חוצה ישראל - יומן מסע - סוכות 2009

במסע השתתפו אנשים בגילאים שונים ועם מנטליות שונה ממשפחה למשפחה. כל אחד אוהב משהו אחר. האחד אוהב את הנוף, השני אוהב את הנהיגה וכן הלאה...המטרה העקרית שלי כמוביל, וכמדריך, זה לאחד את האנשים כדי שיהיה טיול מוצלח.
האמת שלא הייתה לי עבודה קשה. פשוט אנשים נפלאים.  אני תמיד אמרתי כי הצלחת הטיול תלויה בעיקר במשתתפים שבו. הם אלו שיקבעו אם הטיול יוכרז כהצלחה או ככשלון.
יצאנו בחול המועד סוכות שנת 2009 , מהבניאס ביום שלישי בבוקר, והגענו לאילת ביום שבת בשעה 16:45 בדיוק.
עמדנו בכול היעדים שהצבנו לעצמנו עוד ביום הראשון. בחלק מהימים הגענו בשעה סבירה לחניון הלילה ובימים בהם נאלצנו לעבוד קשה כדי לסייע למספר רכבים לעלות מעלה אחד או שניים, הגענו בשעות מאוחרות,  אך תמיד הכל היה מלווה במצב רוח מרומם ועם חיוך שלא יורד מהפנים.
היה לנו הכל, נוף מהמם, עליות מאתגרות, אוכל שחבל על הזמן, רופא שעושה סלט ירקות כמו שלא טעמתם בחייכם, ספק בירות איכותיות שדאג 'לתדלק' את החברים, פנצ'רים, חילוצים... בקיצור הכל מהכול.
תודה רבה לכל המשתתפים במסע הנפלא הזה.
עדי וייזל

תמונה קבוצתית - מערות סמך וראש מעלה סיירים

תמונה קבוצתית - מערות סמך וראש מעלה סיירים

היום הראשון - מהבניאס ליער הזורע

חניון הבניאס יום ג' 6/10/09, 10 ג'יפים עמוסים בבני משפחה ולא פחות מזה בציוד ואוכל ל 5 ימים של חציית הארץ לאורכה כאמור, מהבניאס לאילת. קבענו בשעה 08:00 וכבר בשעה 08:30 היינו בשטח.תדריך מפורט לפני היציאה, חלוקת מכשירי קשר לכולם, הסברים על 'נוהל שיירה' , תיאום ציפיות ויאללה לדרך. כפר סאלד, שמיר,שמורת נחל עורבים,עמק החולה, רחצה בירדן, תצפית מהממת על הכנרת,נסיעה לאורך המוביל הארצי,חניון לילה ביער הזורע. היום קצר מאוד ובשעה 17:45 כבר חושך מוחלט. הרכב של פדידה מתעקש לא לעלות עלייה בדרך לחניון הלילה והחילוץ לוקח אותנו פנימה לשעות החשיכה.לאחר בדיקה של הרכב התברר כי הדיסקו (דיסקברי) של משפחת פדידה פשוט עמוסה לעייפה, כל המשקל נמצא בחלקו האחורי של הרכב ופשוט אין משקל על הגלגלים הקדמיים - אין משמעות להנעה הקדמית ולרכב קשה למשוך עצמו בעליות עם שיפוע. חילוץ ה'שגריר' הפרטי של שיירת מסע חוצה ישראל מגיעה - ד'ר לנדאו פותח כננת והרכב  מעלה.   התברברות במעמקי היער עד למציאת מקום נוח ללינה ותוך 30 דקות כל האוהלים מוקמים. לנדאו מתחיל במלאכת חיתוך הסלט המסורתית שלו וכל השאר מתחילים למנגל. 4 לילות של בשר על האש לפנינו ולי ממש אין בעיה עם זה. שעה 21:00 מתחיל גשם שלעיתים מתחזק עד כדי שנאלצנו לברוח לרכבים לפרקי זמן קצרים. קיוויתי כי הלילה יעבור ללא גשם ולשמחתנו היה יבש.

תמונות מהיום הראשון

היום השני במסע - מיקנעם לקריית - גת(יער המלאכים)

הלילה הראשון עבר יחסית רגוע. הגשם בערב לפני המשיך בלילה אך הרבה יותר רגוע ובהפוגות ארוכות הרבה מאשר בערב.  למעט מאיר שהאוהל שלו נרטב לחלוטין והמזרן היה מפונצ'ר, כולם ישנו כמו תינוקות (חוץ מאלו שהנחירות הפריעו להם). היום השני למסע זה היום הראשון שבו נהגנו 10 שעות נטו ברכב וכעקרון זה היום היחידי שאף אחד לא ישכח את היום הזה,  ובעיקר בגלל מה שמצפה לנו בערב(ואף אחד לא ידע על זה במהלך כל היום דאגתי לשמור על זה בסוד). זה היום הראשון שהנהגים הרגישו את השרירים ברגלים, הרצון העז הזה לעצור ולהתמתח כ'כ גדול אבל אני לא מאפשר זאת. יש לנו מטרה וחייבים להגיע אליה, אנחנו ביקנעם וצריכים להגיע לקריית גת. אז אם עדי לא מסכים לעצור, אז מארגנים עצירה. משה רועה דאג לאיזה פנצ'ר קטן בגלגל האחורי כל זאת כדי לאפשר לחבר'ה איזה הפסקה קלה על הבוקר.   ביום השני חלפנו את :עין השופט,אזור הר חורשן,שער מנשה,המושבים הסמוכים לקלנסוה (שם הבריז משה להחליף את הגלגל המפונצ'ר ונתן קפיצה הביתה למקלחת טובה - חצוף!!). את ארוחת הצהרים עשינו ביער בן שמן בניגוד לשבתות וחגים, הפעם היער היה ריק. ארוחה טובה, חילוץ עצמות, ומייד ממשיכים דרומה תוך שאנו ממש חוצים את יער בן שמן ויוצאים בצידו השני באיזור מודיעין/לטרון. נסיעה מהירה בעמק איילון וחיש מהר אנחנו כבר באזור יער חרובית/תל צפית ומתקרבים לאזור לכיש שהוא כבר פותח בפנינו את החלק הדרומי של המסע.   בזמן הזה אני כבר מקבל פחות או יותר תמונת מצב של השעה שנגיע לחניון הלילה - טלפון מהיר למשפחה שגרה לא רחוק וטלפון נוסף לחבר יקר ארז עפג'ין ורעייתו, ולכולם אני נותן את הפקודה לצאת לדרך ולהגיע בשעה 8 בערב לחניון של יער המלאכים לחגיגה. ארז - זמר, רקדן, כוריאוגרף, צייר, ואמן. מגיע איתי ללא מעט טיולים לאלו של היומיים ואילך מביא איתו ציוד הגברה (חשמל לא בעיה- ממירים) רמקולים, מקרופונים ושירונים. אושרי אמון על הבירות  ומשה רועה אמון על היין, בזמן שכל החברים מארגנים ארוחת ערב שלא תבייש אף אולם ארועים - ארז ושאר המשפחה מארגנים את המסיבה.   לא אכביר במילים - התמונות יעשו את שלהם... ארז גרם לאנשים לצחוק, לשיר, לרקוד ולשתות והכל עד חצות ששם כבר נאלצנו להפסיק כי מחר צריך לקום ב - 06:30 לעוד יום של המסע. תודה מיוחדת לארז עפג'ין על ערב בלתי נשכח!

תמונות מהיום השני

היום השלישי מקריית גת עד הערבה(נחל אמציהו)

הבוקר של היום השלישי ללא ספק היה לרובנו קשה להתעורר. שאריות האלכוהול עדיין זרמו בדמנו אך בארוחת הבוקר לא הפסקנו להיזכר בחוויות של ערב האתמול. ביום השלישי נסענו דרך שמורת מערות סמך, שמורת פורה, הר סנסנה, יער יתיר(שם הצלחנו לארגן לחבורה הגדולה מקלחות חמות), הר אביאסף (מסלול מדהים ), ועצירה להצטיידות בעיר ערד ומשם מתחילים בירידה התלולה דרך השטח עד לנחל אמציהו. שם העברנו את הלילה.   הנסיעה מערד לכיוון נחל אמציהו עברה דרך מספר מעלות כגון מעלה הר קומות ששם התעכבנו יותר משעתיים. הרכב של פדידה ושל צוות גלבוע החליט שלא מתאים לו לעלות. השעה כבר אחה'צ, הערב מתחיל לרדת וכל הניסיונות נכשלים.  הדיסקו של פדידה לא עולה. הורדנו אוויר, חיברנו כננת, חיברנו מספר רצועות - אבל הרכב לא עולה.האמת שמדובר בעלייה לא קלה ועוד כאשר מדובר על רכב ששוקל למעלה מ - 2.5 טון עוד  לפני הציוד שאצל פדידה שוקל כמאה קילו, הרכב פשוט לא עולה. חושך מוחלט בהר קומות והחברים מנסים לאתר את המעקף של מעלה הר קומות. השעה 7 בערב ואנשים שכבר התרגלו בשעה כזו להגיע לחניון הלילה, החלו להציע כי את הלילה נעביר בתחתית הר קומות ועם שחר נצא לאתר את המעקף ונמשיך בבוקר. התעקשתי כי את חניון הלילה נעביר כפי המתוכנן ויצאנו שוב במסע חיפושים של אותו שביל ממזרי וחצוף שפשוט התחבא. איתרנו אותו, כל אלו שהצליחו לעלות המתינו ביציאה מהעוקף, ופדידה הובל אחר כבוד דרך המעקף. לרכב ולנוסעים שלום!    9 בלילה נחל אמציהו, בדרך חולפים על מגורי התאילנדים שהיו עסוקים בשתיית אלכוהול תוך שמיעת מוזיקה רועשת. פתאום כאילו משום מקום, קריאה חזקה בקשר - 'עדי תעצור יש פה פקח שרוצה אותך דחוף'. בקיצור הפקח שזיהה אותנו עוד בירדיות לכיוון הערבה ועקב אחרינו עד הכניסה לשמורה בנחל אמציהו, חשב כי בכוונתנו להמשיך בנסיעה בתוך השמורה. (כידוע לכם ההנחיות אוסרות נסיעה בשטח שמורה בלילה). עדכנתי את הפקח על התוכניות שלנו, קיבלנו ליווי צמוד עד חניון הלילה החלפת פרטים עם הפקח ויאללה אוהלים ואוכל.

ארז עפג'ין

ארז עפג'ין

תמונות מהיום השלישי

היום הרביעי מנחל אמציהו לנחל פארן

כאמור את הלילה ה-3 עשינו בנחל אמציהו. המשטח אותו רואים בתמונה עובר בימים אלו הכנה אינטנסיבית להפיכתו לחניון לילה מוסדר. האמת שלפני חצי שנה היה הרבה יותר נוח לישון שם והשטח היה ישר יותר, אך היום בעקבות עבודות הטרקטורים במקום זכינו ללא מעט אבק פודרה וכן משטח לינה לא מהישרים כבעבר. אבל כפי שידוע כאשר עייפים אז ישנים גם על קוצים. לאחר ארוחת ערב דליקטס עפ'י המסורת מהימים הקודמים ולאחר פרלמנט קצר נכנסנו לישון, ורק בבוקר זכינו לרואת את המקום בו עברנו את הלילה. נחל רחב, מצוקים מכל עבר ובעיקר שילוב של נוף מדברי עם יישובים/כפרים הממוקמים ממש בלב המדבר (נאות הכיכר ועין תמר). המסלול של היום הרביעי בעיקר מקדם אותנו לעומק הנגב. את היום הרביעי לא הסכמתי להתחיל לפני שלקחתי את החבר'ה לביקור בעין תמר - (המעיין לא היישוב) מקום קסום באמצע השממה של ים המלח. מעיין קטן מלא צמחייה המלא במים מתוקים (עם מעט גופרית), דגי נוי שהוכנסו למקום ע'י מטיילים או שהגיעו לשם מבריכות הדגים באיזור, בדרך לא דרך. איך אפשר בלי טבילה קטנה רק לצורך סימון 'וי' על המקום ויאלללה לדרך.   נסיעה מהירה ביותר, ממש ראלי בנחל אמציהו. המרקם של הקרקע בנחל אמציהו מאפשר נסיעה מהירה ומהנה ללא כל סיכון של תעלה או בור אך עם זאת ההנחיה הברורה הייתה להיות עירניים כל העת בכל מקרה של היתקלות עם מפגע בדרך.   לאחר נחל אמציהו נכנסנו ל ' ציר המעיינות ' מסלול שקיבל את שמו היות ועובר בין כמה וכמה מעיינות קטנים נחבאים בשולי הר הנגב המזרחי, בנקודת המפגש עם בקע הערבה. המעיינות שלאורך הציר בוקעים לאורך קו השבר, ולמעשה מציינים במיקומם את נקודת המגע בין הר הנגב המזרחי ובין השבר הסורי אפריקני - הוא בקע הערבה.   היום, בגלל שאיבת יתר מבארות המים בערבה, יבשו רוב המעיינות בציר זה. ניתן למצוא עדות להימצאות המעיינות בדמות עצי הדקלים והצמחייה הסבוכה הבולטת על פני השטח הצחיח.ישנם מעיינות בהם ניתן למצוא שרידי חקלאות קדומה - חרסים מהתקופה הביזנטית. לאחר הנסיעה הארוכה על ציר המעיינות, חצינו את נחל נקרות והמשכנו דרומה עד כניסה לשביל ישראל, בואך 'מואה', עלייה אתגרית במעלה עשוש. טוב לא כולם, היו כאלו שהעדיפו לוותר על 'התענוג' מראש. מציאת מקום להפסקה באיזור הנגב והמדבר הוא דבר מעצבן אם לא יודעים על המקומות הטובים (עצים או צוקים שנותנים צל).  לאחר כיבוש מעלה עשוש, נכנסנו לנחל שוש ונחנו את שעת הצהרים עם נוף וצל מדהים. תודות למצוק שבנחל עשוש.(מקום המכונה 'הפרסה'.)   חישוב מדוייק של המשך הדרך מראה כי יש לנו 3 שעות נסיעה לפחות עד חניון הליה ואין לנו זמן מיותר . בנסוף הפקח של האזור שקיבל את הפרטים עוד לילה לפני, יצר עימי קשר ואמר כי הפקח שלו ממתין לשיירה בנחל פארן ושומר לנו מקום - דבר שגרם לי להאיץ את השיירה.   נחל ברק  וכניסה מהירה לנחל פארן ישר לחניון הלילה שנשמר לטובתנו. כמובן שלא היינו לבד- קבוצה של חברים ג'פאים נוספי לנו לידנו והיה לילה בהחלט נחמד. לאחר הארוחה הוצאנו את משחקי 'החשיבה' כגון שש בש, רמי-קוב... כדי להעביר את הלילה בחברותה.  

עין תמר

עין תמר

תמונות מהיום הרביעי

מצוקי נחל עתק

מצוקי נחל עתק

היום החמישי- מנחל פארן לאילת

היום החמישי היה פשוט נסיעה בנוף מדברי נטו. יעלים, צבאים, ועוד מיני חיות נראו בשטח. נסיעה בנחל ציחור, נחל גרזי, בקעת עובדה (שם נפרדנו מכמה רכבים), חציית בקעת סיירים, נסיעה לאורך נחל בטמים ותצפית מהממת מראש מעלה סיירים. הגלישה ממעלה סיירים לכיוון נחל עתק ותצפית על קניון נחל עתק הייתה חוויה שלא תישכח. פשוט מקום מדהים ומומלץ בחום לכל מי שנמצא באזור. הבחירה בנסיעה דרך נחל עתק, הייתה שינוי של המסלול המקורי ובאה בעקבות בקשה של יוסי שחיפש שלד של רכב שזכור לו מימיו כחייל סדיר או מילואים. אז רכב/שלד לא מצאנו... אבל, כאמור, נוף מדהים מצאנו גם מצאנו.

מילות סיכום:

האמת שכל סמע ארוך מתחיל בחששות - ולא חששות של חילוצים ורכבים תקועים כי זה דווקא הופך את המסע למעניין יותר אלא חששות מאופן גיבוש הקבוצה. איזה סוג של חברים משתתפים, האם יש מספקי ילדים שישחקו האחד עם השני וימצאו שפה משותפת ותחומי עניין דומים.איך אצליח לגבש את החבורה כך שאת הארוחות נאכל כמו משפחה אחת גדולה - איך אנשים יגיבו לשינויים של הרגע האחרון בנתיב הנסיעה, האם החברים יהיו כאלו שיידחפו לאתגרים או שיעשו הכל על מנת להתרחק מכול נהיגה אתגרית בקיצור חששות מהסוג 'השני'. יאמר לזכותם של כל אחד מאלו שהשתתפו במסע כולל אלו שלא ישנו איתנו בחניוני הלילה והגיעו רק למחרת בבוקר סידור שבתחילה גרם לי לא מעט חששות אך בסופו של יום התברר כאפשרי, כאמור, יאמר לזכותם של החברים שהצלחת הטיול הייתה בזכותם - שיתוף הפעולה, הרצון לעזור, ההדדיות, חיפוש העניין והחיובי בכל דבר שעשינו, המחשבה התמידית ששום דבר לא יקרה אם נגיע מאוחר כי אנחנו בטיול והעיקר להנות הכל ביחד טרם להצלחת המסע. תודה לכל המשתתפים ומקווה לראותכם בטיולים הבאים : דוקטור דוד לנדאו ואחיינו,איציק ותמי גלבוע, ישראל וצביה, שמוליק ויוסי, אבי הלן צור וילדיהם, משפחתו המורחבת של אבי פדידה, אושרי אליה, גיל ארבלי(תודה על הדיסק),מאיר התותח,ארז מזרחי המאסף האולטימבטיבי ותודה רבה לקצינת הקשר, משה וכריסטי רועה ואחרון חביב מוטי איש בתי המלון שכל לילה ישן בבית מלון אחר ובבוקר חזר אחרי מקלחת וארוחה טובה תודה רבה לכולכם על תרומתכם להצלחת המסע. וייזל עדי