מרוקו - מסע ג'יפים אתגרי למרומי האטלס ולדיונות של הסהרה

בזכות מזג אוויר כאילו מוזמן - שיטפונות ושלג בהרי האטלס, שמיים כחולים במדבר הסהרה בשילוב עם קבוצה המוכנה לכל אתגר, נהגים (ונהגת) מיומנים, הצלחנו להגיע לפסגות ולקצוות של מרוקו ולפגוש את הברברים והטוארגים תושבי ההרים והמדבר.
בין לבין ביקרנו בשווקים, באתרי התיירות, בקזבלנקה ובמרקש.

על הסכין - בלב הדיונות הגבוהות של מדבר הסהרה

על הסכין - בלב הדיונות הגבוהות של מדבר הסהרהעל הסכין - בלב הדיונות הגבוהות של מדבר הסהרה

לא כל יום יוצאים להרפתקה מיוחדת

המסע למרוקו אינו עוד טיול שגרתי לחו''ל... יש תוכנית מסודרת ויש יעדים מוגדרים ואפילו ההדרכה (לאחר כ-40 מסעות) די סגורה ומובנית. אבל בלב התוכנית קיים אלמנט של הרפתקנות המוביל את המסע לאתגרי עבירות במרומי הרי האטלס ובלב הדיונות של הסהרה - שם מזג האוויר אינו צפוי, השבילים אינם מתוכננים עבור כלי רכב וההפתעות רבות ומגוונות. לשם הצלחה במסע הרפתקני שכזה חשוב כי חברי הקבוצה יגיעו ''חזקים'' וידעו להתמודד עם הבלתי צפוי וינהגו עם חיוך לעבר הבלתי נודע. וכמו תמיד, כך גם הפעם: גשם עז, זרימה של שיטפונות, מפולות סלעים, שבילים סחופים ובלתי עבירים, לילה, בידוד, אי וודאות, נהיגה ארוכה ועוד קשיים ליוו את המסע אך לצידם הרווח הגדול בהגעה למקומות שוממים, מיוחדים, מקסימים עם אוכלוסיה אוטנטית שלא מכירה תיירים ותחושת הסיפוק האדירה המגיעה לאחר ההתגברות על הקושי.

דרך ארוכה ומוצלחת במעלה הנהר שלא הצלחתי לעבור בו בשנים האחרונות...

דרך ארוכה ומוצלחת במעלה הנהר שלא הצלחתי לעבור בו בשנים האחרונות...דרך ארוכה ומוצלחת במעלה הנהר שלא הצלחתי לעבור בו בשנים האחרונות...

תקציר בקליפת אגוז או בקצה המצוק...

אז מה היה לנו? (למי שיומן המסע ארוך לו): במעבר ההרים של האטלס למרגלות ג'בל ראט, קו פרשת המים של האטלס, ולאחר יום שלם של נהיגה בשטח כשרצינו סוף סוף לאכול צהרים וגם לראות קצת תרבות ברברית עתיקה נפתחו ארובות השמיים וגשם עז לא הפסיק לרדת ושטף את השבילים והערוצים סביבנו בזרימה אדירה. וזה מבלי שנשכח שעוד קודם לכך גררנו עצים ועסקנו בפינוי סלעים אשר חסמו את השביל לאחר הגשמים של ליל אמש. במעבר הרים המחבר בין שני כפרים במרכז האטלס (לא רחוק מעמק האושר), היכן שכלי רכב לא ממש נוסעים, אבל אנחנו היינו נחושים לעבור הפעם, עבדנו כשעה וחצי לפנות מפולת אבנים ועוד אחת... ועוד אחת... ועוד אחת... ועד שמצוק בגובה 4 מטרים הכניע אותנו וחזרנו את כל הדרך לאחור! בנהר הזורם מקו פרשת המים של האטלס הגבוה לעבר אגם בן אל-וידאן טיפסנו על שאריות של שביל שנשאר על הגדה הגבוהה של הנהר. והיכן שלא היה שביל חצינו במים, נסענו על הסחף של הנהר ובעיקר גררנו סלעים, בנינו מעברים וגישרנו על פני ערוצים שנסחפו. את הדיונות של הסהרה חצינו בהצלחה ורק עם כמה שקיעות קטנות ומתבקשות ואז ירדנו לעבר נהר הדראע, שהוא הגבול הרשמי בין מרוקו לבין אלג'יר - שם שקענו, דחפנו, גררנו ונסענו בכ-80 עד 100 קמ''ש, על מנת שלא לשקוע לדחוף ולגרור... וחוץ מזה - חווינו עולם אחר! מדינה של אנשים טובים, מכניסי אורחים, צבעוניים, יפים, לא תמיד אוהבים להיצטלם, אבל עם חיוך וחיבוק מבקשים שנמשיך, שווקים שוקקים והרבה מאוד נוף צבעוני וייחודי עם תצורות סלע וצמחייה פראית.

הסרטון המסכם שהכין בני ברוכשטיין:

יוצאים לדרך...

שדה התעופה בערב חג סוכות כולנו ניפגשים יחד. המטיילות מסין שרצינו כי יצטרפו אלינו אינן יכולות לצאת לדרך... אנחנו מחלקים את ציוד החילוץ הכבד בין מזוודות הנוסעים וקדימה לפרנקפורט. המתנה קצרה, טיסת המשך ונוחתים בקזבלנקה. בתור לקבלת הויזה אנו פוגשים ישראלים רבים המגיעים לבלות את חופשת סוכות בטיולים שונים או בביקורי משפחות וטיולי שורשים. באמצע הלילה מגיעים למלון ברובע העתיק של קזבלנקה ו''נשפכים'' לישון.  השמש מאירה לנו פנים בקזבלנקה ואנו יוצאים לסייר בעיר. תחילה ביקרנו במסגד הגדול - מסגד חסן השני שבמערב קזבלנקה. תחנה טובה ל''כניסה'' למרוקו עם סיפורי איסלם ושלטון במרוקו. לאורך האוקיינוס האטלנטי אנו צועדים דרומה, 5 ק''מ בפועל מרגישים כמו 2 ק''מ..., ועל הטיילת המקסימה, לצד מסעדות וחופים מקסימים, אנו מגיעים לארוחת צהרים. נוסעים דרומה על האוטוסטרדה לעבר ההרים וארובות השמים נפתחות. תוך רגע המדבר זורם בעוצמה ואנו מפלסים דרכינו בשיטפון, חוצים שלוליות ענק בפאתי מרקש ומטפסים בכביש ההולך וצר לעבר נקודת השינה הראשונה. לעת ערב אנו מגיעים ל''וילה'' שבלב ההרים - אירוח מקומי בתנאים של בית אירופאי, ארוחת ערב  מרוקאית ראשונה שלנו: טאג'ין עוף עם ירקות ומרק חרירה טעימים וקדימה לישון. מחר יום ארוך...

היום השני במרוקו - עולים על הג'יפים ומטפסים ללב הרי האטלס

בוקר מקסים בלב הרי האטלס, מסביב בוסתן צומח והשמיים כחולים ומבשרים כי טוב. הליך חתימה קצר על כלי הרכב (מיצובישי פאג'רו), ירידה לדמנאט - העיירה הקרובה לתדלוק, קניות וקדימה להרים הגבוהים. הדרך מטפסת מעלה אל קו פרשת המים של האטלס, בתחילה בכביש ומהר מאוד אנו מגיעים לשביל. הדרך טובה ורק סחף הבוץ על השביל והיעדר קוליסים של כלי רכב אחרים מעידים על עוצמת הגשם מאתמול. כמה סלעים ודגמי עצים חוסמים את הדרך על השביל. באמצעות רצועת הגרירה והידיים אנו מפנים את הדרך ומכשירים את השביל. כפריים מנופפים לנו לשלום ובמעיין הגדול, היכן שהברברים מגיעים למלא מים , אנו עוצרים לחלק הפתעות לילדים ולהיצטלם יחד. אנו עולים על שביל כבוש ומהיר, חוצים קו פרשת מים מקומי, ויורדים לעבר כפרי בוץ מנותקים. הדרך הופכת קשה, חריצית ועם שאריות בוץ חלקלק. לא הכול עביר, אבל אנו מתקדמים בכיוון ג'בל ראט - 3800 מטרים על קו פרשת המים של האטלס.  מטפסים צפונה למעבר ההרים שם מתוכננת ארוחת הצהרים ועוד הפתעה מיוחדת למטיילים - ציורי סלע ברברים מלפני 3,500 שנה - ראו ביומן מסע של מרץ 2015, ואז נפתחות ארובות השמים. מחכים 5 דקות בכלי הרכב, 10 דקות, רבע שעה ולאחר 20 דקות שהגשם לא חדל אלא רק מתחזק מחליטים להמשיך הלאה. את ציורי הסלע של הברברים כבר לא נראה ומקום נוח ויבש לצהרים נמצא בהמשך. הדרך גולשת מטה ומכל עבריה זרימה אדירה של בוץ וסלעים וסחף מהגשם שלא מפסיק לרדת. ואז ברגע... הגשם נפסק, השמים מתבהרים ואנו מגיעים לכפר ברברי. מבקשים מבעל בית קפה/תה לפתוח לנו את חדר האוכל. מתארגנים לארוחת צהרים ונהנים ממרוקו. נוסעים לעמק האושר כשבדרך חולפים על פני שדות ומטעים פורחים, ירוקים וצבעוניים למרגלות מצוקי ההרים. באמצע הדרך עוצרים לטפס (טיפוס רגלי) לאחת הכיפות המשקיפות לעבר העמק ונהנים מקשת בענן החוצה את העמק מצד לצד. נוסעים לקצה העמק, מחפשים את הג'יט (הצימר המקומי) בו נישן את הלילה ובינתיים חוצים את הכפר הלוך ושוב, עד שיורד החושך. לבסוף מוצאים את הGITE,  המקומיים מקבלים את פנינו בויסקי ברברי (תה) ובסקוויטים, מקבלים חדרים, מקלחת חמה בזרזיף מים ונפגשים בחדרון קטן ומעוצב לארוחת ערב מעשה ידי בעלת הבית - תענוג קולינרי מיוחד ואנו ''מנקים'' את הטאג'ינים ופורשים לישון.

היום השלישי במרוקו - מפולות סלעים ונחלים זורמים בלב הרי האטלס

התעורננו לבוקר נפלא בליבו של עמק האושר. לאחר ארוחת בוקר ברברית בג'יט (בצימר) שבו ישנו את הלילה יצאנו לדרך. המקומיים מתעוררים, החקלאים יוצאים לשדות ולמטעים ואנחנו מטפסים למעבר הרים בגובה 2,200 מטרים. קו הרכס המלווה אותנו מדרום מזרח - ג'בל מגון, מושלג בשלג הלבן שירד אתמול בלילה, האוויר נקי ורואים שקוף!

יורדים מהדרך הראשית במטרה לחצות לעבר צוק הקתדרל. ההתחלה מבטיחה ועבירה (למרות קצת בוץ), בהמשך מפנים מעט סלעים שצנחו אל השביל ועם הטיפוס לגובה הם מתרבים. ואז היא מגיעה - מפולת של סלעים, אבנים ובוץ ברוחב של כ-15 מטרים, בגובה של 3 מטרים ולכל רוחב השביל. מתחילים לפנות בידיים, באתי חפירה ובאמצעות רצועת הגרירה על הרכב. לאחר כשעה וחצי עבודה ומספר ניסיונות לעבור (עד שמרחיבים את הפתח לרוחב המתאים) אנו ממשיכים לטפס מעלה, חוצים את מעבר ההרים ויורדים לכיוון הערוץ הצפוני. 

אנו מפנים מספר מפולות סלעים ובוץ הנסחפים עם הערוץ ומתקדמים למטה. ב''סיור'' מקדים לתחתית הערוץ אנו מגלים מפל סלע בגובה של 4 מטרים שלא ניתן לגישור. מסתובבים, חוזרים את כל הדרך למעלה ולמטה (עכשיו הדרך פנויה) ועוצרים לצהרים בצל עצי הצפצפה בכפר שבלב העמק, כשהמקומיים אופים לנו לחם חם ומביאים לנו תה ברברי.

חוזרים לדרך הראשית ויורדים 1,500 מטרים לכיוון זאוויה-אחנסאל על דרך מרהיבה ביופייה עם שכבות סלע בזוויות שונות ומשונות. ממשיכים בנסיעה צפונה לאורך הנהר. הדרך מתפתלת, עולה ויורדת ואנו מגיעים לנקודה הנמצאת כ-4 ק''מ מהערוץ שלא הצלחנו לעבור לפני כמה שעות מעברו השני של הנהר הגדול והזורם.

תמונה קבוצתית למרגלות הצוק האדיר של הקתדרל ואנו נכנסים בערוץ הזורם של אסיף מלול במטרה לחצותו כל הדרך בעלייה. 40 ק''מ של נהיגה בשטח - חלקו שביל, חלקו בוץ, חלקו נסיעה בנחל הזורם וחלקו פינוי סלעים, סגירת בורות, גרירה של סלעים ועבודה עם אתי חפירה.

עם חשיכה אנו רואים את אורות הכפר - אנרג'י ולאחר כחצי שעה של נהיגה במעלה הערוץ אנו נכנסים לכפר - היישר ללב ההכנות שלקראת יום השוק המתוכנן שם למחרת. מנוחה קצרה, חיפוש הדרך החוצה מהכפר ועוד כשעה וחצי של נהיגה אנו מגיעים לאימלשיל - הכפר הגדול בשיא הגובה של רכס האטלס. כאן מחכים לנו עם ארוחת ערב, מים חמים וחדרים של מלון לשים בו את הראש. מגיע לנו - לאחר יום של 260 ק''מ בשבילים ובשטח.

היום הרביעי במרוקו - טיול בג'יפים, נחת בכביש ובשביל

לאחר יומיים של הרפתקאות בלב הרי האטלס אנו יוצאים ליום ''שגרתי'' של טיול ג'יפים (או טיול בג'יפים) במסלול תיירותי הכולל שווקים ואתרי תיירות.

מאימלשיל, על קו פרשת המים של האטלס אנו מטפסים לאגודל - הכפר הגבוה שבהרי האטלס, עוצרים בליבו של שוק מקומי תוסס ויורדים על שבילים מהירים עם מעברי מים מבוטנים לעבר קניון הטודרה.

קניון הטודרה מרשים בעוצמתו, בצבעיו ומשרה רוגע (מלון יסמינה שבו ישנו בטיול אופנועי הטורינג בשנת 2012 סגור כי סלע ענק נפל מהמצוק ומחץ מספר חדרים). אנו הולכים בקניון, נהנים מזרימה והשקט, בודקים דוכנים מקומיים ופוגשים תיירים רבים המגיעים עם אוטובוסים ממוצא הקניון. ארוחת צהרים אנו אוכלים במסעדה תיירותית מעל עמק הטודרה המלא דקלים ובתי בוץ.

על הכביש החוצה את רכס האנטי אטלס אנו מגיעים לעיירה אלניף המפורסמת בזכות המאובנים פרוקי הרגליים (טרילובייט) מתקופות שלפני 400 ו-600 מליוני שנים.

על כביש מדברי אנו ממשיכים דרומה עד לטאזארין - שבקצה מדבר הסהרה. מלון מעוצב עם בריכה, מרחבים אין סופיים לריצה וארוחת ערב עם קוסקוס מתוק וקינמון מחכה לנו בסופו של יום רגוע.

היום החמישי במרוקו - דרומה לעבר מדבר הסהרה

מטזארין יצאנו לעבר המדבר - ערוץ נחל מצוקי וצר עם דקלים לאורכו מזמן לנו מפגש עם שיירת מכוניות מקושטת היוצאת מהכפר ובתוכה כלה וחתן בדרך לרישום נישואין. אנו מצפצפים, רוקדים, מחלקים מתנות ומשתתפים בקטע של השמחה. 

עוצרים בכפר (של המתחתנים), בודקים את בארות המים, המשאבות וקסבות הבוץ המוציאות מהם ילדים שבאים להיצטלם איתנו. שדות מושקים של אבטיחים ומלונים המפריחים את השממה מביאים אותנו לבאר מים ולאחריה מכתש מדהים בו דפנה מדגימה לנו תנוחות יוגה במדבר...

עולים על שבילים מדבריים מהירים (משהו ראה 120 קמ''ש...) לכיוון עמק הדראע. בין שדות, מליון דקלים וגדרות בוץ אנו מחפשים את מעבר הנחל. חוצים בחרבה, נוסעים בתוך הערוץ ושוב חוצים את הערוץ עד שמטפסים לכביש הראשי של העמק. נוסעים על הכביש לזגורה, פוגשים את משאיות התדלוק של ראלי מרוקו וממשיכים דרומה למחמיד - סוף הכביש (וכמעט סוף העולם...).

ארוחת הצהרים מסתתרת בין צמות הדיונות, קצת שקיעות, חילוצים וחיפושים והמאהל הקסום נמצא בלב החולות של הסהרה. מארוחת הצהרים יוצאים מערבה על שבילים מהירים - טרשיים וחוליים, כשמצפון ג'בל באני ומדרום הדיונות של הסהרה. ממול ולמרגלות ההרים האופנוענים של ראלי מרוקו ממהרים לסיום ואנחנו עוזבים את הדרך ונכנסים לערוץ חולי עמוק המוביל אותנו במשך כשעה עד למאהל הקסום של שגאגה הנמצא בקצה הדיונות הגבוהות של הסהרה (מבלי שאף אחד שוקע בחול - הישג אדיר!).

המאהל שלנו שקט ופרטי, במאהל השכן מסיבה רועשת ומוארת המושכת אותנו כמו זבובים אל האש.  ארוחת ערב, אוהל לכל זוג, מקלחת חמה ושינה טובה תחת מליון (אולי יותר, אבל הפסקתי לספור...) כוכבים.

היום השישי במרוקו - הדיונות הכי גבוהות בסהרה

נמרצים ומצפים יוצאים בבוקר לעבר הדיונות הגבוהות של הסהרה. תדריך פשוט (כולם נהגים מנוסים), הורדת אוויר והיישר פנימה - עמוק וגבוה. הדיונות מקיפות אותנו מכל עבר, הסכינים הופכים חדים ובשיא הגובה אנו רוצים להצטלם עם כלי הרכב.

רכב אחד נתקע על הסכין - כצפוי מראש, ורכב אחר מקיף את רכסי הדיונות ומגיע למשוך מקדימה. שאר הרכבים עוברים במעבר שנוצר על הסכין ואנו ממשיכים על הדיונות.

חוצים את כל הרכסים של הדיונות ויוצאים בחלק הדרומי במישורי הלס היבשים. נסיעה בר בשטח - OFFROAD אמיתי, ועוד רכס דיונות מוריד אותנו לתוך נהר הדראע הרחב והיבש. כאן כבר החול הטובעני (והתובעני) והסחף מחייבים ''לתת בגז''. עצירה קלה, התמהמהות בהעברת הילוך והרכב שוקע עמוק פנימה. חילוץ, דחיפות, גרירות ואנו ממשיכים בנסיעה מהירה - ריחוף של 80-100 קמ''ש בתוך הערוץ האדיר של הדראע.

חוצים שוב את הדיונות הגבוהות צפונה מגיעים לימת איריקי, ממלאים אוויר בצמיגים, שותים קולה (לא קרה) ונוסעים מערבה על ימת הלס, היבשה והשטוחה עד לשטח הטרשי המביא אותנו למחסום צבאי, לכפר גדול ולארוחת הצהרים (ומקלחת לאסטניסטיים שביננו) בפום-זגוויד.

190 ק''מ של כביש בדרך צפונה מביאים אותנו למלון המפנק בעיר הסרטים וארזאזט (האוכל כצפוי כבר פחות אוטנטי ופחות טוב ממה שהתרגלנו אצל הברברים...).

מיקוד גם בלב הסהרה

מיקוד גם בלב הסהרהמיקוד גם בלב הסהרה

היום השביעי במרוקו - צפונה בכביש ובשביל

ושוב חוזרים למסלול התיירותי הרגוע...

עוזבים את וארזאזאט ללא תקלות ובעיות (לרבות - במוסכים של העיר הגדולה אנו מתקנים את כלי הרכב החוזרים פגועים מהמדבר). יוצאים צפונה דרך אולפני הסרטים ואתרי הצילום של מרוקו ומגיעים לכפר, ספק אתר צילום, אית בן חאדו. מעברו של הנהר ניצבת קסבה גדולה ומרשימה שעם השנים הפכה לאתר צילום לסרטים וסדרות בינלאומיים - גלדיאטור (1999), בבל (2005), משחקי הכס (2012) ועוד רבים. ברחובות הקסבה חנויות רבות 

על הדרך הכבושה/סלולה ממשיכים צפונה (פעם זו הייתה דרך ג'יפאית אמיתית), עוברים בטילוואת ועוצרים לצהרים במסעדה לצד חנות של ארגן, שמנים וסבונים על רכס האטלס.

חוצים את טיזי טישקה ו''בנהיגת שודים'' מפלסים את דרכנו מטה למרקש. מחזירים את כלי הרכב - אפס תקלות או תלונות ואנו נפרדים מהפאג'רואים. מתמקמים במלון 5 כוכבים בשדרות מוחמד השישי. תם החלק האתגרי וההרפתקני של המסע - עכשיו מחכה לנו העיר השוקקת.

הלילה והיום השמיני במרוקו - מרקש

היום השמיני מתחיל עוד ערב קודם. לאחר ארוחת ערב יוצאים לכיכר העיר הצבעונית - ג'אמע אל פנאע. רוכלים, דוכני אוכל, מופעים, תיירים ומקומיים, דוכני מיץ (טעים מאוד!), סברס (שווה במיוחד!) והכי חשוב הגלב והספר - חוויה מיוחדת הכוללת מסז' לראש ולפנים והצגה טובה לכל הצלמים.

בבוקר יצאנו לסיבוב העירוני - בריכת המנרה, חומות העיר העתיקה, באב אלגד'יד, מלון אל ממוניה, מסגד אל כתוביה עם הצריח בגובה 77 מטרים, שוק עם ההצגה (הכי טובה בעיר) בחנות התבלינים, סמטאות המלאח (הרובע היהודי העתיק), בית הכנסת העתיק של מרקש - אלעזמה (1492), כיכר המחוסלים - ג'אמע אל פנאע ומסעדה מקומית טובה בלב העיר העתיקה. לאחריה זמן קניות (יום חג סוחרים המצפים לאביבה).

לאחר הסיכום במרקש נפרדנו - רב הקבוצה נסעה לשדה התעופה ועשתה את דרכה הארוכה חזרה ארצה ושלושה (יפה אחת ושני חסונים לכאורה) יצאו לטיפוס רגלי בהרי האטלס: קישור לטרק הרגלי בו טיפסנו לפסגת הטובקל    

הלב של טלי לוי - מקבץ מילים מתוך הסיכום הקבוצתי (תודה לטלי על ההשקעה)

הלב של טלי לוי - מקבץ מילים מתוך הסיכום הקבוצתי (תודה לטלי על ההשקעה)הלב של טלי לוי - מקבץ מילים מתוך הסיכום הקבוצתי (תודה לטלי על ההשקעה)

ותודה לאנשי הקבוצה הנהדרת

ותודה לאנשי הקבוצה הנהדרתותודה לאנשי הקבוצה הנהדרת

תודה לכל המשתתפים על מסע מוצלח - כן יירבו!

תודה לרמי ולבטי המטיילים איתנו במועדון סובארו דרייב, תודה לאביבה ולשמעון, לחדווה, לרז ולבני שלנו טיולים רבים יחד עוד משנת 2004 מהמסע ג'יפים לטורקיה. תודה לטלי שהשתתפה וצילמה אין ספור טיולים בארץ והנוסעת והצלמת שלצידי בטיולי ההרפתקאות המיוחדים - קישור להודו 2015, גיאורגיה לשיא הגובה בקווקז 2013. ותודה לדפנה וזיו, חבריי הטובים בכמה מעגלים ומהטיול לסיני בשנת 2004.     לכל יומני המסעות של אתר השטח במרוקו הטיולים הבאים למרוקו: למסע הג'יפים הבא להרי האטלס ולמדבר הסהרה - מרוקו 
למסע אופנועי הטורינג הבא - סובב מרוקו 
למסע אופנועי אנדורו הבא - סינגלים ודיונות - מרוקו 

תגובות

7 תגובות

1

אורח/ת

17 באוקטובר 2015 ב 13:48

מרוקו 2015 חוויה מיוחדת

איזה יומן מסע מדהים!
יומן המסע משחזר, אחד לאחד, את המסע.
כיף אמיתי לחוות שוב את החויות דרך התאורים המפורטים.
הצלחת להחיות את המראות ולהפוך אותם למוחשיים במילים ובצילומים המרהיבים.
מתגעגעים ומצפים למפגש...
חדוה ובני ברוכשטיין

2

אורח/ת

17 באוקטובר 2015 ב 22:22

הטיול המושלם

למרות שהייתי, צילמתי ונהניתי מאוד מאוד הייתי חוזרת על המסלול שוב. מרוקו קסומה ומעניינת הן מבחינה אנושית טופוגרפית ונופית. החיבור הנהדר בין החברים, ההדרכה ,האווירה ,הדרכים, הטעמים, השקיעות והחילוצים היו נפלאים. תודה לך עופר על הדרכה, הובלה, סבלנות ומקצועיות רבה. תודה לכם חברים על אחווה פירגון ושיתוף פעולה.מי שלא נסע כדאי שכבר יירשם, מחכה לכם חוויה אדירה..

3

אורח/ת

19 באוקטובר 2015 ב 09:40

מאוד נהננו בטיול. היה במינון המדויק.תודה

4

אורח/ת

19 באוקטובר 2015 ב 17:37

נפלא

איזה אחלה שם היה בעברו בשנים עברו ממרומי האטלס אל הדיונות של סהרה- טיול מושלם מבית היוצר של אתר השטח / חוויה מושלמת תודות למס× עפר אוגש

5

אורח/ת

20 באוקטובר 2015 ב 11:59

תודה לך עופר על מסע שלא ישכח

מתגעגעים מאד לנופים ולאנשים שהפכו את המסע לחוויה מרשימה וזיכרון מהנה ומענג. אין יום שלא מזכירים בו את מרוקו וכעת תודות ליומן שכתוב בצורה תמציתית ומעניינת גם החברים יכולים להבין את החוויה שעברנו.

באמצעות התמונות רק אנחנו יכולים לזכור את הפרטים הקטנים והחוויות שהם רק שלנו שאותם אי אפשר לחלוק אלא רק עם מי שהיה איתנו.

תודה לך עופר על מסע שלא ישכח. תודה על הארגון תשומת הלב הרגישות והאחריות. יישר כח.

6

Ogash Ofer

02 בנובמבר 2015 ב 08:27

תודה רבה לכם על כל התגובות ועל המסע

7

Ogash Ofer

02 בנובמבר 2015 ב 08:30

נוסף ליומן מסע: הסרטון של בני ברוכשטיין