מדוע זה שיש לו שם של פירמת עורכי דין מסובב ראשים בכל מקום, ומתי כבר ימצאו בית כנסת בוכרי במאדים?
לקחנו את 01 LYNK&C0 הגדול והאלמוני אל שערי השאול, ומצאנו גן עדן, גם בזכות עמק המעיינות בו ביקרנו...
בתחילת השנה התבשרנו כי לאחר 4 שנות מאמץ (הייתה באמצע איזו מגיפה מוזרה, ששמחנו כבר לשכוח) הצליח תהליך של יבוא הרכב לישראל.
מה ומיהו המותג המוזר שיש לו שם של משרד רואי חשבון או חברה בע"מ?
LYNK&C0 הינה חברה שמקורה בשבדיה והוקמה בשנת 2016 תחת כנפיה של וולוו, שנרכשה כבר ב-2010 על ידי ג'ילי הסינית.
ה-LYNK&C0 מגיע אל אולמות התצוגה ברמת אבזר אחת כוללת.
השבדים מאמינים כי החבילה הכוללת מעניקה את כלל הצרכים של הלקוחות, שלא ידרשו לתוספות ואופציות מעבר להיצע המכובד הקיים ברכב.
מה שיש זה מה שצריך, ומה שצריך הוא הטוב ביותר!
התשובה:כסף. ורק כסף.
כאשר החברה השבדית (וולוו) נקלעה לקשיים פיננסיים, הגיעה הצעה של הסינים לרכישה, ושיתוף הפעולה הזה מתבטא אך ורק בכסף שמאפשר לשבדים לתכנן כראות עיניהם, לבחור ספקים ידועים ומוכרים כמו גודאיר, בוש, קונטיננטל ועוד, לבחור חומרים המתאימים לתפיסת העולם "הירוקה", כמו שימוש נרחב בחומרים ממוחזרים בתא הנהג והנוסעים. לדוגמא, שימוש בחומר עשוי מרשתות דייגים וחומרים נוספים, שעברו תהליכי מיחזור על מנת ליצור חלקים חדשים, כמו המושבים ברכב, והריפודים המיוחדים, ללא שימוש מהחי.
בקיצור, הסינים מאפשרים לשבדים יד חופשית, והתוצאה הניצבת באולם התצוגה רחוקה כמו המרחק בין סין לשבדיה.
מה שכן הנחה את מתכנני הרכב, המתבסס כמובן על פלטפורמות של וולוו (דגם שנקרא 01 משום מה), הוא שילוב אלמנטים הבאים מעולם התרבות המערבי והמזרחי ליצירת שפת עיצוב של רכב פנאי. כל זה מתוך כוונה לייצר מותג אשר מכוון לעולם הפרמיום, אך בתמחיר יותר עממי.
מסתבר, לאור מה שמונח באולם התצוגה בארבעה שילובי צבעים שונים, הצליח מעל ומעבר. שכן ה-01 הזה מרשים מאוד במבט ראשון, וממשיך לסובב ראשים גם במבט שני.
בניגוד למרבית כלי הרכב, זה שכאן מאפשר פתיחה במגע של כל הדלתות, וכאשר הדלת המאסיבית נפתחת, מתגלה תא נוסעים הדור ומאופק. מתוכנן נכון ובנוי כהלכה.
עכשיו נותר רק להכנס בשעריו של זה שיועד עבורי, ולצאת לדרכי, לסוף שבוע ארוך ומפתיע.
יש כאן אנדרואיד אוטו אלחוטי, אומר לי אלדד, שמוסר לי את הרכב (ולא יודע כמה המשפט הקצר הזה כבר קנה אותי), וגם סידרנו לך אחד חדש חדש, שקיבלנו ממש היום.
אם ככה מתחילים אני כבר שבע רצון, אני חושב לעצמי. ובאמת, האפליקציה השימושית שכל יצרני הרכב (כמעט) אימצו, אבל ממשיכים לחייב שימוש בכבל מעצבן (בכל פעם שנכנסים או יוצאים מהרכב), כבר פשוט מיותרת. והכבל, ישמש לצרכי טעינה של טלפונים שלא יכולים להתמודד עם משטח הטעינה האלחוטי, בשל גודלם, למשל. כמו שיש לי.
אנדרואיד אוטו למעלה מימין
אבל לא רק עניין האנדרואיד אוטו (או אפל קאר, לחילופין), הוא העניין שלשמו התכנסנו.
נגיעות בכחול
מכיוון ומדובר ברכב חדש לחלוטין צריך לזכור כמובן כי עניין טווחי נסיעה וצריכת דלק/חשמל אינו מקובע עדיין כפי שיהיה אצל נהג קבוע, ואני, שנוהג במתינות, אשתדל להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל החסכוני שלא יבוא על חשבון נוחות והנאה.
חדש עם 37 ק"מ על השעון
כאחד שמורגל בריבוי נסיעות ברכבים שונים, נדרשות לי כמה דקות של הסתגלות לכלל הכיולים והמערכות הדרושות לנסיעה, שנמצאות במיקומים שונים, ואם יש משהו משמח שיצרן רכב עושה הוא עניין פעוט של השארת כפתורים פיזיים לתפעול מזגן, ולקביעת עוצמת מוזיקה.
ואם כבר נגענו בעוצמת השמע, כאן בחרו לאבזר את הרכב במערכת שמע מבית "אינפיניטי", בתוספת עשרה רמקולים (!!) המפוזרים בחלל הרכב, אשר מעניקים לנסיעה חוויה אקוסטית נפלאה.
אני לא בטוח כי המהדרים שבנינו וחובבי המוזיקה, בכלל יזיזו את הרכב בזמן שהם מאזינים למוזיקה, שכן זוהי חוויה מרגשת של צלילים נקיים ומענגים, ואם המנוע החרישי לא יכול לתת קונצרט משל עצמו, כבר עדיף לעמוד בצל, להוריד את משענת הגב לאחור ולתת למוח לעוף.
כעת במצב הזה, אפשר להחליט אם רוצים לגלול את כיסוי הגג הפנורמי העצום במלואו, בחלקו או להשאירו סגור. אם מזג האוויר חיובי ניתן אפילו לפתוח את הגג.
אם לא נבחר באופציה הזאת אלא ממש נתעקש לדהור אל המרחבים, נוכל לקבע את בקרת השיוט האדפטיבית (הלא ממש אינטואיטיבית לתפעול ראשוני), לקבע את המהירות בה נרצה להתנהל ונשתלב בתנועה הזורמת.
וולוו ידועה במערכות הבטיחות שהביאה לעולם, ואף ה-01 שבאה כזכור מבית זה, רוויה במערכות אקטיביות ופאסיביות, ותכנון מבנה בטיחותי המעניק לרכב ציון גבוה מאוד במבחני הריסוק.
יש כאן עוד עניין פעוט והוא ידית ההילוכים הקצרה הנובטת מתוך הקונסולה המרכזית. מכיוון שאין כבר הילוכים של ממש שיש צורך להעביר, המוט הזה מאפשר שני מצבי נהיגה (קדימה ואחורה), ואם ממש מתעקשים ניתן להסיטו הצידה ולהשתמש בשבעת ההילוכים הידניים, בנגיעות אצבע.
ואם כבר הזכרתי קונסולה, אי אפשר להתעלם מהמסך הענק שמרכז את כל המידע הרלוונטי לנהג (אנדרואיד אוטו, זוכרים?). מרבית המידע והאפשרויות מרוכזות כולן במסך זה.
לחיצה על מתג ההתנעה מעירה את כל התצוגות לתחייה, על שעון המכוונים הימני מופיע הטווח החשמלי העומד לרשותי (75 ק"מ במקסימום, רכב חדש מגיע עם פחות). בצד השמאלי יופיע בין השאר טווח מנוע הבנזין (התחלנו עם 440 ק"מ, אבל גם נתון זה ישתנה בהמשך), העברתי למצב נסיעה ויצאתי אל האור.
יש משהו ברכבים המגיעים משבדיה שנותנים לך תחושה אחרת, שונה. אני חושב שזה במושבים הנוקשים אך נוחים, או בסוג החומרים. אני לא יודע לשים את האצבע בדיוק, אבל כבר מנגיעה ראשונה, למרות הגודל והמשקל, ה-01 הזה זז ברכות מפתיעה, משתלב בקלות בתנועה ומצפצף על כל אות סכנה מתקרבת.
צריך לתת לזה את זמן הלימוד וההכרה.
אם לא שמים לב ומגיבים בפתאומיות, מגלים בלמים חסרי רגישות, חזקים מאוד, שעוצרים את המאסה מבלי להתנצל.
יש מי שאפיונים אלו לבדם יכריעו עבורו בבחירת רכב
החברים שלי, המתלווים אלי לטיולים סומכים בד"כ על שיקול דעתי, ועל המסלול שאני מתכנן עבורם.
בשנה שעברה נסענו לעמק בית שאן, למשהו אחר לגמרי, ולהשלמת הסדרה החלטתי להתחיל במה שהחסרנו אז.
רותם, מדריך בעתיקות בית אלפא, מקבל את פנינו ומציע לנו הדרכה אישית.
אנחנו מקבלים שיעור מקוצר בתולדות העם היהודי, וכיצד מתקשר הסיפור היהודי אל רצפת הפסיפס היפה שהתגלתה בהקמת קיבוץ בית אלפא.
רותם מעביר את המידע בצורה נעימה, קולחת ומעניינת, מצליח לדלג בין השנים (ומדובר על אלפי שנים) בקלילות ובאופן בו שומעיו לא ישתעממו.
"... בית אלפא היה ישוב יהודי קדום בבקעת בית שאן. שמו של המקום השתמר בשם הערבי בית אילפא.
ייחודו של פסיפס זה, בדומה לפסיפס בגן לאומי חמת טבריה, הוא בפאר הרב שהושקע בו, כולל אלמנטים כמו גלגל המזלות (במרכזו מופיע אל השמש הליוס), ציור מעמד עקידת יצחק וסמלים יהודיים - ארון קודש ומנורות..."
ככה מצאתי כתוב באחד האתרים המספרים את סיפורו של האתר המיוחד הזה, שמקשר את עברנו ההיסטורי למקום.
אין ביקור בקיבוץ חפציבה (או בית אלפא) שלם ללא ביקור בגן היפני.
"... מראהו היפני של הגן נוצר דווקא מחוסר הסימטריה שעומד ביסודו. כל אבן בשבילי האבן המרוצפות שבתוכו היא בגודל אחר, הפסלים המוצבים בגן שונים זה מזה בגודלם ובאופיים, המספרים הקובעים כאן הם אי-זוגיים: אחד, שלוש, חמש וכו… וכל זאת – בהתאם לרוחה של המקוייה, תנועה יפנית מוכרת היטב לנו, הישראלים, שחבריה מבקרים אותנו זה כמה עשורים באדיקות ובאהבה. ידידי אמת של ישראל, שהוכיחו את ידידותם לא פעם במרוצת השנים... ממש בסמוך לבית העם הישן של הקיבוץ מתגלה רחבת הדשא שסביבה בנוי הגן. בתוך הרחבה – בריכת מים שבתוכה שוחים בעוז קרפיונים ודגי זהב. הבריכה הזאת היא אגן הניקוז של מעיין זך, המפכה במורד הגן, אשר מימיו מקפצים בדרך מעל מפל או שניים... שום דבר במקום אינו מנקר עיניים. אינו “הגדול ביותר”, או “היפה ביותר”. אין כאן כוונה לשבור שיאים, ובפשטות הזאת טמון סוד הרוגע והשלווה, שהגן נוסך בכל מבקריו..."
למידע המלא באתר של איטו אבירם הקליקו כאן
הגישה אל הגן חופשית ואין צורך לתאם דבר, אלא רק להתענג על הפשטות וההשלמה עם הטבע ולהתמכר לשלווה, גם אם היא רגעית.
אבל, אנחנו, חבורת גברים שיוצאת לטיול עם בגד ים, מגבת והבטחות של המארגן, לא באנו עד לכאן בשביל הרוגע.
לאחרונה ראיתי פרסומים שונים על מעיינות "סודיים" (כאלו המוכרים רק למתי מעט), שפותחו ושופצו לכלל הציבור, ואם ישנם כאלו שטרם נסתמו או זוהמו באשפת מטיילים לא אחראיים, נשמח כמובן לראותם, ואם אפשר אז גם לטבול בהם.
פארק ארץ המעיינות (חפשו את האתר שלהם) הוא זה ששולח אותנו לחפש מים בלב עמק בית שאן.
הווייז הרחיק אותנו מעבר לקווי 67 אל כביש 90 שממשיך דרומית מבית שאן, ומספר דקות בהן נסענו בכביש לפני הישוב מחולה, נשלחנו שמאלה אל לב השטח. בין קטעי אספלט ישן ושבור ודרכי עפר מאובקות, אל עין גל.
המעיין נקרא כך על שם חלל צה"ל גל בסון ז"ל, שנפל במהלך מבצע "צוק איתן". גל אהב טבע ומעיינות.
המקום התגלה כמקווה מים (לא מעיין ולא מים זורמים), המים כאן בצבע ירוק עמוק, יש מספר שולחנות קק"ל בצל עצים, אפילו נדנדה הוקמה שם, ויש כאלו שיורדים לרחוץ במים. היינו לבד, לא היה לכלוך (וזה כבר טוב), אבל משום מה אנחנו לא השתכנענו וויתרנו.
המשכה של אותה דרך מוביל למקום בו עמדו מספר רכבים, והיכן שעומדים רכבים סתם ככה, לימדו אותנו אלו שיודעים, יש לכך כנראה סיבה טובה.
כאן המקום נקרא עין ארנון.
זהו מעיין עמוק מאוד המגיע בשיאו עד 4 מטרים, לכן הוא מתאים למבוגרים ופחות לילדים צעירים המחפשים יותר בריכות שכשוך. בריכה זו נחשבת לקטנה יחסית (אך יותר גדולה מעין גל הסמוך), מימיה הצלולים בגוון טורקיז מזמינים מאוד וקשה לעמוד בפיתוי. הנביעה המזינה את עין ארנון נקראת עין א-דיר.
במקום יש דק עץ, מדרגות, ואפילו מקפצה.
כאן כבר לא יכולנו לעמוד בפני הפיתוי, ולמרות ההבטחה למים צלולים, מצאנו אותם די עכורים (אולי בגלל אלו שכבר טבלו בהם לפנינו), אבל ברגע הזה של היום, זו הייתה נקודה מאוד צוננת.
לצד הדק יש קצת צל, ואולי ישכילו אלו שהשקיעו, להוסיף סוכת צל גדולה מעל כל הדק.
חיפשנו שוב ושוב את עין אשר, שנמצא ממש סמוך, אך בדיעבד מסתבר כי זה לא מעיין כי אם בריכת בטון מרובעת (ויש מי שמנצל אותה לטבילה), פרט זה נודע לי לאחר הטיול, ולא בזמן שחיפשנו את האתר לשווא.
אל מעיין נוסף ועלום שמטיילים מקומיים ניסו להכווין אותנו אליו, לא היה אפשרי להגיע ברכב שאינו מתאים לנסיעת שטח קשוחה. שלחתי את הרחפן שלי רחוק להראות לנו מה פספסנו.
יתרונו הגדול של עמק בית שאן הוא בריבוי המקומות בהם ניתן לטבול בחופשיות וללא תשלום, היות וכך בחרנו לחזור על עקבותינו ולהגיע אל עין נזם.
עין נזם
עין נזם הוא אחד מאותם מעיינות שווים בעמק. עומק המעיין כ-2 וחצי מטרים והוא רחב מאוד. הגישה אל המעיין חופשית והיא פתוחה לקהל הרחב. אנשי הקיבוצים שבאזור טיפחו את עין נזם ואף בנו בסביבתו פרגולה.
בפעם הקודמת שהייתי כאן היה במקום דק עץ שנעלם משום מה.
כאן, כאשר הטמפרטורה בחוץ הייתה 43 מעלות (בצל), גם זה שנמנע בד"כ מטבילה, נשבר, ועל פי החיוך שלו, כנראה הייתה לזה סיבה.
שתי טבילות בלבד זה לחלשים, אמר זה שכבר חודשיים רואה אנשים מפרסמים עצמם ברשתות בנחלים ובריכות, בעוד הוא נמצא בארצות ניכר, ולכן אחרי שהרגשנו מיצוי, שבנו והתכנסנו בצל קורתו של זה שהביא אותנו עד הלום, וכיוונתי את חרטומו אל עין מודע.
בריכה מפורסמת זו ידועה בקרב המטיילים והינה אחת מהבריכות של נחל הקיבוצים, כך שהסיכוי למצוא אותה ריקה בשבת חמה, שווה לסיכוי למצוא בית כנסת של העדה הבוכרית במאדים.
חניון הבריכה היה כל כך מלא שאפילו לא שקלנו לעצור, אלא לדלג אל הבא בתור, בתקווה שיהיה יותר ריק.
מכירים את המושג מחשבה יוצרת מציאות?
אז זהו, שדווקא במקום בו היית אמור לחוות את הגרוע מכל, היה ריק באופן יחסי (20-30 אנשים), ושום דבר לא יכול להרוס את ההנאה מטבילה במים הכל כך צלולים, נקיים וברורים, כמו אלו של עין מגדל, המקום ממנו יוצאים המים של הסחנה, הלאה.
חבל שהמקום לא מפותח קצת יותר, וישנם אנשים הסבורים כי זה מקום בו כלבים יכולים להשתכשך במים, ואחרים שלא מכבדים את המרחב הציבורי, בוחרים לשתף את העולם בהעדפות המוזיקליות שלהם בעוצמות לא סבירות בעליל.
כל אלו לא יכולים להתחרות במה שהטבע נותן, ובבירה קרה הנשלפת מהצידנית, בשביל השילוב המנצח.
מבנה חסון, מרווח הגחון גבוה, עוצמת מנוע, מתלים המשככים כל זעזוע, מאפשרים ירידה בטוחה מן האספלט אל שבילי העפר המובילים למעיינות ולחורשות. גם אם זה אינו רכב שטח בהגדרתו, בדיוק כפי שלקוחות ה-01 יצפו מהרכב הגדול הזה, מבלי לחשוש לתוצאות ונזקים.
כמובן שעל הכביש כל ההנאות שהוזכרו לעיל יבואו לידי ביטוי מוחצן אף יותר.
זה בדיוק מה שהרכב הזה מאפשר.
הווה, עבר ועתיד.
הווה נעים, עתיד מבטיח ועבר שמלא בזיכרונות טובים.
מומנט: 43 קג"מ.
הספק משולב (בנזין וחשמל): 262 כ"ס.
טווח חשמלי: עד 75 ק"מ.
אחריות: 4 שנים כוללת, לסוללה 8 שנים או עד 150,000 ק"מ.
צריכת דלק (במבחן): 1:/15.3 ק"מ/ל' (לא משקף נתון אמיתי לאורך זמן).
מחיר: 235,000 ש"ח
הדרכת נהיגת שטח - מועדון סוזוקי SUZUKI
הדרכת נהיגת שטח - מועדון סאנגיונג רקסטון
הדרכת נהיגה בשטח - חולות
טיול ג'יפים למדבר יהודה
טיול לנד רובר - הצדעה לבולבוסים מבארי
הדרכת נהיגה בשטח טרשי - יער בן שמן
טיול נהיגה ספורטיבית חוצה אירופה ב-5 ימים
טיול ג'יפים סובב מכתש רמון
טיול יומיים במדבר משולב עם מסלול לילי
הדרכת נהיגה בשטח טרשי - הר חורשן
תגובות