ראלי ירדן WRC JORDAN - אליפות העולם 2011

WRC בירדן

מאמציה של משפחת המלוכה הירדנית להמשיך את החוזה  עם אליפות העולם בראלי (WRC) לשנים הבאות נכשלו. התאחדות הספורט המוטורי העולמית הזדרזה לפרסם את לוח המרוצים של 2012 ואבו דאבי תחליף את הממלכה ההאשמית החל מהשנה הבאה וזה לא רק עצוב עבור הירדנים, אלא גם עבור ישראלים חובבי ראלי וספורט מוטורי. ההודעה העצובה הזאת לא גרמה לירדנים ''להוריד את הרגל מדוושת הגז'' והם התכוננו לאירוח של הסיבוב הרביעי באליפות העולם באותה דקדקנות שבה הם עשו זאת בשנים האחרונות אלא שעננה שחורה ריחפה עליהם מצפון ואיימה על הראלי.

הדרך לראלי הבינלאומי עוברת דרך חיפה...

פחות סטייג'ים, יותר אקשן

היום הראשון של הראלי עמד בסימן השתלטותו של אלוף העולם שבע פעמים, סבאסטיאן לואב, על המסלול. הצרפתי הקשוח שיחק ביריביו וקבע זמנים מהירים יותר מכולם למרות שהוא ומיקו הירבונן זינקו ראשונים וטיאטאו את השבילים המאובקים עבור כולם. מישלין רחקה תרכובת צמיגים איתנה וחסינת תקרים שזכתה לתשבחותיהם של הנהגים שחשו מאושרים לנוכח העובדה שהם יכולים ללחוץ על דוושת הגז כאוות נפשם.
כולם חשבו על קטע המרתון. אותו סטייג' בן 41 קילומטרים שמתפתל לאורך נהר הירדן והוא הקטע התחרותי הארוך ביותר בסבב העולמי. ''דרך הטשטוש'' הזאת שמכוסה לעיתים בסבך של גדת הירדן היא אחד הקטעים המהירים בתבל והמכוניות טסו על גביה במהירויות שהמחישו לכולם כי למרות שמדובר במכוניות סופר-מיני כגון פורד פיאסטה וסיטרואן עם מנועי 1.6 ליטר מוגדשי טורבו, עדיין ההצגה נראית נהדר.
למרות החום ששרר באזור (קצת פחות חם מאשר בשנים עברו, תודו שגם כאן היה סביר במידת מה) נרשם מספר פרישות מועט מהראלי כאשר הבולטת שבהם הייתה של אלוף העולם לשעבר, פיטר סולברג בסיטרואן הפרטית שלו. אפילו קימי רייקונן הפיני לא נשבר מהחום ששרר בתוך מכוניתו והוא הוכיח שוב מדוע הנהגים הפינים ראויים לכינוי ''הפיני המעופף''. אך ההצגה הייתה שייכת בסופו של דבר לשלושה גיבורים אחרים: סבאסטיאן לואב, סבאסטיאן אוג'ייה ו-יארי מאטי לטבלה.

טאקטיקה הפכפכה

גם מטאטא ישן מנקה טוב

בזה אחר זה זינקו המכוניות לסטייג' הלפני אחרון. למרתון הארוך של ראלי ירדן. כל פינה בשביל נוקתה והוכשרה כדבעי לטובת הנהגים האחרונים וככל שחלף הזמן, המהירויות של הנהגים האלה הלכו ועלו והזמנים הלכו והתקצצו. שעוני העצר עבדו בטירוף. כל נהג שהגיע לסיום הסטייג' בדק את התוצאה שלו ושל האחרים. מצד אחד, היה בראלי הקצר משהו טוב בגין אי שחיקה וחוסר עייפות, אך מנגד לא היו בו הרבה הזדמנויות לתקן אם נפתחו פערים גדולים מדי.
דווקא כאשר לואב ציפה שהמלכודת שלו תפעל, היא לכדה אותו עצמו. בסוף המרתון התברר כי הוא אמנם מדורג שלישי, וגם זה יכול להיות טוב לקטע האחרון שהמתין להם, אבל הפער שנפער בינו לבין שני הנהגים האחרים (אוג'ייה ולטבלה) עומד על חצי דקה לערך ולנוכח סטייג' שאורכו 10.5 ק''מ שנמשך קצת יותר מחמש דקות, הפער הזה התגלה כגדול מדי והחרב התהפכה וננעצה בלואב עצמו.
כל הנהגים (לרבות אלה שפרשו בשלבים מוקדמים יותר) רשאים להשתתף בקטע האחרון שנקרא סופר ראלי. המטרה היא הצגה אחת גדולה לקהל והפרס למנצח בו הוא 3 נקודות אליפות גם אם בראלי עצמו לא ניצחת או אפילו לא הגעת לנקודות. הרעב של הנהגים לנקודות אליפות גורם להם לתת את הכול בקטע האחרון ואם מעורבים בו גם הנהגים שמתמודדים על הניצחון, אזי שההצגה מושלמת וכך בדיוק היה בירדן.

בזה אחר זה זינקו הנהגים לסטייג' נגד השעון

הרף הלך ועלה כמעט עם כל נהג שחצה את קו הסיום עד שהגיעו השלושה האחרונים והמתח הגיע לשיאו. אמנם הפער של לואב היה כמעט חצי דקה מהמקום השני שבו ניצב באותו זמן אוג'ייה, אך הפער של אותו אוג'ייה מהמקום הראשון שבו ניצב יארי מאטי לטבלה, היה חצי שנייה בלבד.
כולם ידעו שרק נס יביא את לואב לראש הפודיום ומנגד, כולם רצו לראות את הדו קרב החם ביותר שנראה בשנים האחרונות בראלי כלשהו.
לואב זינק והוציא את הנשמה למכונית שלו. לצערו זה ממש לא עזר. הדו קרב בין אוג'ייה ולטבלה נשאר על כף המאזניים.
שניות מורטות עצבים בשני המחנות, פורד וסיטרואן. בשתי המכוניות שזינקו זו אחר זו הגיע המתח לשיא שטרם נרשם כמותו. המכוניות מוזנקות בהפרשים של שתי דקות זו מזו כך שבשלב מסוים היו שניהם בתוך הסטייג' והתסריט ההוליבודי התגשם.  
הצרפתי בסיטרואן הצליח לעצור את השעון לפני הנהג הפיני של פורד והפער שנמדד בין השניים היה שתי עשיריות שנייה, הפער הקטן ביותר אי פעם בהיסטוריה של הראלי בין המנצח לבין המקום השני.

ראלי ירדן הסתיים עם שיא היסטורי שנרשם במקום הנמוך ביותר על כדור הארץ

צילומים: דויד כהן

לפרטים: דויד  054-8067067 או במייל: d_scohen@zahav.net.il