שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיול ארוכים בארץ

איך טיול של יומיים במעלות הידועים של הנגב הופך ליומיים חילוץ....

סוף שבוע גשום וסוער בצפון ובמרכז. אנחנו ברחנו אל השמש הנצחית בדרום. לטיול מעלות אתגרי.
צילמו: תומר ופול פרל

בהתחלה הכל רגיל לגמרי

התכנסנו שלושה לנדרוברים ואחת טויוטה באורחן עין יהב בבוקר שמשי של יום שישי.
קפה ותדריך ויצאנו לדרך.
הדרמנו אל מעבר למושב פארן על מנת שלא לעבור דרכו לתוך נחל הפארן ונכנסנו דרך כיפת עשת. מעלה קצר, מורד משובש – אין התרגשות.
נחל פארן הוא מהרחבים שבנחלי הנגב, במקום מסויים רוחבו מעל 2 ק''מ.

מנה ראשונה מעלה ורדית

התייצבנו בתחתית המעלה בשורה עורפית ועלינו רגלית לבחון את המצב ולתכנן איפה בדיוק להניח את הגלגלים – זה המוטו של נהיגה בשטח...
המעלה נראה מרוטש, עתיר בורות, מדרגות שגבהו פתאום, והרבה הרבה פודרה.
עדיין הכל שגרתי. ראשון מסתער הדיסקו הישן והטוב של המוביל, עמוס לעייפה אך מלא און.
עצירה קלה לפני המדרגות ומשם בסל''ד קבוע ללא כל גמגומים עולה הדיסקברי בנזין לראש המעלה.

מתכוננים ומתכננים

מתכוננים ומתכנניםמתכוננים ומתכננים

ממתינים לראשון שיעלה ויפרוץ את הציר

ממתינים לראשון שיעלה ויפרוץ את הצירממתינים לראשון שיעלה ויפרוץ את הציר

המוביל עולה די בקלילות

הטויוטה שבהמשך התגלתה כגיבורת הסיפור, מתאמצת, מקפצת, ולבסוף מנצחת את המעלה

הדיסקברי השני, עתיר השיפורים, מנסה בכוח, אך זו לא הדרך לעלות אלא לשבור ציריה

הדיסקו מחלץ למעלה

אין כמו כננת להפוך רכב 3x4 חזרה ל- 4x4 משופר..

מתחילה סאגה של חילוץ 3 טון במעלה ורדית

בתחילה אופטימים – שניים מושכים בגזר...

הדיפנדר עולה באון אך הצלב האחורי קורס וגל ההנע מרסק את עוקת השמן

הדיפנדר עולה באון אך הצלב האחורי קורס וגל ההנע מרסק את עוקת השמןהדיפנדר עולה באון אך הצלב האחורי קורס וגל ההנע מרסק את עוקת השמן

465 כ"ס של 2X דיסקברי בנזין, ועוד 1X טויוטה פראדו + 1X כננת, מעלים 3 טון של 0X4 אחד דיפנדר

לקראת אור אחרון, שמנו את הג'וקר: שלושה מושכים ועוד אחת כננת. כך העלנו את הדיפנדר 0x4 לראש המעלה במחיר עוד ציריה שבורה בדיסקברי של המוביל....

עייפים אך מרוצים פרשנו את המחנה ללינת לילה בראש ההר.

ויהי ערב ויהי בוקר

ויהי ערב ויהי בוקרויהי ערב ויהי בוקרויהי ערב ויהי בוקרויהי ערב ויהי בוקרויהי ערב ויהי בוקרויהי ערב ויהי בוקרויהי ערב ויהי בוקר

יום המחרת - גרירה בערוצי רמת ברק

ביום המחרת, לאחר שתיקנו עוד נזילת שמן קטנה מדיפרנציאל קדמי, התחלנו במלחמה מתמשכת עם כל ערוצי רמת ברק עד שהגענו למורד הגואל של מעלה ברק, רצוף הבורות והפודרה. ירדנו אותו בעזרת כוח הגרויטציה (ה-3 טון של הדיפנדר במורד התגברו על כל הבורות.....)
בנחל זעף הנסיעה (הגרירה) היתה עניין של מה בכך, אך לחוף מבטחים על כביש 90 הגענו רק אחה''צ.

סוף דבר - לא משאירים פצועים בשטח.....

יומיים של חילוץ מתמשך שהפכו חבורה של מטיילים לחבורה מגובשת של מחלצים.
לא משאירים פצועים בשטח גם אם זה דיפנדר...
החבר'ה רוצים הקרנה חוזרת של הטיול מעלות הנגב 3 – נתכנן ונודיע.

תגובות

5 תגובות

1

עדי וייזל

07 בנובמבר 2012 ב 08:45

כתבה חדשה - איך טיול של יומיים במעלות הידועים של הנגב הופך ליומיים חילוץ....

אתר השטח 4x4 כתב/ה:
"סוף שבוע גשום וסוער בצפון ובמרכז. אנחנו ברחנו אל השמש הנצחית בדרום. לטיול מעלות אתגרי. צילמו: תומר ופול פרל"
מעלה ורדית נחשב לאחד המעלות הקשים בארץ מתוך רשימת המעלות בהם מותר על פי החלטת הרטג, לנסוע בהם . תקלות מהסוג הזה נפוצים מאוד במעלה ורדית והצרה היא שהמעלה נמצא באמצע שום מקום ותמיד הדילמה היא אם לחזור לפארן או להמשיך לרמת ברק ולצאת ב - 90. יש מקרים שאין דילמה ואז לפעמים הצרה גדולה יותר..... יש לבחור בקפידה את סוגי הרכבים המגיעים למסלול כזה, רכבים שמתוחזקים טוב וכמובן נהגים עם ניסיון נהגיה וכאלה שיודעים להקשיב למכוון. כל האמור כאן לא אמור להשליך על אלו שהשתתפו במסלול בכתבה כי אין לי מושג אם נעשתה בדיקה או לוא אבל חייב לציין כי צרות כמו אלו יכולות לקרות גם למנוסים ביותר בינינו וגם לרכבים החזקים ביותר בשוק הגיפים. בכל מקרה נסיעה למעלה ורדית ולטיול בעבירות קשה חייבים לקחת בחשבון צרות כמו אלו.

2

מאיר ברק

09 בנובמבר 2012 ב 00:44

ההילה של לנרובר

מעריצי הדיסקו והדיפנדר לא יחליפו את את הרכב גם אם טויוטה מתחילת שנות ה2000
תבצע [עם מעט שיפורים והגבהה וללא "דרופ-קיט"] את אותה עבודה בלי שברים ונזילות.

אולם ברור כי חשוב - מי על מושב הנהג ישוב...

3

אורח/ת

10 בנובמבר 2012 ב 21:21

תגובת הדיפנדר שבכתבה

קודם כל אני חייב לציין שאמיר נחומי באמת לא נוטש פצועים (אני בעל הדיפנדר הפצוע) ולא רק שהוא לא נוטש אלה גם מחכה עם הפצוע שיעלו אותו לגרר גם עם מדובר בהמתנה של מספר שעות לתוך הלילה בשולי כביש 90.
לגבי המעלה מצבו אכן גרוע כפי שכתוב בכתבה.
הרכבים שיצאו למסע האתגרי היו רכבים משופרים עם נהגים בעלי ניסיון אך תקלות מסוג זה שקרו הם בלתי ניתנות לצפיה ולא ניתן להבחין בהן מבעוד מועד, ציריה שנשברת במעלה ו/או במשימת חילוץ, צלב שכשל ללא כל התרעה מוקדמת ויצר שרשרת ארועים של ניסים ונפלאות (וזאת לאחר שהדיפנדר עלה די בקלילות את כל המדרגות של המעלה).
אומנם הטיול "נהרס" בעקבות התקלות האלו אבל איזה חוויה יש לנו. כמה ממכם יכולים לספר על חילוץ שנעשה בלב המדבר במשך יומיים כאשר 90% מהגי'פים פצועים קשה. בערב אכלנו טוב שתינו טוב והצלחנו לצחוק רבות על מצבנו העגום.
לגבי המדריך אמיר נחומי יש לי רק תשבוחות זהו הטיול השני שאני יוצא איתו.
אמיר הוא מדריך סובלני, מקצועי הן בהכוונות והן במכונאות רכב (תכונה שהתגלתה כחשובה ביותר בטיול האחרון) וקשוב לבקשות המשתתפים (בטיול הנוכחי המטיילים בקשו לשנות את המסלול לוורדית) מעבר להיותו מדריך מקצועי קשוב וסובלני הוא גם בעל ידע נרחב (או לומד טוב לפני כל טיול) בכל הקשור לסיפורי העבר אשר התרחשו לאורך תוואי המסלול. בנוסף הוא מצליח לגבש קבוצה גם עם מדובר בטיול של יומיים בלבד, מעט מאוד מדריכים שפגשתי יכולים לעשות כך.
אני רוצה להודות באופן אישי לאמיר, יובל ופול על העזרה בחילוץ הרכב. אני כבר מחכה לתאריך "ההקרנה החוזרת" של הטיול.

4

אורח/ת

11 בנובמבר 2012 ב 20:40

סיפור יפה, אהבתי, אבל

אמיר למה לכל הרוחות:
"ברם, לכל המעוניינים: לא נראה שנחזור בקרוב למעלה ורדית ...."

מזל שהספקתי לסמן וי בפעם לפני זו... :-)

5

אורח/ת

11 בנובמבר 2012 ב 20:40

סיפור יפה, אהבתי, אבל

אמיר למה לכל הרוחות:
"ברם, לכל המעוניינים: לא נראה שנחזור בקרוב למעלה ורדית ...."

מזל שהספקתי לסמן וי בפעם לפני זו... :-)

שמיל (טראנו)