מורה דרך - 01 WEY COFFE

גרייט וול משמעו חומה גדולה, וטרם נבנתה חומה שאי אפשר לעבור, האם העולה החדש יהיה זה שיאפשר את המעבר הזה

ללא הילה ותהילה, וללא מוניטין רב שנים של מותג וותיק, עלה ארצה המותג WEY מבית גרייט וול. גרייט וול מוטרס - GWM היא אחת משלושת היצרניות הגדולות בסין, זוהי חברה פרטית וטכנולוגית מאוד, ובנוסף, גם היצרן הגדול בסין של רכבי suv וטנדרים.

בסין נמצאת החברה במקום החמישי במכירות רכב, מבין היצרניות הסיניות.

ישראל היא המדינה הראשונה בעולם להשקת wey (מחוץ לסין) והראשונה בעולם בה נפתח אולם תצוגה - בתל אביב וביבוא של חברת סמלת - יבואנית מותגים רבים: סובארו, ג'יפ, אלפא רומיאו, פיאט, מזראטי, פרארי, ראם ועוד...

דגם COFFEE 01 הוא היחיד שנמצא כרגע בארסנל, ומייצג נאמנה את רוח המותג.

ומהי למעשה רוח המותג?

עיצוב ספורטיבי אגרסיבי עם אלמנטים מעודנים ואלגנטיים, אבזור ברמה גבוהה ואיכותית כבר מרמת האבזור הבסיסי. מערכות בטיחות מתקדמות המעניקות לרכב 5 כוכבי בטיחות לפי התקן האירופאי.

צבעים שונים בשני דגמים

באולם התצוגה הנאה מאוד של המותג ברחוב קרמניצקי בתל אביב, ניצבים מספר רכבים בצבעים שונים של שתי רמות הגימור, שההבדלים בניהם זניחים ברמת הפרטים, אבל עם הבדל של כ-25,000 שקלים.

סבכה קדמית עצומה ומרשימה, כמקובל במותגי יוקרה מוחצנים (ויקרים הרבה יותר), מקבלת את פניך בבואך אל הרכב.

משנפתחת הדלת המאסיבית (וזו כבר נקודה ראשונה להפתעות נוספות שיבואו בהמשך), ניתן לחוש כי מדובר ברכב הבנוי היטב, מחומרים קשיחים ואיכותיים.

שפע חיבורי חשמל ישמרו על חיבור לציוויליזציה לכל דורש, וכמו בדגמים מסוימים של סקודה גם כאן התקינו עוד שקע טעינה ליד מראת הנהג המרכזית, לטובת מצלמת דרך.

שני מסכי מגע - גדול וענק, נמצאים במרכז הקונסולה המרכזית ואחראיים על כל מערכות הרכב. נכון להיום החיסרון המורגש ביותר הוא של מערכת ניווט כלשהי על המסך העצום, ונמסר לי על ידי אנשי סמלת כי הנושא בטיפול והפתרון קרוב. כל כך התרגלנו לנווט באמצעות מסכים גדולים, כך שקשה לחזור לאחור.

המושבים החשמליים (שניהם) והרכים, מאפשרים ישיבה נוחה בכל זווית.
יושבי השורה השנייה נהנים ממרווח רגליים גדול, והרוחב מאפשר לשלושה מבוגרים לשבת בנוח גם בנסיעות ארוכות.

בצד הקורה הקדמית, משמאל, ישנה עינית בתוך קופסה מרובעת שמנטרת את עיני הנהג, נוזפת וגוערת בו בכל פעם שהוא מסיט את מבטו לצדדים. לרגעים אתה חש כמו תלמיד בבית הספר היסודי.

המערכת המוטמעת ברכב עונה למי שפונה אליה בתואר: Hey, my wey, והיא כאילו מנסה להסתחבק עם הנהג ומשנה בכל פעם את התגובה שלה.

היכולות שלה, כפי שיש אצל יצרנים אחרים, הן להתקשר אל אנשי קשר, לפתוח או לסגור את הגג הפנורמי, לטפל במזגן ועוד (בפעם הבאה אשתדל לבדוק נושאים נוספים).

תאורת האווירה הצבעונית (ניתן כמובן לקבוע בדיוק מה יופיע ואיך) מכניסה צבעוניות אל חלל תא הנוסעים, ועכשיו אפשר להתחיל בקרנבל ולצאת לבלות.

לחיצה על כפתור ההתנעה מראה לי כי לרשותי עומד טווח נסיעה של 147 ק"מ חשמליים ועוד למעלה מ-400 ק"מ על בנזין.

כמי שאוהב את שילוב מנועי הפלאג אין הנטענים, אני יודע כי זהו הרכב עם הטווח החשמלי הגדול ביותר הנמצא כיום בשוק ויהיה מעניין לבחון אותו בשלל הדרכים שהכנתי למענו.
בכביש עמוס בתנועה 476 הסוסים הנמצאים באורווה שמתחת למכסה המנוע, רק מחכים לרגע בו אשחרר להם את החבל והם יוכלו להראות מאיזה חומר הם קורצו. אבל ברגעים שכאלה המוזיקה הבוקעת מרמקולים משובחים של אינפיניטי הם אלו שהופכים את הבאסה לסבבה.

אבל, היות ונסיעה פשוטה על כביש ישר היא לא מדד לשום דבר, הזמנתי את חבר השופטים להתכנס שוב ולדון איתי על דברים שברומו. אספתי את אבי ועודי, ואפילו שיתפתי אותם מראש בתוכנית הטיול שהכנתי, אבל בידיעה ברורה מראש כי טיבם של טיולים שכאלו הוא להשתנות על הדרך.

כאשר יצאנו מהמרכז, הנווטת שלחה אותנו מזרחה דרך כבישים צדדיים, עד שעברנו סמוך לקיבוץ משמר דוד.

שנכנס אל סדנת הפיסול הנמצאת כאן? שאל זה שיודע.

אני לא ידעתי, וכך למדתי על גן הפסלים של גדי פרימן, אשר בתיאום מראש בטלפון ( 050-7231924) אפשר לשוטט בין פסלי הגרניט והשיש, להשתרע על הדשא מול הנוף, או למצוא תנוחה על אחד מספסלי האבן המפוסלים ובצל סככת הפסיפולורה, הכניסה חופשית. מבנה האבן במרכז הגן היה פעם בית מוכתר, הכפר חולדה הערבית.

בשעה מוקדמת של היום הנוף הניבט ממרומי הגבעה מגיע עד שוליה, בשל ערפילים ואובך בוקר. מטיילים שהקדימו אותנו נטו כאן אוהל, ולפי עליצות הכלבים והילדים כנראה שהצליח להם.

הגלריה עצמה הייתה סגורה לביקור, אבל ניתן להתרשם חיצונית מהפסלים ומהנוף.

שבנו אל הענק שהמתין בסבלנות, והפעם כיוונתי אותו ישירות אל תל לכיש.

שניים, מתוך שלושת הנוסעים בילו בעבר באזור זה ימים רבים במסגרת עבודתם, והוא מוכר להם בכל ימי השנה, שניהם תמימי דעים כי אזור לכיש הינו מהאזורים היותר יפים בארץ.

עכשיו אנחנו בשלב בו הטיעונים שלנו עומדים למבחן.

"... העיר לכיש החלה את דרכה עוד בתקופה הניאוליתית בערך 10,000 לפני הספירה הנוצרית. העיר חרבה מספר פעמים במהלך ההיסטוריה המקראית, אחד החורבנים הגדולים שלה היו בימי בית ראשון (ב 586 לפנה"ס). עוד אזכור לחורבנה של העיר היה בתקופתו של יהושוע בן נון אשר עבר באזור במהלך מסע כיבושיו בארץ ישראל הקדומה. אדם נוסף שהיה למעשה מלך יהודה הראשון הוא רחבעם אשר טיפח ובנה את העיר ובנה בה ארמון (שרידיו מוצגים באתר). בתקופת שלטונו 928 לפנה"ס , מאוחר יותר באזור 700 לפני הספירה הגיע לכאן סנחריב מלך אשור , הוא בא כעוס , לאחר שהמלך חזקיהו המרה את פיו אחרי כשלונו המוחץ בכיבוש ירושלים.

סנחריב בנה סוללת עפר מעל חומת העיר , הוא הציב עליה את איילי המלחמה (כלי ניגוח לפריצת חומות) שלו . אשר ניתצו וחדרו את שערי העיר ובכך טבע את שמו בהיסטוריה כמלך האשורי שהצליח לחדור את העיר לכיש המבוצרת..."

המידע מתוך האתר "בא לי לטייל"

תל לכיש, נמנה על הגנים הלאומיים של רשות הטבע והגנים, והכניסה אליו חופשית וללא תשלום, ולפי כמויות המבקרים הוא בהחלט אתר חשוב לביקור בכל מסלול באזור.

במסגרת שיקום האתר נבנה שביל גישה נוח, במורדות התל ובפסגתו הוצבו פסלי ברזל המדמים לוחמי עבר על ציודם ונשקם.

היות וכאמור יש לנו ידע והכרה עם האזור, ירדנו מהתל והמשכנו עם כביש 3415 אל מושב אמציה.

כאן השארנו את הקופי 01 (שם הדגם של ה-WEY) וחדרנו מעבר לשער הסגור. עלינו במעלה הרחוב, ופנינו שמאלה בפנייה הראשונה.

כיום נצבת כאן שכונת הרחבה של המושב (שנקראת בשם "כרמי קטיף"), אולם במהלך בנייתה התגלתה כאן מערכת מערות חצובות בסלע הגיר.

המערות חתומות בגדר היקפית שיש לה שער אחד, ללא מנעול, שמאפשר גישה אל המערות הגדולות.

בחוץ יש עכשיו כ-30 מעלות, אך כאן במערות נעים וצונן.

מערות אלו דומות לאחיותיהן שבבית גוברין המרוחק מכאן מספר דקות נסיעה, ומן הסתם שימשו את אותם תושבי עבר.

ביציאה מהמערות חזרנו אל המגודל שהמתין בסבלנות, וממושב אמציה פנינו שמאלה אל עבר מערות חזן.

אתר מערות חזן היה פעם מקום אליו הגיעו תיירים ומטיילים באוטובוסים רבים, אולם מחלוקות בין הרשויות אודות תחזוקה ותפעול המקום גרם לייבושו וגידורו (וחבל!).

אמיצים יכולים לרדת אל המחילות ששימשו את מורדי הרומאים, ולהשתחל בחשיכה בין החדרים השונים, אבל הפעם העדפנו לוותר.

כביש הגישה אל מערות חזן דורש אומץ לב לא פחות מזה ששימש את היהודים הקדמונים. עקב הזנחת האתר גם כביש הגישה הוזנח מאוד עם השנים ובורות רבים ואספלט שבור מהווים את רוב רובו.

מכסה מנוע שקוף, מתחת נראים פני השטח

כאן הקופי 01 נותן לנו תצוגת תכלית ראשונה של עבירות רגועה, ללא כל דרמה, כאשר בכל פעם שהרכב מזהה מכשול או משהו שאינו כשורה, הוא מפעיל מערך מצלמות קרקעיות ועל הצג הגדול נראה מכסה המנוע הקדמי של הרכב שקוף. מתחת לו כל מה שאינו כביש. כך הנהג יכול לנווט בעדינות מול כל אבן וסלע הנקרים בדרכו.
מרווח הגחון הגבוה מאפשר המון ביטחון שלא נשפשף את הגחון באותם מכשולים.

מימין לאתר מערות חזן מתנוסס מגדל תצפית של קק"ל והדרך עולה אליו משני הכיוונים.

האחד - שביל כורכר כבוש היטב, שמקיף את הגבעות ומטפס במתינות אל הפסגה, או שביל יותר טכני למעבר (רצוי של רכבי שטח בלבד), קצר ועם שיפוע זוויתי.

אני בחרתי לעלות בדרך העוקפת וירדנו בחזרה בדרך הקצרה, עם כיוון קרקעי למניעת נזקים.

כך וכך הקופי נדמה לי שצחק עליי במעמקי הבוכנות שלו. זה הכי הרבה שלך? שמעתי מעין זמזום.

האמת, שהאומץ שלי לנסות היה קטן מהיכולת שלו להראות, אבל בהמשך נאפשר לו להראות עוד מיכולותיו.

מגדל התצפית של קק"ל המביט אל שמורת גבעות גד מאויש על ידי שומר, שבישר לנו כי העדר ביטוח מונע ממטיילים כמונו לעלות. לא נורא, אמרנו, כי כאמור הראות היום לא במיטבה, ומה שלא רואים ממגדל קק"ל רואים הרבה יותר טוב מעין הרחפן.

המשכה של דרך העפר מוביל אל סכר אדוריים שחוצץ בין מה שהיה פעם אגם חורפי, וכעת מלא בצמחיה יבשה, לבין ערוץ הנחל, וממנו ממשיכה הדרך ועולה אל מגדל תצפית אדוריים.

מגדל אדוריים

לפי הידוע, מגדל אדוריים הקדום עמד כאן בעת העתיקה וצפה אל האזור. נוכח העובדה שדרך חשובה עברה כאן ניתן להבין את חשיבותו של המגדל והימצאותם של שומרים בנקודה זו ממש. כל מי שמבקר בתצפית כיום יכול לראות את שרידי המגדל העתיק בראש הגבעה, בגובה של כ-400 מטרים מעל פני הים.

לימים, כאשר חיפשו מקום לשים את מגדל היערן של קק"ל היה זה אך טבעי לשים אותו כאן. עד שנות ה-90 עמד כאן המגדל ומכאן הועבר מעט צפונה.

התצפית, יחד עם עוד 31 אתרים במרחב, הינה חלק מדרך מלכי יהודה - דרך חדשה החוצה את השפלה הדרומית ועוברת בין אתרים שונים מתקופות קדומות. מתצפית זו ניתן לראות עוד אתרים רבים השייכים לדרך זו יחד עם המוכר שבהם - תל לכיש.

מכאן אנו יורדים מהתל ופונים לכיוון דרום-מזרח.

תחילתה של הדרך העוברת בתוך שטחי אש צבאיים (מעבר בסופי שבוע בלבד), בכורכר כבוש היטב, המאפשר לי ללחוץ חזק על דוושת הגז ולתת לקופי 01 לעוף על עצמו.

החברים שאיתי נשארים מופתעים כאשר גם כשאנחנו עוברים על חריצים וקפלי קרקע, דבר מכל הזעזועים לא ממשיך ועולה אל תא הנוסעים.

המשכה של הדרך דרבן אותי להעביר את מצב הנסיעה למצב AWD, והאמת לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין כפתור זה לבין נסיעה משולבת קבועה. כאילו, למה צריך להעביר למצב זה אם זו בכלל ברירת מחדל?

הפעם הדרך עברה בתלמים יותר עמוקים שנוצרו לא מזמן ולא משמשים כדרך קבועה.

עדרי גמלים גדולים משוטטים סביב בשאנטי של חג ולא מנידים עפעף למראה הגמל הגדול מהם (ויפה מהם).

מעניין כמה גמלים צריך הבדואי למכור על מנת לרכוש קפה אחד (01 WEY COFFE), שאל מישהו בקהל.
היות ולא העמדנו את השאלה למבחן, העדפנו להמשיך ולחתור למגע אל הכביש הראשי, הוא כביש 40.

יש לדעת כי נסיעה כזו הינה הרבה פחות חסכונית מן הסתם וגובה את מחירה בליטרים של דלק.

לקינוח היום הזה כיוונו עצמנו אל בתרונות רוחמה, הנמצאים בשטחים שבצד השני של הכביש.

הצד המזרחי של השמורה משולט כ"בתרונות רוחמה". נפנה מהכביש הראשי לדרך שתיקח אותנו מזרחית לקיבוץ רוחמה ומעט צפונה לנקודת תצפית מרהיבה על הגבעות הרכות והבתרונות המעוטרים בשלל פרחים. זהו למעשה קצה שפלת יהודה והמפגש עם ארץ הנגב. רכס הכורכר המזרחי השוכן מתחת לרגלינו מכוסה במעטה של אדמת לס ההולכת ונחרצת לאחר הגשמים, חושפת את הבסיס הכורכרי.

יש כאן מספיק דרכי עפר החוצים את השדות הנרחבים ומאפשרים לנו להתענג על דרכינו חזרה אל המרכז דרך השטח.

בדיוק כמו השילוב הזה בין טבע ועיר, בין נופים פראיים לבטון ואספלט, כך מתמזג הקופי 01 בנוף ומאפשר חיים נוחים, מרווחים ובטוחים.

הפתעות רבות זכיתי לחשוף במהלך היומיים בהם בילינו יחדיו, ובסופן אתה תמיד שואל את עצמך את השאלה הנצחית: האם ישנה תמורה של כסף למוצר?

במקרה של הקופי 01, השימושיות העירונית החשמלית הגבוהה, הנראות האיכותית, היוקרה שבאה עם תג מחיר זול מהמתחרים, האופי והטכנולוגיות, הבניה המאסיבית יחד עם הכוח הזמין בכל עת, הופכים את הקופי 01 לא רק לקניה ראויה, אלא אפילו נדרשת, למי שבוחן אופציות ברמות המחיר הללו.

זול הוא לא, אבל שווה הרבה יותר.

01 WEY COFFE

רמת גימור: Luxury

מנוע: 2 ליטר בנזין

הספק (משולב בנזין וחשמל): 476 כ"ס

מומנט (משולב עם בנזין וחשמל): 86.4 קג"מ

מחיר: 324,940 ש"ח