יומן מסע - טיול אמצע השבוע לפריחות בנגב המערבי

יצאנו למסלול הכי טריוויאלי שאפשר - "דרום אדום" בנגב המערבי. ולמרות שכולם כבר היו וכולם כבר מכירים - בכל פעם המראה מרגש מחדש.
הדריך: עופר אדר. צילומים: דוד אלעזר ועדי אדר

כשהתחיל טרור העפיפונים והשריפות כילו כל חלקה טובה בסמוך לגבול עם עזה, הבטחנו לעצמנו כשבחורף, כשהכל יוריק ויפרח, ניסע להתרשם מהתחדשות הטבע. עשינו זאת ולא התאכזבנו. למרות שסימני השריפות עדיין ניכרו מכל עבר, הירוק שלט ופריחת הכלניות האדומות נדמה שהיתה שופעת יותר מאשר בכל השנים האחרונות.

כשתכננו את המסלול, העובר בחלקו סמוך מאוד לגבול הרצועה, עלה חשש שאולי נצטרך לשנות אותו בשל הרעה במצב הביטחוני. הכנו מסלול חלופי אבל לא היה צורך בו, שכן הגבול היה שקט ומזג האוויר חלומי. פה ושם נאלצנו למצוא עיקופים בשל חסימות חדשות של צה"ל, אבל הם היו מינוריים ולא השפיעו יותר מדי על כיון התנועה שלנו. מזג האוויר הנוח ששרר בשבועיים שקדמו לטיול הביא לייבוש מרבית הדרכים, והבוץ המשמעותי היחיד בו נתקלנו היה בדרך הסמוכה לשדה שזה עתה נזרע, והממטרות הישקו אותו בנדיבות – ועל הדרך גם את הדרך...

השיירה הארוכה (טיולי אמצע השבוע יוצאים בדרך כלל מלאים לחלוטין) התפתלה בשבילים שבין השדות, עם עצירות רבות לתצפיות והסברים, הפסקות לצורך צילומים, כמה מעברים קשים במקצת שאילצו את כלי הרכב ה"רכים" למתוח איברים וכמובן גם הפסקות אוכל וקפה...    

בכל טיול יש את נקודות ההיי-לייט, לפעמים הן מראות יפים, לעתים מקומות מעניינים, וגם כמובן קטעי עבירות מעוררי אדרנלין. אבל בטיול הזה היה לנו רגע של חסד אמיתי: עדר כבשים חסם לנו את הדרך, וכשעצרנו כדי לאפשר להן לזוז הצידה, קמו מתוך השדה הסמוך טלאים שזה עתה נולדו ונצמדו לאימותיהן. אלו מצדן, נעמדו לרוחב הדרך ולא איפשרו לנו להמשיך, עד שהאימהות האחרות הרחיקו את כל הטלאים.

לקראת סיום הטיול עצרנו בסמוך לחניון רעים, שם ראינו את כוחם של המים, שסחפו את גדותיו של נחל גרר ומוטטו את נקודת התצפית שמעליו. קינחנו בקפיצה לים הכלניות הסמוך לשוקדה, על דרך נוף חדשה שנפרצה על ידי הקק"ל במקביל לאחד מערוציו של נחל בוהו.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן 
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן 
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן

תגובות

0 תגובות