ישראלים בארצו של קרוקודיל דנדי

מה גורם לחמישה ישראלים, באמצע החיים, באמצע השנה, להחליט לצאת למסע הרפתקאות במקום הכי רחוק שאפשר, הכי שונה שיש - צפון אוסטרליה? הכל התחיל כשלידיו של ירון קרת, חקלאי בעבר ואיש עסקים בהווה, נפל הספר ''החלום האוסטרלי - ארבעים אלף שנות ההיסטוריה האבוריג'ינית''. בספר מובא סיפורם של ילידי היבשת האוסטרלית ושל ארצם, הקרויה ארנהם לנד, שהיא אזור סגור לאדם הלבן בכלל ולתיירים בפרט. הספר הצית את דמיונו של קרת, בעל רכב שטח וחובב הרפתקאות מושבע, והפור נפל - הוא החליט להגיע לארץ האבוריג'ינים ויהי מה. ראשון המצטרפים להרפתקאה היה אריה אוהד, חקלאי וצייד ממושב גבעת יואב. שני הצטרף עופר נצר ממושב דקל, חברו של קרת מזה עשרות שנים. השלישי היה אסף, הצעיר בחבורה, גם הוא ממושב דקל . הרביעי, אברהם בוקי, הוא האיש הטכני, ואחרון חביב אופיר רותם, צלם מקצועי מקיבוץ ברעם.

מסלול המסע שתכנן קרת השתרע לאורך שלושים אלף קילומטר, אותם עברו במשך כמאה יום. מטרת המסע היתה להגיע לנקודה הצפונית ביותר ביבשת אוסטרליה - קייפ יורק, ולחדור לארץ האסורה - ארנהם לנד. בסיס היציאה היה בעיר בריסביין, בירת מחוז קווינסלנד, על החוף המזרחי של אוסטרליה, שם נשכרו והוכנו הרכבים. קרת: ''התחלנו בעליה צפונה לאורך החוף המזרחי, לכיוון פרייזר איילנד - אי החול הגדול בעולם - שהוא בעל חופים שלא מהעולם הזה, מכוסה בצמחיה טרופית ומלא בכלבי דינגו טורפים. משם, לאורך כ-3,000 ק''מ על החוף המזרחי, המשכנו לקיירנס - העיר האחרונה בציוויליזציה. מעתה ואילך היינו רק אנחנו, התנינים, הג'יפים שלנו וגם קצת מזל, שכל והומור ישראלי.

''תשלום ראשון שגבה מאיתנו הטבע היה טביעת אחד מהג'יפים בעת מעבר נהר. שתבינו, נהרות שם הם נהרות, ולא זרזיפי ביוב. בחצית נהר סטנדרטית היית רואה את הדגים מבעד לחלונות הרכב, כאשר השנורקל מהווה את הקשר היחיד לעולם החיצון. אילתור מהיר וגרירה לאורך מאות קילומטרים במשך הלילה, באמצעות צינור השקיה שתפקד ככבל גרירה, החזירו אותנו לקיירנס להחלפת הרכב שהושבת. ''בהמשך הדרך עלינו על שרידי 'דרך הטלגרף' המיתולוגית, שנסללה לפני כמאה שנים על ידי הבריטים לצורך חיבור הקצה הצפוני של אוסטרליה עם מרכז היבשת. אזור קייפ יורק הצפוני מנותק לחלוטין בעונת הגשמים, גם היום. תוואי הדרך מסומן בעמודי הטלגרף הישנים, שהשתמרו להפליא, ובזה מסתכם הקשר היחיד שלה עם המושג 'דרך'. מדובר בעצם ביערות, בצמחיה עבותה, ובעשרות מעברי מים שורצי תנינים. לדעתי, מעבר בדרך זו הינו שיא לכל חובבי הספורט האתגרי ברכבי 4X4.

''בקצה הדרך חיכה לנו קייפ יורק, לשון סלעית הנשלחת לתוך האוקיינוס. שם לא שכחנו להניף דגל ישראל שהוכן מחולצה לבנה ועליה פסים ומגן דוד, שנצבעו בריבת דובדבנים. ''מכאן פנינו למשימה הבאה - ארנהם לנד. כדי להגיע לשם היינו צריכים להקיף את כל מפרץ קרפנטריה - ומדובר על מסע של כ-5,000 ק''מ! בסופו של מסע זה הגענו לדארווין, בירת הטריטוריות הצפוניות, עיר נמל נעימה מאד מול ים טימור. בזמן שהמבוגרים שבינינו נאבקים מול השלטונות לקבלת אישור כניסה חריג לארנהם לנד, לא ויתרו הצעירים על חווית צניחה חופשית לאור השקיעה על חוף ים טימור, הידוע בשקיעות היפות בעולם.

''סוף סוף התקבלו האישורים, לאחר הפעלת כל יכולת האילתור שלנו ויצאנו לארנהם לנד. קו הגבול הוא נהר האיסט אליגטור, שמאחריו משתרעת ארץ האבוריג'ינים. את אשר חווינו קשה לתאר. חבל ארץ פראי, לא נגוע, חיות שאינן מפחדות מבני אדם, ביצות רחבות ידיים עם מיליוני עופות מים, תוכים מכל הגדלים והצבעים, סוסים וחזירי בר, והשולט בכיפה התנין הענק - הסולטיס. ''במסענו שם התיידדנו עם בני משפחה אבוריג'ינית, מבעלי חבל ארץ זה, היכרות שהובילה אותנו למסע ציד על גבי טרקטורונים במרחבי היערות והביצות - חוויה שלא אשכח לעולם. ''קשה היה להיפרד מגן העדן הזה לחובבי הטבע, אבל מה לעשות, צריך להמשיך הלאה. הפעם לכיוון קימברלי, אזור חצי מדברי, סלעי וחרוץ בנהרות. גם המסע לשם נמדד באלפי קילומטרים (אוסטרליה היא ארץ ענקית - שטחה קרוב לשמונה מיליון קמ''ר - כמעט כמו אירופה כולה. אורכה, ממערב למזרח, עולה על 4,000 ק''מ, ורוחבה, מצפון לדרום, יותר מ-3,000 ק''מ). התחנה הראשונה בדרך היתה מפלי מיטשל - מים רבים היורדים מאות מטרים מהר גרניט - חוויה מהממת.

להורדת הקובץ לחץ כאן

''משם החלטנו לנסות ולהגיע לנקודה על גדות האוקינוס ההודי, הנקראת קריסטל הד. בדיעבד הסתבר לנו, כי הדרך שהיתה מסומנת על המפה, אינה קיימת מזה עשרים שנה. בפועל היו שם רק יערות, בוש (מרחבים פתוחים, מכוסים בשיחים נמוכים) וסלעים. כל קילומטר התקדמות גבה מאיתנו מחיר יקר בעבודות 'מע''צ'. את הקטע האחרון בדרך, שאורכו היה בסך הכל כארבעה קילומטר, עברנו במשך 12 שעות. אבל המאמץ היה שווה - עם אור ראשון התגלה לעינינו מפרץ מדהים, שההתרחשויות בו הזכירו בריכת דגים בקבוץ. כל המפרץ רתח מדגים שהגיעו עם הגאות, ולהקות דולפינים שמזנבות בהם. שיתוף הפעולה בין הדולפינים, אל מול ניסיונות ההימלטות של הדגים, היה מחזה שאי אפשר לביים. ''חזרנו ופנינו דרומה, למרכז היבשת. רצינו לחקור אזור הנקרא טייבל לנד - הרחנו שהאזור הזה יהיה מסביר פנים לשם שינוי. זהו אזור שכוח אל, ללא דרכים מסומנות, והיינו חייבים להשתמש בכישורינו בהפעלת הג'י.פי.אס. טייבל לנד מאופיין בעצי באובב עצומים בגודלם, בתילי טרמיטים ענקיים ובחיות בר כדוגמת קנגורו, סוסי בר, אמו, וחמורי בר. יש לציין, כי גם כאן אף אחת מהן אינה נרתעת מקרבת בני אדם.

''המשכנו להדרים ופנינו למדבר טנמי, שבפתחו עיירה בשם הל קריק, שם עצרנו להצטיידות ולזיווד מחודש. טנמי מאופיין בחול אדום: הדרכים אדומות והחול הדבק בכל דבר צובע הכל באדום. בשל עונת גשמים מבורכת ויוצאת דופן, הגיעו הגשמים גם למדבר והביאו איתם מרבדים אינסופיים של פריחה, שליוותה אותנו לאורך הדרך. ''בטבור הארץ חיכתה העיר המיתולוגית והמוכרת לכל מי שאוהב היסטוריה, הרפתקאות ומלחמות - אליס ספרינגס. מדובר בעיר הממוקמת בדיוק במרכז אוסטרליה, במרכז המדבר ובמרכזה של סטיוארט היי-ויי - הדרך היחידה המובילה מצפון אוסטרליה לדרומה. בעיר הזו ישנה אווירה של חלוציות, של כורי אופל, יהלומים, זהב, וזכרונות של ותיקי מלחמת העולם השנייה. ''מה יפה יותר מלסיים מסע זה באופן סמלי במרומי מקדש האבוריג'ינים - הסלע האדום שלהם - אייריס רוק! כמובן שלא מדובר בנסיעה על כביש רגיל, עליו נוסעים כל בני התמותה, אלא על מציאת דרך 'מתאימה' לנו יותר - דהיינו איפה שאין דרך כלל. עם אור ראשון טפסנו על הסלע, וממרומי המקום המדהים הזה הבנו מדוע בחרו בו האבוריג'ינים כמקום המקודש שלהם. מבחינתנו היה זה מקום מושלם לסיים בו את המסע''.

להורדת הקובץ לחץ כאן

משלחת הצלה

בדרכם, תפקדו החברים למסע גם על תקן של משלחת חילוץ והצלה. באזור פרייזר איילנד חילצו ספן אמריקאי שנרדם על היאכטה שלו בלב ים, ומצא עצמו עם אור ראשון תקוע על החוף החולי של האי. באזור דרך הטלגרף חילצו זוג ישראלי, שניסה לחצות את הדרך על גבי אופנוע, והעסק לא צלח בידם. במדבר טנמי, בעת נסיעה לאורך נהר פלמר, גילו רכב שקוע במים ובתוכו משפחה טסמנית עם שני ילדים קטנים. מסתבר שהם היו תקועים שם כבר כמה ימים, ללא יכולת להתקשר וללא יכולת חילוץ. החבר'ה נענו לאתגר ובמשך יומיים עמלו על חילוץ המשפחה, חילוץ שבמהלכו התהפך אחד הרכבים. במשך היומיים האלה התיידדה המשפחה עם החברים במסע, והיא אף חברה אליהם כשנסעו לאייריס רוק.