כנגד כל הסיכויים - קינג אוף דה-האמרס

מיכאל חן נהג מרוצי העבירות (מכשולים בשטח) החליט שחרף היובש בספורט המוטורי בארץ הוא יוצא למירוץ עבירות מהקשים והנחשבים בעולם - King of The Hammers.
צילם: אבירם פריג'


 

כל אריות התחום הרימו גבה אל מול האתגר וביטויים כמו ''גדול עלינו'', ו''זו ליגה אחרת  לגמרי'' נזרקו מהגדולים והוותיקים שבמתחרים בארץ...

וכדי לסבר את האוזן, במרוץ של האולטרה 4 (קינג אוף דה האמרס) יותר מ-70\% לא מסיימים,  אך זה לא מה שיעצור את מיכאל, מנהל תפעול במקצועו בן 45 נשוי +3 שעזב את עבודתו כסמנכ''ל תפעול במפעל ליציקות מתכת והקדיש את כל זמנו להכנת הרכב ולגיוס מימון עבור התחרות.

נהפוך הוא! מיכאל יצא להגשים את החלום שלו להתחרות במרוצי השטח הנחשבים בעולם, לתקוע את דגל ישראל במקום שאף ישראלי לא העז עד כה, להביא גאווה לאומית ופטריוטיות (קישור לכתבה של לפני היציאה לתחרות) .

את קריירת מרוצי העבירות התחיל מיכאל בקבוצת "צוות ניר" הגדולה והוותיקה בארץ, הצוות מתחרה במרוץ העבירות בקרואטיה טרופי 10 שנים ברציפות, שם היה המרוץ הראשון שלו שהוא ללא ספק אחד הקשים והמאתגרים בעולם.  "צוות ניר" הוקם על ידי מר אלי שחר, ספורטאי אולימפי מצטיין ונכה צה''ל שאיבד את עינו ושמיעה באחת מאוזניו. את הצוות הקים לאחר פטירת בנו ניר ממחלת הסרטן בה נאבק בנחישות עד שהכריעה אותו, הצוות הוקם כמפעל הנצחה לניר וכיום ב"צוות ניר" פועלים ומתחרים 5 כלי רכב בארץ ובעולם.
קישור לכתבה על צוות ניר בקרואטיה:
ואף על פי כן נוע תנוע - צוות ניר קרואטיה טרופי 2013

הרכב של מיכאל לתחרות בפורטגל נבנה על בסיס שלדה של טויוטה היילקס 95  שקוצרה, חוזקה וקיבלה מנוע 6 ליטר בעל 8 צילינדרים וסרנים אמריקאים בריאים ומחוזקים עם מתלים מיוחדים ובולמי זעזועים קשוחים. הרכב שופר במיטב הסדנאות בארץ, אך מעל כולם ניצח על מלאכת השיפורים שחר שבילי הנווט של הצוות שהוא איש טכני המבין בכל המערכות. בחודשיים האחרונים עבד הצוות על הרכב בחצר של שחר כל יום עד שלוש וחצי בבוקר יחד עם עוד חברים טובים שבאו לעזור.

במקביל גייס מיכאל מספר ספונסרים לתחרות: נענע מערכות גז, אאוטבק טכנולוגיות, פטרוטק יבואנית ומשווקת שמנים ותוספים לרכב BG, מצברי מוטלו, סופר ג'יפ משווקת חלקים ושיפורים, אבקו בולמי זעזועים, שי שרותי שמירה, מוסך עדן מראש העין, ומותג משקפי השמש rudy project  וי.ס. גירים. לאחר שכמעט ולא נשאר שטח פרסום על הרכב פנה מיכאל לציבור באתר לגיוס המונים וביקש מהציבור בעצם להיות שותפים בהצבת הדגל באליפות אירופה (ועל הגג של כלי הרכב) ובכך נכבש עוד יעד חשוב.

ההכנות בארץ היו קדחתניות אך עדיין נותרו עוד משימות להשלים וכך הוחלט לשלוח את הרכב לפורטוגל ולהגיע 5 ימים לפני המירוץ כדי להשלים את העבודה על הרכב. אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד, מיכאל בילה 4 ימים מורטי עצבים בפורטוגל בזמן שהמכס מסרב לשחרר את הרכב משלל סיבות. וכך ביודעו שיש עוד לא מעט עבודה על הרכב וככול שהשעות נקפו ראה מיכאל את החלום מתרחק. יום לפני המירוץ פנה מיכאל בבקשה אישית למנהל המכס ישירות ולאחר שיחת שכנוע בסגנון הסנדק הצליח לקבל אישור שחרור.

הרכב הגיע לאיצטדיון של התחרות והצוות החל לפרק את כל אשר תכנן כדי להשלים את המשימות, הזמן דחק ורק 60\% (הערכה כמובן) מהמשימות הושלמו. הרכב זינק למירוץ ותוך כדקה מההתחלה נשבר הדרייבשאפט.
הרכב הובל חזרה למחנה, הדרייבשאפט הוחלף ולמחרת זינק מיכאל ליום התחרות השני. לאחר נסיעה וצליחת מספר מכשולים נתלשה זרועה היגוי הימנית ושחר עבד לצד המסלול במשך שעה לאלתר משהו שיחזיק עד לסיום המסלול. הרכב חזר למסלול וצלח מספר מכשולים בכללם קיר עם מדרגות שהפך כמה מהמתחרים, אך קיר אימתני הכריע את הדרייבשאפט שוב... מיכאל ושחר שבילי הנווט החלו לחשוד כי השבר קורה מהר מדי וללא הצדקה, גררו את הרכב לחרט מקומי והחלו לחקור ולייצר דרייבשאפט חדש.

עלתה המחשבה שיש בעיה במיקום זרועות הרדיוס דבר שגורם לסרן להסתובב ולהכניס את הדרייבשאפט לזוית לא טובה.. (זה מה שקורה שאין ניסיון מתחרות בארץ - העורך). הרעיון קיבל אישור סופי במחנה כאשר גבריאל המתחרה מאיטליה בחן את הנושא, הצוות ייצר תושבות חדשות ועבד כל הלילה כדי להזיז זרוע רדיוס אחת. עייפים וללא שינה זינקו ליום האחרון והקשה מכולם הכולל את האיזור הנקרא ביצי הדינוזאור - סלעי ענק בצורת ביצה אשר ידועים כסיבה מספר אחת לפרישת רוב הצוותים.

לאחר השיפורים הרכב סוף סוף עבד כמצופה. התחרות עברה איזור ונכנסה לקטע המהיר ולאחריו עברו לעוד איזור ובו מכשולים אשר גרמנו למספר מתחרים להתהפך על הצד או על הגג וכל האזור נראה כמו "איזור קרבות" עם קורבנות (כלי רכב) לצדו.
הצוות נכנס לאזור ביצי הדינוזאור ובנהיגה טכנית מופלאה צלח מכשול ועוד מכשול עד שהגיע לשלוש ביצי ענק שרוחב הרכב לא עובר בינהן. שחר פתח כננת בפעם הראשונה ביום הזה (וגם בפעם האחרונה) וחילץ את המפלץ מהמלכודת.
הצוות המשיך עם המון תקווה ואפילו החיוך עלה על פניהם ביציאה מאיזור הביצים לישורת המהירה. כמה מטרים מקו הסיום ראה הצוות את מנהל המירוץ עם דמעות בעיניו, מנופף עם הדגל לסיום המסלול. המארגנים התאהבו בצוות הישראלי שנלחם כמו אריה ולא ויתר וזאת למרות התקלות והתנאים הלא פשוטים.
בערב בטקס חלוקת הגביעים הופתעו שחר ומיכאל כשנקראו לבמה כדי לקבל את הפרס על רוח האולטרה -  never giv up.

הפרויקט המטורף של התחרות בפורטוגל הגיע לסיומו עם סוף טוב וחוויה שלא תישכח לכל הצוות שכלל את מיכאל חן, שחר שבילי, איהב אבו ג'עפר, דודו ג'אן, לילך חנוכה והצלם אבירם פריג'.

מיכאל מוסר כי הוא רוצה לנצל ולהמשיך את התנופה ,מחפש ספונסר ראשי שיתן חמצן לפעילות ויקבל חשיפה בהתאם, כשהוא לוטש את עיניו לאליפות אירופה. 

להתראות בקרוב בפרויקט הבא...

בחמישי מיכאל יוצא לבחון מירוץ נוסף באנגליה, צפו להפתעה...

 

תגובות

2 תגובות

1

Ogash Ofer

09 באוקטובר ב 17:25

עקשנות! זה סוד ההצלחה!!

2

אורח/ת - ספי כהנוביץ

09 באוקטובר ב 23:12

גרוזינים זה אופי!!
נהנתי לשכב מתחת לכלי בחצר של שחר הרבה יותר מאשר נהנתי לשכב בכל מיני מקומות אחרים שהשתיקה יפה להם.