שטח 4X4 > מבחני דרכים > מבחני רכב

סנגיונג מוסו טנדר

הטנדר החדש של סנגיונג משנה את הכללים. הוא היחיד המבוסס על רכב שטח, וגרסת הדיזל-אוטומט שלו מוצעת במחיר ללא תקדים. ועוד לא דיברנו על האבזור וההופעה.

כתב: יואל פלרמן, תצלומים: תומר פדר - אוטושטח.

  • שתף:
  • שלח
  • הדפסה

כמו בצבא עולם הטנדרים נחלק לשלושה:

הרכב הנמכר ביותר בארצות הברית הוא טנדר (פורד F150); הרכב השני הנמכר שם הוא טנדר (שברולט סילברדו). הטנדרים האלו, בייחוד אלו, אינם רכבי עבודה. אלו הם רכבי פנאי שהם גם הצהרה תרבותית וחברתית. אצל רבים באמריקה, הטנדר הוא תחליף העדכני לסוס של פעם(''קוורטר הורס'' ליתר דיוק). טנדרים אלו אינם נמדדים באמות מידה מקובלות של עלות/תועלת או התאמה למשימה. וטנדרים אלו, לא עושים קריירה, ולו כזית, מחוץ לאמריקה הצפונית.

 כמו בצבא עולם הטנדרים נחלק לשלושה:

הטנדר האירופאי הוא רק גרסה אחת מני רבות מאוד של דגם מסחרי מסוים

אין לו זכות קיום עצמאית משלו והוא לא יותר מכלי עבודה אפור חסר יומרות. מי שרוצה להצהיר הצהרה באירופה קונה פורשה לא פיורינו. הענף היפני מייצר את הגרסה שלו לעסק: פשוט, בסיסי, אמין - וזהו. זהו כלי עבודה/הסעה שעושה קריירה במזרח אסיה בפרט, בעולם השלישי בכלל. יש לו כל מה שהשוק שם צריך, אין לו ולו מרכיב מיותר אחד. אותם יפנים שרוצים לנגוס בעוגה האמריקאית מייצרים דגמים ייעודיים לשוק העשיר יותר הזה, שיש לו רצונות, צרכים וכיווני מחשבה אחרים לגמרי הלכה למעשה, הם מיצרים טנדר אמריקאי (טויוטה טונדרה, ניסן טיטאן). כמו בצבא גם כאן יש צלע רביעית, חדשה יחסית וטרנדית להפליא: טנדר פנאי, הקרוסאובר המושלם שאביו הרוחני הוא הסובארו באחה שהוא לא יותר (אבל הרבה יותר) מאאוטבק מנוסר. סנגיונג שנאבקת על המשך קיומה, מרחיבה את קו מוצריה והיא עושה זאת על בסיס פלטפורמה קיימת שמקפיצה אותה היישר ללב האופנה החדשה: טנדר פנאי.

העם היושב בציון, הולך כדרכו, בדרך אחרת

וכמו בעוד הרבה מקרים הסידור האוטומטיבי המקומי הוא שילוב של קומבינה, ובאריכות: ''איך-אפשר-לקבל-הכי-הרבה-אוטו-והכי-הרבה-משלטונות-המס?''. לאחר שהכלים המופרכים באמת - מיניוואנים מפוארים, רכבי שטח מצויצים - גורשו מעולם ההכרה החמים של נציבות מס ההכנסה, לא נותר לעצמאים אלא להתנחם בטנדר. והטנדר היפני הכפול - תא-נהג והנעה – פצח בקריירה פורחת. תוסיפו לכך ''אבזור-והופעה-כמו-רכב-שטח'' ותיבת-הילוכים אוטומטית, קל יהיה להבין מדוע המגנום הפך ללהיט, או איך הדי-מקס נחטף כמו לחמניות - ודווקא עם הגרסה היותר-מאובזרת ויקרה.

כאן נכנסת סנגיונג עם גרסת הטנדר שלה למוסו המהווה בסיס זמין ואידיאלי לטנדר

המתכון הזה כאילו ונתפר עבור הרוכש העברי הגא: גם טנדר, גם מפואר, גם דיזל, גם אוטומט - והכל על בסיס רכב-שטח של ממש ועם כל הרפרטואר: הנעה כפולה, Low, ו-LSD. והכל מקורי.

הטנדר הזה הוא פשוט מוסו

רכב השטח של סנגיונג, אבל ללא באגאז' ועם ארגז. פשוט כך - אבל יש שינויים, בכל אופן. בסיס הגלגלים גדול יותר (275.5 ס''מ מול 263) אך קטן מהמקובל בטנדרים היפניים הרגילים (שם זה סביב ל-300 ס''מ). מפשק הסרנים זהה למוסו (151 ו-152 ס''מ) וגם הרוחב (186.4 ס''מ). האורך כמובן שונה, ועומד על 493.5 ס''מ וגם הגובה כאן (176 ס''מ) נישא מזה שבמוסו הרגיל. לטנדר סרח עודף גדול יותר, וזה מסביר מדוע זווית הגישה זהה (29 מע') אך הנטישה נחותה (23 מול 28 מע'). המשקל הכולל המותר זהה (2520 ק''ג) וכך גם העומס המותר (בגרסה זאת: 543 ק''ג); בהחלט לא נתון גבוה לטנדר שכזה.

 הטנדר הזה הוא פשוט מוסו

המוסו טנדר מצויד במנוע מרצדס

5 ציל' 2.9 ל', המייצר 120 כ''ס ו-25.5 קג''מ. התפוקה עוברת דרך תיבה אוטומטית בת ארבעה הילוכים, ותיבת העברה המאפשרת שילוב להנעה-כפולה רגילה או עם יחס קצר ( 1:1.87Low) - באבחת כפתור - וממשיכה הלאה לגלגלים האחוריים, כאשר היא פוגשת בדרך דיפרנציאל מוגבל-החלקה (LSD). המפרט כולל בהקשר הדינמי שלו מתלים נפרדים בחזית, עם עצמות עצה מלפנים וסרן-חי עם קפיצי סליל מאחור. עוד בעסק: בלמי דיסק סביב (מאווררים מלפנים), ABS וצמיגי 235/70 על חישוקי ''16 מסגסוגת. מה שמביא אותנו לאבזור. הרשימה לא תפיל, עם הפעלה חשמלית לדלתות (כולל נעילה אוטומטית ב-60 קמ''ש), לחלונות ולמראות. מערכת שמע מושלמת אין וגם מערכת בקרת אקלים חסרה. זה נחות מרכבי נוסעים, זה בהחלט מקובל בטנדרים. אלא שמה שעושה את העסק שונה לגמרי זה הריפוד, הדיפון והגוונים. ואלו מביאים הופעה מלאה של SUV מן השורה.

 המוסו טנדר מצויד במנוע מרצדס

אולי זה העיצוב שמקורו ב-SUV,

אולי אלו הפרופורציות והממדים שמצמצמים את הארגז ומגביהים את הרכב, ואולי זה (גם) הגוון השחור - אבל המוסו-טנדר משלב היטב אלגנטיות (ככל שניתן לקבל מרכב שכזה), יחד עם הופעה בולטת ובוטחת בעצמה. וכן, החישוקים והפגושים/מראות בצבע הרכב בהחלט מוסיפים. לא רק אנחנו התרשמנו. זה היה מהטנדרים היותר מושכי-מבט שהיה לנו הכבוד לנהוג בשנים האחרונות.

עם מרכיבי יסוד מעולם הדקורציה של רכבי שטח מכובדים,

מציע תא הנהג, סביבת מחיה שאינה דומה למה שמציע אף לא אחד מהטנדרים האחרים. אמנם העיצוב בהחלט ארכאי, אך ריפוד בהיר ונעים, גוונים רכים ודיפון דמוי עץ שמצליח להיראות נאה, יוצרים חלל מסוג אחר בסגמנט הזה. לא כל משטחי הפלסטיק הם מצמרת ליגת העל, אבל הם יותר מסבירים וכפי שעלה גם כאשר המוסו דילג וקיפץ (והוא דילג וקיפץ) - איכות רמת הרכבה גבוהה מאוד. נכון הוא היה חדש, אבל אפילו ציוצון אחד לא נשמע ממרכיבי תא הנהג.

 עם מרכיבי יסוד מעולם הדקורציה של רכבי שטח מכובדים,

תנוחת הנהיגה טובה מאוד,

כוונוני המושב סבירים, הראות החוצה ואל לוח המחוונים מצוינת, מסעד המושב נאה, משענת הראש משובחת - ורק בסיס המושב פוגם בחגיגה. הוא פשוט קצר מדי ולא תומך מספיק. התוצאה, בייחוד לאנשים שמשקלם מעל 80 ק''ג, עלולה להיות תחושת אי-נוחות לאחר נהיגה של שעה-פלוס. המוסו הזה מתגאה בהרבה מקומות אחסון, הפטנט לכוסות מאוד נחמד, והנדסת האנוש טובה ברובה, נכשלת בחלקה. תפעול המיזוג נוח, אך הרדיו ממוקם נמוך מדי. אין שליטה על עוצמת תאורת המחוונים ומיקום כפתור השליטה על גובה האורות לא ממש מוצלח. וכאן יש לציין לחיוב את בורר ההילוכים הנע על מסילה מדורגת; נוח מאוד לתפעול. מאחור מציע המוסו חלל בהחלט סביר לשלושה מבוגרים, ומעניק לעצמו כך עוד ניקוד בתחום השימוש המשפחתי של רכב זה. גם כאן, יש לציין את הגוונים ובד הריפוד. מי שיושב שם ירגיש מעט מאוד טנדר, הרבה יותר SUV.

למוסו מנוע עם נתונים טובים.

120 כ''ס ב-4000 סל''ד ו-25.5 קג''מ ב-2250 סל''ד יוצרים רצועת כוח סבירה ומאפשרים ביצועים בהחלט טובים בתוך אותה רצועה, ועוד אפשר לציין לחיוב את פעולת המנוע החלקה ברובה. לתיבה, יחסי העברה קצרים יחסית עם שילוב הילוכים חלק ונעים, גם תחת עומס כבד. הכל טוב? לא ממש. המנוע המשרת את המוסו הוא מהדור הקודם של מנועי הטורבו-דיזל. ואותם מנועים לא סיפקו הרבה סחורה מתחת לשיא המומנט שלהם; עד הנקודה ההיא, הטורבו לא שיחק. כל זמן שמנוע המוסו מעל 2200 סל''ד, יש לו מה לתת. כאשר הוא נמצא מתחת - בין אם בתחילת נסיעה ובין אם במהלכה - הוא שטוח ואנמי. הדבר מורגש משמעותית בזמן נהיגה, ויש לו חשיבות בייחוד בנסיעה תחת עומס - בעלייה, בעקיפה בוודאי בשילוב ביניהם. בעיה נוספת היא חספוס בצליל המנוע הנעשה בולט לקראת ה-3000 סל''ד, מקום בו רוצים לשהות כאשר רוצים ביצועים. כאן המקום לציין לחיוב את פעולת בורר ההילוכים, המאפשר הורדת הילוך במהירות רבה ובקלות. צריכת הדלק טובה יחסית, עם 8.7 ק''מ לליטר.

למוסו כיול מתלים רך במהותו, אמריקאי באופיו.

אותה רכות גורמת לכך כי כמעט כל פגיעה במהמורה או בפני כביש פגומים תהיה רכה, ולא תחבוט את הרכב על נוסעיו. עם זאת, כושר השיכוך של פעולת המתלים חסר, וכאשר פני הכביש גורמים לעסק לעבוד, המתלים לא מרסנים את המסה; או אז המוסו פשוט מתנדנד מדי. במהירות עירונית נמוכה, איכות הנסיעה טובה, אך מפגש אלים עם כביש פגום ממש גורם למוסו לזוז יותר מדי. כאשר המהירות העירונית עולה, איכות הנסיעה משתפרת ואין הרבה טענות. רק רחוב גלי או שבור יפגעו מדי בנוחות הנסיעה ב-50-60 קמ''ש. בכביש הבין עירוני הנוחות תהיה טובה, אך על כביש גלי יזוז הרכב יותר מדי על מתליו. איכות הנסיעה הכוללת ב-100 קמ''ש טובה, וריסון משופר היו עושים אותה לטובה מאוד (ופותר את בעיות הנוחות האחרות).

 למוסו כיול מתלים רך במהותו, אמריקאי באופיו.

ההתנהגות בפניות בטוחה וצפויה,

ואפילו פרובוקציות אוויליות לא הוציאו את המוסו מדרך הישר. הרבה מכך אפשר לזקוף לבסיס, כזכור רכב שטח ולא טנדר, אבל לא מעט חייב המוסו ל-LSD, השומר על זנבו בתוך הנתיב והעושה זאת באופן ראוי מאוד. ההגה כדרכם של רוב בני מיניו אינו מבריק, והיזון-חוזר ושאר מושגי נהיגה אינם חלק מהותי מהווייתו. עם זאת, הוא לא רושם לחובתו כל דבר תועבה בתחום הניהוג. הבלמים לא הלהיבו. הם אכן עושים את העבודה (בולמים), אך בדרך לשם הם דורשים, בהתחלה לפחות, לחיצה חזקה. כאן המקום לציין כי המוסו הוא היחיד מבין הטנדרים להציע תקנית ארבעה בלמי דיסק ו-ABS.

המוסו אינו טנדר עם כושר העמסה מצטיין.

גם הארגז הקצר יחסית, שלא משאיר הרבה מקום בין תא הנהג לבין קו הסרן האחורי. עם משקל 320 ק''ג ובנתיב הררי, המוסו שמר על התנהגות בטוחה גם בפיתולים אך הביצועים לא הרהיבו, וגם כאן לא מעט בגלל אופי הפעולה של המנוע.

בשטח:

המוסו, עם הקשרו המשפחתי, עם מפרט מערכת ההנעה והמתלים ובלא כל התחשבות במראהו המיופיף, הוכנס לשטח של ממש. ובהחלט לא היה לו במה להתבייש. כפתור שילוב ההנעה הכפולה קל ונוח מאוד לתפעול. החיווי ברור אך דורש מעט סבלנות בעיקר במעבר ליחס קצר וממנו. בשטח טכני הוא התגבר על חריצי מים עמוקים ומדרגות סלע בזכות מהלך מתלים משובח הארוך מזה של רוב הטנדרים נסמכי העלים מאחור. אותו LSD יעיל מאוד אפילו במהירות זחילה אך לא בהצלבה סטאטית. אז יסתחררו הגלגלים משוועים לאחיזה. זווית המרכב (למעט הזנב הארוך) אינן מגבילות את אפשרויות העבירות ויש לזכור רק את זווית הנטישה השטוחה מאחור. כאשר היה צריך את ה-Low הקצר, השילוב נעשה דרך אותו מתג חשמלי. גם שאינו סופר-קצר, הרי שיחד עם יחסי ההעברה הקצרים ממילא, מספק ה-LOW את המומנט הנדרש למעברים קשים ולבלימה עצמית טובה במורד (שהייתה יכולה להיות איטית יותר לטעמי). בשבילים, נסע המוסו היטב, מרכך היטב את המהמורות. כל עוד מהירות הנסיעה לא עלתה על 20-30 קמ''ש. גם כאן, כאשר פני השביל נעשו מוכי מהמורות או שהמהירות האמירה, עלה הצורך להאט ו/או לדון, שוב, בריסון משופר לפעולת המתלים. הקרנף הקוריאני מקפץ ומדלג כעיר בין יומו מתקשה מאוד לשמור על הקשר עם הקרקע. זה משליך על היכולת ה''מוגבלת'' משהו להאיץ, לבלום ולפנות כשהגלגלים באוויר. בחולות, דרש מנוע המוסו להביא אותו לאזור ה-3000 כדי לשמור על מומנטום ראוי ועל רגל צמודה באכזריות לרצפה שלא ירד ''לחץ הקיטור'' בבוכנות. במקרים אחדים, בחול עמוק, המצב הקצר (LOW) היה קצר מדי והמוסו סחרר גלגלים ושקע מייד, והמצב הישיר לא הספיק והעמיס עומס רב מדי על מערכת ההנעה אשר התקשתה ליצור מומנט מספיק לצלוח את המכשול.

 בשטח:

למוסו נקודות תורפה

בדמות מנוע שאינו יעיל מתחת ל-2200 סל''ד, חוסר ריסון של המתלים ובסיס מושב לא תומך. מול אלו הוא מציע נסיעה רכה, תיבות הילוכים והעברה יעילות ובעיקר: אופי נסיעה והתנהגות כוללים בין טנדר ל-SUV, הופעת פנים וחוץ מרשימה ותג-מחיר ללא תחרות: 167,500 ש''ח, כולל מע''מ, 142,000 ללא.. המוסו אינו רכב עבודה של ממש, במובן זה שאינו מיועד להעמיס משקל רב, אך הוא טנדר ת''ש אולטימטיבי - עם הופעה וכישורי שטח נאים - למי שמחפש טנדר מעבר לכך. כאשר מכניסים את המחיר שלו למשוואה, המשמעות ברורה: אם אתם מחפשים טנדר ואינכם צרכים כושר העמסה מסחרי - לכו להתנסות עם המוסו.

 למוסו נקודות תורפה

סאנגיונג מוסו פיק-אפ - נתונים:

מנוע 5 ציל', טורבו-דיזל תזמון גל-זיזים עילי, 10 שס' נפח 2874 סמ''ק מהלךxקדח 92.4x89 מ''מ הספק/סל''ד 120 כ''ס/4000 מומנט/ סל''ד 25.5 קג''מ/2250 הנעה אחורית, 4x4, 1:1.87Low הילוכים אוט', 4 מתלים קדמיים תמוכות מקפרסון, מוט מייצב מתלים אחוריים סרן חי, מתלים נפרדים בלמים קדמיים דיסקים מאווררים בלמים אחוריים דיסקים מערכות עזר ABS צמיגים 235/70-16 בסיס גלגלים 273.5 ס''מ אxרxג 493.5x16.4x176 ס''מ משקל 1977 ק''ג משקל כולל מותר 2520 משקל מורשה 543 ק''ג מיכל דלק 70 ל' מהירות מרבית - קמ''ש 0 ל-100 קמ''ש - ש' צריכת דלק (מבחן) 8.7 ק''מ/ל' טווח נסיעה (מבחן) 610 ק''מ מחיר 167,500 ש''ח אחריות 36 חודשים זווית נטישה 23 זווית גישה 29 זווית גחון 151 קוטר סיבוב 12מ' מרווח גחון 20 ס''מ

לסיכום:

סביבת הנהג במוסו רושמת לזכותה אווירה ללא תחרות, עם איכות ייצור מעולה, גוונים נעימים ותחושה כוללת כמו ברכב שטח, רחוק בהחלט מטנדרים. רשימת האזור אינה חריגה ובסיס המשוב אינו נוח מאחור, מציע המוסו שפע מרוחב יחסי לז'אנר, כזה שיספק בהחלט את גם המשפחה בשטח, יש למוסו יכולת לא מועטה, בזכות מהלך מתלים נאה, LSD, והילוך כוח יעיל. המוסו הזה אינו מכוון את פנסיו מול כלי עבודה עזי פגוש או טנדרי-שטח מסוקסים. הוא מציע את הפרשנות שלו לטנדר בהקשרו הישראלי הפטור ממע''מ, ונכנס בחרטום מורם לשטח. הוא טנדר ת''ש אולטימטיבי - עם הופעה וכישורי שטח נאים - למי שמחפש טנדר מעבר לכך. כאשר מכניסים את המחיר שלו למשוואה, המשמעות ברורה: לכו להתנסות עם המוסו. בהחלט שווה.

תגובות

0 תגובות