סיכום טיול חנוכה בשפלת יהודה וחבל לכיש - 5/12/2021

הקבוצה הקטנה שבחרה לבלות את יום החופש האחרון בשטח הגיעה לנקודת המפגש שלנו עם כל מה שצריך - כלי רכב למשימה, אוכל, ילדים, בני נוער ומבוגרים עליזים ובעלי נסיון בנהיגת שטח.
מכאן הדרך ליום מוצלח מובטחת.

הנוף בתחילת הדרך פתוח עד לאופק, שבילים מהירים ועץ שיטה בודד מידי פעם מזמין לקפה.

העצירה הראשונה הייתה בגבעת הקרב של משלט מאחז, את ההקשר לחנוכה לא קשה לעשות. הגבעה הייתה שדה קרב במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר 1948 בעת לוחמי הפלמ"ח והצבא המצרי המתוגבר במאות מתנדבים, מחליפים ידיים על הגבעה מספר פעמים בנסיון לשלוט על הדרך דרומה ועל הגנת מנחת המטוסים שהוקם מספר קילומטרים מערבה למשלט, מנחת שהיה חיוני להגנת הנגב ולהספקת הלוחמים והמתיישבים בו.
בתום סדרת הקרבות על הגבעה היו מונחים 13 חללי צה"ל (פלמ"ח חטיבת יפתח) ו-30 פצועים.
היה זה אחד הקרבות הראשונים שבהם ניצח צה"ל בקרב יום מלא, תוך הפעלת מטוסים וארטלריה.
המשכנו לנוע בנוף הפתוח אל תצפית מראש גבעת מגדל אדוריים שמשמש מאז בית ראשון ועד היום כתצפית 360 מעלות.
משם ירדנו אל סכר אדוריים ונכנסנו אל נוף שונה של חורשות נטועות המכסות הפתעות - כל גבעה והר למעשה חלולים ומערות אין ספור המספרות את סיפור ההתיישבות בת 3000 שנה באזור. מאז תקופת המקרא ועד ימינו אלה.
מעל המערות בהן זחלו וחיו ממש לפני אלפיים שנה לוחמיו של בר כוכבא, מתאמנים בימים אלו טירוני הצנחנים.

לאחר שהלכנו לאיבוד בתוך המערות מצאנו דרכנו צפונה אל גבעת שיח עלי זצ"ל, שאין צורך להרחיב את הסיפור עליו מהסיבה שיש יותר ממקום אחד שקבר השיח' קיבל את השם עלי, וסיפורי מעשיות שחלקם נאספו ורובן הומצאו ע"י גדול חוקרי ארץ ישראל זאב וינאי. בגבעה המתנשאת לגובה של 431 מ' בלב שמורת גבעות גד נמצאת אחת התצפיות היפות בארצנו. ביום נאה אפשר לראות מארובות חדרה ועד לב"ש!
לשיח' עלי שתי דרכים - האחת דוך, למעלה אתגרי, השניה מתונה. למרגלות הגבעה ניתנה הבחירה - מי שרוצה לאתגר את עצמו יעלה ויבוא ישר ומי שלא בעניין יסע לו מסביב.
באופן מפתיע (או שלא, בכל זאת לקוחות אתר השטח..) כולם עולים למעלה, מכוונים זה את זה ומתגברים. מסתבר שגם נהג נחוש עם סובארו פורסטר (מוגבה וממוגן) יכול ...כל הכבוד!
בשל הרוחות של היום הוחלט לאכול את ארוחת הצהריים במקום נמוך יותר. וכך הגענו אל חורבת דוהן, על דרך הפטרולים הישנה על הגבול של עד 1967. שם הקימו בני נוער פינת צל, שולחן וספסלים לזכר 12 לוחמים שנפלו באזור.
מיד לאחר הארוחה המשכנו על דרך הפטרולים לחירבת לויה. אותו אתר נהדר מכיל שרידים מדהימים מימי בית שני ועד התקופה הממלוכית. שרידי הכנסיה הביזנתית ומערות הקולמברים מציתות את הדמיון. לאחר הסיור באתר כל שנותר הוא להמשיך אל נקודת הפרידה על יד בריכת בית צנאן שבסוף החורף מלאה במים חיים וזורמים.
הפעם שימשה אותנו הבריכה לפרידה מחבורה נהדרת, אינטימית ובהחלט מחממת לב.

עוד הערה קטנה לסיום...
לחבורה המשפחתית היה פן כיפי במיוחד - שוב הוכח שבטיול המתאים, ילדים, בני נוער, סבתא וסבא יכולים להיות קבוצה מושלמת המשלימה זה את זה.

תודה ולהתראות בשטח.
גיא זילברמן