דף מתוך

אגדת שטח: משאית ה-8X8 הראשונה בעולם

שתי משאיות מתוצרת חברות בריטיות – ששתיהן עברו מהעולם - מתחרות על התואר

במשך עשרות שנים תעשיית הרכב בבריטניה נחשבה לאחת החזקות והמתקדמות בעולם, עם עשרות יצרנים שהוציאו תחת ידם יצירות מוטוריות נפלאות (כמו זו למשל). ניהול כושל ומדיניות ממשלתית מוטעית הובילו לדעיכתה של התעשייה זו והמותגים החזקים שלה שעדיין נותרו בחיים נמצאים היום בבעלות של ידיים זרות: טאטא ההודית שולטת ביגואר ובלנד רובר, פולקסוואגן בבנטלי, ב.מ.וו  ברולס-רויס ובמיני, פרוטון המלזית בלוטוס ועוד.

בין  כלי הרכב שנוצרו בשנותיה היפות של התעשייה הבריטית, נמצאת משאית שמחזיקה בתואר ''המשאית הראשונה בעולם עם הנעה 8X8''. רק שיש בעיה קטנה עם התואר הזה: היסטוריוני הרכב מייחסים אותו לשתי משאיות שונות – אבל שתיהן בריטיות... לגבי אחת יש תיעוד כי נבנתה ונוסתה בשנת 1931, לגבי השנייה יש תיעוד על כך שנכנסה לעבודה בשנת 1934 אבל היא ככל הנראה יוצרה כמה שנים לפני כן, לא ידוע בדיוק מתי. כך שאין לנו ברירה, אלא להציג את שתיהן.

המשאית הראשונה נבנתה על ידי חברת גיא (GUY) בשנת 1931 כאב-טיפוס שבסופו של דבר לא הגיע לכלל ייצור. שני הסרנים הקדמיים היו ברי-היגוי והעברת הכוח אליהם נעשתה באמצעות מערכת מעניינת של גלי-הינע חיצוניים, שנרשמו כפטנט (ראה איור). הניסיון שרכשה החברה בתכנון המשאית הזו שימש אותה מאוחר יותר לבניית כלי רכב רבי-מינוע ששירתו בצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה.

החברה נוסדה על ידי סידני גיא (Sydney Slater Guy) שהחל לעבוד בתעשיית הרכב בגיל 16, למד הנדסה בלימודי ערב ובגיל 24 כבר היה מנהל הייצור של חברת סנבים (Sunbeam). לקראת גיל 30 הקים חברה משלו שייצרה בעיקר משאיות אוטובוסים, שנודעו בכל העולם בזכות איכותם ואמינותם. בתחילת שנות ה-60 נקלעה החברה לקשיים כלכליים, נרכשה על ידי יגואר, התמזגה לתוך BMC  ובסופו של דבר נסגרה כליל.

המשאית השנייה היא רכבת הכביש מתוצרת AEC, שהחלה לפעול באוסטרליה בשנת 1934 אך לא ידוע בדיוק מתי נוצרה. נבנו שלוש רכבות כאלו, אחת נשלחה לרוסיה, השנייה לאפריקה והשלישית כאמור לאוסטרליה, ורק לגבי יש תיעוד מסוים. ה''רכבת'' הורכבה מראש גורר עם הנעה 8X8 ושני נגררים, והיא יועדה לנסוע בשטחים בהם לא היו דרכים קיימות. היא פעלה בטריטוריה הצפונית של היבשת, ובמשך כעשר  שנות שרות עברה יותר מ1.5 מיליון ק''מ ללא תקלות מיוחדות.

הגורר צויד במנוע דיזל בנפח 8.85 ליטר שסיפק 130 כ''ס, עם תיבת הילוכים בעת ארבע מהירויות ותיבת העברה עם שלושה מצבים. ההיגוי פעל בו-זמנית על הסרן הקדמי והסרן האחורי, כדי להקטין את רדיוס הסיבוב. הסרנים הקדמי והאחורי בעגלות הותקנו על ''בוגי'ס'', מה שגרם להן לנסוע בדיוק בנתיב בו נסע הגורר. המרכב היה פשוט ביותר, עם רדיאטור ענק שהותקן מאחורי תא הנהג. הרכב המיוחד הזה נשמר, שופץ והוא מוצג היום באליס ספרינגס, אוסטרליה.

תגובות

0 תגובות

דף מתוך