, ניסה לחיות את החיים שלו בצורה הכי אמיתית שאפשר. את המסלול הצבאי שלו, למשל, הוא התחיל בקורס טיס, הגביע הקדוש של החברה הישראלית. משם התגלגל ליחידה מובחרת, בה הוצעה לו קריירה צבאית מבטיחה וארוכת שנים. למרות היוקרה, גיא החליט שזה לא בשבילו, והעביר את זמנו בעיקר בעריכת סרטים להנאתו. לאחר שהשתחרר מהצבא חזר להתעסק במה שבאמת עניין אותו – אומנות ויצירה.אהבנו את גיא כי הוא היה פשוט הוא. לפני ואחרי הכל – הוא היה גיא.

גיא שאהב לעשות ''שטויות'', שהוציא את החברים למיזמים אומנותיים הזויים באמצע הלילה, גיא שהיה מסוגל לנגן שיר של ג'מירקואי 90 פעמים ברצף, גיא שחשב ש''זנבות'' הייתה צריכה להיות מילה ברוסית, גיא שמשום מה אהב לשאול אנשים ברחוב אחוזה – איפה זה אחוזה?

את כל הדברים האלה, ורבים אחרים, הוא עשה כמו שרק הוא יכל לעשות. עם ההומור שלו, והאישיות שלו. לא משנה כמה זה היה מוזר, או פרוע, או לא מקובל – אם הוא רצה לעשות את זה, הוא היה עושה את זה.

כשמאבדים חבר, מה שחשוב זה לא מה הוא היה אלא איך הוא היה, וגיא היה הכי אמיתי שיש.

תמונה אחרונה של גיא לפני הירידה לערוץ הנהר

על מצבת קברו חקקו הוריו את המילים

ילד טבע קסום

שהלך למחוזות רחוקים

במוסיקה אומנות ויצירה

חיבק את כולם באהבה

צילם וערך: גיא שחר

קישור לאתר של גיא שחר - יומן סין

גרי פלג (אביו של גיא): topsy@netvision.net.il

גיא פלג facebook : בקבוצה ''זוכרים את גיא פלג''

תגובות

6 תגובות

אורח/ת

26 בינואר 2009 ב 09:45

עצוב וחשוב

ח'ברה צעירים יוצאים לטייל בעולם ולא נזהרים.
חבל - אפשר לאבד את החיים ברגע!
כל הכבוד לאבא של גיא על הפתיחות.

אורח/ת

26 בינואר 2009 ב 15:40

לא קשור לג'יפים - אבל הרעיון דומה

הרפתקנות ולקיחת סיכונים (חלקם מיותרים) הם חלק בלתי נפרד מהעוסקים בספורט המוטורי.
אפשר ללמוד מהכתבה והמנסיון שנגמר ברע.

Ogash Ofer

26 בינואר 2009 ב 16:15

אכן חשוב!

יש לדעת היכן להציב את הגבול בין ההרפתקנות, הצורך לאדרנלין, היצר לבדוק את הגבולות והרצון לגלות ולחשוף דברים חדשים לבין ההכרח לשמור על החיים.
יש לקחת סיכונים מחושבים ולהשאיר מרווח ביטחון - במיוחד בחו''ל.
תודה לגרי פלג, אבא של גיא, על הנכונות להיחשף ולשתף על מנת לחנך ואולי למנוע את האסון הבא.

ממרפי

27 בינואר 2009 ב 13:55

דמעות

כל כך עצוב על לכתו של אדם כה מיוחד, התופעה קיימת ומוכרת היטב אצל הגיפאיים אשר לא פעם מסכנים את עצמם ואף את ילדיהם במעלה כל שהו (מחמל או חורשן) והכל שבשביל הכבוד. על הטראנו הקודם שלי הייתי מדבקה שאמרה כך "שטח בלי שטויות"

האם משהו יודע היכן אפשר להשיג את אותן מדבקות?

אורח/ת

28 בינואר 2009 ב 00:50

מצמרר

כל כך פשוט למנוע, ועם זאת כל כך קל ליפול למלכודת הסיכון והסקרנות.
צריך לדעת את המגבלות ולפעול ב-ב20% פחות.
המרחק בין צל"ש לטר"ש הוא קטן מאד.
לא שווה לקחת את הסיכון.
משתתף בצערו של גרי פלג.

אורח/ת

30 בינואר 2009 ב 16:55

תודה על הפתיחות.

הבעיה אצלנו שקודם אנו עושים שטויות , ואחר כך מודים בטעויות , אבל זה כבר מאוחר לחלקנו .