מסע אנדורו אופנועים - מרוקו, מרץ 2018

רכיבות מטורפות בשלג הכבד של הרי האטלס, בוץ, מעברי מים, טרשים וחולות, שבילים וכבישים אין סופיים בין כפרים קטנים ומנותקים, ימים ארוכים הנכנסים לתוך הלילה, סינגלים חבויים בלב השטח, ולקינוח גם דיונות אימתניות במדבר הסהרה

טסים למרקש - מסע אופנועים מרוקו 2018

בתכנון המוקדם הצלחנו למצוא טיסה הנוחתת בזמן טוב במרקש (ולא בקזבלנקה), הליך הויזה הקבוצתית עבר במהרה, אך לצערנו גילינו ששתי מזוודות חשובות נשארו בפרנקפורט (משתי סיבות שונות). חנות אופנועים במרקש סיפקה לנו את הפתרון לבעיה וחיש מהר הצטיידו שני הרוכבים בציוד הרכיבה החסר ואנחנו יכולנו לעזוב את העיר לכיוון הרי האטלס.
לאחר נסיעה של כשעתיים הגענו לבית שיארח אותנו ללילה, אי שם למרגלות הרי האטלס, בגובה 800 מטרים. התחלקנו לחדרים ולאחר שהמקום הופך שקט, התיישבנו לארוחת ערב ראשונה במרוקו.
 

היום הראשון לרכיבה - מסע אופנועים מרוקו 2018

בבוקר חיכו לנו בחניה 9 "כתומים" (KTM), רובם 450 והשאר 350, חלקם עם מיכלי דלק מוגדלים ועם כל מיני תוספות, ועוד 3 ימאהה כחולים כשאחד מהם בוגר מרוץ מדברי ומשופר למשעי. ברושם הראשוני נראים בסדר עבור אופנועים של חברת השכרה.
ירדנו לכפר הקרוב לתדלק את האופנועים ואת הג'ריקנים בג'יפ הליווי וטיפסנו חזרה.
מזג אוויר טוב מקדם את פנינו, הכול פורח ולפנים ג'בל ראט, על קו פרשת המים של האטלס הגבוה, מושלג כולו.
התחלנו בשבילים טובים מטובלים בקצת שטח וכמה סינגלים קצרים ובעיקר בין כפרים שכלי רכב אינם מגיעים לשם. כמה מקומיים מופתעים מאיתנו ומסמנים לנו שרק חמורים עוברים כאן (אולי הם רומזים למשהו...).
האוכף בין העמק שלמרגלות ג'בל ראט לעמק האושר מושלג וצידי השביל מאפשרים להתנסות במעט ברכיבה בשלג...
ארוחת צהרים באוכף וירידה לעבר הכפרים של עמק האושר. בכפר הראשון שהדרך מגיעה אליו אנו פוגשים את הסוחרים בסוף יום השוק השבועי ולנו זו הזדמנות לעצור ולהסתובב קצת בין המקומיים.
השמש נוטה לשקוע, אבל יש עוד אור טוב ואנחנו מטפסים עם האופנועים לסינגל האחרון של היום וגולשים שוב חזרה לעמק האושר לעבר הג'יט בו נישן את הלילה.
130 ק"מ של רכיבה ליום הראשון - בהחלט רגוע!
תה חם, מקלחת... וארוחת ערב מקומית והשקט מגיע גם אלינו.

היום השני לרכיבה - מסע אופנועים מרוקו 2018

יום שני בשגעת! אחד מימי הרכיבה הכי מטורפים וארוכים בימי אתר השטח (21 שנים להזכירכם...).
הבוקר התחיל כמתוכנן, ארוחת בוקר, אופנועים מניעים, קצת מטפטף וקווי הרכס סביב עמק האושר בתוך הערפל...
המטרה היום היא לחצות את קו פרשת המים בנקודה הכי גבוהה שכלי רכב יכול לחצות את האטלס (3,050 מטרים) ולרדת לצד הדרום מזרחי המדברי של הרי האטלס.
אבל תוכניות מחד וביצוע שונה לגמרי!
עוד אנחנו מטפסים על שביל כבוש היטב, הבוץ משתלט עליו, מעט לאחר מכן מגיע השלג ובגובה של 2,800 מטרים, כשמעבר ההרים כ-5 ק"מ לפנים, השלג מכריע אותנו ומבשר בצורה ברורה - כאן לא ניתן לרכוב!!!
קיפלנו את הזנב, עשינו אחורה פנה וירדנו חזרה לעמק האושר. האפשרות הסבירה היא לצאת מהעמק על שבילים וכבישים ולחצות את קו פרשת המים על הכביש הפתוח בדרך דרומה ומזרחה. האפשרות השנייה היא לנסות ולחצות כמה מעברי הרים אחרים שהם בגובה של 2,800 מטרים ויש מצב שהם עבירים...
מכיוון שהמשתתפים במסע הם לא "האדם הסביר" בחרנו באופציה האתגרית. רק שלא ידענו כמה אתגרית!
לאחר רכיבה דרך הכפרים של עמק האושר התחלנו לטפס מעלה ומגובה של 2,550 מטרים התחלנו לרכוב בשלג. בתחילה רק בתוך בוץ-שלג ומהר מאוד בשלג עמוק עד כדי מטר של שלג. 60 ק"מ של שלג רצוף, חלקו ערום בתלוליות בגובה של מעל מטר וחצי - מה שחייב אותנו לחפור ולהעמיק את הקוליס, חלקו סתם חלקלק ובין לבין רוחות חזקות שמעיפות את השלג ומעצימות את החוויה והאתגר.
בסוף הקטע המושלג הצלחנו לרדת לעמק של זאוויה-אחנסל כשהשמש מאירה לנו פניה וכולנו מרוצים, למרות שהלא נודע עוד לפנינו. ובשביל להגביר את האתר - הג'יפ המלווה שלנו נתקע בגובה 2,600 מטרים בתחילת הטיפוס ביצאה מעמק האושר עם סרן שבור ובגלל סופת השלג התחיל להיקבר בתוך הלבן. זה אומר שאין לנו תדלוק ואין סיוע וגם שצריך לחלץ אותו כדי שבלילה יהיו לנו תיקים (טרקטור הוזנק לכיוונו ורכב אחר חיכה למטה לקחת את התיקים שלנו לעבר המלון). באותה ההזדמנות ובשל שעת הצהרים כבר ברור שלא נוכל להגיע למלון המתוכנן והסוכן המקומי מקדם לבקשתנו את המלון לנקודה שעל קו פרשת המים של האטלס - לכפר שנחשב לגבוה ביותר על הרכס.
המשכנו לרכוב לנו בנחת לאורך הנהר, מעברי מים מספקים לנו אתגרי רכיבה והתדלוק מתבצע בכפר מג'ריקנים שנמצאים שם לשעת חירום (כי תחנת הדלק בכפר טרם סופקה בדלק החורף).
המשכנו בדרכנו וחזרנו לטפס, הדרך נראית מבטיחה אך חיש מהר מסתבר שהיא חסומה בבוץ והמעבר לכפר הבא - 60 ק"מ אורכו- כולו בוץ! והשמש נוטה לשקוע. כאן כבר אין ברירה ויש לתת בגז ללא הפסקה עד אשר נחבור לדרך הטובה מצידו השני של הרכס. 
עם חשיכה עולים על כביש-שביל ועוצרים לתה חם אצל מקומי שלא מבין מאיפה "נפלו" עליו חבורה של אנשים מלאים בבוץ. הדרכים טובות, עוד כמה "קיצורי דרך" המוכרים מטיולי הג'יפים של אתר השטח ואנו מגיעים לכפר גדול עם תחנת דלק יפה - רק שאין בה בנזין! זה עוד לא הגיע העונה... הפתרון - מגבית של דלק מאנשי הכפר. המקומיים רצים בין הבתים ואוספים לנו בקבוקי ליטר של דלק (במחיר מופקע של 5 ליטר...) אבל לנו יש תקווה, למרות העייפות.
"קיצור הדרך" האחרון להלילה, השעה כמעט חצות, מעלה אותנו למעבר הרים בגובה 2,600 מטרים והשלג מתחיל להערם. בתחילה לצד הדרך ולקראת שיא הגובה חוסם השלג את הדרך ועכשיו כשכבר חצות יש לקבל החלטה: "מלחמה" קדימה עם תקווה או ירידה להקפה של כ-100 ק"מ נוספים. קצת הליכה ברגל, קצת חפירה והפור נופל - חוצים את האוכך ויהיה מה! עשרים דקות של מתח ורכיבה על המנתק מביאים אותנו לצידו השני של האוכף. יש אופנועים שכבר מקרטעים ויש כאלו שנמצאים על קצה מיכל הדלק. מכאן יש בעיקר לרדת עד הכביש הראשי ואז עוד טיפוס אחרון למלון.
אחד הק.ט.מ. שובק חיים בדיוק לאחר מעבר ההרים (למחרת יתברר כי המזרק שלו נסתם!), גרירה ומשיכה בחבל מביאים אותו לכביש הראשי שחוצה את האטלס הגבוה. השעה אחת לאחר חצות ומכיוון שקצת עייפנו מלגרור ולמשוך (וזה גם קצת מסוכן...) אנחנו מעירים את השומר של הטרקטורים שעובדים בפינוי שלג מהכביש ומשאירים אצלו את האופנוע.
מעבר הרים אחרון בכביש המפולס משלג ויורדים לאימלשייל - כפר מרכזי על רכס האטלס, אבל בשעה שכזו חשוך וישן כולו. ורק במלון שלנו מחכים לנו עם ארוחת ערב חמה, חדרים מסודרים, ואח בוערת!
מלון בוטיק מקסים לסיום של "רק" 340 ק"מ של רכיבה בכול סוגי תוואי השטח שיכולנו לחלום עליהם ועוד ביום אחד.

מגפיים וגרביים מתחממים ומנסים להתייבש במה שנשאר מהלילה...

היום השלישי לרכיבה - מסע אופנועים מרוקו 2018

הבוקר מתחיל בעצלתיים, בזמן שאנחנו מתעוררים ואוכלים ארוחת בוקר דואגים המקומיים להחזיר את האופנוע שהשארנו אתמול אצל שומר הטרקטורים, רק בשביל "לגלות" כי אכן האופנוע לא מניע והאבחנה היא שהמזרק שלו סתום, באסה!
עוד קצת תיקוני אופנועים, בקרת נזקים מאתמול, תדלוק ואנו יוצאים לדרך על הכביש המצוקמק הנוסע לאורך קו הרכס של הרי האטלס בין הכפרים הגבוהים. 
באגודל, שהוא הכפר הכי גבוה על הרכס, אנו עוצרים לצד מסגד של הברברים כדי לשמוע ולספוג קצת תרבות של איסלאם ומערכת היחסים בין הערבים - שהגיעו למרוקו בשנות הכיבוש והפריחה שלאחר מוחמד, לבין הברברים - תושבי הרי האטלס מאז ומעולם שמעולם לא נכבשו או נוצחו (כי גם אף אחד לא ממש ניסה זאת...).
לאחר מעבר הרים "קטן" עם קצת רוחות ושאריות שלג אנו יורדים לתוך המדבר המרוקאי. ארוחת צהרים לקניון הטודרה, חציית הנקיק הצר ופתאום כל המדבר נפרס לפנינו ובמרכזו ערוץ זורם ועמק מלא עצי דקל.
לעת ערב מתדלקים ובוחרים בכביש הצר החוצה את רכס הרי האנטי אטלס בדרך למלון שבקצה המדבר.
270 ק"מ של רכיבה רגועה מסתיימים בארוחת ערב ומקלחת טובה.

היום הרביעי לרכיבה  - מסע אופנועים מרוקו 2018

מזג אוויר יבש וטוב מעיר אותנו, ארוחת בוקר לצד הבריכה ובשורה טובה - צוות המכונאים של ק.ט.מ. שנסע מאתמול בצהרים הגיע אלינו לקצה המדבר, החליף את המזרק בק.ט.מ. הסורר והאופנוע חוזר לשורותינו.
בתוכנית יום של שבילי מדבר מהירים , בין ערוצי נחלים עם עצי דקלים ועצי שיטה לכפרים קטנים בנויים מבוץ המנסים להתפרנס מחקלאות ושותים מי בארות מעט מליחים - כי זה מה יש כאן במדבר.
לאחר כ-60 ק"מ אנו מתייאשים מהקרבורטור של הימאהה המשופר וקוראים לחילוץ שיבוא לאסוף את האופנוע, עוד אנחנו מחכים לרכבי החילוץ, שנסעו מסביב על הכביש, אחד הק.ט.מ. תופס מנוע ואנו נדרשים לחילוץ כפול. 
שני האופנועים התקולים עולים אחר כבוד על הגג של הרכב המחלץ ואנו ממשיכים דרומה לעבר עיר המחוז של המדבר המרוקאי - זגורה ומשם על הכביש הצר ללב הדיונות של המדבר. עוד אנחנו בדרכנו ועוד אופנוע מושבת ונשלח על הטנדר למוסך הקרוב.
מסיימים את עמק הדרא ברכיבה דרומה, מתדלקים ועם חושך נכנסים לשטח ורוכבים על שבילים מהירים ובסופם מעט דיונות וחול עד למאהל בו נאכל ארוחת צהריים וארוחת ערב ביחד ובו גם נישן את הלילה. 
210 ק"מ זה השלל היומי, עם הרבה תקלות וזמני המתנה לחילוץ. 
 

היום החמישי לרכיבה  - מסע אופנועים מרוקו 2018

הבוקר התחיל במאהל כשחיכינו לאופנועים התקולים שיחזרו מהמוסך. עד אז יצאנו ללב הדיונות הסובבות את המאהל, בשני סבבים, על מנת להכיר את הדיונות ולפרוק את האנרגיות שטענו בלילה.
בשן ועין חוזרים האופנוענים ולא כולם באמת תקינים ומתאימים ליום הרכיבה המהיר ובכול זאת יצאנו מערבה לחציית המדבר עד לדיונות הענקיות של שגגה. הקמנו "מחנה" זמני לצד המעיין ובשני סבבי רכיבה טיפסנו לראש הדיונות האימתניות של שגגה. ים של חולות עם דיונות אין סופיות נפרס לפניינו ואנו נדרשים להפגין טכניקה ו"לפתוח" גז באהבה כדי לנוע בדיונות, לטפס, לרדת, להישתל בעומק החול ולבסוף גם לטפס על דיונה אחת ענקית וגבוהה בכ-110 מטרים (בדוק ב-GPS) מכול הדיונות שנמצאות למרגלותיה.
חזרנו למחנה, אכלנו צהרים באופן חפוז, החלפנו 3 רוכבים ושוב יצאנו ללב הדיונות - לסבב של התשה, במיוחד למי שכבר רכב קודם, אבל ללא ספק משחרר את הבאסה שמלווה אותנו בגלל שלושת האופנועים התקולים.
לפני החשיכה יצאנו לדרך מערבה בערוץ החולי של נחל שגגה, שמעולם לא היה ארוך כל כך... אבל כשעייפים מרכיבת דיונות והערוץ החולי מלא בקוליסים עמוקים של חול - זה לא פשוט והרכיבה מחייבת ריכוז גבוה וגז פתוח.
בית קפה קטן בקצה הדיונות, שעוד זוכה לשם טיטאניק, מזכה אותנו בקפה ובקוקה-קולה (זה מה יש בתפריט!). בחושך מוחלט אנו יוצאים לחצות את הימה של איריקי שאחרינו דולקים שני רכבי הליווי. הימה היבשה מתחלפת בשביל חולי ואחר כך בשביל טרשי כשמסביב המדבר שקט ואנו לבד לבד בשטח.
מכיוון שהשביל הראשי משעמם בלילה, נמצא הסינגל החמוד - 25 ק"מ של שביל צר לאופנועים בלבד המביא אותנו ברכיבת לילה מהנה לעבר פום-זגוויד, בשבילנו העיר הגדולה ובפועל כפר קטן, מאויש בצבא על גבול מרוקו-אלג'יר.
ריאד - מלון קטן, מחכה לנו בקצה הכפר ובו גם רוכבי אדוונצ'ר מספרד המופתעים מרוכבי האנדורו (זה אנחנו) המגיחים באמצע הלילה (רק 22:00) מתוך החשיכה...
220 ק"מ של רכיבה רק בשטח - תלוליות חול, דיונות ענקיות, שבילים חולים, שבילים טרשיים וסינגל מגניב לסיום.
 

היום השישי לרכיבה  - מסע אופנועים מרוקו 2018

יום אחרון לרכיבה לא יכול להתחיל בלי איזו שרשרת קרועה... שוב ה-WR המסכן!
יוצאים מהריאד (מלון) ומהר מאוד נכנסים לשטח, שבילי מדבר מהודקים ומהירים, כפרים קטנים ופתאום כביש טוב שהחליטו לסלול באמצע. אנחנו מנצלים את "עודף הזמן" לביקור בתוך הכפרים, סינגלים קטנים של הולכי רגל היורדים עד לנהר הזורם החוצה את הכפר. למטה עם הזרימה אנו מפתיעים כמה כובסות שמיד רצות הביתה וחוזרות עם תמרים ולחם - חובה עלינו לקחת!
כמו שהכביש הגיע - כך הוא נעלם בבת אחת וחוזרים לרכוב בשביל צר המטפס על הרים ויורד וחוצה ואדיות, כפרים נידחים של כמה בתים לצד הדרך ולפתע נגלע מולנו העמק המקסים המשקיף לטאזנאחט.
עוד קצת שבילים מהירים, כביש מפותל ובשעה 16:00 אנו מגיעים לארוחת הצהרים, שם מחכים לנו איברהים ושלושת הרוכבים שנסעו בכלי הרכב.
מכאן יש לנו עוד כ-95 ק"מ עד לוארזאזט - עיר הסרטים של מרוקו, ויש יותר מתנדבים שלא רוצים לרכוב... (האם התעייפנו???).
הכביש מטפס על רכס האנטי-אטלס, חוצה את שיא הגובה שלו ויורד צפונה לעמק של וארזאזט. החושך משתלט על הדרך ואנו נהנים מהפיתולים. לאט לאט נחשפים להילה הכתומה של העיר ובתרועה נכנסים פנימה לרחוב הראשי המואר ולפתע רמזור! מה זה? לא ברור! אבל זה הסימון כי נגמר.
עוד כמה דקות מגיעים לפתח בית המלון - נגרר ריק מחכה לאופנועים ואנו נפרדים מהם ונכנסים למלון.
יום שישי של רכיבה מסתיים עם 247 ק"מ בכביש ובשטח.
 

ולסיכום: 1450 ק"מ של רכיבה עם המון אתגרים בדרך בכול סוגי תוואי השטח - מבוץ ושלג ועד דיונות וסלעים ולא פחות אתגרים עם האופנועים השכורים. אבל הכי חשוב והכי משמח שכול הרוכבים חזרו שלמים ובריאים!

וביום השמיני מטיילים במרקש  - מסע אופנועים מרוקו 2018

בוקר טוב מרוקו - היום מתחילים בטיול הקצר של התיירים. האוטובוס מחכה לנו בחוץ ואנו נוסעים על הכביש וחוצים את מעבר ההרים המפורסם מוארזאזאט לעבר מרקש.
רגע לפני שעושים צ'ק אין במלון חמשת הכוכבים שמחכה לנו בשדרות מוחמד השישי אנו "קופצים" לשדה התעופה ואוספים את שתי המזוודות שלא הגיעו בתחילת המסע (זוכרים?).
נכנסים למלון ומיד יוצאים לסיבוב של תיירים בעיר - מסגד הכתוביה, כיכר ג'מא אל פנא, ארוחת צהרים במסעדה מקומית, בית הכנסת העתיק -סאלת לעזמה משנת 1492, גירוש ספרד, הנמצא בלב המלאח - הרובע היהודי, קצת קניות עם הטקסט הקבוע בבית המרקחת וכמובן תגלחת ותספורת אצל הגלב המקומי.
 
למחרת - ארוחת בוקר בנחת, סידור תיקים, סיכום והיידה לשדה התעופה במרקש, רק עשר דקות נסיעה מהמלון.

מתחילים לעכל את החוויות הרבות שעברנו יחד שגיבשו אותנו לקבוצה מיוחדת!

ביקור חובה אצל הגלב במרקש - לסיום מוצלח של מסע:

החבורה המיוחדת בסיום המסע - נפרדים מאיברהים עז ההרים שעזר לנו לאורך כל הדרך:

תמונות היום הראשון לרכיבה - מסע אופנועים מרוקו 2018



























תמונות היום השני לרכיבה - מסע אופנועים מרוקו 2018




































תמונות היום השלישי לרכיבה - מסע אופנועים מרוקו 2018







תמונות היום הרביעי לרכיבה - מסע אופנועים מרוקו 2018









תמונות היום החמישי לרכיבה - מסע אופנועים מרוקו 2018


























תמונות היום השישי לרכיבה - מסע אופנועים מרוקו 2018









תמונות היום השביעי במרקש - מסע אופנועים מרוקו 2018




תודות רבות למשתתפים על העזרה, על ההבנה, על התמיכה ועל רוח הגב שאפשרה לי לא להפסיק לרכוב ביום ובלילה, בשלג ובדיונות. יישר כוח לכולם!


 

קישורים לעוד מסעות והדרכות של אתר השטח בעולם:

פרטים על מסעות והדרכות האופנועים של אתר השטח בעולם

פרטים על טיולי הג'יפים של אתר השטח בעולם

פרטים על מסעות רכבי הספורט והכביש של אתר השטח בעולם

פרטים על מסעות טיפוס ההרים של אתר השטח בעולם

תגובות

3 תגובות

1

אורח/ת - אילן יוחנן

16 במרץ ב 20:30

טיול מדהים המון חוויות חובה והכל בזכות עופר אדם מיוחד במינו 

2

Ogash Ofer

13 באפריל ב 20:08

אחת ההרפתקאות המיוחדות והאתגריות שהיו לי!!!

3

אורח/ת - אלי טל

14 באפריל ב 14:35

לא ידעתי למה לצפות, כשהגעתי הבנתי שהגעתי למקום הנכון עם האנשים הנכונים.
טיול מטורף עם תוואי שטח שמשתנה כל יום.
עופר (המדריך) תודה רבה על חוויה בלתי נשכחת, הובלת אותנו בדרכים לא דרכים והצלחת לחרוט זכרון מדהים.
בקשר לחבר׳ה... מת לפגוש (ולרכב) איתכם בארץ (מתגורר בארה״ב).
בקיצור, אם אתה חושב לצאת לחוויה בלתי נשכחת אל תשכח לקחת את עופר איתך (ואת המזוודות שלך...)