יומן מסע חוצה ישראל עם ג'יפונים - חנוכה 2016

מתחילים מהתחלה...

הפעם אתחיל את היומן ממש מהפגישה הראשונה, ''פגישת ההכנה'' לחוצה ישראל במשרד של אתר השטח... ת'אמת בהתחלה אמרתי לעצמי מה כבר יכול להיות? מסלול לג'יפונים הכל יעבור בקלות, בלי שום בעיה! לא של נהיגה ולא בעיות טכניות, שהיו רבות בחוצה הקודם, בכל זאת הדרכים קלות, הרכבים חדשים יחסית והישנים שבהם יהיו בני 5-6 ולא 16-20 כמו במסעות הג'יפים עם הילוך כוח.

התחלנו את ההכרות הכל היה מסודר לי בראש ואת האמת הופתעתי... אנשים ברובם המכריע טיילו מקסימום יום אחד בשטח שלא לדבר על שלושה ימים או בכלל מסע של חמישה! רובם טיילו על שבילי קק''ל וזה מה שהם מכירים. פתאום הייתי צריך להכניס לעצמי לראש שלא מדובר בג'יפאים מדופלמים אלא חבר'ה שצריך לעשות איתם הכל מהתחלה ואני לא מדבר על שיפור נהיגת השטח... אני מדבר מ ה ת ח ל ה... איך מתחממים בשק''ש בחורף (לחלקם להסביר מה זה בכלל שק''ש : - )  

מתכוננים לדרך

רובם הקימו אוהל פה ושם, אבל מפה ועד רשימת הציוד הנדרשת והעמסת הרכב זה כבר סיפור אחר (טיפ ציוד בשטח). ערכנו היכרות ולאחר שהיו לנו לא מעט ביטולים החלטתי בכל זאת לצאת גם אם אנחנו רק שמונה רכבים. דבר אחד טוב היה ברור לי מהמפגש, כולם באים ללא אגו וכולם רוצים ללמוד. מה שעושה את העבודה שלי הרבה יותר קלה.

מתכוננים ליציאה, לאחר שמזג האוויר הראה לנו מי הבוס, הייתי בטוח שיהיו עוד ביטולים. הרי אין הרבה משוגעים כמונו שכשמכריזים שסופה מתקרבת הם יוצאים צפונה לחצות את ישראל... אבל אף אחד לא העלה את אפשרות לבטל, אולי מחוסר הניסיון ואולי באמת החברה היו נחושים.

חילוץ לחימום של הצוות

יום לפני היציאה החלטנו לצאת לכיוון נקודת ההתחלה, לקצר טווחים, אבל אצלי כמו שאצלי יכול לקרות, שעה לפני הנסיעה, כשאלדד מיכאלי (העוזר והצלם שלי בטיול) עוד בדרך וג'ים (כלבי הנאמן) בדיוק מתארגן ליציאה, אני מקבל קריאת חילוץ דחופה ממדריך ואיש שטח מעולה בשם יהושוע כרמל שנכנס לשפ''צ קצת בעייתי כשעשה הכנה למסע אחר באזור צפון הבקעה לכיוון טובס (לא נעים), כמובן שיצאתי מיד לעזרתו.

בדרך אספתי את צפי (צפריר מנטל) ואת שייקו (שי כספי) מהמושב עם הטרופר של צפי למקרה של חילוץ מורכב (מזל שבאו איתי כי באמת הייתי חייב עוד רכב) הדרך הייתה חשוכה כשרק ציקצוקי האור של יהושוע מבין ההרים הנחו אותנו לכיוונו. עד שהגענו אליו נאלצתי לחלץ בקטנה את צפי (חשבונית עוד תגיע) ואז התחיל החילוץ שעבר מהר הודות לצוות המיומן...

חזרתי הביתה בשעה 20:00 הסערה כבר התחילה ואין זמן טוב מזה לצאת לצפון... אלדד חבר אלי במושב ויצאנו. על מקום לישון כמובן שלא חשבנו אבל ידענו שנסתדר... וזה המקום לומר המון תודה לשומר מקיבוץ דפנה שריחם עלינו ושלח אותנו לישון מתחת לסככת תחנות האוטובוסים של בית הספר.

חוצה ישראל - יוצאים לדרך

ראשון מגיע שי זרוק, שהגיע על תקן עוזר טכני עם המונית דצ'יאה שלו, וכמו תמיד מוכן לפעולה. לאט לאט הגיעו החברים, תחת גשם קל ואיחור אופנתי הצטרף ''רכב הבנות'' שלנו שידעו ימי ניווט טובים יותר אבל בעזרת שי הגיעו. התחלנו את התדריך, חלוקת מכשירי הקשר, התקנה מראש של אמצעי הגרירה לרכבים ולדרך.

היום הראשון למסע חוצה ישראל

האמת - היום הראשון עבר חלק! נכון היה גשם פה ושם, אבל לא הסופה שהבטיחו לנו וגם לשמחתנו, כשרצינו לאכול צהריים באזור עין א-טינה, מצאנוו מקום מוגן להפסקה הגונה, כמו בהזמנה. לאחר שירדנו מהגולן המשכנו לגשרר כפר הנשיא, זכינו למחזה של מים ועוצמה - וואו.

לשמחתנו כשירד הערב שי, תושב בית שאן, ידע בדיוק לאן לקחת אותנו למחסה לילה. כך שמצאנו את עצמנו מוגנים מהגשם עם הרכבים בתוך שלד של מפעל תרופות. הדלקנו נרות חנוכה בפעם הראשונה (כך היה גם עד סוף המסע) בעזרתו של שגב שהגיע למסע עם סבא וסבתא ובאופן משמח עברנו לילה שלא סבלנו בו מהקור בניגוד למצופה.

היום השני למסע חוצה ישראל

היום השני הגיע, זה יום שאני אוהב במיוחד, כי איך לא.. ?! מטיילים בבקעת הירדן, ממש על הבית שלי, במקום שאני הכי אוהב והבקעה כמו הבקעה יודעת לזמן הרפתקאות. יצאנו לדרך ביום גשום במיוחד, עברנו מצידה מזרחי של הבקעה לכיוון מערב, דרך מעלה שי ואז נכנסנו לכיוון ראס חרובה דרך מטעי הכרמים של מושב בקעות (המושב שלי). אדמת החמרה מספקת בוץ ובכמויות, לשמחתי החבר'ה שמרו על רווחים נכונים בין רכב לרכב ולמרות ההחלקות הרבות אף רכב לא יצא משליטה ולא פגע ברכב אחר. תאמינו לי... עם כמות הבוץ שהייתה לנו זה ממש הישג. היום האתגרי והשמח הזה נתן לחבר'ה לראות למה באמת הרכבים שלהם מסוגלים ומעל לכל בלטו שתי הדאצ'יאות של גיא ושי. שני נהגים מיומנים שהצליחו לעבור כל מעלה כמעט ללא עזרה ובקלילות יחסית. הדרך נעשתה קשה יותר, ככול שטיפסנו לפסגת שמורת חרובה ככה הגשם היה יותר ויותר חזק, גם הערפל לא פסח עלינו. בשלב מסויים קלטתי שאני מכוון רכבים כשאני עומד בתוך זרימת מים לא מבוטלת וכולי ספוג מגרביים ועד ראש. אז הגיע שי ונתן לי את הפינאלה פירפור חזק וטוב לאמבטיית בוץ...  את ההחלטה לישון בחאן של מצוקי דרגות קיבלנו תוך כדי מסע בעצתו החכמה של עופר (היחידי שהגיע עם ג'יפ ומהמעטים שהיו עם קצת ניסיון). 

היום השלישי למסע חוצה ישראל

יצאנו רעננים ומוכנים ליום השלישי, שלקח אותנו ממצוקי דרגות ועד לערד לחדש מלאי. הגשם פסק ככול שהיום חלף ותגמל אותנו סוף סוף ביום רגוע עם קטעים של שמש טובה. את הלילה העברנו בחניון לילה מורג הפעם חשופים לגמרי למזג האויר. 

יחיאל הרגיש שמיצה את הטיול, אז אילנה והוא החליטו לעזוב ולנסוע הביתה, אבל לא לפני שנפרדו מכולם בחיבוקים ונשיקות וגם קנו סופגניות לכולם! ללא ספק הרווחנו שהם היו אתנו גם אם לא עד הסוף.

את הקור הרגשנו היטב בעיקר מוקדם בבוקר, עד שיצאה אלינו השמש.

היום הרביעי למסע חוצה ישראל

את היום הרביעי התחלנו כשידענו שאנחנו רוצים להספיק כמה דברים, אחד מהם הוא לעשות את המסלול היפיפה של נחל סדום ולהגיע לראות את מעלה עשוש בכדי לקבל קצת קנה מידה לרמת העבירות שלנו ולאן אפשר עוד להגיע.

זו פעם ראשונה שבחרתי במסלול שעוקף את מעלה עשוש, והאמת המסלול פשוט מדהים, דרך נוף יפיפה וגם הקיר הקרוי התיאטרון המתנשא לגובה של 60 מטר - מרשים ביותר. עכשיו יש לי דילמה חדשה כי התאהבתי במסלול עוקף עשוש.

ואז כשחשבנו שהיום נסיים מוקדם ממש כ 4 ק''מ לקראת סוף המסלול של אותו היום ''רכב הבנות'' עלה על אותו השפיץ של האבן וקרע קודם את הגלגל הקדמי שמאלי ולאחר מכן את השמאלי האחורי... תוך 7 דקות הבעיה נפתרה הוחלפו 2 הצמיגים שאיבדו כשירות יחד עם זאת המחיר היה לא פשוט רחל נידבה את גלגל הספייר שלה לטובת הבנות וכך נשארנו עם 3 סוברואים וגלגל ספייר 1... 

לקראת הערב הגענו לחניון הלילה האהוב עלי חניון אשלים הוצאתי את ההפתעה שהכנתי לילדים (לפידים) ושוב הדלקנו חנוכייה רק שהפעם חנוכייה אנושית עם לפידים, אפילו יצאנו לטפס על הגבעה ממול בתהלוכת לפידים קטנה משלנו.

את ארוחת הערב האחרונה של החוצה אכלנו כולם יחד כמיטב המסורת. האמת שאם אני חושב על זה את רוב הארוחות שלנו אכלנו יחד במסע הזה כי הקבוצה המדהימה הזאת התגבשה מאוד מהר והרגשת המשפחתיות סבבה את כולנו. 

היום החמישי למסע חוצה ישראל

היום האחרון למסע. בגלל מלאי צמיגי הספייר מתקלות פנצ'ר מרובות החלטנו לוותר על המסע הרגלי המסורתי בקניון עדה ולהמשיך ישירות אל ''מטוסי המטרה'' לצילומים.   

משם שילבנו נסיעה על כביש 10 שנפתח לאחר לא מעט זמן והיה נהדר. נשאר עוד דבר אחד חשוב להספיק והוא להגיע לפנצ'ריה בזמן בכדי להחזיר לרחל את הספייר שתרמה ל''רכב הבנות'' ושנוכל לחזור כולנו כמו שהגענו ועם ספייר ברכב. אז עלינו על כביש 10 משם לכביש 12 עד לנחל שלמה עליון שעצר את נשימתנו ביופיו ואז... איזה סיום יש לנו לחוצה הזה כשהים האדום ואילת פרושים לפנינו.

קצת דברי פרידה ומשוב, חיבוקים, הבטחה לשמור על קשר, קבוצת ווצאפ פעילה ו...ניפגש במסע הבא.

תודות לסיכום

לסיכום הייתה לי זכות גדולה להכיר את הקבוצה הזאת וחברויות חדשות נרקמו, חבורה שדואגת ותומכת אחד בשני, שאוהבת ללמוד ותמיד משאירה שטח נקי. והכי חשוב אהבת הארץ היא חלק מכל אחד ואחד מאתנו, למדתי מהקבוצה הזאת המון.

ועוד חשוב לכתוב המון המון תודה לצוות שעבד איתי שי זרוק ואלדד מיכאלי (שגם את הרוב צילם) לג'ים שתמיד מלווה אותי ולבני פלדבאום שתמיד תמיד עוזר לי בתכנון המסלולים.

קישורים להדרכות הנהיגה ולטיולים של אתר השטח בארץ ובעולם:

פרטים על הדרכות הנהיגה של אתר השטח - הקליקו כאן  
פרטים על טיולי הג'יפים של אתר השטח בארץ - הקליקו כאן  
פרטים על טיולי הג'יפים של אתר השטח בעולם - הקליקו כאן   

ואיך היה לך חוצה ישראל?

קישורים למסעות חוצה ישראל הקרובים:

מסע חוצה ישראל 6 ימים אתגרי - 5/2/17 עד 10/2/17 מסע חוצה ישראל 5 ימים - פסח 2017 מסע חוצה ישראל לרכבי 4X4 ללא הילוך כוח - פסח 2017