בשיאו של האביב, שמש מלטפת בשמיים, רכסים גבוהים מושלגים, פריחה ריחנית מרהיבה, שבילים הרריים שטרם נפתחו לנסיעה, נחלים זורמים בעוצמה, דיונות שיודעות לגבות מחיר ברדיאטורים, לילות עם אין סוף כוכבים והכי חושב חבורה שבאה לנהוג וליהנות מהאתגר - תודה רבה על מסע נהדר!
הרפתקאות במרוקו - חוצים את הדרא בשיא זרימתו
הרפתקאות במרוקו - חוצים את הדרא בשיא זרימתו
יש קבוצה!
לאחר מספר מפגשי הכנה הצלחנו להרכיב קבוצה המתאימה למסע אתגרי. יצאנו לדרך כשהמטרה היא לסוב את הרי האטלס דרך שיאי הגובה, לחצות את הדיונות של הסהרה ולחוות את מרוקו הפראית, האותנטית שמעטים, אם בכלל, עוברים דרכה.
מסגד חסן השני - קזבלנקה
מסגד חסן השני - קזבלנקה
היום הראשון - למרגלות הרי האטלס
יצאנו בטיסה מהארץ לעבר פריס ומשם לקזבלנקה - הבירה המסחרית של מרוקו. עצרנו לארוחת צהרים במסעדת דגים על שפת האוקיינוס האטלנטי ולאחריה המשכנו לסיור רגלי (משהו אמר מסע רגלי?) לאורך הטיילת היפה של קזבלנקה עד המסגד השלישי בגודלו בעולם הערבי - מסגד חסן השני (אביו המנוח של המלך הנוכחי - עבדאללה השישי).
מסגד חסן השני נבנה על אדמת ים שיובשה, הצריח האנדלוסי המיוחד בצורה המרובעת למרוקו ולספרד נישא לגובה של 210 מטרים (כמו 70 קומות), רחבת המסגד הענקית מזמינה עד 80,000 מתפללים ולתוך המסגד נכנסים עוד 25,000 מתפללים. המסגד נחנך בשנת 1993 לאחר כ-7 שנים של בנייה אינטנסיבית בהן העם המרוקאי, שלא מגיע להתפלל במסגד, תרם מכספו.
אחר הצהרים יצאנו מהעיר ההומה לעבר הרי האטלס. ההתחלה על כביש מהיר, איכותי הגובה תשלום על כל קטע נסיעה, ההמשך בכבישים אזוריים העוברים במרכזם של עיירות וכפרים חלקם מוארים וחלקם חשוכים ולבסוף כביש צר המטפס לכפר קטן בשם דמנאט, השוכן למרגלות ההרים, עד לשביל כורכר שהוביל אותנו ל''וילה המרוקאית'' בה אכלנו ארוחת ערב ולאחריה שינה עמוקה.
תמונות מהיום הראשון במרוקו
שבילים בוציים למרגלות מדרונות מושלגים
שבילים בוציים למרגלות מדרונות מושלגים
היום השני - ללב הרי האטלס של מרוקו
5 רכבי פאג'רו וטויוטה אחת חיכו לנו בבוקר הבהיר. קצת קניות ותדלוק כלי הרכב ויצאנו לדרך... כביש האספלט הצר התחלף לשביל הררי שחלקו חריצים עמוקים - סימן לבוץ העמוק של החורף הקשה, שהתחלף לשביל צר ובוצי ולבסוף מרעול בו אין אף כלי רכב ואפילו לא קטנוע.
מפולת בוץ קטנה וקטע דרך סחוף בזרימה מחייבים אותנו לעקוף בדרך אחרת. קטע שבילים החוצים כפרים בהם אין תנועת רכב היה שיאו של יום בו ניתן להבין שעדיין יש כפרים מנותקים במרוקו. רק אנחנו והמקומיים ועוד כמה חמורים (יש שיוסיפו גם אותנו להולכים על ארבע).
לארוחת צהרים עצרנו באוכף הרים גבוה, כך סתם בשטח. ההרים מושלגים סביב, הדרך מעט בוצית ולצד האוכף חריטות סלע בנות אלפי שנים - עדות לתרבות הפאגנית העתיקה של הברברים, תושבי ההרים הגבוהים בצפון אפריקה.
שביל מצו'קמק מוביל אותנו לדרך הראשית ואנו נכנסים ל''עמק האושר''. בין הפסגות הגבוהות והמושלגות של הרי האטלס שוכן עמק פורה, שדות ירוקים בשיא פריחתם וכפרים קטנים המתעוררים לאחר החורף הקשה. טיפוס רגלי (שוב מסע?) לתצפית מקסימה על עמק האושר חושף מראה עיניים מרהיב שלא ניתן לצילום. כפר קטן בקצה העמק, ממש בסוף השביל, מפגיש אותנו עם ילדים השמחים לקוביית שוקלד או לבלון כשכולם עכשיו בכפר יודעים מי זה שמואל. ילדים שכול עולם הדימיון והמשחק מתמצא במוט מטאטא יחד עם חצי כד פלסטיק ושני גלגלים קטנים.
בטרם חשיכה אנו מגיעים לג'יט - צימר מרוקאי, או בית פרטי ובו חדרי שינה קטנים ואוכל טעים מאוד, במרכזו של כפר בו שוכן בית הספר לטיפוס הרים והמועדון האלפיני המרוקאי.
תמונות מהיום השני במרוקו
חריטות סלע מהתקופה שהברברים בהרי האטלס היו פאגנים
חריטות סלע מהתקופה שהברברים בהרי האטלס היו פאגנים
מטפסים צפונה מעמק האושר
מטפסים צפונה מעמק האושר
היום השלישי - פתיחת ציר בלב הרי האטלס
''עמק האושר'' מתעורר, הילדים בדרך לבית הספר, חנויות נפתחות ואנו בתנועה מהירה צפונה לעבר מעבר ההרים המושלג המוציא אותנו מהעמק הפורה. השביל המטפס אל האוכף שומם לגמרי, צדדיו קירות של שלג בגובה של מטר וכול המדרונות סביב לבנים ומחזירים את אור השמש, ממש תאווה לעיניים ואושר גדול למטיילים.
לאחר שיא הגובה של המעבר - 2,940 מטרים, החלטנו לעזוב את דרך המלך הכבושה לעבר שביל הררי המחורץ מהבוץ של החורף ולאורכו מעברי מים זורמים. בקצה השביל כפר קטן בו מספר בתים ושני מקומיים הטוענים בלהט כי המשך הדרך חסומה במפולת ואף הדיפנדר הישן שלהם עומד תקוע ומכוסה בצידו השני של ההר, שכן בתחילת החורף לא יכל לטפס על הדרך הצרה ולחזור לכפר.
אנחנו מטפסים מעלה על השביל הצר בשאיפה כי נוכל לו - איזה עוד ברירה יש לנו? להסתובב לאחור תמיד אפשר?! (או לשלב להילוך אחורי ולרדת חזרה לאט לאט...). חסימה ראשונה על השביל מבהירה את ה''צרה''. חלקו העליון של השביל נסחף, התדרדר מטה ויצר ערימת סלעים על הדרך. שעה של עבודת צוות, הזזת הסלעים הגדולים, דיפון הקרקע ולבסוף קצת עבודה בפטיש של המרוקאי שעלה לראות מה הגורל הדיפנדר שלו התקוע מצידו השני של ההר.
ממשיכים לטפס על הדרך ההופכת להיות צרה עד לאוכף ממנו עוברים לצידו השני של ההר ויורדים לעבר הערוץ השומם. מסביב רק טבע פראי ואין אף כפר באופק. הדרך הופכת להיות צרה, חלקה בוצית, חלקה מעט מושלגת ואנו יורדים על קצה המצוק שכל אבן היא בעלת משמעות כשאובדן אחיזה או קרקע של אחד הגלגלים יכול להוביל לנפילה קשה במדרון החד.
שעה וחצי של נהיגה זהירה בין סלעים וקצת שלוגיות ואנו מתחברים לדרך הראשית - שביל חצי כבוש המוביל אותנו לאחר כחצי שעה של נהיגה מהירה לכפר קטן על הנהר הזורם. ארוחת צהרים בישלנו במסעדה מקומית עם המצרכים אותם אנחנו הבאנו מראש, ועכשיו אנו רק באמצע היום...
עולים על השבילים המהירים וחוצים את קו הרכס של האטלס מצפון לדרום תוך כדי שאנו עוברים מעל האגם הכחול הענק - בן אל וידאן וחוצים ערוצי מים וכפרים קטנים לאורך הדרך. עם השקיעה אנו מטפסים על האספלט הצר ומתייצבים מעל האגמים איסלי וטיסלי בגובה של 2,800 מטרים.
עוצרים לתדלק בעיירה הגדולה אימשיל וממנה מטפסים מעלה לשתות תה של ערב באגודל - הכפר הגבוה בהרי האטלס. המשך הדרך מלאה במעברי מים עם המון שלג סביב - למי שרואה את המדרונות באור הפנסים. ובשעה 21:30 אנו מגיעים למלון ההרים שלנו לארוחת ערב, מקלחת ושינה טובה.
תמונות מהיום השלישי במרוקו
באנו לעבוד - פתיחת ציר בהרי האטלס
באנו לעבוד - פתיחת ציר בהרי האטלס
במעבר ההרים של האנטי אטלס
במעבר ההרים של האנטי אטלס
היום הרביעי - חוצים את האנטי אטלס
בוקר קריר בגובה של 1,800 מטרים בלב הרי האטלס ואנו יוצאים לדרך דרומה לקניון הטודרה. הטודרה זורם, הדוכנים טרם נפתחו, הכול ירוק ופורח סביב והמלונות במרכז הקניון שוממים כי סלע ענק נפל מראש המצוק והרס את אחד המבנים.
ירדנו לעיר הגדולה טנריר - שם תיקנו צמיג והמשכנו לשבילי האבק הנצחי של האנטי אטלס. שבילים מהירים בין כפרים קטנים (משהו אמר באגי?) מוביל אותנו למרגלות קו הרכס של האנטי אטלס. שמאלה בצומת קטן ואנו מטפסים על שביל צר לעבר מעבר ההרים המבודד של האנטי אטלס. בית בודד בראש המעבר משמש לנו מקום נוח לפרסית צהרים והנאה מהנוף הסלעי סביב.
ירידה טרשית, מעט מטלטלת, לוקחת אותנו למפל נסתר בלב השטח. שבילים במקביל לנחל מובילים אותנו בין כפרים קטנים הבנויים מבוץ וטיט בתוספת אבן מקומית. ולבסוף שבילי מדבר מהירים מורידים אותנו לפאתי הסהרה. קצת כביש ואנו בטאזארין - מלון קטן על קצה המדבר.
תמונות מהיום הרביעי במרוקו
מכולת בלב האנטי אטלס ויש בה הכול!
מכולת בלב האנטי אטלס ויש בה הכול!
עוזרים לשאוב מים בבאר בקצה מדבר הסהרה
עוזרים לשאוב מים בבאר בקצה מדבר הסהרה
היום החמישי - מים בלב מדבר הסהרה
שבילים מהירים מכניסים אותנו ללב מדבר הסהרה, מסביב עצי דקל, קירות סלע שחור ובאמצע כפר טיפוסי ובמרכזו באר המים. חציית נחלים רחבים, שזרמו בסוף החורף עם שבילים משובשים מובילים אותנו לראש המכתש (להלן: מכתש עיני). על קצה המצוק יורדים לתוך הנחל הרחב ועם קצת שבילים סחופים והרבה שבילים מהירים אנו מתחברים לעמק הדרא.
מליוני דקלים, בתי בוץ בערבוב של חדש וישן, שדות קטנים ירוקים מוקפים חומות של בוץ ואנו במרכז עמק הדרא הפורה שבלב המדבר. נהר הדרא זורם במרכזו ומצידיו חול רך, מעט בוץ והכול מזמין לשקוע ולהיתקע. ומי אנו שנאמר לא לאתגר?!
אתגר קבוצתי לצהרי היום מזמן אותנו ללזרימה של הדרא. רכב במשקל 2.5 טון נסחף בנחל כאילו היה בול עץ אבל גובה המים רק עד המותניים. 3 רצועות גרירה מחוברת יחד הם כמעט חצי מרוחבו של הנחל. אי קטן וגובה במרכז הנחל וקבוצה שמוכנה להפשיל מכנסיים וכך רכב - רכב חוצים את הנהר ומקבלים עזרה מרכב נוסף. מי מאחור ומי מקדימה ולבסוף כולנו על הגדה המערבית. עכשיו נשאר קטע חולי, למצוא את הדרך החוצה ועוד ערוץ מים ובוץ - אבל קטן עלינו!
למוסך בזגורה אנו מגיעים בתחושת מנצחים (וגם קצת רטובים) ופוגשים קבוצות אירופאית המתחרות בראלי טוארג - החוצה את מדבר הסהרה. תאווה מוטורית עם משאיות ענק, צוותי תמיכה, כלי רכב, אופנועים וטרקטורונים משלימה לנו את החוויה המדברית המיוחדת.
יורדים על הכביש הצר דרומה ומולנו חוזרים מתחרים שטרם סיימו את יום התחרות. ארוחת צהרים לעת שקיעה (בדיוק בזמן!) במאהל אצל הטוארגים לאחריה יצאנו לנהיגת לילה בין הדיונות למרגלות ההרים. שמים בהירים מלאי כוכבים מובילים אותנו בין באר לנאת מדבר ובשעה 21:00 אנו יורדים לעבר המאהל השוכן בין הצמות הארוכות של הדיונות. מקלחת (במדבר!) ארוחת ערב, מדורה ושינה טובה באוהלים הנמצאים במקום מסיימים יום אתגרי וטוב.
תמונות מהיום החמישי במרוקו
קצה היכולת בחציית נהר הדרא הזורם
קצה היכולת בחציית נהר הדרא הזורם
ים החולות הקטן של הדיונות במערב מדבר הסהרה
ים החולות הקטן של הדיונות במערב מדבר הסהרה
היום השישי - דיונות במדבר הסהרה
אל לב הדיונות של שגגה אנו יוצאים בהתלהבות רבה. מורידים אוויר ומתרחקים מהמאהל שלא דרך השביל החולי. הדיונות נקיות מסימנים והמדבר קורא לנו פנימה. לאט לאט אנו מטפסים ללב הדיונות, היכן שאף היכן לא נוסע ואין שום קוליס או סימן בסביבה.
טכניקה נכונה של חציית סכינים, מציאת הדרך הטובה והתקדמות פנימה מסכין לסכין למרכז הדיונות ולשיא הגובה, כשמסביב ים חולות קטן. שני מפגשים פחות מוצלחים בין הרכב שנוסע מהר לדיונה הסטאטית ''מפצלחים'' רדיאטורים ומשביתים את כלי הרכב (באופן זמני כמובן).
אילן שמח על האתגר ואנו מפשילים שרוולים ומתחילים להבריג. הרדיאטורים נשלפים, עוברים תיקון שטח ובדיקת אטימות, חוזרים פנימה, ממלאים מים והרכבים כמו חדשים!
ממשיכים בדיונות, מקיפים את מגרש המשחקים הענק וחוזרים מסביב ליציאה דרך הוואדי החולי המהיר של שגגה - נהיגה מהירה (משהו אמר 120 קמ''ש?...) ואנחנו באיריקי - ימת מלח שרק יבשה לאחר החורף (סימני הצמיגים השקועים בחול עדיין מעתרים את הקרקע).
שוב עולה הקצב ואין כמעט אבק ואנו בתנועה מהירה מערבה. אי אפשר להתעלם מהמדבר הפורח - חוויה רב חושית בתאווה לעיניים ולחוש הריח - מדהים! וחד פעמי!
מחסום צבאי מחזיר אותנו לאזור המיושב של מרוקו, ארוחת צהרים מאוחרת בפון זגוויד, שעתיים צפונה על הכביש ולסיום שביל הררי מאובק המוביל אותנו לכניסה דרמטית היישר מתוך השטח במעלה הואדי אל וארזאזת עיר הסרטים של מרוקו. עיר מודרנית ותוססת בה אנו ישנים במלון טוב ומפנק (מגיע לנו!).
תמונות מהיום השישי במרוקו
140 קמ"ש בימה השטוחה של איריקי
140 קמ"ש בימה השטוחה של איריקי
מי אמר שאין שטח ביום האחרון?
מי אמר שאין שטח ביום האחרון?
היום השביעי - שטח על המסלול התיירותי
עייפים ומסופקים התעוררנו בעיר הסרטים וארזאזת. העיר מתעוררת לבוקר של מרוץ מרתון וסוף ראלי טוארג, אנו מחפשים מוסך לתיקוני דרך קטנים ויוצאים צפונה בנחת על הכביש הגבוה ביותר במרוקו במטרה לחצות את מעבר הכביש טיזי-טישקה בדרך למרקש.
מכיוון שהתגעגענו לשטח (ולאבק) אבל בעיקר כי הייתה כאן התערבות על הדרך פרשנו הצידה למסלול השטח התיירותי המטפס מהקסה של איט-בן חדו בין כפרים קטנים קסומים, שבילים מאובקים וקצת מעברי מים להשפיץ עד המצודה המרשימה של טילוואת.
לקראת מעבר הההרים תידלקנו ואכלנו צהרים (הפעם בזמן!) ומשיא הגובה הסלול דרך טיזי טישקה ובין שיירות של משאיות שיש לעקוף, ירדנו עד למרקש. בעיר הגדולה חיכה לנו מוסך ''הפטיש וחוט הברזל'' שם לאחריו החזרנו את כלי הרכב תקינים ובריאים וכמעט חדשים...
מלון 5 כוכבים מפנק בשדרות מוחמד השישי קלט אותנו מאובקים לתוכו ובערב חגיגה - כיכר העיר צבעונית, הומה ומזמינה! בג'מא אל פנא דוכנים, מופעי רחוב, מיץ סחוט, קצת מאכלי רחוב, מעט קניות והכי חשוב - הגלב חיכה לנו לטיפול פנים וקרקפת - לילה טוב מרקש!
תמונות מהיום השביעי במרוקו
תחילת החזרה הביתה - ביקור חובה אצל הגלב
תחילת החזרה הביתה - ביקור חובה אצל הגלב
מרקש בלילה
בבית הכנסת העתיק במלאח של מרקש
בבית הכנסת העתיק במלאח של מרקש
היום השמיני - קצת תיירות ויהדות במרקש
יום שהתחיל נינוח בליבה של העיר השנייה בגודלה במרוקו. בריכת המנרה, כניסה לעיר העתיקה דרך באב אלגד'יד, ביקור במסגד העתיק אל כתוביה עם הצריח בגובה 77 מטרים, שוק, מעט קניות, סמטאות המלאח (הרובע היהודי העתיק), בית הכנסת העתיק של מרקש - אלעזמה (1492), כיכר המחוסלים (ג'מא אל פנא) מסעדה לצהרים, כמעט מגישים את האוכל... ואז... ריצה ונסיעה מהירה לעבר שדה התעופה בקזבלנקה כי הטיסה הוקדמה. סוף טוב והכול טוב - הגענו בזמן לפריס ומשם הביתה בשמחה.
תמונות מהיום השמיני במרוקו - מרקש ביום
מפת המסלול:
מפת המסלול:
תודה לקבוצה על הנחישות, הסבלנות והסובלנות - היה תענוג יחד!
תודה לקבוצה על הנחישות, הסבלנות והסובלנות - היה תענוג יחד!
קישורים להמשך:
למסע הג'יפים הבא להרי האטלס ולמדבר הסהרה - מרוקו
למסע אופנועי הטורינג הבא - סובב מרוקו
למסע אופנועי אנדורו הבא - סינגלים ודיונות - מרוקו
לכל יומני המסעות של אתר השטח במרוקו
תגובות