דף מתוך

מבחן רכיבה אופנוע: ימאהה Yamaha WR250F

אופנוע השטח שמעמיד את המנוע על ראשו, משנה כיוון וקורא תיגר על המוביל הכתום.
ימאהה WR250F במבחן דרכים
צילום: בני דויטש וגם חזי עלון

''הפוך? גוטֶה!''

בשאלה הזו נתקלתי שוב ושוב ביומיים המדבריים שביליתי עם הימאהה, עוד הוכחה לכך שנחת כאן אחד מאופנועי השטח / אנדורו היותר מסקרנים של העת האחרונה.

זה קרה לא רק בשל ייחודו של האופנוע כאופנוע - אלא גם בשל שוק אופנועי השטח שלנו שנשלט בידי יצרנים אירופאים, כלומר אוסטרים (KTM / Husqvarna ).

ולשוק הזה הגיע עכשיו כלי יפני שיכול להתמודד מול מתחריו כשווה מול שווים, אופנוע שמתאים לישראל, תקנותיה ושיגיונותיה - ועם רישוי צהוב.

ובשביל כלי חשוב כזה אירגנו מבחן מיוחד ל-WR 250F של ימאהה. וכדי לחוות את הכלי הזה באופן האינטנסיבי ביותר יצאנו ליומיים מדבריים של מסע חוצה ערבה, מחצבה לשדה בוקר וחזרה, כשכל מה שיש לנו הם כמה חטיפי אנרגיה, קאמל בק ורק מאתיים ארבעים ותשעה סמ''ק.

אתגר גלובלי

ה–WR החדש הוא אופנוע שחשוב לא רק לשוק הישראלי. ימאהה מאתגרת כאן את הסגמנט כולו בניסיון לחשיבה אחרת על אופנוע שטח כשהדבר המרכזי הוא המנוע, או נכון יותר - תנוחתו ההפוכה. מה זה אומר?

מדובר באותו מנוע שנמצא כבר בשימוש בדגם המוטוקרוס YZ מאז 2014 ועכשיו עובר גם לדגמי האנדורו. ההזנה שלו נעשית דרך החלק הקדמי והפליטה נמצאת מאחור, כך שהמפלט עושה עיקול ארוך סביב המנוע. הארכה זו אמורה לייצר יותר מומנט.

בימאהה טוענים שהתצורה הזו מאפשרת גם מרכז כובד נמוך יותר. בנוסף, מיכל הדלק הוסט אל מתחת למושב וזה הוחלף בתיבה ליניקת האוויר שעברה קדימה ולמעלה. סידור זה מקטין כניסת לכלוך ומיטיב כניסת חמצן לבעירה למנוע, שנושם טוב יותר. בנוסף, המנוע עבר לארבעה שסתומי טיטניום, במקום חמישה. ואחרי כל הממבו–ג'מבו הטכנולוגי הזה נדמה שהשינוי המשמעותי ביותר מבחינת הרוכב היא העובדה שלכלי יש עכשיו שישה הילוכים, היפני–אנדורו היחידי שמגיע כך - עוד רמז לתחרות מול אירופה.

מפגש לוקלי

הדגם שקיבלנו לרכיבה הוא ה–F המשופר, עם ערכה שכוללת מגני ידיים, גחון ודיסק קדמי, ובעיקר מפלט אקרפוביץ' שחוסך 2.5 ק''ג, מה שאמור לשפר את תגובה המנוע ונותן סאונד עבה ובריא שהוא נחמד מאוד בהתחלה - אבל ברכיבה ארוכה הרעש שהוא מייצר עלול להעיק.

המראה החיצוני לא מסעיר במיוחד. לעיתים נדמה שבימאהה שולחים את כל המעצבים שלהם לעבוד רק על דגמי הכביש, כשלאלו שעובדים על הקווים של דגמי השטח ההנחייה היא ''תעשו לנו משהו עם כחול ולבן כי ממילא זה תיכף יתמלא באבק ובוץ''. שיהיה.

והוא גם נוסע. ה–F מרגיש אופנוע פול סייז, גדול יותר מ–249 סמ''קיו, זה נחמד מאוד בשבילים המהירים שם הוא מרגיש מעולה כשהוא דוהר חזק, המנוע עולה גבוה מאוד בסל''ד והאופנוע מוכן לעבור גם 140 קמ''ש, הרבה יותר מקודמו שב–110 היה מתחיל להתחנן על חייו. כשהסל''ד עולה ההתנהגות של המנוע הזה כל כך מתפרצת ועוצמתית שכמעט ובלבלה אותנו. 

זה באמת רק 250? ואולי זה בכלל שתי פעימות? אלא שגם בעליות חדות וארוכות, כשהסל''ד יורד עד ל''פאק–פאק–פאק'' איטיים, גם אז המנוע לא ויתר והמשיך בעקשנות להוביל את הרוכב המזיע מעלה אל הפסגה בלי לחשוב להיכבות ולעצור. גם לגבי המתלים אין טענות מיוחדות, נוקשים מעט - עם רמז למקור שלהם בדגם המוטוקרוס - אבל עושים עבודה מצוינת, ואם היינו קצת פחות להוטי גז, היינו מתעסקים איתם עוד קצת כדי למצוא את התצורה הנכונה ביותר לאופיינו ומשקלנו.

עם כל הכבוד לשבילים מהירים אפשר להניח שאחד הדברים המרכזיים שירצו מהאופנוע הזה הוא עבודת סינגלים איטיים. שם המצב היה קצת פחות ברור. בגרסה המשופרת שדגמנו המנוע היה מעט הקטי, עצבני, עם תגובה נקודתית מדי. דווקא הדגם הלא משופר שבדקנו, בהשקה הרשמית, היה לינארי הרבה יותר. שאלה של טעם.

הפתרון לתעלומה רשום על צידו של האופנוע באותיות GYT–R - ר''ת של Genuine Yamaha Technology Racing שמרמזות גם לניהול המנוע הממוחשב. תמורת 291.95$, לא כולל דמי משלוח, אתם יכולים לקנות את הטיונר שישנה כל פרמטר בניהול המנוע - זה בתנאי שאתם יודעים מה אתם עושים, שבא לכם להתעסק בזה, ושאתם ממש רוצים לשלם על זה כסף. האופציה הזולה והנוחה יותר היא לגשת למוסך היבואן ושם בתוך דקת עבודה ישנו כל דבר במפת ההצתה של האופנוע, בחינם וללא עמל (שלכם) כדי שהמחשב ירגיע מעט את הסייחים שרוצים לצאת ולשעוט החוצה.

ה–F הקודם עם מנוע ''בולט פרוף'' ששרד מאז 2002 היה אופנוע אמין מאוד. יש לי חבר רוכב שמחזיק אחד כזה שנים, וחוץ מדלק הוא מתעקש שלא לטפל בו ''כדי שלא יתחיל להיות לי מפונק פתאום''. אפשר לקוות שנושא האמינות לא ישתנה באופן משמעותי, ואפשר יהיה לנצל את האופנוע לרכיבה ארוכת שנים, כי עם ה–F החדש אפשר לגדול ולהתפתח רחוק יותר מאשר עם הקודם.

רב–גוני מול הכתום

אם הייתה תקווה שאופנוע כזה יתאים ליותר ממאתיים קילומטרים רכיבה, היא נגוזה. אבל האופנוע, שיש לו רק 7.5 ליטרים במיכל הדלק, אפשר רכיבה רצופה של יותר מ–100 קילומטרים לפני שהיה צורך לעבור לרזרבי.

ביומיים של שטח מגוון שכלל את ציר המעיינות, נחלי נקרות, מרזבה ושלוחת צלמון, שבילים מהירים בבקעת צין וברמת נפחא, ומעלות קשים בציר הנפט ובקעת אבו טריפה, ה–F החדש ידע לעשות הכל, כשהוא מוכיח שהוא כלי רב–גוני שיודע לשלב יכולות ויתרונות של אופנועים קטנים וגדולים ממנו. וכך, לראשונה, יש כאן יפני שמסתכל לאירופים בכתום של העיניים. 

נתונים טכניים: אופנוע ימאהה Yamaha WR250F בעמוד 2 >>>

קישור למבחן רכיבה נוסף: דם כחול - WR250F במבחן  10/04/2016

אופנוע ימאהה Yamaha WR250F

מנוע 1 צילנדר

נפח 249 סמ''ק,

הספק 28.5 כ''ס,

תיבה ותמסורת 6 הילוכים, שרשרת,

שלדה אלומיניום,

בסיס גלגלים 1466 מ''מ,

מרווח גחון 325 מ''מ

משקל (רטוב) 118 ק''ג,

גובה מושב 965 מ''מ

גלגל קדמי 90/90–21,

גלגל אחורי 130/80–18,

מיכל דלק 7.5 ליטר,

מחיר 60,000 שקלים

ערכת שיפור 5000 שקלים

תגובות

0 תגובות

דף מתוך