טיול מועדון סוזוקי - סובב ערד דצמבר 2016

טיולי מועדון סוזוקי הפכו לעובדה קיימת, עם גרעין קשה שמתייצב לכל טיול וטיול.

הפעם נקבע המפגש בתחנת פז-ערד בבוקר שבת חורפית אך שמשית ונעימה, למסלול שהיה אמור להתחיל בערד, יורד דרומה לאורך ''ציר הגז'', עובר על המצוק הצפוני של נחל חימר, חוצה את כביש 31 ל''ציר רמבו'' ולתצפית על ים המלח מראש מעלה יאיר, ולאחר מכן נסיעה לכיוון מערב לאורך נחל מורג, עליה למיצד חתרורים, חציה נוספת של הכביש וטיפוס בדרך המתפתלת לראש זוהר וחזרה דרך מנחת ערד לתחנת הדלק פז.

רישום, חלוקת מכשירי קשר, תדריך קצר והוראות בטיחות - והיידה. אנחנו בדרך דרומה, לכיוון מנחת ערד. השיירה ארוכה – לא פחות מ-13 סוזוקים מדגמי ג'ימני וגרנד ויטארה, כולל רכב המדריך, הג'ימני האדום-ידני המיתולוגי של ''מכשירי תנועה''.

הקצב שלנו נינוח, שהרי חוזקה של שרשרת כחוזק החוליה החלשה ביותר בה - ומהירותה של שיירה נקבעת על ידי הרכב האיטי ביותר... אז אין שום טעם לרוץ, כי המסלול לא ארוך מדי, יש לנו זמן ואין שום סיבה ליצור נתקים בשיירה.

ציר הגז נוח בתחילה, אבל מהר מאוד הופך לטרשי. אנחנו עוברים בהר קינה, עוצרים לתצפית מעל ראש הר יהל, חולפים על פני הר כיפון ויורדים לארוחת בוקר נינוחה בנחל שלהבת.

החבר'ה שולפים שולחנות וכיסאות וצידניות מלאות כל טוב – איך משפחות עם שני ילדים מצליחות לדחוס את כל זה לג'ימני קטנטן?.... לא נודע כי בא אל קרבו, ממש אמנות האריזה. סוג של פלא. 

זה הזמן לפנק את החבר'ה בקפה עם הל ועוגיות ששוברים את הקרח ומשחררים את האווירה וגם המשך התנועה כבר זורם יותר. אנחנו חוצים את ''כביש המפעלים'' (כביש 258, חתרורים-צפית) ליד באר אפעה, ואחרי כברת דרך קצרה על אספלט, נכנסים לשביל האדום על מצוקו הצפוני של נחל חימר. זהו לונה-פארק מדברי חביב ומהנה לנהיגה עם הרבה עליות וירידות.

אתגר עבירות ראשון בדמות ירידת מדרגה גבוהה – קצת הזזת אבנים, קצת הכוונה מבחוץ והשיירה הארוכה ממשיכה בדרכה לתצפית על נחל חימר היפהפה, זה שיש שקוראים לו ''גרנד קניון הישראלי''. טוב נו.... הכל בפרופורציות, כן?... אבל המראה עדיין מרהיב ועוצר נשימה בזכות עצמו.

אתגר עבירות שני ממתין לנו בטיפוס מעבר נחל חתר – קצרצר אך תלול ורצוף הצלבות, כאן גלגלים מתנפנפים באוויר ונדרשת רגל נחושה על המצערת, על מנת שמערכות בקרת המשיכה יהיו יעילות, אבל הסוזוקים הגיבורים לא מתרגשים בכלל.

לאחר המתנה קצרה לאלה שבסוף השיירה (למה האחרונים תמיד בסוף?....:) חצינו את הכביש ונכנסנו ימינה ל''ציר רמבו'' המסומן בשחור, זה שקיבל את שמו לאחר שבסוף שנות השמונים, צולם כאן הסרט ''רמבו 3'' בכיכובם של סילבסטר סטלונה (בתפקיד רמבו) וששון גבאי (המגלם את איש המוג'הידין האמיץ), בו רמבו נשלח לסייע למורדים האפגניים כנגד הסובייטים באפגניסטן.

נופי מדבר יהודה נבחרו על ידי מפיקי הסרט על מנת לדמות את מראות המדבר האפגני. פניה ימינה לציר הכחול לאורך נחל מורג, ואנו בדרכנו לעבר תצפית מעלה יאיר, לארוחת צהריים, תצפית והסברים.

טיפ נהיגת שטח: נוהל שיירה

ככל ששיירה ארוכה יותר, כך קשה יותר למוביל הטיול לשלוט בה. רמת נהיגה לא אחידה יוצרת מהר מאוד פערים ונתקים. בשבילי מדבר ארוכים זה פחות נורא, כי אפשרויו תההתברברות מעטות יותר. אבל בשטח מיוער או כזה שיש בו המוני הסתעפויות, צמתי שבילים וצירים מקבילים, שיירת ג'יפים שלא תשמור על נהו לשיירה, תתפזר עד מהרה לכל רוח וייקח זמן רב לאסוף את כולם.

מבחינתו של המוביל, זה הזמן להוריד מהירות – כי כמו תמיד, קצב תנועת שיירה תמיד נקבע על ידי הכלי האיטי ביותר. מבחינת שאר הכלים בשיירה, כל נהג אחראי להביט בתדירות גבוהה במראה האחורית ולוודא שהוא רואה את הרכב שמאחוריו ושהוא בתנועה. לא רואה? עוצר מיד וממתין לו. נוצר לכם נתק ואינכם יודעים לאן להמשיך? עיצרו והמתינו במקומכם. גם אם זה אומר המתנה של דקות ארוכות. אם כולם ינהגו על פי הנוהל, תוך זמן קצר כל כלי הרכב יעצרו ועד מהרה המוביל יראה שהוא לבד, יעצור גם הוא ויחזור לאסוף את ''הכבשים האבודות''.

ארוחת הצהריים נמשכה קצת מעבר למתוכנן, וכעת מתחיל המירוץ אחרי השמש, על מנת שנצליח לסיים את המסלול באור יום. טיפוס המעלה למיצד חתרורים מאתגר כמה מכלי הרכב, ואנו נדרשים לכיוונים שלוקחים עוד זמן. השעה כבר כמעט ארבע אחה''צ והשמש לקראת שקיעה.

הדמדומים והלחץ נותנים את אותותיהם ואני מצליח להתברבר קלות ולפספס את המשך השביל. קורה. גם לטובים ביותר. שתיים-שלוש דקות מספיקות לי כדי להתאפס על עצמי ולהבין שזו לא הדרך הנכונה.

אני מסובב את השיירה בזריזות על עקבותיה וחובר מחדש לשביל הנכון, לא לפני שאנו חוצים שיפוע צד שמספק לנו דרמה קטנה – ג'ימני עמוס לעייפה, שנוטה על צידו בזווית מסוכנת ועל כן יש לבצע תרגולת שיפוע-צד כפי שאנחנו מלמדים בהדרכות הנהיגה: הפניית ההגה לכיוון הירידה, קצת גז, והג'ימני יורד בשלום ומצטרף לקבוצה על השביל. גם זה מאחורינו.

השעה חמש ועכשיו כבר חושך. על הקטע האחרון של הטיול מהכביש למנחת כבר ויתרנו – המשימה כעת היא לעבור את חמשת הקילומטרים עד הכביש ללא תקלות. ושוב נתקים בשיירה שמעכבים אותנו מעט כאן ומעט שם, בכל זאת הנסיעה בחשיכה אינה קלה. הקצב איטי, פה ושם חריצי קרקע שמאיטים עוד, בור שאחד הג'ימני מפיל לתוכו גלגל ונזקק למשיכה קלה ברצועה, אבל כולם הגיעו לכביש בשלום.

טיפ נהיגת שטח: נהיגה בחשיכה

יש כאלה שאוהבים טיולי לילה. כאלה שנערכים בד''כ תחת ירח מלא. מכבים אורות, נוסעים לאט לאט, מתענגים על אור הירח שמעניק תחושה מכושפת. אבל אני לא מדבר על טיולי לילה, אלא על טיול שמסיבות שונות השתבש והתעכב וחרג לתוך החשיכה, ועכשיו צריך לסיים אותו בשלום ולהגיע לכביש הקרוב.

בצבא אוהבים לומר ''ירד הלילה, בא ההלם'', ומתכוונים שבחושך, כושר השיפוט נפגע. היכולת לאמוד מרחקים משתבשת פלאות, כל אבן קטנה מטילה צל מאיים ונדמית כמו בולדר מהגהינום, ולעומתה בורות עמוקים ושאר מלכודות נבזיות, חומקים גם מהפקוחה והעירנית שבעיניים. תוסיפו לזה את הלחץ המנקר ברקע – את אלה שכבר עייפים ולחוצים לחזור הביתה, את האשה והילדים שמתחילים לקטר, והכל מעיק על כתפיו של המוביל.

נסיעה בחשיכה תהיה תמיד איטית יותר. כמה איטית? מספיק לאט כדי לא להעלות ענני אבק שמעוורים את זה שנוסע מאחוריכם, מספיק לאט כדי להספיק לקבל החלטות נכונות ולא להתברבר, כי טווח הראייה שלכם מוגבל למה שאלומת האורות שלכם מאפשרת – ''Don't outrun your headlights'' אומרים באמריקאית. חשוב לשמור על משמעת שיירה, אבל לא להידבק זה לזה, על מנת שעיניכם לא יפספסו סלעים, חריצים מדרגות או בורות.

עיכוב שגורר אחריו נסיעה בחשיכה יכול לקרות משלל סיבות, אבל תמיד כדאי לחשוב ולנתח את המקרה ולהפיק לקחים להבא. לתכנן את הזמנים כך שהסיכויים להיקלע לחשיכה יהיו נמוכים ככל האפשר, כולל נתיבי מילוט קלים לכביש מבטחים.

ולמי שפוטר את העניין בנפנוף יד קליל, לא לשכוח שאם מדובר בתנועה בשמורת טבע, הרי שאסור לנוע בשמורות בחשיכה כלל. גם לא על שבילים מסומנים. הקנסות, למי שעוד לא ברור לו, גבוהים מספיק על מנת שתקחו את האזהרה בחשבון ותתכננו היטב את המסלול מראש. 

את שיחת הסיכום והפרידה ערכנו בתחנת הדלק דור-אלון בערד. התנאים הראשוניים היו לטובתנו עם מזג אוויר נוח, כלי רכב מצויינים וכמה וכמה נהגים טובים ומנוסים שהיו לי לעזר רב (תודות גדולות לאלי בלסיאנו ולשמואל אליאס), ומצד שני תנאים מכבידים כמו שיירה ארוכה ושעות אור מוגבלות. ובכל זאת טיול היה מרהיב ומהנה, מוצלח וגם לא קל, שאפשר גם להפיק ממנו כמה לקחים.

תודה לכל משתתפי הטיול - חבורה איכותית שתענוג לטייל איתה. נהניתי מחברתכם, נהניתי להוביל אתכם - נתראה בטיולים הבאים!

קישורים להדרכות הנהיגה ולטיולים הבאים של מועדון סוזוקי

פרטים על הדרכות הנהיגה של מועדון סוזוקי - הקליקו כאן  
פרטים על טיולי מועדון סוזוקי הבאים- הקליקו כאן