שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > טיולים ומסעות בארץ

מועדון ג'יפ - רנגלרים רוביקונים בעשוש וורדית

בפרוש השנה החדשה, יצאנו לטיול בן יומיים בדרכי הערבה והנגב, העובר בין השאר, דרך השמות הגדולים של המעלות באזור - מעלה עשוש ומעלה ורדית.
חזרנו מרוצים מקצב הטיול, מרוצים מרמת הביצועים של הנהגים והרנגלרים, אבל חזרנו עם דברים הרבה יותר חשובים להתגאות בהם.

תמונות: בן אוציטל

image

image

התחלנו את הטיול בדימונה, כדי לנצל את הנסיעה הארוכה דרומה, לביקור בעוד כמה מקומות בדרך לשמורת עשוש. העומס בנקודת המפגש חייבה אותנו לצאת למקום יותר שקט, כדי להתחיל את הטיול באופן מסודר. יצאנו לעבר מישור רותם ולפתח מכתש חצרה ועצרנו תחת שיטה גדולה בנחל ימין, כדי לקיים את השיחה המסורתית של תחילת טיול. שילבנו בשיחה הרצאת אורח של עזרי אלון מהרט''ג ויצאנו לדרך.

imageimageimageimageimageimageimageimage

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

image

את הירידה מזרחה לעבר הערבה, עשינו בדרך הישנה לאילת, היא דרך מעלה עקרבים. עצרנו להעלות מן השיכחה את שרידי וסיפורי העבר, נהננו מהנוף היפה הנשקף מהמקום והמשכנו מזרחה.

imageimageimageimageimageimageimageimage

image

ירדנו לערבה ונכנסנו לשמורת נחל שיזף. למרות שהשבילים באיזור סומנו כבר לפני כשנה, הם עדיין לא עמוסים במטיילים. החולות הרכים והעמוקים, הפתיעו את מי שחשב שמצפה לנו רק שטח טרשי. עצרנו לרגע להנות מתצפית על הערבה הירדנית, ויצאנו לקטע ראלי ארוך ומהיר מאוד דרומה. המהירים רשמו מהירות תלת ספרתית בשטח והאדרנלין התחיל לזרום. סימני השטפונות הראשונים של השנה, ניכרים היטב בשטח. חלקי כביש שנסחפו, צמחייה שנעקרה ואם גם נסחפו שניים-שלושה מוקשים לדרך בה נסענו, הרי שהתמזל מזלנו ולא הפעלנו אותם. חצינו את כביש הערבה מערבה ונכנסנו לנחל עשוש ולמעלה עשוש הנמצא (למרבה הפלא) דווקא בנחל צופר.

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

מעלה עשוש

מעלה עשושמעלה עשוש

מעלה עשוש הוא מעלה מטעה. אמנם, זוית הטיפוס תמיד מרשימה, אך רבים נוטים לזלזל בו. לאורך השנים, גבה המעלה קורבנות ברכוש (ציריות, דיפרנציאלים, פגושים, מדרגות צד וחלקי גוף אחרים) ורכבי שטח רבים, כולל רכבי שטח צבאיים, התהפכו בו. עם הגיענו, קיבלנו שיעור חינם בסכנה שבטיפוס לא נכון - סופה תקועה באמצע המעלה על שלושה גלגלים בשל שיפוע צד חריף, כשפסע בינה ובין התהפכות. המראה המפחיד הכניס את הנהגים לדריכות והוציא את כל השאננות מהראש. 20 דקות אחר-כך, ניצבו 14 רנגלרים גאים בראש המעלה. שיא עולמי חדש! כל הכבוד.

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

אחרי מעלה עשוש, הלכנו לנוח תחת השיטה הגדולה של נחל זעף. למרבה הפלא, מצאנו אותה ריקה מאדם. קצת אלכוהול, בירה קרה, קפה שחור, עוגות, עוגיות, פיתות ואסור לשכוח שצריך להשאיר מקום בבטן לארוחת ערב. בשלב הזה, עוד לא הבנתי מה מחכה לנו. ממשיכים דרומה לכיוון מושב פארן, מגיעים לחניון הלילה ומתמקמים ללינה וארוחת ערב.

imageimageimageimageimageimageimageimage

חניון הלילה

חניון הלילהחניון הלילה

שיא הטיול הוא חניון הלילה. השלב שבו יוצא לך לשבת ולדבר עם החברים, בלי שמישהו ממהר הבייתה, בלי הגבלת שתיה כי צריך לנהוג, בלי גינונים ובלי מחיצות. איכות הטיול והאנשים מתבטאת פה. האינטרקציה, העזרה ההדדית, הנושאים המשותפים, החברויות הנרקמות. בייחוד בשביל אלה יצאנו לטיול בן יומיים. כדי לגלות את האנשים מאחורי הרנגלר. מייד עם פריקת הציוד, בועז מתחיל להכין שניצלים, ענבר אמנם מפקדת על ההפקה, אבל לוסי היא הרסרי''ת. המנגל נדלק וארוחה מלכים מתהווה מול העיניים. טיילתי לא מעט בחיי ואכלתי ארוחות גורמה בשטח, שהכינו חברות המתמחות בכך ומעולם לא נהניתי כך מהחברותא ומהאוכל, כפי שנהניתי הפעם. המעלות, האתרים והסיפורים יפים וחשובים, אך הם רחוקים מלהיות העיקר. האנשים הם העיקר והתברכנו בקבוצה איכותית ומלוכדת. הם חולקים את האהבה לרנגלר (ברור למה), אבל גם שותפים לדברים אחרים. עיסאם ולריסה היו חייבים לישון בצימר אבל לא ויתרו על הארוחות המשותפות. עזבו רק אחרי ארוחת הערב והשכימו להיות עם כולם, בארוחת הבוקר. לראות ולא להאמין.

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

המקלחת של קויש - גם היא מבית מכשירי תנועה

המקלחת של קויש - גם היא מבית מכשירי תנועההמקלחת של קויש - גם היא מבית מכשירי תנועה

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

השמש זורחת ואיתה עולים ריחות ארוחת הבוקר. אני פוקח עיניים ורואה שמאהל כמרקחה. מי שאמר שרסרי''ם לא ישנים, צדק. לוסי כבר הספיקה להכין בצק, לתת לו לטפוח, להכין כדורים, להפוך אותם לפיתות, לאפות אותם על הסאג' ולמלא את כל המדבר בריח נעים של אפיה. במקביל, בן מכין חביתות, עיסאם שקשוקה, חן פנקייק, סלט טרי חתוך כבר ומה לא. מזל שנשארו לי באפלים. עם ארוחת הבריאות הזאת, לא הייתי יכול לסיים את היום על הרגליים.

image

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

את בוקר היום השני, הקדשנו לשבילים הצדדיים והשקטים של אזור פארן. הדרך קלה ברובה אך מידי פעם, יש בה מכשולים המחכים לחבוט בכל גחון המטפס עליהם. בשל מיעוט מטיילים, הנוף סביבנו בלתי מופרע. צבאים חוצים את הדרך ללא חשש, הרים אדירי הוד מסביב, אין אדם בסביבה, שקט. הטבע שלנו.

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

את ההפסקה הגדולה עשינו בסיק. בסוף מעבר רגלי צר מתגלה רחבה עגולה ללא תיקרה, המוצלת רוב שעות היום. שוב אוכל וקפה (כאילו לא אכלנו כלום הבוקר), טמפרטורה נעימה ושקט מסביב. אפשר להישאר כאן כל היום, אבל הזמן רץ ולפנינו דרך ארוכה. חוזרים למכוניות, עוברים במעבר צר עם בורות והצלבות, חוצים את נחל פארן ומתחילים את הטיפוס למעלה ורדית.

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

מעלה ורדית

מעלה ורדיתמעלה ורדית

מעלה ורדית הוא מעלה קשה. אי אפשר שלא להבחין בזה, כבר במבט ראשון. בורות גדולים, מדרגות גבוהות, פודרה, זוית טיפוס חדה וסכנה, מכניסה לשיפוע צד. גם הנהגים הרגועים ביותר, חויים מתיחות מסוימת לפני תחילת הטיפוס. אנחנו בחרנו להגיע למעלה בסוף הקיץ, ולנסות לטפס אותו במצבו הגרוע ביותר - בסוף הקיץ, כשההבורות גדולים, הפודרה עמוקה, כשאין אחיזה וקשה לשמור על קו הנסיעה. איך היה? אפשר לכתוב בפירוט, מה ואיך ומי, אך התמצית תגלה הכל: תוך שעה מרגע ההגעה, טיפסו 12 רנגלרים (חלקם סטנדרטייים ולמטה מזה), את המעלה ללא נזקים, ללא שברים, ללא גרירות, ללא סכנות. וזה אומר הכל. על כולם.

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

הדרך שלנו פונה מראש מעלה ורדית לעצירה בתצפית היפה מראש ג'בל אבו טקיה, המוכר יותר בשמו הר כיפה. מעלה חדוד ומעלה הר כיפה, אינם מהווים אתגרים ממשיים וההליכה לנקודת התצפית, היא חילוץ עצמות מרענן.

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

image

סיכום

את שיחת הסיכום עשינו תחת אחת השיטים של נחל יחם. סיימנו וסיכמנו שנת פעילות ראשונה. האנשים: גם אם היינו מחליטים לבחור את המשתתפים, לא היינו מצליחים ליצור פסיפס כה מוצלח, שהתחבר והתחזק מטיול לטיול. בתקלות (לא היו הרבה), בעזרה הדדית, בשותפות עניין ובהבנה שלמען הקבוצה, כולם צריכים לוותר קצת. המקומות: הארץ שלנו מסתירה סודות וסיפורי עבר, יש בה נופים יפים, מקומות ששכחנו ושנגלה בפעם הראשונה, פינות חבויות, צבעים וגוונים מנוגדים ואנו רק בתחילת הדרך. לפנינו שנים ארוכות עד גילוי כל צפונותיה. הרנגלרים: במשך שנה שלמה לקחנו את הרנגלרים לכל תוואי דרך אפשרי (כמעט). שטח טרשי קשה, שבילי ראלי מהירים , דיונות עמוקות ובכולם התבלטו תכונות אחרות של הרנגלר. ה JK רנגלר, הוא רכב השטח הוורסטילי ביותר שיש ושהיה, בעולם רכבי השטח. אין לו מתחרים אמיתיים וגם אין לו מתחרים פוטנציאליים. הוא בודד בפסגה ואי אפשר שלא לאהוב ולהתרשם מיכולותיו. מכשירי תנועה: הגוף שבלעדיו כל פעילות מועדון ג'יפ - רנגלר לא הייתה קיימת והגוף שתומך בכל דרך בפעילות המועדון.

imageimageimageimageimageimageimageimage

ברכות לשנה החדשה

תודה לכולכם על הכל. איחולי בריאות ובשורות טובות לכולכם. שנמשיך לטייל, להכיר ולהנות מהארץ וזה מזה. להתראות בעונת הטיולים החדשה.

תגובות

8 תגובות

1

אתר השטח 4X4

12 באוקטובר 2015 ב 20:23

יפה מאוד אוהד

2

אורח/ת

12 באוקטובר 2015 ב 20:37

נראה מדהים

3

אורח/ת

12 באוקטובר 2015 ב 20:49

מועדון ג'יפ - רנגלרים רוביקונים בעשוש וורדית

אוהד היקר שלנו,
חיכינו זמן רב מידי לכתבה ולתמונות, בסוף זה הגיע והיה שווה לחכות. החברותא שחווינו בטיול האחרון הייתה פשוט יוצאת מן הכלל, מקטן עד גדול. מסלול מאתגר לכולנו, אוכל מכל טוב. תודה על הסבלנות, ההסברים הרבים שתמיד מתבלים את המסלול והופכים אותו למעניין יותר, נחת הרוח והענווה (עקיצה לאלה שקיטרו). תמשיך להקסים ולהוביל.
מחכים לטיול הבא.
תודה למכשירי תנועה שממשיכים לפנק אותנו.

4

אורח/ת

12 באוקטובר 2015 ב 22:16

מעלה עשוש וורדית

כמו תמיד אוהד מוביל ויוצר טיולים ברמה הכי גבוהה שיש גם מבחינה אינלקטואלית וגם מבחינת הקניית ידע בכל הקשור בנהיגת שטח נכונה ובטוחה בקיצור אין עליו!!!

5

אורח/ת

12 באוקטובר 2015 ב 23:18

לאוהד

אוהד,
כתיבה יוצאת מן הכלל, נהנינו לקרוא את הכתבה ולראות את התמונות ,
כל הכבוד
תודה רבה למכשירי תנועה על כך שיש להם את אוהד וגם לנו??
עיסאם

6

yfinkelman

12 באוקטובר 2015 ב 23:36

מסלול נהדר

אחד היפים שעשינו השנה אם לא ה..אחלה חבורה שהתגבשה וסופסוף גם הייתה הזדמנות להפיק התארגנות אמיתית בלב המדבר- לא רק קפה ומדרגות. תודה לאוהד, מכשירי תנועה והרנגלר לדורותיו- ולכל מי שהשתתף. נתראה בטיול הקרוב

7

אורח/ת

13 באוקטובר 2015 ב 05:29

פעם הבאה לא מפספסת

תמונות מקסימות !
כרגיל החלק במשפחה שכן יצא חזר עם חיוך מאוזן לאוזן ועם חוויה בלתי נשכחת.
תודה אוהד. מזלנו שהתברכנו במדריך כמוך ובקבוצת מטיילים נהדרת זו!

8

אורח/ת

13 באוקטובר 2015 ב 08:29

קבוצה טובה, קבוצה טובה !!!

איזו כתבה מדהימה, מחזירה אותנו לרגע לאירוע יוצא דופן.
היה מסלול מדהים ומגוון, מדהים איך עם הרנגלרים הכל נהפך לכל כך פשוט.
הלילה בשטח פתח בפנינו את האפשרות להכיר את האנשים שבתוך הרכב. איזה התארגנות, איזה אוכל, איזה חבר'ה ... איזה כייף היה.
אוהד, אתה תותח !!! השכלת לארגן קבוצה מדהימה. יש עוד מועדונים כאלו שאנשים הופכים עולמות כדי להגיע למפגשים ?
אפשר לארגן 2 טיולים בחודש ?
יאלה, מצפים כבר בקוצר רוח לטיול הבא.