אגדת שטח - פינזגאואר

בשנת 1971, כשחברת שטייר-דיימלר-פוך
הציגה את רכב השטח החדש שלה, הסתבר
שעבודת המתכננים לא היתה קשה במיוחד:
הרכב שיצא משערי המפעל האוסטרי דמה
בכל לקודמו, ההפלינגר, מלבד המימדים

בשנת 1971, כשחברת שטייר-דיימלר-פוך הציגה את רכב השטח החדש שלה, הסתבר שעבודת המתכננים לא היתה קשה במיוחד: הרכב שיצא משערי המפעל האוסטרי דמה בכל לקודמו, ההפלינגר, מלבד המימדים. אפילו בבחירת השם לא הופעל דימיון רב: ההפלינגר נקרא על שם סוס הרים אוסטרי ואחיו הצעיר נקרא גם הוא על שם סוס כזה - הפינזגאואר (Pinzgauer). אבל בעצם לא היה למתכננים מה לשנות: ההפלינגר היה רכב שטח מופלא, והפינזגאואר הלך בעקבותיו.

הפינזגאואר אכן היה גדול, יחסית לאחיו הזעיר (ההפלינגר שקל 600 ק''ג בסך הכל): אורכו כ-415 ס''מ, משקלו הריק כשני טון וכושר הנשיאה שלו כ-1 טון. הוא הונע במנוע בנזין בעל ארבע צילינדרים מותקנים אופקית, בנפח 2500 סמ''ק. גם הוא, בדומה למנוע ההפלינגר, מקורר אוויר. המנוע צוייד בזוג מאיידים כפולים, שנלקחו ממכוניות מירוץ, ויתרונם בכך שהמשיכו לעבוד בכל זווית בה היה הרכב נתון. המנוע הזה סיפק 87 כ''ס (דין) ב-4000 סל''ד.

השילדה ומערכת ההנעה היו דומים מאד לאלה של ההלפינגר. בבסיס השילדה נמצא צינור פלדה אורכי, שעליו הורכבו כל המערכות: המנוע, תיבת ההילוכים ותיבת ההעברה, מתלה נפרד לכל גלגל, מפחתי הנעה טבוריים, קפיצי סליל בכל הפינות (אחד לכל גלגל מלפנים, שניים לכל אחד מאחור), נעילות רוחביות בשני הסרנים, מופעלות הידראולית תוך כדי תנועה - והרי לפניכם רכב להתמודדות רצינית בכל שטח.

הפינזגאואר נבנה בשני דגמים עיקריים: 4X4 ו-6X6. השוני בדגם השני, מלבד הסרן הנוסף, האורך והמשקל, היה החלפת המתלה אחורי לקפיצי עלים, והוספת תמיכה לשילדה בין שני הסרנים האחוריים. בשלושת הסרנים הותקנו נעילות רוחביות.

שני הדגמים, ה-710 (4X4) וה-712 (6X6), נבנו במספר רב של סוגי מרכב: פתוחים וסגורים, כמשאיות קלות וכמסיעי נוסעים, כאמבולנסים וכרכבי הצלה אחרים, ועוד. הרכב היה יקר מאוד לייצור, ועיקר הרכישות התבצעו ע''י צבאות שונים, בעיקר הצבא האוסטרי, הצבא השוויצרי והצבא הבריטי.

עוברים לדיזל

הפינזגאואר יוצר ללא שינוי כמעט מיום היוולדו ועד 1985, אז הושתל בו מנוע דיזל מקורר מים, שנלקח מדגמי ה-LT של פולקסווגן. בסך הכל יוצרו מהדגמים מקוררי האוויר, ה-710 וה-712, קרוב ל-18,500 מכוניות. הרכב הזה פופולרי מאוד כרכב פנאי, בעיקר באוסטרליה ובארה''ב. קמה סביבו תעשייה שלמה של שיפורים, כולל הפיכתו לקמפר מהמם או לרכב משלחות.

עוברים לדיזל

הפינזגאוארים שמגיעים לארה''ב נרכשים במכרזים באירופה, בדרך כלל של הצבא השוויצרי, ונמכרים במחיר המתחיל ב-8,000 דולר בערך. אלה רכבים ישנים יחסית, מאמצע שנות ה-70 (חל איסור להכניס רכבים מסוג זה לארה''ב, שגילם פחות מ-25 שנה), אבל רובם בילו במחסני החירום של הצבא השוויצרי, מווסתי הלחות, ומצבם מצויין.

עוברים לבריטניה

ביוני 2000, כשהוחלט בשטייר-דיימלר-פוך על הפסקת ייצורו של הפינזגאואר, הועבר קו הייצור כולו לבריטניה, לידי חברת Automotive Technik , שעד אז עסקה בשיווק פינזגאוארים לצבא הבריטי. החברה ממשיכה לייצר את שני הדגמים, ה-4X4 וה-6X6, תחת הקודים 716 ו-718, בהתאמה. הרכבים עדיין מיוצרים עם אותו מנוע הדיזל בנפח 2.4 ליטר, ששודכה לו כאופציה תיבת הילוכים אוטומטית בעלת ארבע מהירויות, עם אפשרות לנעילה של המצמד, כדי למנוע הפסדי כוח.

עוברים לבריטניה

בדגם 718 הסגור (הוואן), הוסיפו מערכת בולמי אוויר על הסרנים האחוריים, לריכוך הנסיעה, לטובת הנוסעים במושבים מאחור. מרבית כושר הייצור של החברה מופנה לטובת הצבא (למרבה האירוניה, הפינזגאואר מחליף בצבא הבריטי את הלנדרובר 101), ולשוק האזרחי מייצרים בעיקר דגמים ייעודיים, כמו רכבי כיבוי אש, אמבולנסים וכו'.

לא ידוע לי על יבוא פינזגאוארים לארץ, ולמרות שהם שירתו ואולי עדיין משרתים כרכבי או''ם באזור, לא נתקלתי בהם במכרזים. אם יש למישהו מידע אחר או נוסף נשמח לשמוע.

נתונים

דגם 710 מנוע: בנזין, 4 צילינדרים מותקן אופקית, מקורר אוויר. נפח: 2499 סמ''ק. הספק: 87 כ''ס, ב-4000 סל''ד. תיבת הילוכים: ידנית, חמישה הילוכים קדמיים מסונכרנים. הנעה: 4X4 לא קבועה, נעילה רוחבית לשני הסרנים, מופעלת תוך כדי תנועה.

נתונים

יחסי ההעברה: הילוך ראשון - 5.33. הילוך שני - 3.24. הילוך שלישי - 2.04. הילוך רביעי - 1.30. הילוך חמישי - 1.00. הילוך אחורי - 5.47.

להורדת הקובץ לחץ כאן

תיבת ההעברה: גבוה - 0.88. נמוך - 1.69. דיפרנציאלים: 2.846. מפחתי הנעה בגלגלים: 2.266. צמיגים: 245X16 או 7.50X16. זווית גישה: 45 מעלות.

זווית נטישה: 45 מעלות. מהירות מרבית: 110 קמ''ש. צריכת דלק: כשישה ק''מ/ליטר. מיכל דלק: 75, 125 ליטר. בסיס גלגלים: 220 ס''מ. מרווח גחון: 33.5 ס''מ.

אורך כולל: כ-415 ס''מ. משקל עצמי: 1950-2100 ק''ג. מעמס: 1000 ק''ג. כושר גרירה: 5000 ק''ג. כושר חציית מים: 70 ס''מ, ללא הכנות.

דגם 718 מנוע: דיזל, שישה צילינדרים, מקורר מים. נפח: 2400 סמ''ק. הספק: 115 כ''ס ב-4500 סל''ד. תיבת הילוכים: ידנית 5 הילוכים מסונכרנים, אוטומטית, 4 הילוכים. הנעה: 6 על 6 לא קבועה, עם נעילות רוחביות בשלושת הדיפרנציאלים.

צמיגים: 8.25R16, או 285/75R16. זווית גישה: 43 מעלות. זווית נטישה: 43 מעלות. מהירות מרבית: 120 קמ''ש. צריכת דלק: כחמישה ליטר/ק''מ. מיכל דלק: 80, 125, או 140 ליטר.

בסיס גלגלים: 200+98 ס''מ. מרווח גחון: 36 ס''מ אורך כולל: כ-500 ס''מ. משקל עצמי: 2250-2550 ק''ג. מעמס: עד 2000 ק''ג. כושר גרירה: 5000 ק''ג. כושר חציית מים: 70 ס''מ, ללא הכנות.

תגובות

2 תגובות

1

Ogash Ofer

10 בספטמבר 2017 ב 16:48

קיים פינזגאור אחד בלבד בארץ עם רישוי צהוב

2

Ogash Ofer

14 בספטמבר 2017 ב 10:18

קיים פינזגאור אחד בלבד בארץ עם רישוי צהוב - עדכון של ויקטור עבדי