שברולט קפטיבה Chevrolet Captiva

בערב השקת הקפטיבה הגיח לפתע וין ברנון, ראש שברולט אירופה, עם גיטרה ופתח בביצוע לקלאסיקה של ג'יימס טיילור ‘‘אש וגשם’‘:
...’‘ראיתי את האש וראיתי את הגשם
ראיתי ימי קיץ שחשבתי שלעולם לא יסתיימו
ראיתי ימים בודדים בהם לא יכולתי למצוא חבר אבל תמיד חשבתי שאראה אותך שוב’‘...
תאור (לא מכוון?) של מצבה של שברולט אירופה בתחילת דרכה, כשעוד התבססה על מוצרי דייהו, והתקשתה למצוא חבר – או לקוח. אבל כמו בשיר, ההמשך אופטימי, ומאז המותג צומח במהירות והשאיפה היא להגיע למיליון יחידות בשנים הקרובות.
ואין מתאימה מהקפטיבה לסמל את העתיד האופטימי. כאשר הוצגה ב-06' היא היתה הראשונה שלא התבססה על ימי דייהו, אלא על האקווינוקס האמריקאית, מסמנת את הכיוון הגלובאלי.

נראית טוב

המראה המרשים של הקפטיבה היה תמיד בין כלי הנשק החשובים שלה. וכעת הוא מיישר קו עם הפנים המשפחתיות החדשות של שברולט. זה אומר שבכה גדולה ומחולקת לשניים שהינה בולטת מבעבר, יחד עם החלפת פגושים, יחידות תאורה וכנפיים קדמיות, שיכולות להכיל חישוקים גדולים ונאים מבעבר. אלה מגיעים כעת למידה ‘‘19 עם צמיגי ה-225/50 שפיארו את מכוניות ההדגמה. יש גם מכסה מנוע חדש מאלומיניום ועדכונים לדפנות, והסך הכל יוצר מראה אגרסיבי מבעבר.

מה נשתנה

השינויים שעבר רכב הפנאי אינם מסתכמים רק בקוסמטיקה, שגם הוסיפה ארבע ס’‘מ לאורך, ולכן מכנה זאת שברולט מתיחת פנים מאסיבית. כמעט כל תחום טופל: הפנים, כיול המתלים, הניהוג, בידוד הרעשים ועוד.
ואולי הכי מעניין היא החלפת כל מערך המנועים של הקפטיבה – בתחום הבנזין החליף מנוע ה-3.0 ל' הזרקה ישירה של הקונצרן את ה-3.2 ל' הקודם (258 כ’‘ס במקום 230). הביצועים על הנייר מרשימים עם האצה למאה ב-8.6 ש' ומהירות מרבית של 198 קמ’‘ש (מעט נחותה מבעבר), והבטחה לחסכון בדלק.
מנוע ה-2.4 ליטר (שהפעם כן יגיע לארץ) הוחלף במנוע בנפח דומה שאנחנו מכירים מהמאליבו והוא מצויד בתזמון משתנה ומייצר 167 כ’‘ס (136 בעבר).
את הקפיצה הגדולה עשו מנועי הדיזל, שמגיעים כרגיל מ-VM האיטלקית (שעובדת גם עם יונדאי). את מנוע ה-2.0 ל' מחליף מנוע 2.2 ליטר בשתי רמות הספק: 163 או 184 כ’‘ס (לעומת 150 כ’‘ס בעבר) ו-35.7 או 40.8 קג’‘מ. הגרסה החזקה מאיצה למאה ב-10.1 ש' ורושמת 191 קמ’‘ש מרביים. כל הגרסאות קיבלו תיבות חדשות (ידניות ואוטומטיות) עם שישה הילוכים. גם מערכת ההנעה הכפולה, שמעבירה עד 50 אחוזים מהכוח לאחור, שודרגה ולרשימה נוספה גם מערכת למניעת דרדור לאחור.

לפני תנועה

פתיחת הדלת מגלה מייד שגם תא הנוסעים, מנקודות התורפה בעבר, שופר, בעיקר בכל הנוגע לאיכות ההרכבה ותחושת המוצקות. הקווים הכללים אמנם דומים אבל כמעט כל רכיב שונה, כולל המחוונים ובורר ההילוכים החדשים לגמרי. גם הגוונים נאים מבעבר כאשר בשברולט ניסו להתקרב לנוסחת ‘‘תא הטייס הכפול’‘ שמאפיינת את הדגמים החדשים.
לטובת האווירה נוספו ריפוד ושעון זמן חדשים, כמו גם מסגרות כרום בוהקות לפתחי האוורור. אפילו תאורת המחוונים הוחלפה בתכלת האמריקאי האופייני. עוד שינוי מבורך הוא נטישת בלם היד המיוחד מדי (שלא לומר מגוחך) במתג אלקטרוני אלגנטי, גם אם פעולתו מעט איטית ומבלבלת. אגב, במקום בלם היד, קיבלנו בין המושבים מנשאי כוסות זזים שמכסים על תא גדול בעל מבנה מוזר.
 לגרסה המצוידת ביותר ריפוד עור שאינו נראה מספיק איכותי, שמתווסף למספר מרכיבים פחות מרשימים לעין, כמו מנופי המגבים/תאורה. מפתיע גם לגלות שבקרת האקלים עדיין אינה מפוצלת, לא לצדדים ולא לאחור.
תנוחת הנהיגה טובה למדי, אך המושב חסר מעט תמיכה לגב התחתון. מאחור אין שינוי ממשי ולקפטיבה מרחב נאה. כמו בעבר השורה השלישית מרווחת יחסית, אבל סובלת מתחושה קלסטרופובית מעט (בגלל השמשות הקטנות) ומושב נמוך.

משחקים בשלג

האופטימיות הגדולה של שברולט בהחלט מורגשת בפשיטה על ממלכת הטירולים. שברולט מרגישים טוב בזירה האירופאית ולא מהססים לשלוח אותנו למגרש משחקים עוטה שלג צחור כדי שנתרשם מהמאפיינים השונים של הרכב. זו הזדמנות מצוינת להיזכר ביכולת המעולה של צמיגי החורף, וגם לטעום ממספר מערכות והתנהגות הרכב על המגבלות החלקלקות.
וניתן להבין את החיוכים של אנשי שברולט. על צמיגי ה-’‘19 בשלג הרגישה הקפטיבה מהודקת, מרוסנת ומדויקת מבעבר. היא מגיבה יותר בנחישות לפקודות ההיגוי, מרסנת היטב את תנודות המרכב על גלים, ויוצרת תחושה אירופאית מבעבר. נראה גם שההנעה האחורית ‘‘מצטרפת’‘ לחגיגה באופן זורם למדי. הבלמים אינם חדים ותחת עומס במורדות האלפים שבהמשך איבדו מעט יכולת.
הכבישים האוסטריים המצוינים מקשים לדבר על הנוחות, אבל נראה שהקפטיבה מעט נוקשה על שיבושים עירוניים. אולם התחושה הבוגרת מבעבר בפעולת המתלים מפצה על כך כאשר היא אינה מתרסקת על מהמורות ונותרת שקטה מכיוון הכביש. רק במהירויות גבוהות בולט רעש הרוח.

לוחצים על המצערת

את ההכרות עם הקפטיבה התחלתי בהתנעת מנוע הדיזל החדש, תחילה בגרסה הידנית (הבורר נוקשה מדי) ואחרי כן באוטומטית החזקה. זה אולי אינו לוגם הסולר השקט בחבורה, אבל הוא גם אינו רועש במיוחד ומציע זרימת כוח טובה, כאשר הוא מתעורר כבר מסל’‘ד נמוך למדי (1500 סל’‘ד). המומנט הגדול בהרבה מזה של ה-V6 וזמינות הכוח, אומרים שהקפטיבה הזו צוברת מהירות ללא שום מאמץ ובאופן מרשים כאשר המנוע מושך היטב מכל מצב.
מנוע ה-V6 קיבל אף הוא מרץ מחודש, אבל אופיו שונה מאוד. בניגוד לצפוי ממשושה צילינדרים אמריקאי, הוא מתעורר דווקא בסל’‘ד גבוה. באופן מוזר שיא המומנט מושג כאן ב-5800 סל’‘ד (המנוע מתעורר רק מעט קודם) ושיא ההספק ב-6900 סל’‘ד. זה מסביר מדוע יחידת הכוח הזו מראה את כוחה האמיתי רק כשמושכים אותה למעלה ולמה היא נושמת היטב בגבהים. היא חודרת בלי בעיות לתחום האדום שב-7000 סל’‘ד גם במצב אוטומטי רגיל. שלבו במתכון תיבה עם יחסי העברה ארוכים (150 קמ’‘ש בשישי מתורגמים ל-2500 סל’‘ד) ותגלו חטיבת כוח שדורשת לחיצה הגונה על המצערת בכל עקיפה או האצה. היא מגיבה לכך היטב ומייצרת צליל נעים מבעבר, אבל איכשהו נראה שלוגם הסולר החזק מתאים יותר למכונית. הוא גם חסכוני יותר לפי מחשב הדרך עם 11 ק’‘מ לליטר מול 8 בתנאים דומים.

צעד ברור

במובנים רבים הקפטיבה היא ספינת הדגל של שברולט אירופה וגם בארץ שמור לה תפקיד חשוב, ולשיפור המהותי שעברה השפעה על כל המותג. וההכרות הראשונית אומרת שהקפטיבה שופרה כמעט בכל תחום, ובאופן מהותי, כדי להתמודד מול מתחרות חדשות ומחודשות. במובן מסוים היא הפכה למכונית שתמיד הייתה צריכה להיות. ואם המחיר יישאר תחרותי, ברור ששברולט עושה עוד צעד קדימה.

שברולט קפטיבה נתונים טכניים