אופנועים / טרקטורונים > רכיבות מבחן

אופנועים דו שימושיים אמתיים

האם הונדה "טרפה" את הקלפים כשהציגה את האפריקה טווין החדש?
השקת האפריקה טווין גרמה לצביקה כהן - בוחן האופנועים של אתר השטח, לצאת למבחן דרכים ממוקד בבקשות הגולשים (יפורסם בקרוב) ו"על הדרך" גם לבחון את ההונדה החדש למול המתחרים הבולטים בשוק.
רכיבת מבחן השוואתית לאופנועים דו שימושיים אמתיים (כהגדרתו):
הונדה CRF1000L אפריקה טווין מול ב.מ.וו GS800F ומול ק.ט.מ אדוונצ'ר 1190R
רוכבים אורחים: גרשון חריטן וגיא רוגל

דרך הבשמים

יופיו של המדבר ניכר במרחביו העצומים והנופים רחבי הידיים. אמצע הדרך בלב המדבר, בנקודה העזובה ביותר אליה ניתן להגיע, ולאן שאיני מביט אני רואה למרחוק. ממש רחוק. הרים נישאים, מצוקים חדים וגוונים שונים של מדבר מתחלפים מנגד. השמש יוקדת ממעל ושלושה אופנועים גדולים ומאובקים חוצים בנחישות את הדרכים. בקעת אבו טריפה. שרק הצליל של המילים הללו יחד מעביר בי רעד.

ארץ קשוחה מתוך דרך הבשמים העתיקה, אשר חיברה הנמלים של ים סוף לים התיכון. בדרך הסולטן הזו חצו הנבטים את המדבר במאה השלישית לפני הספירה, על גבי אורחות גמלים עמוסי בשמים ותבלינים. סחורה שהגיעה באניות הסוחר מחצי האי ערב וממזרח אפריקה והועברה לשווקים באלכסנדריה שבמצרים, לאיי יוון ולרומא (קישור לכתבה על הנבטים).

הנתיב הקדום הזה כולל כיום מדרגות סלע גבוהות, מעברים קשים וירידות ועליות תלולות הזרועות אבנים. מדובר באחד המקומות היותר שוממים בארץ. כה נטוש ורחוק, שגם הבדואים, בני המדבר, אינם מגיעים לכאן. 

קישור למסלול טיול החוצה את בקעת אבו טריפה משדה בוקר דרך שלוחת צלמון למצפה רמון

מה מעניין את הגולשים?

לפני מספר שבועות ביקשתי מגולשי הפייסבוק לבחור עבורם מה היו רוצים לדעת על ההונדה אפריקה טווין החדש. שאלות רבות ומעניינות עלו ורק גולש אחד, דקל קרני, ממש הרחיק לכת:

‘‘היי צביקה! המבחן שלי...
יציאה מתל אביב למצפה רמון, כניסה לשטח לכיוון מעלה נוח (בעליה..) נסיעה לכיוון שלוחת צלמון, ומשם ירידה למרזבה, לאחר מכן למפגש השבילים עם נחל נקרות, מהנקרות חזרה למצפה דרך נחל ארדון לרמת סהרונים...
נכון, מסלול ארוך, אך אותי מעניין האם הכלי מסוגל להתמודד...
שאלת... עניתי... ‘‘

הונדה CRF1000L אפריקה טווין מול ב.מ.וו GS800F ומול ק.ט.מ אדוונצ'ר 1190R

עבודה בלי אתגר היא עבודה משעממת. לקחתי את האפריקה טווין, גייסתי שני רוכבים טובים וחיברנו למסע את שני המתחרים הראויים ביותר להשוואה - ב.מ.וו GS800F וק.ט.מ אדוונצ'ר 1190R . שני דו’‘שים אמתיים, המשלבים יכולת רכיבת כביש ארוכה בהנאה לצד ביצועי שטח ראויים.
מבעד לפערי הנפח וההספק שלושת האדוונצ'רים בעלי מנוע טווין וגלגל קדמי בקוטר 21 אינץ', המכוון לכיבוש השטח. לק.ט.מ מנוע אדיר אשר הספקו, כמו גם מחירו, עולה ב- 50% על מתחריו. הב.מ.וו נחשב לאחד הדגמים המוצלחים והמוערכים, אשר מצליח לכבוש אספלט ושבילים בעולם. כראיה לכך, ניתן למצוא רבים ממנו בסוכנויות להשכרת אופנועים בחו’‘ל.  
הנער החדש בשכונה הוא התאום האפריקאי מבית הונדה. פיתוח חדש בנפח שבדיוק בין השניים. עם מרכז כובד נמוך, בלי יותר מדי כוחות סוס ומניירה של אופנוע אשר יצליח לעשות הכול.
שלושת האופנועים נהנים מרמת איכות וגימור גבוהה. לכולם שישה הילוכים וכל אחד מהם נראה מצוין בעיניי.

בדרך ליעד - הנדסת אנוש, חקר ביצועים, נוחות ובקרה

ברכיבה על אופנוע דו שימושי הופכים רכיבות הכביש לסוג של קטעי קישור מנהלתי. מוזיקה בתוך הקסדה והאוויר הקריר של הבוקר שקולים בראשי למדיטציה. נהנה להתעדכן בגידולים שבצידי הדרך, פריחת החמניות ומצב העננות באופק. בהחלט סוג של רוגע.

בידיעה שלפנינו יום ארוך ועמוס נפגשנו במרכז בשעה מוקדמת. הדרך דרומה ריקה עדיין מרכבים בשעה זו וניתן להתרשם מההתנהגות בכביש.

הב.מ.וו GS800F מתפאר בסביבת רכיבה נוחה ומפנקת. משולש התנוחה- כידון/מושב/רגליות נוח, אם כי ידוע לי כי לא מעט רוכבים שדרגו למושב נוח יותר. המתגים והמנופים נוחים ונעימים לשימוש ולוח השעונים עשיר. קיימת אפשרות לתוספת מפנקת של חימום ידיות הכידון. המושב בגובה 850 מ’‘מ נוח בעיר. בסל’‘ד גבוה עובר רטט קל מהמנוע למושב ולכידון. מיגון הרוח סביר ויעיל עד מהירות של 130 קמ’‘ש. ניתן לרכוש מיגון רוח גבוה יותר, אך יש לוודא שאינו מפריע לרכיבת שטח בעמידה. לוח המחוונים קלאסי עם שני שעונים אנלוגיים ומסך תצוגה עם כל המידע הנדרש. מד האוץ נמצא כלא נוח לקריאה בלילה ומערכת התאורה הראשית חלשה.

מנוע הב.מ.וו מכבד את הנפח שלו. הוא לא יותר מדי חזק אך הקסם שלו מגיע מכך שידית המצערת כמו הייתה מחוברת ישירות למנוע חשמלי - ללא גמגומים או היסוסים, גם בתנועה איטית או סל’‘ד נמוך. פעולת המצערת מתורגמת באופן ישיר לגלגל האחורי הן בתאוצה והן בבלימת מנוע. העברת ההילוכים חלקה ומדויקת למשעי. המנוע הקטן בחבורה אינו מזנב בהונדה, בזכות מנוע טוב ומשקל עצמי נמוך יחסית. בתנועה עירונית נהנה ה- 800 מיתרון משקל וזווית צידוד טובה של הכידון. ההשתחלות אתו נוחה ומערכת השיכוך הרכה מסייעת בתנועה על כבישי העיר המשובשים.

ביציאה מהעיר ניתן להאיץ בקלילות למהירות כפולה מהמותר (לא לנסות בבית), אך בסל’‘ד גבוה קיימים שוב שידורים חיים של רטט קל מכיוון המנוע. בתנועה מפותלת קל להטות את האופנוע לתוך הפניה וביציאה ממנה. כל עוד התנועה על גבו זורמת האופנוע כיף לרכיבה, אך ברכיבה אגרסיבית מאוד, הכוללת האצות חזקות או בלימות לתוך הסיבוב, מתקבלים איתותים של מחאה קלים מכיוון הבולמים הרכים.

ההונדה  CRF1000Lמציע מושב בגובה 850/870 מ’‘מ וגם רוכבים בגובה 170 מגיעים יפה עם שתי רגליים לקרקע. מושב הרוכב והנוסע נפרדים, כשלראשון שני מצבי גובה כאמור. הישיבה מאוד מרווחת, אך הספוג לטעמי שטוח ונוקשה. הכידון רחב, נוח וקרוב לרוכב. ידיות האחיזה של הנוסע מאחור גדולות  ובולטות. נוח לנוסע, אך עשוי להפריע לרוכב בהנפת הרגל עם הכניסה או היציאה מהאופנוע. המנוע נעים וחלק והרכיבה נעימה גם למרחקים ארוכים. לוח המחוונים מכל מידע רב והוא קריא ביותר בכל מצב של השמש או הירח. המתגים נוחים – שימו לב רוכשים חדשים! צפו לרגעי מבוכה עד שתתרגלו למיקום מתגי האיתות תחת מתג הצופר. ביפ. פייר, התאכזבתי קצת לגלות שהונדה לא מספקים שקע מצת כסטנדרט. מערכת התאורה הראשית חזקה ומצוינת ברכיבת לילה.

מנוע ליטר שניכר כי העדפת המהנדסים הייתה למומנט חזק בסל’‘ד נמוך על פני פיצוץ בסל’‘ד הגבוה. פעולת המנוע חלקה, נעימה ומאוזנת. נעדרת גסות או רטט. העברת ההילוכים חלקה ומדויקת. הבולמים המשובחים וצידוד הכידון מצוינים לתנועה בעיר. מרכז הכובד הנמוך מסייע רבות בזיגזוג בין רכבים ומעבר לכך התרשמתי מהמבנה הצר יחסית של ההונדה, המשתלב גם בתנועה צפופה. הבלמים מעולים ועבודת ה- ABS מרגישה טוב יותר לרוכב, מאשר בשני הדגמים האחרים.

ביציאה מהעיר ההונדה נשאר חלק ונעים וגם מיגון הרוח טוב. להילוך השישי טווח רחב של רכיבה, בזכות המומנט העשיר – סוג של רכיבה נינוחה על אוטומט. המושב אינו מעייף, גם ברכיבות ארוכות. כשהכביש מתפתל ההונדה ממשיך להתנהל בצורה חלקה ועגולה. האופנוע מאוד יציב במהירות והמשקל שלו מורגש רק בחילופי כיוון מאוד מהירים. המומנט החזק שלו מוציא אותו מסיבובים ללא דרישה נוקבת להורדת הילוך.

הק.ט.מ 1190R הוא אופנוע גבוה. למעשה הוא מבוסס על 1190 שהגביהו אותו בעזרת בולמים ארוכים יותר. גובה המושב 890 מ’‘מ וגם רגליות הרוכב גבוהות יחסית, כך שקיימת נטייה מעמיסה לכיוון הכידון. ברכיבה מהירה זה נוח בזכות הרוח המרוממת, אך פחות במהירויות חוקיות. הגנת הרוח לא טובה, מאחר ומדובר במשקף נמוך יחסית. רטט המנוע משוכך כהלכה והעברת ההילוכים נוקשה יחסית.. לוח המחוונים עשיר וברור. הניווט בו דורש ידע והסתגלות כדי לשלוט ולשנות את מפות ניהול מנוע. מערכת התאורה הראשית חזקה וטובה.

למנוע ה-V הנפלא של ק.ט.מ הספק מרשים של 150 כוחות סוס. בכביש מדובר בטיל שיוט מרגש. בעיר, מקשה מרכז הכובד הגבוה על הרכיבה ואם מדובר בקיץ, הרי שחום המנוע יצליח גם לדלדל את ספירת הזרע שלכם.

ביציאה מהעיר הקטום מאיץ בצורה חזקה, אך היעדר מיגון הרוח מאלץ את הרוכב להשתופף מטה כדי לשרוד את מכות הרוח העזות. כשמתחילים רצף של פניות נזכרים בחיבור המדליק בין אופנוע שטח קרבי למנוע חזק – הקטום מתנהג כמו סופרמוטו גדול על סטרואידים. התנוחה הנוטה קדימה מזמינה צלילות ארוכות לתוך הפנייה וכוחו האדיר של המנוע יורה את האופנוע ביציאה ממנה. כיף. 

לשטח נולדו

הירידה ממצפה רמון דרך מעלה העצמאות לתוך המכתש מרגישה כמו צלילה אל תקופה עתיקה. תצורות סלע מיוחדות, שכבות של תקופות שונות בקירות שסביב וחולות צבעוניים. מרמת סהרונים התקדמנו לבקעת מחמל והעפלנו אל מעלה נוח. בתקופה זו היו כמה אבנים סוררות ומשוחררות, אך כולנו עלינו בשלום כדי לצפות ממעל על מכתש רמון העצום והמרהיב.

הב.מ.וו מסתדר מצוין בשטח, קל וחומר עם רוכב מצוין כמו גיא. משקלו הנמוך והמנוע החי מקנים לו זריזות ונוחות לשליטה. מרווח הגחון שלו הוא הנמוך בחבורה, ואם לא די בכך, הרי שכאשר הדרך משובשת הבולמים, שאינם ניתנים לכיוון, אינם מצליחים לשמור על קשר טוב עם הקרקע. עם זאת, בקטעים טכניים איטיים הב.מ.וו הוא הטוב יותר מבין השלושה. ברכיבת שטח בישיבה על הב.מ.וו, מקדם מבנה המושב את גוף הרוכב אל קדמת האופנוע, גם אם לא רצה בכך הרוכב – לכן מידי פעם נדרש לתקן מעט לאחור. המעבר לעמידה נוח, חביקת הרגליים נוחה משני צידי המנוע, אך הכידון נמוך לרכיבה בעמידה.  

בדרך לעין אום צאלח

בליבה של בקעת אבו טריפה יוצא שביל ירוק בכיוון אחד ללא מוצא אל עין אום צלאח – גב מים גדול באחד מיובליו של נחל מרזבה.נודע לי לאחרונה כי הגב מלא במים ופה אחד החלטנו לסטות מן הדרך הראשית לרחצה קלה. הדרך לעין אום צלאח קשה. מעלות של דרדרת אבנים ומדרגות סלעים. הדרך יפה ואתגרית במידה שהמתיקה עוד יותר את הטבילה במים הצוננים של אמצע המדבר.

ההונדה אינו מאכזב. יכולות השטח של בן הליטר מעולות. הבולמים מצוינים, בייחוד המזלג הקדמי. מנגנון ה- ABS פועל מעולה וכמעט שאינו דורש ביטול. בקטעים טכניים או ירידות דרדרת ארוכות ניתן לבטל את האחורי ויכולת השליטה והבלימה מצוינת. מערכת בקרת האחיזה במצבה המקסימלי (ברירת המחדל) אינה מתאימה לשטח. ניתן ברוב המקומות לעבוד בראש שקט עם המצב הנמוך או האמצעי, מבלי לחשוש מאיבודי אחיזה חריפים מדי. רוכבים מתקדמים יעדיפו אולי לבטל כלל את הבקרה כדי ליהנות מזריקות זנב ארוכות או הקפצה של הגלגל הקדמי מעל רצף של סלעים תוך כדי העפלה. המנוע מספק שפע של מומנט המאפשר תנועה רציפה, נטולת דימומי מנוע וזינוקים חזקים מהמקום, כשנדרש. בסל’‘ד נמוך הוא מושך כמו טרקטור נחוש עם אחיזה מעולה ובסל’‘ד גבוה יש פרץ של כוח נשלט המזמין את הרוכב להשתעשע. בנחל הנקרות רכבתי על האפריקה במהירויות שהזכירו לי אופנוע אנדורו. איזה כיף אדיר. לוח המחוונים המצוין של ההונדה לא ניצח את אבק המדבר וכמו האחרים, האבק כיסה את לוחות המחוונים ולא רואים כלום.

כפתור ביטול ה- ABS ממוקם בנפרד על בסיס המסכה הקדמית, שלא נבטל אותו בטעות. הביטול משתק רק את ה- ABS של הגלגל האחורי (חכם ומבורך) והפעולה מתבצעת רק כאשר האופנוע עומד (חבל). בורר בקרת האחיזה ממוקם במקום נוח, בו הייתם מצפים לפגוש את מתג איתות האורות הגבוהים. הבורר כולל שלושה מצבי התערבות או ביטול. השליטה בבורר היא הנוחה ביותר בה נתקלתי וניתן לשנות מצבים בנוחות רבה גם תוך כדי רכיבה בשטח. החיסרון היחיד הוא שכל דימום מנוע מאפס את הבקרות, נושא שעשוי להטריד בטיול שטח ארוך. רגליות הרוכב צרות ומכאיבות ברכיבה ארוכה בעמידה. מיגון הרוח, שעבד יפה בכביש אינו מפריע בשטח להעברות משקל קדימה.

תנוחת הרכיבה נוחה ובשחרור של שני ברגים בתושבת הכידון מיקמתי אותו קצת יותר גבוה ונהניתי מעמידה מאוד נוחה. ניתן לנוע בחופשיות סביב האופנוע לטובת העברות משקל ובקטעים רבים של הדרך גם לשבת בנוחות.

מעלה מרזבה בירידה

בחזרה לנתיב המסלול המשכנו בשבילים זרועי אבנים חדות ומאיימות. את מעלה המרזבה ירדנו בזהירות. מדרגות הסלע נראות מאיימות ממעל. משטחי סלע גדולים מסתיימים במדרגות גדולות שעד עצם ההגעה אליהם לא ניתן לראות עד כמה תלול ההמשך. פילי השטח מפגינים יכולת גבוהה וגם מעלה המרזבה מאחורינו. 

האדוונצ'ר 1190R הוא גרסת השטח של ה- 1190 וככזה נכנסו אתו לשטח עם ציפיות גבוהות. ואכן, ה-R מצטיין בשטח. במפת האנדורו מוגבל המנוע למאה כוחות סוס, אשר מסרסת את כוחו של הקטום להספק הדומה לזה של ההונדה והשליטה כבר נוחה וטובה יותר. היכולת לעבור בין שתי המפות השונות מאפשר לק.ט.מ ליהנות משני העולמות בלחיצות כפתור. מיקום הרגליות הגבוה מביא לכך שבעמידה נדרש להגביהה את הכידון. מעבר לכך, תנוחת הרכיבה נוחה. האופנוע רזה לחביקה בין הרגליים, הרגליות נוחות והתנועה סביב האופנוע בלתי מוגבלת (מגן קצר רוח).

הבולמים נוקשים ומצוינים בשיכוך הדרך כשהתנועה מהירה - ניכר כי הם מתאימים לרכיבה אגרסיבית מהירה. בתנועה אטית הבולמים מרגישים קשיחים ובשילוב עם משכך ההיגוי, המכביד על שינויי כיוון מהירים של הכידון, מרכז כובד גבוה ומנוע חזק החוויה הרבה יותר מעייפת. אגב מרכז כובד גבוה – היה ותוך כדי תמרון איטי נוטה האופנוע הצידה בזווית של מעל 30 מעלות, נדרש להפעיל כוח רב לאומי כדי להציל אותו מנפילה. הרבה מעבר לזה הנדרש לב.מ.וו או ההונדה. גם עם הקטום ניתן לרכוב ברוב המקומות עם בקרות במצב התערבות נמוך. השליטה במצבי הבקרה אינו ידידותי לביטול או שינוי תוך כדי רכיבה בשטח. מאידך, פעם שבחרת את המצב הרצוי, הוא אינו משתנה גם לאחר דימום המנוע. 

נחל נקרות

הגענו לנחל נקרות. הנחל הגדול המנקז את מכתש רמון הענק, נקרא כך בשל הגומחות הרבות שחצבו מי השיטפונות בדפנות הקניונים. האבנים הרבות שזרמו בנחל שחקו את חלוקי הנחל אבנים קטנטנות וחלקות – דשדש. התנועה על הדשדש חווייתית לאין שיעור. ברגע שמבינים את התרגיל, כל מה שצריך זה לפתוח מצערת ולרחף על האבנים הקטנטנות הללו. בסיבובים נזרק הגלגל האחורי, נסחף הצידה ומי שלא עוזב את הגז זוכה למנה אדירה של ריגוש מתמשך. הקינוח של המסע תובעני. אך כאן אין מקום לעייפות, הטכניקה דורשת מהירות גבוהה לזרימה מעל האבנים הקטנטנות. 

קישור למסלול טיול בנחל נקרות - המסלול של רותם שני

ושוב שמש נמוכה

לא יכולתי ללמוד טוב יותר על ההונדה, מאשר גב אל גב עם שני הדו’‘שים הנפלאים הללו. ההונדה מצטיין במערכות שיכוך מעולות, מרכז כובד נמוך ותפעול חלק ועגול. אין מפות ניהול מנוע עבור רכיבה בתנאים שונים ואין אופציה לפינוקים כגון חימום ידיות או מגן רוח מתכוונן. על אודות אמינותו ימים יגידו. הב.מ.וו אופנוע נהדר, הוא נהנה ממשקל נמוך והתנהגות מצוינת ברכיבה טכנית. אולם כאשר הקצב מתגבר בולמיו של הב.מ.וו, אשר אינם ניתנים לכיוון, מתקשים לעמוד בקצב. מדובר באופנוע אמין, אם כי באחד הפרקים החמים של המסע סבל הב.מ.וו מגמגום של משאבת הדלק והבנתי שמדובר בתופעה מוכרת בה עלול ווסת המשאבה לשבוק. מדובר לדעתי באופנוע ביניים מעולה, אמנם יקר, אך כדגם משומש יתאים לאלו שמיצו דו’‘ש סינגל קטן נפח.

הק.ט.מ אופנוע נפלא. הוא יקר משמעותית מהשניים האחרים (כמעט 40% יותר), אבל מספק מגן מנוע כתום, טכנולוגיה עשירה לבחירת הרוכב, מצמד הידראולי וגם גלגלי שפיצים טיובלס. ה- 1190R נראה כמו החלום הרטוב של ק.ט.מ למקרה שמארגני הדקאר יחליטו לבטל את מגבלת הנפח בראלי. השאלה היא האם בשורה התחתונה הפער מצדיק את המחיר. ובכן, אם אתה רוכב גבוה (ועשיר), אגרסיבי שאוהב לטוס במדבריות ובחולות ופחות במקטעים האיטיים והטכניים הרי שניתן לחשוב על סוג של מיגון רוח נשלף לכביש ולצאת לחגיגה עם הק.ט.מ הגדול. ההונדה לא מעניק יותר מדי גמישות טכנולוגית לרוכב ועדיין עושה את הכול טוב, אפילו טוב מאוד. הבולמים מצוינים, אופי המנוע מעולה בשטח ובכביש הוא יותר בכיוון של שיוט מפנק וטיול מהיר, ופחות לרכיבת אקסטרים מהירה מאוד. ובמחיר הזה, זו נראית לי כיום הרכישה הכדאית עבור אלו הרוצים באמת אופנוע לכביש ולשטח. 

אנו חולפים על פני אורחת גמלים, אולי צאצאיהם של סוחרי הבשמים והתבלינים מדרך הסולטאן ואני מביט שוב למרחוק, אלא שעתה נראים באופק רכבים הנעים בחדגוניות על הכביש. הכביש שיחזיר אותנו הביתה שלמים ומרוצים.

נתונים טכניים, חוו"ד רוכבים אורחים ותמונות נוספות בדף 2 >>>

הונדה CRF1000L אפריקה טווין - ב.מ.וו GS800F - ק.ט.מ אדוונצ'ר 1190R

 

הונדה HONDA

 CRF1000L

ב.מ.וו - BMW

GS800F

ק.ט.מ - KTM

1190R

מנוע

שני צילינדרים, קירור נוזל, 4 פעימות

4 פעימות, קירור נוזל,  שתי בוכנות בטור, 8 שסתומים, עוקה יבשה

2 צילינדרים, 8 שסתומים, מקורר נוזל, הזרקת דלק.

נפח

998 סמ’‘ק

798 סמ’‘ק

1195 סמ’‘ק

הספק

95 כ’‘ס ב- 7500 סל’‘ד

85 כ’‘ס ב- 7500 סל’‘ד

מפת כביש  - 150 כ’‘ס ב- 9500 סל’‘ד

מפת ספורט - 150 כ’‘ס ב- 9500 סל’‘ד

מפת גשם - 105 כ’‘ס ב- 8700 סל’‘ד

מפת שטח - 100 כ’‘ס ב- 8800 סל’‘ד

הילוכים

6

6

6

הנעה

שרשרת

שרשרת

שרשרת

ידית מצמד

מכני

מכני

הידראולי

בולם קדמי

מזלג SHOWA הפוך בקוטר 45 מ’‘מ עם כוונון מלא

מזלג טלסקופי בקוטר 43 מ’‘מ

WP, בולם הפוך, קוטר 48 מ’‘מ, כוונון מלא

מהלך מתלה קדמי

230 מ’‘מ

215 מ’‘מ

220 מ’‘מ

בולם אחורי

מונושוק SHOWA עם כוונון מלא

זרוע אחורית כפולה מיציקת אלומיניום, בולם מרכזי עם אפשרות לכיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה

 מונושוק WP עם כוונון מלא

מהלך מתלה אחורי

220 מ’‘מ

230 מ’‘מ

220 מ’‘מ

מהירות סופית (אמתי)

220 (202) קמ’‘ש

220 (208) קמ’‘ש

250 (240) קמ’‘ש

מכל דלק

19 ליטר

16 ליטר

23 ליטר

  מהם ברזרבה

3 ליטר

4 ליטר

 

צריכת דלק - בעיר

14.5 ק’‘מ/ליטר

17.5 ק’‘מ/ליטר

13 ק’‘מ/ליטר

צריכת דלק - מחוץ לעיר

19 ק’‘מ/ליטר

22 ק’‘מ/ליטר

17.5 ק’‘מ/ליטר

צריכת דלק - בדרך לשלילה

16 ק’‘מ/ליטר

18 ק’‘מ/ליטר

18.5 ק’‘מ/ליטר

שלדה

שני צילינדרים, קירור מים, 4 פעימות

מסגרת מצינור פלדה, מנוע נושא עומס

צינורות כרומולי

בסיס גלגלים

1,575 מ’‘מ

1,578 מ’‘מ

1,580 מ’‘מ

משקל רטוב (יבש)

233 (212) ק’‘ג

214 (191) ק’‘ג

240 (212) ק’‘ג

צמיג קדמי

90/90 21’‘

90/90 21’‘

90/90 21’‘

צמיג אחורי

150/70 18’‘

150/70 17’‘

150/70 18’‘

בלם קדמי

זוג דיסקים פרפריים בקוטר 310 מ’‘מ, ABS

דיסק כפול בקוטר 300 מ’‘מ, קליפרים צפים בעלי בוכנה כפולה, ABS

קליפר רדיאלי מונובלוק BREMBO דיסק כפול בקוטר 320 מ’‘מ, ABS

בלם אחורי

דיסק פרפרי בקוטר 256 מ’‘מ, ABS

דיסק יחיד בקוטר 265 מ’‘מ, קליפר צף בעל

בוכנה יחידה, ABS

BREMBO, קליפר צף, דיסק בקוטר 226 מ’‘מ C-ABS

גובה מושב

850/870 מ’‘מ

880 מ’‘מ

890 מ’‘מ

מרווח טיפולים

12K ק’‘מ

10K ק’‘מ

15K ק’‘מ

מרווח גחון

250 מ’‘מ

208 מ’‘מ

250 מ’‘מ

דרגת רישוי

A

A

A

מחיר

102,900 שקל

98,000 שקל

138,714 שקל

אחריות

שנתיים ללא הגבלת ק’‘מ

שנתיים ללא הגבלת ק’‘מ

שנתיים ללא הגבלת ק’‘מ

   
 

בנימה אישית: גיא רוגל, בעליו הגאה של ב.מ.וו GS800F

סיפור טיול:

הייתי צריך לשמור על קור רוח מסוים כאשר צביקה הזמין אותי לטיול ההשוואהאני לא מכיר את צביקה אישית אבל בכל זאת אושיית שטח כזו שמזמינה אותי לרכוב..?

אז מה פתאום שאני אפסיד טיול כזה בחברה כל כך משובחת.

אבל הי, שאני לא אשמע מתלהב מידי בטלפון.

שבת 7 וחצי בבוקר 200 מטר לפניי משתלב לו על מחלף חורשים דוש שחור ויפה. אני מאיץ קצת לגלות את צביקה על האפריקה השחורבתחנת הדלק כבר מצטרף גרשון רכוב על הכתום וטיול ההשוואה למי יש גדול יותר יוצא לפועל.

העובדה שלחצנו ידיים בשעה 7:00 כבר העידה שמדובר בשלושה ייקים פונקט על הדקה. אני מודה, כבר שנתיים שאני רוכב על GS800F וכמו בכל זוגיות אמתית אלו יחסי אהבה ושנאה ובהחלט רציתי לבדוק קצת אחרות (בכל זאת גבר מצוי). אני מת עליו ואין דבר שהוא לא עושה. אבל בכל זאת...

רכיבה קצרה על האפריקה הרגישה טוב (אחרי שביטלתי את הטרקשן קונטרול). תוך שתי דקות הרגשתי כמו בבית. תנוחת עמידה משובחת, רעש מנוע מגניב ואופנוע שמשדר קלילות למרות משקלו. המתלים מגהצים את שבילי מכתש רמון כאילו כלום. ללא ספק המתלים הם נקודת חוזק רצינית אצל האפריקה. אין לי ספק שהונדה עבדו קשה לייצר מכונה כל כך מוצלחת.

בהשוואה ל- 800 אני לא חושב שיש כאן נוקאאוט. אולי שאלת האמינות תכריע את הקרב הזה אחרי שהאפריקה יצבור יותר קילומטרים על כבישי ארצנו. אולי שאלת הנוחות על הכביש (ואני לא רכבתי מספיק בכביש בשביל להחליט), אבל אם תדחפו אותי לפינה...נו צריך לבדוק מה המצב בבנק.

שישים ק’‘מ בשטח כולל הבונוס של עין אום צאלח עברו בכייף גדול. שלושת האופנועים לא התרגשו מהמדרגות של המרזבה או ממעלה נוח. את הדרך חזרה לחיפה עשיתי עם חיוך גדול כל הדרך.

זה כייף להשוות למי יש יותר גדול.

ההשוואה עם הק.ט.מ 1190R  החדש זו כבר השוואה מסובכת קצת יותר. זו חיה  שונה מהאפריקה והבימר. נתחיל בזה שהמנוע הוא פשוט לא בר השוואה. 150 כוחות סוס על הכביש מול 95 באפריקה או ה- 85 של ה-GS. מדובר במנוע חזק מאד שפשוט לא נגמר. בכל סל’‘ד, בכל מצב, תמיד יש עוד כוח זמין. האם צריך את זה? זו כבר שאלה אחרת, יש שיגידו שהוא חזק מידי.

אני איך לומר, טיפוס של שטח ולכן השוואת כביש לא תמצאו אצלי. התחלתי את הרכיבה בשטח קצת בחשש, הק.ט.מ אופונוע חזק מאד וגבוה. אני 1.80 מ' ומגיע די בקלות לקרקע , אבל מרכז הכובד של האופנוע גבוה יותר מאחיו הגרמני וכל הטייה של האופנוע דורשת להחזיק אותו חזק עם הרגליים.

לשמחתי גיליתי שבתצורת האנדורו המנוע אכן חזק מאד אבל בהחלט נשלט. העבודה עם המצמד נעימה וניתן לרסן את המפלצת די בקלות. תנוחת הרכיבה מצוינת ומרגישה כמו על אופנוע אנדורו. המתלים על האופנוע שבחנתי משופרים והרגישו לא פחות ממדהים. למרות המשקל של האופנוע אפשר לשכוח שמדובר בדו’‘ש. המתלים סופגים נהדר את השטח ומשאירים את האופנוע יציב על כל קו נבחר. בשטח טכני יותר, עדיין התקשיתי לסובב בקלות את האופנוע, להערכתי אני פשוט לא רגיל למרכז הכובד הגבוה. קצת יותר אגרסיביות עם המנוע תאפשר ללא ספק גם רכיבה כזו.

לדעתי ה 1190R  הוא אופנוע משובח מאד עם מעטפת יכולות גדולה יותר משל אחיו הגרמני או מהאפריקה. אבל , חשוב גם לדעת שבדיוק מאותה סיבה הוא דורש יותר התרגלות ובוודאי לא מתאים לרוכבים מתחילים או כאלו שלא מחפשים לגרד את הקצוות. זהו אופנוע ספורט גם על הכביש וגם בשטח. 99.9% מהרוכבים (הכוללים גם אותי)  כנראה לא ינצלו לעולם את כל כוחות הסוס שמתחבאים להם באוסטרי. אבל בטוח יהיו גאים להזכיר את העובדה הזו בעצירות קפה. בשורה התחתונה - לחזירי הגז עם הביצים הגדולות. הק.ט.מ הוא כנראה האופנוע המתאים.

ואני פשוט מצטער שאין לי מספיק מקום בחניה לכל השלושה.

בנימה אישית: גרשון חריטן, בעליו הגאה של ק.ט.מ אדוונצ'ר 1190R

ברכיבת כביש, ביצעתי  רול און בהילוך שישי מול האפריקה - מהמטר הראשון היה ברור שאין פה תחרות - הקטום ברח ולא ראה יותר את האפריקה. מושב האפריקה נמוך בהשוואה לקטום. בשטח - מתלי האפריקה היו רכים וספגו הכול ללא תלונות. ההילוך הראשון קצר מאד ומחייב החלפת הילוכים תכופה ברכיבת שטח.

הקוקפיט לא ברור בשמש הישראלית - מרגיש קצת זול. אלקטרוניקה - בקרת המשיכה, גם במצב ההתערבות המינימלי (1) מתפקדת באופן בינוני, בהשוואה לקטום. ההונדה הרגיש לי  צפוף - כידון קרוב מידי לטעמי לרוכב.

לסיכום- לדעתי מודבר על אופנוע ‘‘בדרך’‘- בחוויה האופנועית הפרטית שלי (קטנוע 250, קטנוע 400, אופנוע 700, אופנוע 1200 ועוד 1200) האפריקה טווין הוא עוד חוליה בדרך. סביר להניח שכאשר החלפתי את הטרנסאלפ אם האפריקה טווין היה בשוק הוא היה מועמד מאד משמעותי.

בהחלט מרגישים על מה אני הסכמתי לשלם יותר עבור ה- 1190R

קיבלתי: מנוע אין סופי מרגש בטירוף, קלאץ מחליק והידראולי, אלקטרוניקה הכי טובה שיש בשוק, משכך היגוי (חיוני מאד בשטחים קשים), בלמים מצוינים וג'נטים טיובלס.

ממתין לראות האם הונדה יוציאו אפריקה 1200 או שימאהה יוציאו סופר טנרה חדש.

מרמז על הבאות...

מרמז על הבאות...מרמז על הבאות...

תודה לצוות הרוכבים ולנועם על התמונות - אליפות!

תודה לצוות הרוכבים ולנועם על התמונות - אליפות!תודה לצוות הרוכבים ולנועם על התמונות - אליפות!

תגובות

8 תגובות

1

אורח/ת

13 במאי 2016 ב 11:47

יופי של כתבה!

כבעלים גאה ומרוצה מאד של GS800-ADV חושב שכל משוגע שנכנס עם אופנוע של מעל 200 ק"ג לשטח, יהנה מכל אחד מהשלושה.
בסופו של יום, בשטח, ההבדלים בינהם (הלא ממש גדולים) יורגשו ע"י הרוכב בצורה לא משמעותית ומה שבאמת ישפיע זה בעיקר רמת הרוכב וההכירות שלו עם המכונה שבין רגליו.
כל בחירה בין השלושה היא בחירה מוצלחת!
נתראה בשטח!!!

2

Ogash Ofer

13 במאי 2016 ב 13:43

תענוג דו-גלגלי

לקרוא את הכתבה מרגיש כאילו אני הרוכב.
והתמונות של נועם - סוף! מדהימות!

3

אורח/ת

13 במאי 2016 ב 16:42

כתבה מצויינת

4

אורח/ת

13 במאי 2016 ב 22:51

יפה רק האתר נראה משנות ה-90

5

אורח/ת

14 במאי 2016 ב 06:54

מענג

מענג לקרוא כתבה כזו, רהוטה ומתנגנת נפלא, ובן התיאורים והמילים אתה מוצא בעניין רב את ההשוואה בן הכלים.

6

אורח/ת

14 במאי 2016 ב 14:19

השוואה תמוהה

צביקה יקירי,
לא ברור לי מדוע מבין הקטומים בחרת דווקא את ה-1190.
ה-1050 זול משני האחרים, עולה עליהם (במעט) בנתונים היבשים, ועולה עליהם (בהמון) ביכולות השטח וגם בכביש (מול ה- bmw בהמון, ומול ההונדה במעט).
בכל הנוגע לאופי ואיכות יש מקום להשוואות, וחבל שלא זה מה שעשית.
בסוף, אני די בטוח שהקטום היה יוצא המנצח הגדול...
אם אתה רוצה להשוות משהו ל1190, קח את ה1200 של במוו, ואז נראה מי מנצח במחיר (אולי גם בכל השאר- בשטח בטוח...)
רק טוף... עפר

7

אורח/ת

15 במאי 2016 ב 11:59

ק.ט.מ 1050

עפר היקר
תודה על השאלה המנומקת.
לעניות דעתי ה- 1190R הוא דגם הדו"ש של ק.ט.מ עם יכולות השטח המשתוות לב.מ.וו ולהונדה.
ק.ט.מ יצרן מצוין, שלזכותו יש לזקוף את העובדה שהוא מציע מגוון של דגמים בכל נישה, לטובת רוכבים שונים.
ה- 1050 הוא דגם כלכלי יותר, ולטובת הנושא עבר שנמוך בהיבט השטח. די במבט חטוף כדי לגלות גלגלים עם חישורים יצוקים (לעומת שפיצים בדגמים היקרים) כדי להבין שכוונותיו נוטות פחות לשטח.
אם לא די בכך, הרי שהיבואן בארץ אינו מאפשר רכיבות מבחן על ה- 1050 בשטח, מכאן שיש בי ספק אם דגם זה אכן עולה על האחרים ביכולות השטח שלו.
יום נפלא, צביקה

8

אורח/ת - א.ס

10 ביוני 2020 ב 20:12

כתבה משובחת וכיפית. מתחיל לחפש אופנוע...