חזרה לויקי

האמר

ככל הנראה רכב השטח המתוקשר והמצולם ביותר בעולם, שקנה לעצמו מעריצים רבים אך גם עורר עליו את חמתם של הירוקים, שהפכו אותו לשק החבטות הממונע שלהם

 

ככל הנראה רכב השטח המתוקשר והמצולם ביותר בעולם, שקנה לעצמו מעריצים רבים אך גם עורר עליו את חמתם של הירוקים, שהפכו אותו לשק החבטות הממונע שלהם

 

 

בסוף שנות ה-70 של המאה העשרים פרסם הצבא האמריקאי מפרט לרכב רב-תכליתי בעל עבירות גבוהה (ובאנגלית High Mobility Multipurpose Wheeled Vehicle). המפרט קיבל כמובן ראשי תיבות HMMWV – שבשפה מדוברת בוטאו HUMVEE. על פי דרישות המפרט, הרכב היה אמור לשמש כרכב סיור (במקום ה-M151), כרכב תובלה בשטח (כתחליף ל-M561 ''גמה גואט'' ול-M274 ''מיול'')), כרכב תובלה קל (במקום ה-M880 מתוצרת דודג'), כרכב פיקוד (במקום סדרת ה-CUCV), כאמבולנס ועוד.

 

 

 

 

המוחלפים

 

 

 

 

 

 

 

על בסיס המפרט תכננה חברת אי.אם ג'נרל (AM General) את ה-M998 וזכתה בראשית שנות ה-80 במכרז לאספקת 55 אלף כלי רכב כאלה לצבא, כמות שהוגדלה ברבות השנים עד לכ-200 אלף כלים, שסופקו גם לצבאות אחרים בעולם, בין היתר לישראל. בסך הכל, יוצרו לפחות 20 גרסאות שונות של ה-ה-HUMVEE,  ש''כיכב'' בכל מהדורות החדשות בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה ושבה את הלב והדמיון של לא מעט אנשים. החלה אז דרישה לייצר אותו גם לשוק האזרחי, כשאחד התומכים הנלהבים היה כוכב הקולנוע ארנולד שוורצנגר (היום, כמושל קליפורניה, אחת המדינות הכי ירוקות בארה''ב, הוא היה מעדיף להעלים את החלק הזה בביוגרפיה שלו...).

 

 

 

 

AM היטתה אוזן קשבת לקהל, וב-1992 הוחל שיווקו של הדגם האזרחי שקיבל את השם האמר (לכתבה על H1).
מבחינה מכנית הוא היה זהה לדגם הצבאי והם גם יוצרו על אותו פס ייצור. ב-1998 מכרה החברה את הזכויות על השם האמר לג'נרל מוטורס, והמשיכה לייצר עבורה את הרכב. ההאמר האזרחי היה יקר (כ-140 אלף דולר לגרסה הסגורה) ונמכר במספרים קטנים.
ג'י.אם, שרצתה למנף את המותג שרכשה, החלה ב-2003 בייצורו של האמר חדש, הפעם כבר בתכנון עצמי. הדגם החדש קיבל את הזיהוי H2, בעוד הדגם הראשון נקרא H1. שניהם הורכבו במפעל של AM. ב-2005 הגיח עוד דגם, ה-H3, שכבר יוצר במפעלים של ג'י.אם.

 

 

 

 

למרות שהדגמים החדשים שמרו על המבנה הקופסתי והמזוות של ההאמר המקורי, מתחת לפחים המכניקה היתה שונה לחלוטין.
ה-H1 שמר כאמור על המכלולים של הדגם הצבאי, בעוד שה-H2 התבסס על שלדת היוקון (למבחן של H2)  וה-H3 נבנה על שלדת הטנדר שברולט קולורדו, מחליף הסונומה (למבחן השוואתי בין H3, פג'רו ולנד קרוזר).

 

 

 

 

ככל שמותג האמר התחזק והמכירות שלו נסקו, גדלה ההתנגדות לו בקרב הירוקים, שבחרו בו כסמל הרוע במאבקם נגד רכבי שטח. הם טענו שהוא גדול מדי, שותה יותר מדי דלק, גורם ליותר מדי זיהום אוויר – ובקיצור, ילד רע. הקמפיין הזה, יחד עם הקשיים אליהם נקלעה ג'י.אם בעקבות ה''צלילה'' של שוק רכבי השטח ב-2008, הביאו את הקונצרן להקפאת הייצור של ההאמר וחיפוש אחר קונה שיגאל אותו מתפוח האדמה הלוהט הזה, קונה שטרם נמצא.

 

 

 

 

ג'יפ ושאר שורשים

 

 

לחברת AM General שורשים עמוקים בעולם רכבי השטח, בתרחיש שמזכיר מעט את סיפור חד-גדיא: AM היא שריד לחברת אמריקן מוטורס, שהיתה יצרנית הג'יפ בשנות ה-70 וה-80, עד שהתחסלה והמותג נרכש על ידי קרייזלר. אמריקן מוטורס זכתה בג'יפ כשרכשה את חברת קייזר, כשזאת בזמנה קנתה את חברת ויליס, היצרנית המקורית של הג'יפ האזרחי.
בנדוניה של קייזר היתה גם חברת סטודיבייקר, שייצרה עבור הצבא משאיות כבדות עם הנעה 6X6. קייזר הקימה חטיבה שייצרה כלי רכב עבור הצבא, ותחת שליטתה של אמריקן מוטורס החטיבה הזו התמקדה בייצור כלי רכב על פי חוזים לממשלה (ג'יפ הדואר המפורסם) ולצבא. החטיבה קיבלה את השם AM General Corporation וכשאמריקן מוטורס חדלה להתקיים החטיבה יצאה לחיים עצמאיים.
היום ממשיכים לייצר ב-AM משאיות וטנדרים עבור הצבא, מנועי דיזל ועוד.

 

 

 

 

פסים וכוכבים

 

 

כשג'נרל מוטורס החלה בייצור ה-H2, הגיעה תביעה מצד קונצרן דיימלר-קרייזלר, שהחזיק אז בזכויות על ג'יפ: על פי הטענה, לג'י.אם לא היתה זכות לבנות גריל עם שבעה פסים, אחד הסמלים המובהקים של ג'יפ. בית המשפט דחה את התביעה, שכן שורשיה של AM הקנו גם לה את הזכויות האלה.   

 

 

 

 

סרטון - האמר בשטח