שטח 4X4 > כתבות > שטח

סוף עידן: הדיפנדר האחרון ירד מפס ייצור

חלק מאנשי השטח אוהבים אותו, חלק אחר מתעב, אבל אף אחד לא נשאר אדיש. והשבוע ראינו את הלנד רובר דיפנדר האחרון יורד מקו הייצור

68 שנים אחרי שאוסף החלקים מעודפי מלחמת העולם השנייה הפך לרכב השטח המוכר היום כדיפנדר (ואז נקרא סתם לנד רובר) - הגיע העידן שלו לסיומו. דיפנדר 90 בצבע ירקרק - זהה לזה של הלנד רובר הראשון שיוצר - היה האחרון לרדת מפס הייצור בסוליהול, כשמרבית אמצעי התקשורת בבריטניה ועוד כמה מרחבי העולם לוקחים חלק בטקס האשכבה.

במהלך 68 השנים הללו הדיפנדר עבר שינויים חיצוניים מזעריים יחסית, כשהוא שומר על הצורה הרבועה המוכרת, שזיכתה אותו בכינויים לא מחמיאים כמו קופסה, קובייה וכיוצא בזה (קישור לכתבה על אוסף קוביות). גם לצד המכני שלו יצא מוניטין מפוקפק, ושלל בדיחות התעופפו על הנזילות הבלתי פוסקות, על המנוע החלש והתאוצה שכמעט ואינה קיימת, על תנוחת הנהיגה הבלתי אפשרית, על הציריות שנגזרות... ועם כל זאת היו, וישנם, רבים שאוהבים את הרכב הזה עד כלות ויש גם לא מעט שמתעבים אותו. כך או כך, בקרב אנשי השטח אין אחד שנותר אדיש אליו.

אגב תנוחת הנהיגה, היא נבעה משמרנות בריטית טיפוסית וגם לא מעט מקמצנות. תא הנוסעים של הלנד רובר הראשון נבנה בצורה לא סימטרית, כשהצד הימני – הוא צד הנהג, מרווח יותר (בדגם הטרום-ייצור, ההגה היה בכלל במרכז...). מי שנהג בדיפנדר שההגה שלו נמצא בצד הנכון, כלומר ימין, בוודאי נוכח לדעת שתנוחת הנהיגה סבירה לחלוטין. הדוושות ממורכזות עם ההגה, מרווח הישיבה טוב וגם אין צורך להשעין את היד על סף החלון כי אין מקום אחר עבורה... כשהחלו לייצר את הלנד רובר עם הגה שמאלי, לא טרחו לשנות את תא הנוסעים וכך צצו הבעיות המוכרות לכל מי שנהג בכלי כזה.

ועוד אגב שמרנות אחד: בלנד רובר מהסדרות הראשונות, פתח מילוי הדלק נמצא מתחת לקרש המרופד שהתיימר להיות כסא הנוסע. בכל תדלוק, הליידי הנכבדה שישבה בו נאלצה לצאת כדי לאפשר את התדלוק. במקור, כמובן, זה היה כסא הנהג אבל עם העברת ההגה שמאלה הבריטים לא טרחו להעביר גם את המיכל...

למעלה משני מיליון דיפנדרים יוצרו במהלך השנים, ועל פי פרסומי החברה כ-70 אחוז מהם עדיין נושמים ונוסעים. אז למה בעצם מפסיקים את הייצור? הדיפנדר הוא דינוזאור במונחים מוטוריים, והוא בקושי עומד בתקנים הנוכחיים של בטיחות ואיכות סביבה. ב-2020 צפויה החמרה נוספת בתקנים, בהם כבר לא יוכל לעמוד כלל. גם עלויות הייצור הגבוהות (חלק מעבודת ההרכבה נעשית בצורה ידנית), מהן נגזר מחיר גבוה, תרמו להחלטה. ולמרות זאת, בכל הפרסומים על הפסקת הייצור הודגש שמדובר על הפסקת הייצור בסוליהול (וגם אנחנו עושים זאת), מה שמרמז על כך שייתכן והייצור ימשיך במקום אחר עם ייעוד למדינות עולם שלישי בהן התקנים פחות מחמירים.

אבל יחד עם דברי ההספד, יש גם בשורות משמחות: על פי עיתוני בריטניה, היורש של הדיפנדר יגיח לאוויר העולם כבר בסוף שנה זו! מה טיבו של היורש הזה עדיין לא ברור, והאם יהיה קשוח כקודמו. אבל אנחנו יכולים להכריז: המלך מת – יחי המלך החדש. ורק שלא נקבל מלכה...

קישור לכתבה על ההיסטוריה של הדיפנדר בתמונות

Land Rover Defender Celebration Event 29 Jan 2016

Last Land Rover Defender Built in Solihull

תגובות

3 תגובות

1

דורית נשר

31 בינואר 2016 ב 11:48

ואם באמירות סקסיסטיות עסקינן,

מלכה מכלועה, סולחים לה. מלך מכלוע, זה לא מלך. (ולא, זו לא שגיאת כתיב, שורש כ.ל.ע, מכלועה, מכלוע, מכלועים..)

2

Ogash Ofer

31 בינואר 2016 ב 12:57

ואם באמירות סקסיסטיות עסקינן,

דורית נשר כתב/ה:
" מלכה מכלועה, סולחים לה. מלך מכלוע, זה לא מלך. (ולא, זו לא שגיאת כתיב, שורש כ.ל.ע, מכלועה, מכלוע, מכלועים..) "
איך את אוהבת את ההערות האלו של עופר!   תענוג כל פעם מחדש!! והדיפנדר הוא לא מלך - הוא גיבור!

3

Ogash Ofer

31 בינואר 2016 ב 13:01

הדיפנדר הגיבור שלי