סיכום הדרכת נהיגת בחולות - 9/4/2021

ושוב אנחנו בחולות אשדוד כדי להתוודע לאמנות הנהיגה בדיונות עם קבוצה מעורבת, שישה כלי רכב שונים בתכלית זה מזה: שני ג'ימנים חדשים, שני גרנד-ויטרה קצרים, פאג'רו קצר, ורנגלר JL ספורט ארוך. יש לנו מנועי כאן ארבעה בנזין אטמוספריים ושניים מוגדשים – בנזין ודיזל, תיבות הילוכים שונות, כל הכלים כאן בעלי תיבת העברה והילוך כוח, אבל לייאאוטים שונים – כלים עם שילדות נפרדות וסרנים חיים (הג'ימנים, הרנגלר) מול כלים נטולי שילדה וסרנים, עם ארבעה מתלים נפרדים (הפאג'רו והגרנד-ויטרה). בצד, נכונים להדגים ולסייע, צמד ה-Jeepים של אורי ושלי – גרנד צ'רוקי WK בריון והסופה הארוכה-פתוחה.

עוד חורף ברוך גשמים עבר עלינו, כמויות מים מכובדות ביותר הרוו את החולות שספגו מספיק מים על מנת להיות פחות רכים וטובעניים ולכאורה – רק לכאורה, לדרוש פחות מיומנות בנהיגה, והפחתת לחץ אוויר יותר מינורית. אבל תחילת אפריל בישראל זה כבר לא סוף חורף אלא אביב, והאביב הישראלי הוא בתכל'ס התחלה של קיץ. האביב הוא עונתם של חמסינים פתאומיים - קצרים למדי אבל אכזריים, ואחרי כמה כאלה, החולות מתייבשים וגרגרי החול הופכים ליבשים, מופרדים זה מזה ובהתאם לטובעניים - במהירות רבה יותר מאשר השלג שבחרמון נמס....

נהיגת חולות היא מענגת ביותר ולכאורה נראית כמו משהו שקל מאוד לעשות – להחזיק חזק בהגה ולתת פול גז.... רוב נהגי השטח החדשים סבורים שבגלל שהחול רך ומלטף, פוטנציאל הנזקים יהיה נמוך עד זניח – זה נכון רק לכאורה ורק בתיאוריה. ואני מבטיח לכם שלא רק נהגי ג'יפונים נמוכים ומעוטרי פלסטיקים מכל הכיוונים, למדו זאת בדרך היקרה..... גם רכבי שטח גיבורים ומסוקסים רבים חטפו חזק בדיונה. כי החול מטעה אם לא ממש שקרן – הוא דורש מהנהגים/ות עירנות גבוהה ומחייב הקפדה על הרבה מאוד כללים ומי שטועה – לא רק ישקע ויזיע רבות בחילוצים מתישים, אלא עלול לגלות שהחול הרך והתמים יודע לעשות לנו צרות צרורות וגם להרביץ חזק בכיס...

חלק מהמשתתפים מכירים את הרכב שלהם, מי פחות ומי יותר, ברמה כזו או אחרת. אבל גם אלה שכבר עברו את ההדרכה רוצים להיזכר ולרענן את האינפורמציה לגבי המערכות האלקטרוניות מבוססות מערכת ה-ABS שגם בנהיגת חולות יש לתת עליהן את הדעת, בעיקר משום שכאן הן ממש מפריעות לרכב לצבור תנופה ולסחוט מהמנוע את כל כוחו – ובדיונות אנחנו רוצים שהמנוע ייתן לנו את המקסימום! הנסיון מלמד שבנהיגה נכונה והבנת הרכב, גם מנועים מצומקי אורווה באופן יחסי יספקו ביצועים סבירים עד מכובדים.

לכן לא מוותרים על פרק התיאוריה ובדגש על כלי הרכב הספציפיים להיום, יתרונות וחסרונות בדגש מיוחד על סגנון הנהיגה שנדרש בחולות שצריך להיות אגרסיבי, מהיר וזורם והעיקר - עם הרבה תכנון מקדים – הפחתה מסיבית של לחץ האוויר בצמיגים, שמירה על תנופה, בחירה בקו נכון וזווית נכונה ב"ריצת ההמראה" לתוך דיונה תלולה, צמצום ככל האפשר של שימוש בבלמים, שמירת מרחק בין כלי הרכב ותנועות היגוי עדינות ומתונות, כי כל הפניית הגה קלה בעצם בולמת את הרכב. מצד שני, כל רכב והמפרט הטכני שלו שמצריך התייחסות בהתאם. תכנון של אורך מסלול ההמראה ומהירות התנופה שצריך לקחת, האם בניצב למדרון, או אולי באלכסון קל? ולאיזה לחץ אוויר אנחנו צריכים לרדת בדיוק?.... חלק מהפרטים קבועים וידועים מראש, חלק אחר צריך לגלות תוך כדי תנועה. כל רכב וכל נהג והסיפור שלו.

"כלל האצבע" שלי אומר שלפני שבכלל נכנסים לשבילי הדיונה, יש להפחית מהצמיגים לפחות חצי מלחץ האוויר, וזו רק ההתחלה – זה מספיק כדי לנוע בשבילי דיונה מפולסים. אבל אם נרצה גם לטפס בסכינים או להעפיל לראש הדיונה הגדולה אני מדגיש שנידרש להפחית עוד הרבה! ויש לזה משמעות בצמיגים שונים, עם סוליות שונות (כביש, חצי-חצי, שטח מלא) ובחתכים שונים (חתך נמוך, כלומר 65 ומטה, דורש יתר זהירות!).

ואז הפחתנו את לחץ האוויר בנדיבות מכל הצמיגים ויצאנו אל הדיונה. השביל החולי המוביל אליה מלא ב"גלים" וכולל גם שיפועים על סכיני דיונה קטנים שצריך לטפס. כלל האצבע השני אומר שבלי לתת גז בנדיבות העסק לא יזוז – אבל אי אפשר לפתח מהירות בלי לטלטל ולחבוט את הרכב, מה שמחייב בחירת קו נכונה שתאפשר שמירה על התנופה הדרושה. משהו בסגנון של "הכי לאט שאפשר, הכי מהר שצריך" (או להפך...) ובכל רכב זה קצת אחרת, פועל יוצא של הרבה מאוד משתנים – מבנה המתלים, סוג ומצב בולמי הזעזועים וגם נחישות הנהג..... כמו שציפיתי, אחרי כל האזהרות, כולם הקשיבו והפנימו ועל כן מסתדרים היטב ומגיעים ללא בעיות אל מרגלות הדיונה.

והנה הדיונה הגדולה של אשדוד, מתנשאת מעלינו, גבוהה, מאיימת. הדיונה ארוכה ומאפשרת לטפס עליה מהרבה נקודות – לעתים המדרון ארוך אבל פחות תלול ומתמתן לקראת שיא הגובה, לעתים הוא קצר אבל תלול יותר. אני מסביר שמה שאנחנו מחפשים זה "מסלול המראה" ישר ונקי שיאפשר לנו לצבור מהירות מספיקה, ובעיקר כניסה חלקה ככל האפשר למדרון, ללא טלטולים וקפיצות שיבלמו את הרכב. הדגמה עם הסופה הקשישה – קצת לא חוכמה, כי כאן יש מנוע גדול וחזק ואני גם רוקנתי אוויר בנדיבות... הזקנה המצולקת בולעת את הדיונה כמעט אגב פיהוק... הדגמה נוספת של אורי בגרנד צ'רוקי עם מנוע V8 אימתני שמטיס את הגרנד השחור במדרון התלול כאילו זה היה כביש 6... אבל Jeepים ודיונות זה רומן ארוך וידוע שאף אחד לא מופתע ממנו. זה הזמן עבור גיבורינו להתחיל לטפס.

עם הרנגלר לא צפויות דרמות. אמנות נפח המנוע 2 ליטר בלבד (איך אומרים האמריקאים? "רק מיץ וחלב מגיעים ב-2 ליטר") אבל מגדש הטורבו מחלץ מהמנוע הקטן 270 כ"ס מרשימים והמון מומנט, זהו המנוע הכמעט הכי חזק בקבוצה היום והוא קורע את הדיונה בקלילות. (ה-V8 של אורי חזק ממנו, אבל במחיר של נפח יותר מכפול וצריכת דלק ממחוזות האללה-יסתור...), גם לפאג'רו יש מנוע טורבו-דיזל חזק, אמנם ההספק המירבי פחות מרשים מהרנגלר, אבל לטורבו-דיזל הגדול יש המון מומנט בסל"ד נמוך. בהתחלה קצת קשה לו, עד שהנהג יבין את הפרינציפ, וברגע שזה קורה הפאג'ר והשחור לא מתקשה בכלל להאיץ בעוצמה. גם לגראנד ויטרה הקצרים אין בעיה. מרכב קטן וקל עם מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר שמושך אותו היטב במעלה הדיונה הגדולה. לג'ימנים באופן טבעי קצת יותר קשה – מנועים קטנים וצנומי תפוקה מחייבים ריצת המראה נחושה יותר. אבל הסוד כרגיל, טמון בלחץ האוויר – מי שחש קושי, מרוקן עוד אוויר מהצמיגים, הפעם יורדים ל-10 PSI. באמת שאין מה לחשוש מלחץ נמוך שכזה, צריך רק להקפיד לא לאנוס על הרכב פניות הדוקות תחת כוח, כדי לא לפרוק צמיג מהחישוק. הפחתת הלחץ הנוספת פועלת כמו קסם – עכשיו כולם לא רק מצליחים לטפס, אלא ממש טסים!

עוד עליות וירידות מהדיונות, קצת צילומים ואנחנו עוברים הלאה, הפעם כדי "להטביע" את אחד הרכבים בחול כדי לתרגל חילוץ משקיעה. אני מכוון את הרנגלר, הקורבן/דוגמן היטב-היטב לביצוע פרובוקציה – התיישבות על גחונו הנמוך על תלולית חול שמשאירה את כל ארבעת גלגליו משוללי אחיזה לחלוטין ומסתחררים באוויר.... זה הזמן לכבות מנועים, לשלוף החוצה את ערכת החילוצים ולהסביר על אבזרי החילוץ ועל נוהל החילוץ בחולות. קודם כל לפנות חול עצמי או שרכב אחר מושך?.... איזה רכב ימשוך הכי טוב?.... האם להרים את הרכב התקוע עם ג'ק? ומה אם הג'ק שוקע בחול ולא מרים?....

פרסנו רצועות ושאקלים, מדחס אוויר ואת חפירה ועוד כמה אבזרים שיקלו על מלאכת ההיחלצות מתקיעות - ובעיקר חפרנו הרבה באזהרות על בטיחות בזמן שמחלצים. כי חיפוף כאן יכול לעלות בפגיעות קשות. אחרי כל הדיבורים, חופרים נתיבים לצמיגי הרכב התקוע ורותמים רצועה אליו ולזה שיחלץ אותו. מתחילים במשיכה עדינה ללא מכות. קצת קשה? אז נוסעים אחורה חצי מטר, ושוב קדימה, הפעם עם קצת יותר גז ואסרטיביות. גם זה קשה? ריתום רכב נוסף בטור יפתור את הבעיה בקלילות.

יום-חולות שכזה הוא כיף גדול שעובר נורא מהר. עוד לא התחלנו והופ – כבר 3 אחר הצהריים וזמן לחזור לתחנת הדלק, לנפח אוויר בצמיגים ולחזור הביתה (ובבית, לשלוף את שואב האבק כדי שיפנה טונות של חול שהתעופפו לתוך כלי הרכב...). עוד הדרכת חולות כיפית הגיעה לסיומה, היה טוב וכיף, נהניתי להעביר לכם את הידע, וכמו תמיד – כמה טוב לגלות שאחרי הקשבה ותרגול, הביצועים משתפרים והופכים למרשימים. תודה רבה לכולם, ואנחנו עוד ניפגש בשטח ובטיולים בקרוב!

לקריאה נוספת:
טיפ נהיגה בדיונות ובשטח חולי
לבנות אוטוסטראדה בחולות
הורדת אוויר בצמיגים בירידה לשטח
טיפ בטיחות: נהיגת קיץ בטוחה


מסלולי טיול: לא רק חולות - מניצנים לחולות אשדוד | מסלול טיול – חולות ניצנים

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן