האם הדקאר הבא יתקיים בערב הסעודית?

שמועות עקשניות שגובו בציוץ טוויטר של נהג ראלי סעודי, טוענות כי הדקאר הקרוב יתקיים במרחבי המדבר של חצי האי ערב

סירובן של מרבית המדינות בדרום אמריקה לארח את הדקאר, הביא לכך שהראלי האחרון נערך רק בתחומי מדינה אחת: פרו, וגם זאת לאחר מסע שכנועים די ארוך (לסיכום הדקאר של 2019). המצב הביא את המארגנים לחיפוש אחר לוקיישנים חדשים, כשהבחירה הטבעית היא לחזור למקורות, ליבשת אפריקה. אבל בשבוע האחרון צצה אופציה נוספת, שעל פניו נראית אולי נכונה יותר: ערב הסעודית

זה לא סוד שמדינות המפרץ פועלות כבר שנים רבות לארח אצלן אירועי ספורט גדולים, גם כדי למצוא אפיקי השקעה חדשים לכספי הנפט וגם כדי לשפר את תדמיתן. הגדילה לעשות קטאר, שעשתה דרך די שנויה במחלוקת כדי לזכות באירוח המונדיאל של 2022. אבל המדינות הללו מארחות מזה שנים טורנירים בינלאומיים גדולים של גולף, של ג'ודו ושל ענפי ספורט נוספים, ביניהם כמובן גם ענפי ספורט מוטורי, כמו הראלי של אבו-דאבי.

ועכשיו גם ערב הסעודית נכנסת לזירה, כמארחת אפשרית לדקאר המחפש את מקומו. שטחה גדול מספיק כדי לנפק מסלול ראוי (יותר משני מיליון קמ"ר, כמעט פי מאה משטח מדינת ישראל), הדיונות בה ענקיות מספיק כדי לנפק את הקושי ואת העניין בתחרות, ולא פחות חשוב – כיסיה עמוקים מספיק כדי לממן את הראלי. ה-ASO, הגוף המארגן את הדקאר, גובה סכומים יפים מהמדינות המארחות תמורת הזכות שהראלי יעבור דרכן, שמסתכמים בעשרות מיליוני דולרים. עבור מדינה כמו ערב הסעודית, מדובר בתקציב פיצוחים.

השמועות האחרונות, שגובו בציוץ בטוויטר של נהג הראלי מוחמד אל-טווג'רי מערב הסעודית, מדברות על חוזה לחמש שנים בהן יתקיים הדקאר בערב הסעודית, החל כבר מהראלי הקרוב ב-2020.

עכשיו רק נותר לבחון אם זה טוב ליהודים, כלומר למתחרים מישראל. מצד אחד זה קרוב, ואפשר להעביר את הרכב התחרותי בנסיעה דרך ירדן. מצד שני, ערב הסעודית אינה מכירה במדינת ישראל ואין כמובן יחסים דיפלומטיים איתה. השאלה היא, האם יתירו לספורטאים שלנו להתחרות שם ולאפשר להם כניסה למדינה. מבחינת חוקי הספורט הבינלאומיים, מדינה מארחת חייבת לקבל כל ספורטאי המבקש להשתתף בתחרות, אבל קשה לכפות זאת. ואולי יתאפשר למתחרים מישראל להשתתף ללא הנפת הדגל, כפי שקרה עם  דני פרל ואיתי מולדבסקי בראלי של אבו-דאבי בשנה שעברה.

תגובות

0 תגובות