מסע אל חבל הקווקז - גיאורגיה סוכות 2016

הסתיו בגיאורגיה מוציא מהטבע את המיטב. השילוב שבין הירוק, שעד לסתיו היה הצבע השולט בהרים, לבין האדום, כתום, צהוב - צבעי השלכת, לבין הצבע הלבן של השלג - הינו שילוב מנצח. קבוצה של 17 אנשים חרשו את רכסי הקווקז באוקטובר 16' ומזג האוויר שיתף פעולה. הדריך: וייזל עדי
צילום: שרון וענת פוטרמן ( ויתר חברי הקבוצה )

רכס הקווקז הנמוך - 2,000 מטר - טמפרטורה כ 2 מעלות צלזיוס

רכס הקווקז הנמוך - 2,000 מטר - טמפרטורה כ 2 מעלות צלזיוסרכס הקווקז הנמוך - 2,000 מטר - טמפרטורה כ 2 מעלות צלזיוס

מצגת כוללת סרטונים - שווה צפייה ( 17 דקות )

מבוא

חודש יולי, ואני בשיא ההכנות לקראת טיול הקיץ לגיאורגיה, אז מתקבלת שיחת טלפון מחבר יקר, שלומי לוי ( ד''ר) ''אנחנו רוצים לצאת איתך לגיאורגיה בסוכות!''

את שלומי ומשפחתו, וכן כמה חברים, הכרתי ב 2011 כאשר הדרכתי אותם לטיול בממלכה ההאשמית . הזיכרונות מהמסע ההוא היו זכרונות טובים ואמרתי לעצמי - אני לא מוותר על טיול עם הקבוצה המדהימה הזו.

הסברתי להם שאני יוצא בקרוב לשבוע עם קבוצה (ראו יומן מסע אוגוסט 2016) וסוכות זו עונה לחוצה מבחינת כרטיסי טיסה וככל שיתארגנו וירשמו במהרה, אני אשמח להדריך את הקבוצה.

To Make a Long Story Short כאשר חזרתי מההדרכה של גיאורגיה ב 18/8 - כל הקבוצה נרשמה וכרטיסי הטיסה שוריינו - יוצאים לגיאורגיה לטיול חורף!!!

הר שחארה - זווית הצילום מאושגולי

הר שחארה - זווית הצילום מאושגוליהר שחארה - זווית הצילום מאושגולי

הקבוצה מנתה בעיקר זוגות, זוגות, ממש תיבת נח - ומאחר ולא רציתי להיות לבד - הזמנתי את 2 מחבריי להצטרף אליי למסע. האמת, כמה תמונות, כמה מילים ולא היה צריך יותר מזה כדי לשכנע אותם לקפוץ על המציאה וכאמור, אריה וואדים, או בשמו ג'ינג'י, הפכו לחלק בלתי נפרד מהקבוצה. גיאורגיה היא אחת המדינות היפות והמרתקות בעולם, עם נופים הרריים עוצרי נשימה, עמקים ירוקים ופוריים, נהרות שוצפים, חופים יפהפיים, כנסיות מרשימות ואתרים עתיקים מרתקים.

בין כל אלה פזורים כפרים קטנים ופסטורליים וערים תוססות ומלאות עניין.  את היום הראשון התחלנו בסיור בעיר העתיקה של טביליסי - קצת על ההיסטוריה המיוחדת של הגיאורגים, על המלך - דוד הבנאי המפורסם, על המלכה תמרה ועוד. נסיעה ברכבל עד לפסל של ''אמא גיאורגיה'' הנצפה כמעט מכל נקודה בעיר ושהוצב במקום ב 1958, אותו פסל בו מחזיקה המלכה בכוס יין ביד אחת וביד השנייה חרב- סימן ליחס אותו נותנים הגיאורגים לאורחיהם ולאוייביהם.

סיור סביב ועל חומות מצודת נרחלה, וניסיון לביקור בבית הכנסת הגדול בעיר שלצערנו היה סגור בשל החג וההפסקות בין התפילות. טביליסי , בירת גאורגיה, היא עיר מודרנית ביחס לשאר חלקי המדינה המאופיינת בעיקר בעיירות ובכפרים , היא מהווה את המרכז התרבותי, הפוליטי והכלכלי וכמובן שרוב מוסדות השלטון, השגרירויות ורוב החברות הגדולות שוכנות בה .

הר שחארה - אושגולי

הר שחארה - אושגוליהר שחארה - אושגולי

העיר העתיקה ביום והעיר העתיקה בלילה הם דברים שונים לחלוטין - לאחר מקלחת טובה בבית המלון הסמוך לעיר העתיקה, יצאנו לבקר בסמטאות ובין המועדונים הרבים הפזורים במרכז העיר. המסעדות הרבות בעיר מאפשרות למטייל שפע של מאכלים מסורתיים וכן מאכלים מוכרים מהעולם המערבי. החברים סימנו את החנויות הרלבנטיות אותם ירצו לפקוד ביום האחרון של הטיול לצרכי שופינג .

היום הראשון למסע

היום הראשון למסע שהוא בעצם היום השני של הטיול - שעה מוקדמת ואנחנו עולים על הרכבים בדרכנו לבקוריאני - יום שחלקו הראשון כביש וחלקו השני בשטח . הנסיעה בכביש מעלה אותנו אט אט לגובה של 1,300 מטר וכבר נפגשים עם סימני השלג הראשונים - ההתרגשות מרוחה על הפנים של כולם. אם בטיולי הקיץ השלג נמצא רק מעל 2,200 מטר, בתקופה הזו הוא מפתיע כבר ב 1,000-1,300 מטר.

הטמפ' בהתאם והבגדים החמים נשלפים מהמזוודות - 4-6 מעלות ורק התחלנו את הטיפוס. עצירה ספונטנית בשולי הדרך לכמה תמונות ראשונות עם השלג. כבר בשלב הזה צבעי השלכת נראים בבירור - השילוב עם השלג מבליט את הפסטורליות.

חלקו השני של היום מגיע ואנחנו נכנסים לשטח - הנסיעה כולה נעשית בשלג, השביל לבן לחלוטין אך גובה השלג מאפשר נסיעה רצופה בלי הרבה החלקות. נוף מדהים והפעם בעיקר לבן סביבנו - אבל רק לבן.

ההרים הגבוהים לבנים, השבילים לבנים, הבתים של הנוודים - לבנים - הכל מושלג ומדהים. עצירה לקפה באגם טאבסקורי ומשם גולשים לעיירת הסקי - בקוריאני, עיירת נופש בחורף לחובבי סקי ומושכת נופשים גם בקיץ בזכות אוויר הרים. בבקוריאני ישנם ארבעה מסלולים לגלישת סקי בדרגת קושי שונה ומסלולים נוספים בשלבי הקמה. בשל היותה עיירת סקי, בתי המלון בהתאם - בריכה מחוממת, חדרים מפוארים, חדר אוכל גדול ומפנק, חימום ברחבי המלון ובחדרים ועוד..

אגם טאבאסקורי וההרים המושלגים סביבו

אגם טאבאסקורי וההרים המושלגים סביבואגם טאבאסקורי וההרים המושלגים סביבו

היום השני למסע

היום השני יוצא מבקוריאני, שוב טיפוס להרים המושלגים, נסיעה מיוחדת בין הכפרים וההרגשה היא כמו בסרטים ובספרים - מה שמחזיר אותנו עשרות שנים, כ 100 שנים, אחורה. הכפריים חורשים ומעבדים את האדמה בכלים עתיקים ולעיתים עם שוורים.

עגלות חציר או קש מובלים ע''י חמורים או שוורים. אנשים מבוגרים נעים על  שבילי העפר הפרוסים בין חלקות האדמה לבין בתי הכפר - והזמן כאילו עצר מלכת שם, איפשהו, לפני 100 שנה. המצלמות נשלפות כי לא ניתן לעבור , לראות ולהתעלם מהדבר המיוחד הזה.

עולים על הכביש ונעים לכיוון העיירה אחלקציקי לביקור בשוק המקומי לחוות את החיים האמיתיים ומשם בגלישה מהירה לעבר מערות וארדזיה המפורסמות.

עיר המערות וארדזיה נבנתה בתור הזהב של גאורגיה, במאה ה-12 וה-13, בתקופתם של המלך דויד הבנאי ובתו המלכה תמר. במקור המערות נחצבו לשימושים צבאיים, ומאוחר יותר הוסבו למגורים, לאחסון, לכנסיות ולמנזרים.

העיר מכילה כ-6,000 מערות, שנחצבו ב-13 מפלסים ואיכלסו כ-50 אלף תושבים. כיום וארדזיה הוא אתר תיירותי מושך שמנוהל על ידי נזירים ונמצא בהליך שיקומי מתמיד. מעיר המערות המשנכו עד העיר אחלציחה שם העברנו את הלילה.

ביקור מרגש בבית הכנסת העתיק באחלציחה

ביקור מרגש בבית הכנסת העתיק באחלציחהביקור מרגש בבית הכנסת העתיק באחלציחה

היום השלישי למסע

היום השלישי למסע - יום בהחלט אתגר (לא כמו הרביעי אבל...) פתחנו את הבוקר בביקור בבית הכנסת בעיר אחלציחה- חג הסוכות ובפתחו של בית הכנסת סוכה קטנה וסמלית בה מברכים היהודים הבודדים את ברכת החג. טלפון קצר לשמעון ומספר דקות הוא בפתח. שמעון מספר על ההיסטוריה של המקום, פותח עבורנו את ארון ספרי התורה העתיקים ומספר על הקושי הקיים בלקיים את המקום כאשר נותרו יהודים מעטים בעיר. מלבד החגים בהם מגיעים יהודים מטביליסי, במהלך השבוע ובכלל, אין מניין ובכל זאת המעט שיש עושים הכל כדי לתחזק את המקום. היום המסע, כאמור, מעט אתגרי ואנחנו מתוכננים לטפס לרכס הקווקז הנמוך בנסיעת שטח כאשר שיא הגובה כ 2,400 מטר. כמויות השלג צפויות להיות גדולות והנוף בהתאם - קפיצה קצרה לשוק המקומי באחלציחה, צבעי התבלינים, הריחות, צבעי הירקות והפירות ובקיצור שוק מקורה ומלא בכל טוב. השעה 10:00 והתחלנו את הטיפוס דרך שמורת בורגומי. תוך שעה נסיעה והשלג ממלא את הנוף. ככל שהניסעה ממשיכה כמויות השלג הולכות וגדלות עד שמגיעים לשיא הגובה ומחליטים שעל הגבעה הזו אוכלים את ארוחת הצהרים. עצי ההסקה שהוכנו מבעוד מועד נשלפו מהרכבים, אריה בן שבו קיבל על עצמו להכין 2 מחבטות של שקשוקה וחילק הנחיות לשאר לחתוך ירקות, אחרים מכינים סלט ירקות, שרון ממונה על האורז - ''אורז ירוק'' מתובל בעשבי תיבול ובקיצור ארוחת מלכים. רק התמונות יכולות לתאר את הנוף בארוחת הצהרים ביום השלישי - הארוה בעיצומה, נשלפים בקבוקי האלכוהול וכל אחד לוגם מעט ומתחילים לרקוד לצלילי מוזיקה יוונית הבוקעת מאחד הרכבים. ממשיכים בנסיעה בציר המושלג והמדהים עד שמגיעים בסופו של היום לקוטאיסי - קוטאיסי היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גיאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה, עם 196,500 תושבים. העיר שוכנת בחלקו הצפוני של מישור קולחתי סמוך להרי הקווקז הגדול, על שתי גדותיו של הנהר ריוני, ומרוחקת 221 ק'מ מערבית לטיביליסי, בירת גאורגיה. בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה.

ציר הקווקז הנמוך

ציר הקווקז הנמוךציר הקווקז הנמוך

על ההר הזה אכלנו צהרים

על ההר הזה אכלנו צהריםעל ההר הזה אכלנו צהרים

היום הרביעי למסע

היום הרביעי למסע, יום אתגרי בהחלט, יום של 12-14 שעות נסיעה ברוטו, כאשר הצפי להגיע לצימר באושגולי בשעה 21:00-22:00. טיפוס אתגרי ונסיעה ברכס הקווקז הגבוה. הנסיעה עוברת בכפרים מוזנחים, ללא כבישים, שבילים בוציים, חיות הם חלק בלתי נפרד מהנוף, נסיעה בתוך יערות הצבועים בשלל צבעי השלכת, נחלים החוצים את הדרך כל כמה קילומטרים ומתחברים לנהר הענק המלווה אותנו לאורך רוב הנסיעה.

אט אט נפתח הנוף ומתגלים ההרים המושלגים של הקווקז הגבוה. מידי פעם פוגשים נווד רכוב על סוס בדרכו ממקום לא ידוע למקום לא ידוע שכן אנחנו בהרגשה שאנחנו באמצע שום מקום. הדרך המדהימה אט אט נעלמת שכן החשיכה יורדת כבר לקראת 19:00 ונותרו לנו שעתיים ויותר של נסיעה.

העצירות לחילוץ העצמות קצרות מפאת הטמפ' הנמוכות השוררות בהרים, והחברים כבר משוועים למנוחה - דרך ארוכה אך כל עוד האור מלווה אותנו - הנופים מכפרים על הכול. 21:00 בקירוב ואנחנו מתקרבים לכפר אושגולי, קבוצת כפרים קטנים בחבל הסוונטי אשר בצפון מערב גיאורגיה. הכפרים שוכנים למרגלות פסגתו של ההר שחארה (הגבוה ביותר בגאורגיה 5,201 מ').

גובהם הממוצע של הכפרים, הנחשבים לחלק מהכפרים הגבוהים ביותר באירופה, הוא כ-2,100 מטרים מעל לפני הים . לכפרים היסטוריה ארוכה והשתמרו בהם מבנים עתיקים אשר הוכרזו על ידי אונסקו כאתרי מורשת עולמית ב-1996.

עם הגעתנו לכפר המתינה לנו ארוחת ערב מדהימה, מרק חם, בשרים, מאכלים אותנטים ועוד. החברים מקבלים את החדרים שאינם כפי שהתרגלו בבתי המלון אלא חדרים קטנים עם מיטה ומקלחת קטנה, החימום לא משהו שכן הגנרטור לא מספק את הוואט הדרוש להפעלת החשמל במבנה - לילה אתגרי אך כאשר מתעוררים בבוקר לסיור בכפר ורואים את הנוף - מבינים שהכול היה שווה את המאמץ.

יצאנו לסיור בכפר כדי לחוות את חיי הכפר, חליבת הפרות בבוקר, יציאת החקלאים לשדות, יציאת רועה הצאן עם העזים והכבשים. לאורך כל המסלול מלווים אותנו חבורה של כלבים שלקחו על עצמם להגן עלינו. כל כלב שהעז להתקרב ספג נשיכות שזה פשוט היה מפחיד - אבל הם התנהגו אלינו כאילו אנחנו העדר שיש להגן עליו - הטבע מדהים.

ביקרנו בכנסייה הנמצאת בראש הכפר הצופה על הכפר. כנסיה המתוארכת למאה ה 12 - מקום מבודד עם נוף מדהים. את המקום מנהל נזיר אחד בלבד ומידי פעם מגיעים נזירים המסייעים בתחזוקה ושיפוץ.

הכנסייה בראש הכפר העליון באושגולי

הכנסייה בראש הכפר העליון באושגוליהכנסייה בראש הכפר העליון באושגולי

מכפרי אושגולו המיוחדים, גלשנו מטה לעיר מסטיה, ארוחת צהרים ונסיעה לכיוון הים השחור בעיר אנקליה. נסיעה בדרכים מיוחדות, לאורך כפרים הממקומים בצידי הדרך, צבעי השלכ לא עזבו אותנו גם כאן ואת הלילה העברנו במלון על חוף ימה של הים השחור. למחרת, לאחר סיור קצר על הטיילת השוממת של אנקליה ( בכל זאת לא שיא העונה ), יצאנו ליום האחרון למסע, יום שרובו כביש ומעט שטח, עד לעיר הבירה טיביליסי. בדרך עצרנו לכמה עצירות שופינג - שכן אבוד לחרוג מהכלל שמחו''ל לא חוזרים עם כסף. במהלך הטיול שמתי לב כי ענת ושרון מצלמים פנים של מקומיים - הבנתי כי שנינו חושבים על אותו הדבר. בטיולים שלי בירדן, בגיאורגיה ובכלל, מצאתי את עצמי מצלם פרוטרטים, דיוקנים והתמונת קיבלו מקום של כבוד ביומני המסע. מאחר וענת צלמת מחוננת, החלטתי כי אשמתמש בתמונות שהם צילמו לצורך יומן המסע כאשר חלק נכבד מהתמונות הינם פרוטרטים. גלריה נוספת מיועדת לבנם של הפוטרמנים שביקש מהם לצלם את כל הרכבים המוזרים שהם פוגשים בדרך - ועל כן גלריית הרכבים מוקדשת לפוטרמן ג'וניור. בהזדמנות זו רציתי להודות לכל חברי הקבוצה שהיו מקסימים אחד אחד. כמובן תודה לכל הצלמים בקבוצה ובמיוחד לפוטרמנים . לא נשכח את סימה שהייתה אחראית על ''הסלפי'', לנאמן, לשלומי לוי, לשרון פוטרמן , ליהודה שמצא לעצמו את הפרח הכי יפה בגינה ונשא אותה לאישה ולכל מי שתרם להצלחתו של המסע ולא פחות לחוש ההומור שתפס חלק נכבד ממנו. ואני זכיתי בעוד כמ החברים טובים...

גלריית הפרוטרטים

גלריית הפרוטרטיםגלריית הפרוטרטים

תמונות מחברי הקבוצה

תמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצהתמונות מחברי הקבוצה

קישורים לטיולים נוספים של אתר השטח ובעולם:

קישור לכל יומני המסעות של אתר השטח בגיאורגיה ובכלל יומני המסעות שלנו בעולם: איסלנד | אירופה | אמריקה | אפריקה | הודו | טורקיה | טיפוס הרים   יוון וקפריסין |ירדן | מדבר מערבי - מצרים | מונגוליה | מרוקו קישור לפרטים על המסעות הבאים של אתר השטח לגאורגיה קישור לכל המסעות הבאים של אתר השטח בעולם

תגובות

4 תגובות

1

אורח/ת

18 בנובמבר 2016 ב 10:13

גיאורגיה - אל חבל הקווקז

מדהים כמו ואדים

2

אורח/ת

18 בנובמבר 2016 ב 13:25

חוויה של פעם בחיים

איזה כיף!!! טיול קסום, אני רואה את התמונות ולא מאמינה שהיינו שם!!! כמה שהתמונות מהממות קשה להעביר דרכן את החוויה, תודה לחברים שלנו, גם החדשים, ויקי ואייל לג׳ינג׳י ואריה, וכמובן לאחד והיחיד עדי וייזל! נתראה בקרוב, סיל ושלומי

3

אורח/ת

18 בנובמבר 2016 ב 15:03

גיאורגיה - אל חבל הקווקז

היה מדהים! חוויה של פעם בחיים - נופים עוצרי נשימה ואנשים מדהימים. תודה לעדי . נתראה בקרוב ??

4

Ogash Ofer

19 בנובמבר 2016 ב 07:50

גיאורגיה בשיאה

יומן מסע נהדר
מתאר היטב את ההרפתקאה הנפלאה שעברתם
ואת ניסיון רב השנים שלך בהדרכה
יישר כוח