נזקים כבדים לג'יפונים עירוניים בתאונות במהירויות נמוכות

מבחן שערך מכון הבטיחות בדרכים המופעל ע''י חברות הביטוח בארה''ב, העלה, שלרכבי שטח רבים נגרמים נזקים כבדים במקרה של התנגשויות במהירויות נמוכות, שאינן עולות על 8 קמ''ש. לדוגמה, הסוזוקי גרנד ויטארה XL-7 מודל 2001, סבל נזקים של קרוב ל-1,500 דולר בממוצע (להזכירכם, מדובר במחירי ארה''ב). ההונדה אקורה MDX יצא עם הנזקים הנמוכים ביותר, כ-450 דולר.

במבחנים מדמים ארבע צורות של התנגשות: מקדימה, עם מכשול שטוח; מאחור, עם מכשול שטוח; מלפנים, עם מכשול בזווית; ומאחור, עם עמוד. המבחנים נועדו לבדוק את עמידות הפגושים בתאונות קלות במהירות נמוכה, האופייניות לתנועה עירונית או לתמרוני חנייה. סכומי הנזקים מארבע צורות ההתנגשות מחוברים יחדיו ואז משוקללת תוצאה ממוצעת. עיקר הנזקים, במרבית כלי הרכב שנבדקו, נגרמים בעת התנגשות מאחור. רכבי שטח נוספים שנבדקו באותו מבחן היו ביואיק רנדזווס 2002 (נזק של 1,400 דולר), פונטיאק אצטק 2001 (860 דולר), איסוזו אקסיום 2002 (1,130 דולר), טויוטה היילנדר 2001 (750 דולר) ושברולט טריילבלייזר 2002 (810 דולר). בדיקה קודמת של המכון העלתה שהטויוטה ראב4 2001 סובל מנזק של כ-2,000 דולר ואילו הפורד אסקייפ (התאום של המאזדה טריביוט המשווק בארץ) יצא עם נזקים בסך 500 דולר. היונדאי סנטה-פה ניזוק ב-1,300 דולר. גם טנדרים גדולים וקשוחים לכאורה, כמו השברולט סילברדו, הפורד F-150 והדודג' ראם נפגעו קשות. הדודג' סבל נזקים בדומה לטויוטה, כלומר כ-2,000 דולר. הנזקים כוללים בדרך כלל את הפגוש עצמו, את השבכה הקדמית (הגריל), את מכסה המנוע והרדיאטור, ובמקרים מסוימים גם את מערכת מיזוג האוויר ומערכות נוספות. בחלק מהמקרים, התאונה גרמה להשבתה של הרכב, כשהפגוש נלחץ אל הגלגלים הקדמיים ולא איפשר להם תנועה. מנהל התפעול של המכון, אדריאן לונד, אמר על התוצאות: ''לכאורה, מדובר בכלים קשוחים, אבל המבחנים שלו מראים שהפגושים שלהם אינם עושים את העבודה כראוי. יצרני המכוניות משדרים לצרכנים פוטנציאליים, שרכבי שטח יוכלו לעמוד בכל משימה קשה ללא בעיות. על הצרכנים האלה לדעת, שאפילו פגיעה זניחה במהירות נמוכה, יכולה לגרום להם לנזקים כספיים גדולים''.