שטח 4X4 > יומני מסע בעולם > ירדן

ירדן וציר הנפט - כתבה ממסע ג'יפים במזרח ירדן

דויד נווה, מומחה לנפט, מורה דרך ואיש בתי הזיקוק בחיפה, השתתף במסע הארוך למזרח ירדן וחזר עם כתבה על הצינור העירקאי, הצינור הערבי ומה שבניהם.

פתח דבר - לידתה של ירדן

לידתה של הממלכה האשמית היה בשנת 1921 לאחר שצרציל, אז שר המושבות, קרע את עבר הירדן מהמנדט שקיבלה בריטניה על האזור ונתן אותה במתנה כממלכה, לעבדאללה בנו של חוסיין שריף מכה (המשפחה המיוחסת לצאצאי הנביא מוחמד) כמתנה על עזרתו של חוסיין לבריטניה בכיבוש המזרח התיכון בעת מלחמת העולם הראשונה. (ירדן קיבלה עצמאות מלאה והפכה למדינה רק בשנת 1946 - ע.א.)
תרומת המשפחה ההאשמית הייתה בגיוס ולחימת הבדווים יחד עם לורנס איש ערב האגדי בשלטון העותמני , חבלות במסילת הברזל החיגאזית והאספקה שעברה בה לצרכי המלחמה ולגרום לצבא התורכי להפריש כוחות ניכרים לטיפול בבעיה הבדווית על חשבון לחימה בבריטים.

פתח דבר - לידתה של ירדן

בעקבות ההסכמים הקודמים ( הסכם סייס-פיקו המפורסם שגם תחם את גבול הצפון שלנו ) בין ברטניה לצרפת , ניתנו סוריה והלבנון לחסות צרפתית ואילו כל האזור הדרומי מזרחי הועבר לחסות בריטית וכך נוצרו הממלכות ההאשמיות - כשבעיראק הומלך הנסיך פייסל (אולם שם השושלת לא החזיקה מעמד ) ובירדן המלך עבדאללה .
לאחר עבדאללה שלט נכדו חוסיין, וכיום המלך הוא עבדאללה השני.
רצה הגורל ודרך שיטחה של ירדן עוברים שני צינורות להולכת נפט, אשר קשורים למדינת ישראל: הצינור העירקי (הידוע גם כציר ה-H) והצינור הטראנס ערבי (TAP ךיין).

image

שומרים ירדנים על ציר הנפט

שומרים ירדנים על ציר הנפט

הנפט במזרח התיכון

ההחלטה המשמעותית ביותר בכל נושא אנרגיית הנפט, הייתה החלטתו של ווינסטון צרציל ב 1911 אז שר הימייה של בריטניה, להעביר את כל הצי הבריטי לשימוש במזוט במקום פחם.
החלטה זו היא היא שגרמה לכל אותה התפתחות של משק האנרגיה הכלל עולמי שאנו מרגישים בתוצאותיו עד היום.
צריכה גוברת של הנפט, שכן בינתיים ציים נוספים הלכו בעקבות בריטניה וגם התפתחות התחבורה הממונעת בעיקר בארצות הברית, גרמו לעלייה בצריכת הנפט ותוצריו (שלא להוסיף את הצריכה של תעשיית הפטרוכימיה והמצאת הפלסטיק).
מציאת הנפט תחילה בפרס אחר כך בעיראק ולבסוף בערב הסעודית ומדינות המפרץ גרמו לעלייה במעמדן האסטרטגי ולטישת עיני המעצמות לשדות הנפט העשירים בחצי האי ערב וסביבתו.

הנפט במזרח התיכון

טאפ ליין - TRANS ARAB PIPE LINE

עם סיום מלחמת העולם השנייה והשתלטות החברות האמריקניות על שדות הנפט העשירים במדינות המפרץ, הוחלט לבנות צינור נפט מערב הסעודית עד הים התיכון (טריפולי וצידון ) ומנמלים אלה להוביל את הנפט הגולמי לזיקוק בארצות הברית ובאירופה ובכך להוזיל את עלויות ההובלה הכבדות.
צינור זה ניבנה בסוף שנות הארבעים באקונצורסיום בינלאומי של חברות נפט . הצינור שימש להעברת נפט סעודי עד שנות השבעים ( הוא עבד גם בזמן מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים ) אולם בעקבות התגברות הטרור הערבי, מלחמת האזרחים בלבנון, החשש לפיצוץ הצינור והגעת הטכנולוגיה לבניית מיכליות הענק -.הפסיקו הירדנים את מעבר הנפט דרך שטחם ב 1976 ומאז נזנח הצינור ואינו בשימוש , קטע מהצינור שעובר ברמת הגולן הוא ציר הנפט מזרקא שבירדן לכיוון תל אל פאחר ומשם דרך הר דוב לתוך הלבנון. אל צידון. דרך אגב הטרמינל שהוקם בצידון לקליטת הנפט הגולמי והעברתו במיכליות הפך לאתר תחנת כוח לבנונית.
הכיתוב על התחנות לאורך ציר הנפט UPC הוא שם החברה שתחזקה את אחזקת הצינור - united petroleum company

טאפ ליין - TRANS  ARAB  PIPE  LINE

TAP-LINE

TAP-LINE

הצינור העיראקי

בשנת 1927 נתגלה באזור כירכוך ומוסול (צפון עיראק הכורדית ) נפט בכמויות מסחריות כשהתפוקה השנתית כבר בשנת 1934 הגיעה מעל מיליון טון לשנה. כשבאותה שנה נבנה צינור הנפט בין עיראק לחיפה, על ידי חברת הנפט העיראקית והיה הגדול והראשון במזרח התיכון.
הצינור העירקי היה בנוי משני קווים שקוטרם כ-12 אינץ' (30 סמ) כל אחד.
הנפט הוזרם תחילה לחדיתא, מרחק של כ- 249 קילומטרים ומשם הסתעפו הקווים לשני כיוונים האחד הוליך נפט לחיפה , מרחק של כ- 750 קילומטרים והשני הוביל נפט לטריפולי בלבנון ואורכו כ- 608 קילומטרים.
(בטריפולי היו בתי הזיקוק שלשם נשלחו כג' יורדי הסירה בשנת 1941 על מנת לחבל בכושר הייצור שלהם. גורל הכג' לא ידוע עד היום ולזכרם הוקם בית הספר לקציני ים בעכו).
הצינור העיראקי נכנס לארץ ישראל באזור נהריים לעבר כוכב הרוחות ומשם במקביל לנחל תבור, עמק יזרעאל עד לחיפה.
עד היום רואים באזור נחל תבור מעל הגדה הדרומית (כפר דנה והלאה) את הנשמים של הצינור הישן.

הצינור  העיראקי

קו הצינור מעיראק לחיפה וטריפולי

קו הצינור  מעיראק  לחיפה  וטריפולי

פלוגות הלילה

ההגנה על הצינור בעת המרד הערבי בשנים 1936-1939 הייתה היציאה מהגדר בהנהגתו של צארלס אורד ווינגייט ותחילת הקמתו של כוח מגן יהודי מסודר- פלוגות הלילה (להוציא את ארגוני השומרים הקודמים שהיו על בסיס אזורי) וכאן אנו רואים עוד יתרון ונקודת זכות לצינור.
כושר ההזרמה של הצינור היה כ 4 מיליוני טון בשנה ואכן עד מלחמת השחרור זרם נפט עיראקי ממוסול וכירכוך לחיפה.
תחילה כנפט גולמי אשר הועבר לבתי זיקוק באירופה ולאחר בניית בתי הזיקוק בחיפה ב 1939 הועברו גם התזקיקים לאירופה.
תחנות השאיבה והעברת הנפט (הציר) סומנו באות H המסמלת את חיפה ולידם הקימו הבריטים שדות תעופה.
מאזור H1, H2 ו- H3 שבמערב עיראק היו בסיסי השיגור של טילי הסקאד לעבר ישראל במלחמת המפרץ הראשונה.
לאחרונה בעקבות כיבוש עיראק עי האמריקאים במלחמת המפרץ השנייה דובר על אפשרות הזרמת נפט מחדש בקו זה.

פלוגות הלילה

פנצ'ר לילי על ציר הנפט

פנצ'ר לילי על ציר הנפט

תגובות

8 תגובות

1

אורח/ת

24 בדצמבר 2007 ב 18:06

יופי של כתבה !

מעשירה במיוחד.

2

GOLANKING

24 בדצמבר 2007 ב 19:59

ה , ש , כ , ל , נ , ו , ,,,,,,,,,,,,,,,,

3

אורח/ת

25 בדצמבר 2007 ב 11:28

הסבר גם ל-H (ול-T שעובר בסוריה)

שם הקו נגזר ממיקום בית הזיקוק שאליו הובל הנפט. לכן קו ה_י הוביל לחיפה - HAIFA, וקו ה-T שעובר בסוריה מוביל לטריפולי. השמות H1 H2 וכו' הם שמות של תחנות שאיבה, שנבנו לידם גם בסיסי צבא ושדות תעופה. H3 הוא שדה תעופה בעיראק, H4 הוא שדה תעופה בירדן, וT4 הוא שדה בסוריה.
GRG

4

אורח/ת

02 בנובמבר 2008 ב 15:50

CHEZIPOZ@NETVISION.NET.IL

אולי מישהו/י יודעים כמה תחנות H היו עד חיפה?
אגב H7 נמצאת בגשר הישנה בואכה צמח
יום טוב
חזי

5

Ogash Ofer

03 בנובמבר 2008 ב 05:11

שדות תעופה על ציר H

ממה שאני יודע H6 הוא רמת דויד (עמק יזרעאל)

6

אורח/ת

12 במרץ 2012 ב 11:45

שבח והלל

כל הכבוד תמונות מהממות יוסי

7

אורח/ת

16 באוקטובר 2013 ב 15:13

איפה יוצא H6 ו H7.

אשמח לדעת היכן נמצאות התחנות הנ"ל - אני מבין שהם בדרך לנמל חיפה.
עפר

8

Ogash Ofer

17 באוקטובר 2013 ב 06:33

איפה יוצא H6 ו H7.

אורח/ת כתב/ה:
"אשמח לדעת היכן נמצאות התחנות הנל - אני מבין שהם בדרך לנמל חיפה.
עפר"
 H6 הוא רמת דויד שבעמק יזרעאל. H7 - לא מכיר, אבל אם קיים, צריך להיות מערבה לרמת דויד - אולי שדה התעופה בחיפה? אפשר ללמוד על שדה התעופה של חיפה מתוך ההיסטוריה שלו שמפורסמת באתר רשות שדות התעופה בישראל: '' נמל התעופה חיפה הוקם על ידי הבריטים בשנת 1934, כשדה התעופה הבינלאומי הראשון בישראל. השדה סיפק מענה לצרכים של הצבא הבריטי בארץ-ישראל וחברת הנפט המשותפת לעירק ובריטניה (APS). ''