דף מתוך

מבחן דרכים: פיג'ו Peugeot 3008

ה–3008 החדש של פיג'ו שולף אס כבר באולם התצוגה
ועל הכביש חושף שיש לו עוד כמה בשרוול...
רכבי פנאי עם הנעה קידמית בלבד

בשנים האחרונות עולם רכבי הפנאי צמח, תסס ותפח בקצב מהיר. דגמים, תתי–דגמים וגרסאות הופיעו חדשות לבקרים, ונדמה שהיצרנים נמצאים במירוץ מטורף ליצור נישות חדשות. חוץ מהצרפתים, ופיג'ו–סיטרואן בפרט. נדמה כאילו המהנדסים הצרפתים בהו בתזזית הכללית בחוסר הבנה, ממלמלים לעצמם ''אבל מיניוואן הרבה יותר שימושי!'' בעודם מכרסמים קרואסון חמאה טרי.

הדגמים שהציגו כדי להתמודד בקטגוריה הזו, בה עיצוב ותדמית הן בעלות חשיבות ראשונה במעלה, נראו כמו התוצאה של גרירת רגליים סרבנית של מחלקת העיצוב. הדור הראשון של 3008 (קישור) נראה כמו מיניוואן שמישהו הלביש עליו מסכת שטח ברגע האחרון, וה–2008 (קישור) שלפני מתיחת הפנים נראה כמו 208 סטיישן שהוגבה בכמה ס''מ רגע לפני החשיפה הרשמית. המקבילה המוטורית, אם תרצו, לאיך שנראה כרטיס ברכה שהכרחתם את הילד לצייר לכבוד היומולדת של הדודה...

התעוררות

אבל כל זה שייך לעבר, לפחות אם לשפוט על פי המראה של ה–3008 החדש. כי את האפרוח השמנמן והלא בדיוק–נאה מחליף ברבור אמיתי. זה מתחיל בעיצוב החיצוני, שמצליח להיות מקורי, מעניין, שונה מאוד מהמראה המקובל בתחום, ובכל זאת לא משונה או מוזר.

מזוויות מסוימות הוא נראה קצת צר מדי, אבל בזה בערך מסתכמות התלונות. עיצוב הגריל הזקוף מזכיר, ולא במקרה כנראה, את עיצוב החרטום החדש שקיבל ה–2008 במתיחת הפנים, אבל הטיפול בשאר חלקי המרכב מוצלח יותר מאשר ב–2008. והעיצוב, בעיקר בגרסאות הבהירות שמבליטות את הגג השחור, בהחלט נאה.

אבל השוס האמיתי נמצא בפנים. תא הנוסעים של ה–3008, לפחות ברמת האבזור פרמיום שהתייצבה למבחן, פשוט גורם לך לבהות מסביב בתדהמה ברגעים הראשונים.

לא ברור איפה מצאו ראשי PSA את צוות עיצוב הפנים הנוכחי שלהם, אבל כדאי להם להגדיל להם את המשכורת, או לחלופין לאזוק אותם לרצפה, וכמה שיותר מהר. אם תא הנוסעים של הקקטוס הפגין שיק צרפתי קלאסי, והצליח להיראות טוב למרות אילוצי המחיר הקשים, הרי שתא הנוסעים ב–3008 פשוט יפיפה.

שילוב אלגנטי של סוגי חומרים ומרקמים ופיסול תלת–ממדי שמרתקים את העין ומושכים את היד ללטף ולגעת. תא נוסעים שמציע את אותה תחושת ''פרמיום'' חמקמקה, שקשה להגדיר במילים אבל קל מאוד לזהות כשרואים - למשל כשרואים את שורת כפתורי האלומיניום לרוחב הקונסולה המרכזית.

לתחושת ה''פרמיום'' תורם כמובן גם האבזור העשיר יותר ברמת האבזור הזו - בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם, גג פנורמי... וגם מערכות בטיחות מתקדמות: תיקון סטייה מנתיב, ניטור שטחים מתים ועמעום אורות אוטומטי. וחבל שאלו מגיעים רק ברמת האבזור הגבוהה (שגם היא נעדרת מערכת בלימה אוטונומית).

ואחרי שכל זה נאמר - במבט שני אפשר לאתר כמה משטחים שלא מחוברים בצורה מפולסת לחלוטין ושמים לב שמערך מצלמות ''מעוף הציפור'' לא הכי מוצלח. ועדיין, סלחנו לפיג'ו על הגליצ'ונים לאור התוצאה הסופית.

ותא הנוסעים לא רק יפה אלא גם מרווח, גם מלפנים וגם מאחור. למרות שבפיג'ו החליטו לשמור על הקונסולה המרכזית המגודלת שממשיכה אל המרווח שבין שני המושבים הקדמיים, עדיין יש מספיק מקום לברכיים, והתקרה הגבוהה דואגת למרווח ראש ראוי.

המושב עצמו נוקשה מדי, ולמרות אפשרות כיוון תמיכה לגב תחתון ולאורך בסיס המושב, לא הצלחתי לכוון אותו לטעמי; היו ל–PSA מושבים נוחים יותר לאורך ההיסטוריה. מאחור המצב טוב יותר, המושב עמוק והמשענת בזווית הנכונה, ויש די והותר מקום לארבעה מבוגרים, גם מגודלים. לחמישי, כמו תמיד, לא הכי נוח, גם בגלל מבנה המושב, וגם בגלל יציאת המיזוג שגוזלת מעט מהמקום לברכיים.

אבל סעיף נוחות התפעול משלם מחיר על העיצוב. לא מחיר גדול, אבל פה ושם נתקלים בפרטים שברור שהמעצב גבר בהם על אחראי הממשק. ידית ההילוכים, למשל, מעוצבת בצורה נאה האמורה, ומצליחה, להזכיר סטיק של מטוס. אבל התפעול שלה לא הכי אינטואיטיבי, ומיקום כפתור המצב הידני די מגוחך. החלפת הילוכים ידנית, אגב, אפשרית רק ממשוטים מאחורי ההגה, ולא מהידית עצמה.

גם כפתורי תפעול מערכת המולטימדיה (המקורית, כולל גיור כהלכה) נועדו להזכיר תא טייס - עניין שהתחיל עוד בדור הראשון - והם אכן נאים מאוד, אבל תפעול המערכות השונות יכול להיות מעט מסורבל, וכך גם תפעול מחשב הדרך בלוח המחוונים. זה האחרון, אגב, הוא דיגיטאלי לחלוטין ומאפשר בחירה בין מספר מצבי תצוגה.

ולסיום סיומת - תא המטען גדול, בעל מבנה מלבני ופרקטי ומחביא תחת רצפתו המעט גבוהה גלגל רזרבי בגודל מלא - על חישוק קל! יופי.

גריפקונטרול

אגב גלגלים וגודל מלא - רכב המבחן נעל חישוקי ''19. יש גם חישוקי ''18 אם רוצים את מערכת הגריפקונטרול, שמשודכת לצמיגי M S. אחזור על מה שכתבתי במבחן ל–2008 (קישור למבחן): בכלי בלי שום יומרות שטח כמו זה, מדובר במערכת מיותרת - תרומתה ליכולת השטח שולית, ומצד שני פגיעתם של צמיגי ה–M S בעידון ובאחיזה משמעותית.

ואגב גלגלים וגודל מלא - הצמיג הוא במידה המאוד לא מקובלת של 205/55–19. משמע ברוחב וחתך של צמיג משפחתית מקובל, רק על חישוק גדול יותר ב–''3. השילוב המוזר הזה אמור לתת את הטוב שבכל העולמות - מראה של גלגל גדול כמו שאוהבים המעצבים והלקוחות, וצריכת דלק של צמיג לא רחב כמו שאוהבים תקני זיהום האוויר...

קלות רגליים

את יחידת ההנעה של ה–3008 החדש אנו מכירים כבר ממתיחת הפנים של הדור הקודם. המנוע חזק מספיק, גם אם לא שש במיוחד לעלות לסל''ד גבוה, והתיבה עם חלוקת הילוכים נכונה (עד כמה שזה עוד משמעותי בעידן של מנועי טורבו עם עקומות מומנט שטוחות ורחבות) אך מעט עצלה. אלא שהפעם התווסף לחבילה כפתור 'ספורט' ששופך מנה גדולה של אספרסו במורד גרונה של התיבה, והופך אותה לזריזה, כמעט תזזיתית. ונדמה שגם המנוע מקבל משנה מרץ.

התוצאה, בכל מקרה, חיה ותוססת בהרבה, ובהחלט מספקת. צריכת הדלק גם היא מרשימה - בשיוט ארוך על כביש שש סיפר מחשב הדרך על כ–18 ק''מ שעברנו על כל ליטר, ובסך המבחן כ–11.5 ק''מ לליטר. בהחלט נאה בהתחשב באופי הנהיגה.

ההגה הקטן - גם כאן יישמה פיג'ו את תכנון עמדת הנהג החדש שלה, עם הגה קטן ונמוך; עניין שדורש הסתגלות, אך אני אישית מחבב - יוצר תחושה של הגה קצר, למרות אורך בתחום המקובל (כשלושה סיבובים מנעילה לנעילה). התגובה להפניית ההגה זריזה.

ואף על פי שרוחב הצמיגים הצנוע יחסית העלה חששות לגבי רמת האחיזה, והנטייה שלהם ''לפרפר'' ביציאה חזקה מהמקום חיזקה את החששות, הרי שבפניות מתברר שיש די והותר אחיזה. המתלים מרסנים היטב תנודות מרכב וזוויות גלגול, והתוצאה הסופית היא יכולת שינוי כיוון, גם ברצף, ברמה שנדיר לפגוש ברכבי פנאי בגודל הזה, והתנהגות ניטרלית מאוד, אדישה לפרובוקציות/טעויות נהיגה.

על הכביש

אותם מתלים סופגים היטב גלים ושיבושים בכביש הבין עירוני ומצליחים להעלים ביעילות גם שיבושים קטנים, אבל מתקשים להתמודד עם מחדלי סלילה של ממש בתנועה במהירות עירונית, ומדי פעם חובטים בנהג ובנוסעים. בידוד רעשי הכביש והמנוע טוב, אבל רעשי הרוח שמתחילים להרים ראש כבר במהירות של 100–110 קמ''ש פוגעים בנינוחות בשיוט מהיר.

עתיד וורוד

הצליח להם, שם בפיג'ו. לא ברור אם אלו השותפים הסינים החדשים שהצליחו לנער אותם ולגרום להם לנטוש את הקרואסון לטובת שולחנות השרטוט, או סיבה אחרת - אבל זה גם לא משנה. אם ה–3008 החדש מראה את פני העתיד לבוא מבית האריה, הרי שיש לאנשי היבואן סיבה טובה להיות אופטימיים.

כי ה–3008 החדש הוא לא רק רכב יפה - במיוחד מבפנים - אלא גם אופה. הוא מרווח, חזק, חסכוני למדי, מאובזר היטב (לפחות בגרסה הזו) ובעל נימוסי כביש ראויים. הוא רכב שאין בו מגרעות רבות - ויש לו מעלות גדולות. שילוב שבהחלט מצדיק תשומת לב מצד כל מי שחשב לקנות רכב פנאי בתחום המחירים הזה. תחום מחירים שכולל שתיים מהמכוניות הנמכרות ביותר בישראל בשנה החולפת - קיה ספורטאז' ויונדאי טוסון (מבחן השוואתי).

נתונים טכניים פיג'ו Peugeot 3008 אוטומטי 1.6 ליטר טורבו

מנוע בנזין, 4 ציל', קדמי-רוחבי, 1598 סמ’‘ק, טורבו

תזמון 16 שס', גל זיזים כפול, תזמון משתנה

הספק/סל’‘ד 165 כ’‘ס/6000

מומנט/סל’‘ד 24.4 קג’‘מ/1400

תמסורת אוט', 6 היל', הנעה קדמית

קוטר סיבוב (בין מדרכות) 10.7 מ'

מתלים קדמיים מקפרסון

מתלים אחוריים זרועות עוקבות, מוט מייצב

בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/דיסקים

מערכות עזר: תיקון והתרעת סטייה מנתיב, ניטור שטחים מתים, תאורה אדפטיבית, זיהוי תמרורים

צמיגים ק'/א' 205/55-19

בסיס גלגלים 267.5 ס’‘מ

אxרxג 161.5x184x445 ס’‘מ

משקל 1300ק’‘ג

תא מטען 520 ליטר

מיכל דלק 53 ליטר

מהירות מרבית (יצרן) 206 קמ’‘ש

0 ל-100 קמ’‘ש (יצרן) 9.9 שניות

צריכת דלק (ממוצע מבחן) 11.6 ק’‘מ/ליטר

דרגת זיהום 7

מחיר 155,000 שקלים (מבחן, 175,000 שקלים)

אחריות 36 חודשים

ציון מבחן ריסוק: (E-NCAP)

5 כוכבים

בטיחות מבוגרים 86%

בטיחות ילדים 85%

הולכי רגל 67%

תגובות

0 תגובות

דף מתוך