דובי מילר וחבריו יצאו לראות את ראלי ירדן מהצד הישראלי בצורה ייחודית - דברים שרואים מכאן לא רואים משם
אני הטיפוס הכי לא ספונטני שיש בעולם אולי ולכן את התוכניות לראלי ירדן ונסיעה לצפות בו התחלתי לעשות עוד לפני מספר חודשים. ככול שנתקרב הזמן וההתרגשות עלתה גברו ההתרעות לגבי ישראלי בירדן ועימם גם החששות לצאת לשם, בעיקר מפני שהתכוונתי לעשות את זה עם הבנים שלי, יותם ואביתר, שני חובבי ספורט מוטורי שבלעדיהם אני לא זז, כולל לתחרויות בהן אני משתתף.
כשבועיים לפני הראלי הוחלט סופית במשפחה פה אחד (הפה של אשתי...) שראלי ירדן מחוץ לתחום והכי קרוב שנראה אותו יהיה בטלביזיה ביורו ספורט. ההודעה לבנים היתה קשה ומאכזבת אבל זה מה יש.
יום שישי והראלי יוצא לדרך, אני צמוד לאינטרנט ועסוק בעדכוני האתר שלי, לפתע הפלאפון מצלצל ועל הקו אני שומע את הצעת חיי. דרור לסט מספר לי כי מצא דרך לראות את ראלי ירדן, ולא סתם ככה אלא את הקטע של נהר-הירדן, קטע מרתון בן-41 קמ לאורך נהר הירדן, צפונית לים-המלח. דרור מספר לי כי שקד כול התקופה האחרונה עד שמצא דרך. בדרך הכי לא צפויה מצידי והכי ספונטנית שיש אני מאשר את הגעתנו ומיד מודיע גם לזיו, חבר שלי , אנחנו בפנים.
יום ראשון, ארבע וחצי בבוקר שאחרי פסח, משכימים קום, סידורים אחרונים ובשש אנחנו כבר באיסוזו של זיו לקראת נקודת המפגש. הקדמנו , אז יש זמן לקפה בשטח, ממש כמו במילואים. כול החבורה מתקבצת לאט לאט – דרור מגיע עם גלעד ואייל מגיע עם הבת שלו, יש חובבת ראלי נוספת , שמסתבר שהיא אוהדת גדולה של רוסי (מקבלת חינוך טוב בבית ) . מתחילים להתקדם מזרחה, נפגשים עם משה דרמר, איש המועצה האזורית והנשמה הטובה שדאגה שנראה את ראלי ירדן.
כשדיברנו על לצפות בראלי ירדן ביום שישי חשבתי לעצמי , לפעמים בקול רם, שנגיע , נראה קצת אבק ואיזה מכונית או שתיים מרחוק , נסמן וי, היינו בראלי ירדן וזהו. אז מסתבר שלא...
מיד שהתמקמנו אנחנו שומעים רעש מתקרב, ממש קרוב והנה מגיעה הסיטרואן של דני סורדו, פול-גז, החלקה וכול זה במרחק של כלום מאיתנו, מתחתינו, אנחנו בהלם. כול כך רחוק וכול כך קרוב, מדהים. זמן הנסיעה הממוצע שאנחנו רואים כל מכונית, בנסיעה, הוא שתי דקות ונוצר מצב שבכל פעם שמכונית עוזבת אותנו מיד מגיעה אחרת, אקשן בלתי פוסק. אחרי סורדו ראינו את הירבונן ומיד אחריהם אטקינסון בסובארו, הבנו שלאטבלה חסר. טלפון לארץ ו-SMS לאסף שדמה בתוך ירדן , מסתבר שהפיני שבר מתלה . הירבונן מוביל. אחרי עדר ה-WRC מגיעות מכוניות ה-1600 הן משתתפות בקטגוריית JWRC ונשמעות מדהים. המנוע צורח לשמיים והגלגלים הקדמיים חופרים בשביל . אוג'יי עם הסיטרואן C2 מראה מדוע הוא התקווה הצרפתית הבאה, הוא פשוט טס. אחרי שמסתיים הקטע, ה-19 , אנחנו חוזרים למצב אכילה ושתייה. זמן מנוחה לא רחוק מהמקום בו צפינו בראלי. עדיין המומים מהחוויה . מתקשרים לחן שנשאר בארץ, בעיקר בכדי להציק. הזמן עובר וצריך, חייבים לחזור , קטע 22 מתחיל עוד מעט. בוחרים נקודה צפונית יותר שחולשת על מרחק נסיעה ארוך ביותר של המכוניות. האבק מתרומם לשמיים הרבה מאד לפנינו והרעש מתקרב. הסדר כמעט ולא משתנה אבל מי שמראה את המומחיות שלו הכי הרבה הוא כמובן לואב. למרות חוסר סיכוי ממשי לניצחון בגלל התאונה האומללה, הוא עף , טס כאילו אין מחר. השור על הסיטרואן נראה זועם מתמיד.
זהו, מסתיים קטע 22 ואנחנו נפרדים מהשטח המדהים שבו היינן. נוף פראי, אלוהי ששיתף אותנו בחוויה מוטורית שלא רואים כול-יום. עולים על האיסוזו וחוזרים הביתה , מלאים בחוויות .
תודה ענקית לדרור לסט ומשה דרמר.
תגובות