טיול יומיים בחג השבועות משדה בוקר לנחל סדום 29-30.5.2020

נפגשנו ביום שישי בשעה 09:00 בבוקר בחניון לילה הרועה שנמצא מול שדה בוקר. הקבוצה מגיעה כולה בזמן, כולם במצב רוח נהדר ויש לנו שיירה צבעונית ומגוונת של רכבים. ברקע יש קנקן תה עם ערימה של נענע על האש ולידו קנקן אחר עם קפה שחור, כל מיני עוגות ועוגיות לצידן, המפה פתוחה ואני מעביר תדריך מפורט על המסלול שנעשה היום, תדריך בטיחות ותדריך קורונה קצר, חלוקת מכשירי קשר, סדר תנועה ומספרי ברזל 1-13 ואנחנו יוצאים לדרך.

היום הראשון - שישי

לאחר ק"מ ספורים על הכביש אנחנו יורדים ימינה לסמ"ש שחור שמכניס אותנו לנחל חצץ. נחל חצץ הקצר יורד מרכס חתירה מערבה לעבר נחל הרועה. בחלקו הראשון הוא מתחתר בסלעי גיר רבים ובהמשך התוואי שלו עובר בסלעי קירטון וצור, שיוצרים תצורת אבני חצץ, שמקנות לנחל את שמו.

עצרנו לסיור רגלי קצר ליד המאגורה הגדולה בבורות חצץ, שנחצבו על ידי הנבטים לפני כ-2,000 שנים ונועדו לאגור את מי הגשמים המעטים שיורדים במדבר בימות החורף. סביב הבורות נבנו תעלות שמוליכות את המים אליהם ובתוכם נחצבו עמודי אבן רבועים שיחזיקו את תקרתם. עד היום, כאשר יורדים גשמים משמעותיים בימות החורף, ממלאים מי הגשמים את המאגורה הגדולה ביותר בבורות חצץ. המאגורה הענקית מתמלאת מים צלולים, שמהנה להביט בהם ומהנה עוד יותר לרחוץ בהם. בתוך המאגורה גדל עץ אשל, שיוצא מתוך אחד הפתחים בתקרה, ויוצר מראה מיוחד ומרשים עוד יותר. בביקור שלנו לא היו מים במאגורה אלא רק מעט בוץ, אבל הקרירות מתחת לאדמה היתה נהדרת.

לאחר כמה מאות מטרים של נסיעה על השביל פגשנו משמאל לשביל, למטה בתוך ערוץ הנחל, בטויוטה לנד-קרוזר שהתיישב על סלע גדול כשגלגליו ללא אחיזה. עצרנו את השיירה וירדנו לחילוץ בגרירה עם שני כלי רכב כדי למשוך אותו חזרה מעלה לשביל, אחלה הצגה לכל המשתתפים ואפשר לומר שהטיול התחיל.

המשכנו דרומה לתוך שמורת מצוק הצינים והגענו לעלייה דרדרתית עם כמה הצלבות ומדרגה קלה בסופה. המסלול החלופי באיגוף משמאל של השלוחה היה עמוס בהצלבות עמוקות וההחלטה היתה לבצע מעט עבודות מע"צ במדרגה ולטפס את העליה. כל הרכבים בעלי הילוך כח עלו בזריזות עם הכוונה קרקעית ואת שתי הסובארו XV שבחבורת הגיבורים שלנו, גררנו למעלה בקלילות.

בהמשך הדרך סובארו XV אחת חטפה פנצ'ר ודופן הצמיג נפגע. החלפנו לגלגל החלופי הקטן, מה שפגע בזווית הגישה של הרכב וכשהגענו לשביל העפר הסלול ליד מדרשת בן גוריון, הוחלט בצער שהם יוותרו על המשך הטיול איתנו ונפרדנו לשלום.

ירדנו את מעלה צין ונכנסו עם השביל הפונה דרומה לעין עקב שהוא המעיין השני בגודלו במצוק הצינים, אחרי מכלול עין עבדת הסמוך לו. המעיין מקסים ומלא מים קרים, טוב, קרים מאד אבל תענוג ביום חם.

חזרנו לרכבים ולשבילים הארוכים שהובילו אותנו לנחל צין ולבקעת צין. אורכו של נחל צין הוא 120 ק"מ, הוא השני באורכו בנחלי האכזב בארץ, אחרי נחל פארן והארוך ביותר שכולו וכל אגן הניקוז שלו נמצאים בגבולות מדינת ישראל. תוואי השטח דומה ובכל זאת משתנה, יש קטעים של שבילים ארוכים ומהירים ולעיתים, מעברים טכניים בחציית הנחל והערוצים השונים. הכל מצטלם נהדר והטבע כאילו חוגג יחד איתנו את המפגש המחודש.

בשלב מסוים הגענו למפתח ענק של הנחל והשבילים היפים שעיטרו אותו, נעלמו כלא היו בשל הגשמים הרבים האחרונים. פילסנו לעצמנו את הדרך לאורך 3-4 ק"מ ללא כל סימן לשביל, על גבי אינספור חלוקי נחל כשהמצפן שלנו הוא הר צין, שמעבר לכך שהוא אחד היפים והמיוחדים בהרי הנגב ובעל שתי פסגות המוקפות במצוקים תלולים, מדובר בהר משאר שהוא תל בודד הנישא בחדות מעל מישור שטוח, עובדה שעזרה לי לכוון אליו את השיירה, בכל זאת, חניון הלילה שלנו נמצא ממש תחתיו.

התמקמנו בחניון הלילה, הקמנו אוהלים וכל משפחה הרימה לאוויר ארוחת ערב מפנקת. מסטייקים ועד עוגות גבינה, פיצוחים ומרשמלו צלוי וכדי להשלים את האווירה, שמיכת כוכבים עצומה ובוהקת צפתה בנו לכל אורך הלילה.

היום השני - שבת

הזריחה הגיעה קצת אחרי 5 בבוקר ולהישאר באוהל בזמן שכל היופי הזה חוגג בחוץ זה פשע. המדבר מתעורר בשיא יופיו והשקט לא ניתן לתיאור. תוך כמה דקות כבר אפשר היה לשמוע שריקה חרישית של גזייה פועלת וריח של קפה שחור חזק באוויר. לאט לאט האוהלים נפתחים וההמולה מתחילה עם מגוון ארוחות בוקר, חביתות, שקשוקות, גבינות לחמים והיום שלנו מתחיל.

כולם נאספים לתדריך על המסלול להיום, חזרה על כללי בטיחות ומשמעת שיירה ואנחנו יוצאים לדרך. מזג האויר מקסים ולאחר נסיעה מזרחה על כביש 227 אנחנו מגיעים לכביש 90. עצירת תדלוק קצרה בעין חצבה, השלמות מזון, קרח, ארטיקים, קרטיבים וקפה ממכונה כי חייבים ואנחנו יורדים שוב מהאספלט ונכנסים לנחל אמציהו שאורכו כ-20 ק"מ בצפון הערבה והוא נקרא על שם אמציהו מלך יהודה. הנחל תחום לכל אורכו בין צוקי חוואר הלשון, המתנשאים לגובה של 50 מטר ולכל אורכו מלווים אותו עצי אשל. רוב הנסיעה היא על זיפזיף נעים ומתקבלת חווית נהיגה מענגת לנהגים הדומה לעיתים לנסיעה על מים.

במפגש הנחלים והשבילים נתנו גיחה קצרה מערבה לשביל העובר בנחל אביה, שבשל פיתוליו נראה עוד יותר מרשים מנחל אמציהו.

נחל אמציהו מסתיים בעין תמר, שם עלינו על הכביש וחברנו לכביש 90 המטפס צפונה עד לכניסה לשביל המוביל להר סדום. טיפסנו את המעלה שלקח אותנו למישור עמיעז הממוקם בדרום מדבר יהודה, כשפנינו לנחל סדום המפותל והיפהפה והכל כך מהנה לנהיגה. אהה, והוא גם עמוס בהצלבות עמוקות ומצטלם נהדר.

מרחק קצר לאחר היציאה מהנחל הגענו למפגש השביל עם הכביש, מזרחית ותחת לצומת זוהר וזו היתה נקודת סיום המסלול שלנו.

היה תענוג לטייל איתכם, חבורה מקסימה עם רכבים יפהפיים.
תודה לכולם ולהתראות בטיולים הבאים.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן