סוזוקי גראנד ויטארה Suzuki Grand Vitara

כשסיפרתי לעמיתיי על נסיעת המבחן הקרבה בגראנד ויטארה דיזל אוטומטית החדשה, פטרו אותי בדברים כמו ''איטית, עגלה, לא זזה...''ועוד מיני דברים שלא ניתן להעלותם על הכתב ללא עורך-דין צמוד. עם מפלס ציפיות נמוך יותר מהקו האדום בכינרת, הגעתי למכשירי תנועה בתל-אביב לתחילתם של יומיים במחיצתה של הויטארה החדשה.

אתם יודעים איך, זה המפגש הראשון שלכם עם רכב לא מוכר, צורב במוח רושם ודעה שקשה לשנותה. כך היה המפגש הראשון שלי עם סוזוקי וויטארה. היה זה לקראת סוף הקיץ. הגענו לאיזור עמק יזראל וסופסוף ההגה עבר לידיי. אני מכיר היטב את שבילי העמק והוויטארה הקצרה דרשה וקיבלה גזים גדולים וארוכים. עם מנוע בנזין 1,600 סמ''ק זריז וחזק, מיתלים מצוינים והגה מדוייק, השלכתי את הוויטארה הקטנה מפנייה לפנייה בהחלקות ארוכות, כשחיוך מטופש מרול על פניי(בעוד בעל הרכב, שישב לצידי על סף היסטריה, חיפש נואשות דבר מה להיאחז בו). כך נחרט בזיכרוני קובץ בשם ''סוזוקי וויטארה''. שבתוכו רשום: קטן-זריז-כיף. מדוע אני מלאה אתכם בהקדמה כה ארוכה? כשסיפרתי לעמיתיי על נסיעת המבחן הקרבה בגראנד ויטארה דיזל אוטומטית החדשה, פטרו אותי בדברים כמו ''איטית, עגלה, לא זזה…'' ועוד מיני דברים שלא ניתן להעלותם על הכתב ללא עורך-דין צמוד. עם מפלס ציפיות נמוך יותר מהקו האדום בכינרת, הגעתי למכשירי תנועה בתל-אביב לתחילתם של יומיים במחיצתה של הויטארה החדשה. קודם כל , העיצוב החיצוני שונה לחלוטין מהויטארה הישנה. היכן שהדגם הקודם היה ישר וזוויתי, המודל החדש קמור ועגלגל. בעוד שהויטארה הקודמת היתה כמו נערה מתבגרת, חוצפנית ומרדנית, הגראנד ויטארה היא כבר אישה של ממש, מעוגלת מותניים(וגם עלתה במשקל…). בקיצור הכל שונה. מהפגוש הקידמי ועד לאחורי, אין בין שתי הויטארות ולו פאנל אחד משותף.

להורדת הקובץ לחץ כאן

גם פנים הרכב מחודש וממשיך את המוטיב העגלגל של הגוף. לא תמצאו כאן פנאלים דמויי עץ או קישקושים עיצובייםדומים. הקו, העיצוב והחומרים, יפאניים טיפוסיים ולא שונים במהותם מכל מכונית סוזוקי אחרת שבאולם התצוגה. איכות החומרים, ההקפדה על פרטים וההרכבה, טובים ולא משנה כמה שחיפשתי, לא הצלחתי למצוא אפילו פאק אחד ברמת הגימור הפנימית. המושבים הקידמיים נוחים ומרווחים. המושבים האחוריים נוחים עם מרחב רב לכתפיים ולראש, אך מרחב מצומצם מאוד לרגליים. חלל תא המטען מאחור סביר למדי ואף ניתן לקפל מחצית מהמושב האחורי כדי להגדיל את ניפחו. דלת תא המטען נפתחת הצידה בעזרת בוכנה הידראולית, המסייעת להזזת הדלת הכבדה וגם מונעת פתיחה מהירה מדי. מתחת למיכסה המנוע בעל כונס האוויר המאצ'ואיסטי, תימצאו מנוע טורבו דיזל המצויד במצנו ביניים והזרקה ישירה. 2,000 סמ''קיו מפיקים 88/400 כוחות סוס ו- 22/2000 קג''מ על-פי נתוני היצרן. לא נתונים מרשימים במיוחד. למנוע מחוברת תיבת הילוכים אוטומטית בעלת ארבע מהירויות ותיבת העברה, לשילוב ההנעה הכפולה וליחס העברה נמוך. מערכת המיתלים מורכבת ממיתלה נפרד לפנים עם קפיצי סליל, ומאחור סרן קשיח וקפיצי סליל. למערכת מיתלים כזו יש עדיפות בכל הקשור לשיכוך מכות ומהלך מיתלים גדול. המעצורים גם הם אינם חורגים מהנורמה, עם בלמי דיסק מאווררים בחזית ותופי בלם מאחור. ללא מערכת נגד נעילת גלגלים ABS שתפריע בשטח. הדבר הראשון שמרגישים בגראנד ויטארה זו תנוחת הישיבה. שלא כמו ברכבי שטח רבים אחרים, בהם התחושה היא של ישיבה על המכונית, בגראנד ויטארה אתה יושב עמוק בתוך הרכב, בדומה לישיבה במכונית פרטית אן במיני-וואן מפוארת, נטול תחושת השליטה במרחב שיש ברכבי-השטח הגדולים.

למרות זאת, הגראנד ויטארה עדיין גבוהה מכל כלי-הרכב הפרטיים שבדרך וכמו אצל אחיה הגדולים ממנה, שדה הראייה לכל הכיוונים הוא מעולה. בתנועה העירונית הסוזוקי משתלבת בקלילות בתנועה חומקת בין מכוניות ומתמרנת בין המסלולים כמו פרייבט רגיל. הויטארה מצויידת היטב ללוחמה עירונית עם תיבת הילוכים אוטומטית, הגה כוח קליל, מעצורים חזקים ומידיים ומרווח גחון שבעזרתו ניתן לנתר בקלות על כל מדרכה וחזרה למטה לכביש. בכביש הפתוח מורשת נחיתות הכוח של מנוע הדיזל. בעיקר בתאוצת ביניים במהירות גבוהה. ביציאה מהמקום ישנה השהייה או היסוס קצר עד שמתחילה התאוצה הרצינית. על-פי נתוני היצרן, לוקח לגראנד ויטארה כמעט 24 שניות להגיע ל- 100 קמ''ש. זה המון זמן. מתי נתונים אלו הפריעו לי? בנהיגה ספורטיבית שדרשתי כוח מיידי ולא קיבלתי וביציאה לעקיפות במהירות של 120 קמ''ש. גם משיכת סל''ד לתחום הגבוהה לא מניבה תוצאות אלא רק רעש נוסף ובשלב מסויים גם רעידות לא נעימות. מנוע הדיזל מעדיף עבודה בסל''ד נמוך יחסית(לא יותר מ- 3800 סל''ד) תוך שימוש במומנט הרב יחסית לניפחו. בתחום המהירות החוקי, כ- 100 קמ''ש הויטארה מגיבה היטב ומאיצה מ- 90/100 ל- 120 קמ''ש יחסית במהירות. השיוט בכביש המהיר נעים ביותר. מעט מאוד רעש מהמנוע חודר לתא הנוסעים וגם כמעט שאין רעש רוח. כונס האוויר של האינטרקולר מפיק מדי פעם שריקה אך תופעה זו מתרחשת רק כשיש רוח צד בזווית מיוחדת מאוד. המושב תומך היטב בגוף ונוח לישיבה ממושכת והמיתלים בולעים מהמורות בקול ספיגה מוצק. מידותיה הקטנות ומרכז הכובד הנמוך יחסית לרכב שטח מקנים לוויטארה תכונות ניהוג מצויינות בכביש. במהלך המבחן עברתי בכביש הגילבוע המפותלים בהם הפגין הג'יפון איזון ושליטה ללא נטיות הגוף וזוויות הגילגול האופיניים לכלים גדולים ממנה. ההגה מדוייק למדי אך הגברתו חזקה מאוד והוא נעדר תחושה. לעומתו, המעצורים חדים, חזקים, ומיידים בתגובתם. לביצועי הכביש הטובים מסייעים צמיגים רחבים(235) בעלי העדפה ברורה לאספלט.

נסיעת השטח עברה הפעם דרך ציר המוביל לרמות מנשה, לעמק יזראל, לגילבוע ולמכונת השטיפה במרחביה. הגשמים שירדו בימים לפני המבחן הספיגו את האזור החולי שלנו במים כך שהחול היה קשה ולא נתן לי מדד להתייחסות. את קטעי החול המעטים בהם עברתי, צלחה הוויטארה ללא בעיות מיוחדות. ציר המוביל מורכב ממצע קשה עם בורות גדולים מוצפי מים ואבנים רבות. לסוזוקי לא היתה כל בעיה לשמור על קצב התקדמות מהיר על פני דרך זו. 80-90 קמ''ש על השעון בקלות, כשמערכת המיתלים עושה עבודת שיכוך מעולה ושומרת היטב על קשר עם הקרקע. שמחתי לגלות שגם אחרי זעזוע חזק, האוטו לא מאיים לפרק את עצמו לדעת אלא רק בולע את המכה בקול עמום. מרכז הכובד הנמוך מאפשר שינויי כיוון ופניות מהירות ביותר ושפר רבות את בטיחותה הדינאמית של המכונית. בשטח מרווח הגחון הנמוך , 195 מ''מ בלבד, מחייב תשומת לב מיוחדת אם הינכם נוסעים בקוליסים, וסריקה מתמדת של הדרך בחיפוש אחר אבנים סדוקות עוקת שמן וסלעים מפצחי דפרנציאלים(סתם להשוואה, לסובארו לגאסי אאוט-בק יש מרווח גחון גדול ב- 5 מ''מ). באיזור רמות מנשה השטח עובר להיות הררי ובוצי. הוויטארה עברה את כל מכשולי העבירות שהטחנו בפניה בגבורה. אינצידנט אחד התרחש כשניסינו לטפס עלייה ארוכה מאוד ותלולה מאוד בהילוך גבוה, ואז לקראת שלושת רבעי העליה נגמר הקיטור למנוע. שילבנו להילוך כוח, גז עדין, שלא להחליק על העשב הרטוב, והסוזוקי העגלגלה המשיכה לטפס בנחישות עד הסיום. מעבר בוצי ועמוק הזכיר לנו את מגבלת מרווח הגחון ואת חיסרונם של הצמיגים בעלי האופי הכבישי. ארבעה רוורסים ושלושה קללות מאוחר יותר, עמדה הוויטארה מצידה השני של השלולית כשחיוך מרוח על פניה. שמחים וטובי לב המשכנו למשעולי הגילבוע משובצי האבנים. המטרה שהצבנו לעצמנו הייתה לטפס את מעלה הסברסים הידוע. אולם, ציפוי הבוץ על הצמיגים ומשטחי סלע גדולים, פשוט הפכו את המעלה מ- קשה לעד בלתי-אפשרי. היה חלק מדי ולא הצלחנו למצוא אחיזה על-פני הסלעים החלקים. נסיעה רגועה יותר בשבילים, מחזירה את הוויטארה לתחום האידיאלי שלה. בנסיעה נינוחה(ללא סכין בין השיניים), האוט נעים מאוד ומפנק, כשצריך לשים לב למרווח הגחון המוגבל. במורדות ארוכים, בלימת מנוע כמעט שאינה קיימת ויש צורך להשתמש הרבה בבלמים- הרבה יותר ממה שאני אוהב. למרות זאת לא גילו המעצורים סימני חימום או דעיכה ופעלו כשורה.

להורדת הקובץ לחץ כאן

לבית מכשירי תנועה, חזרנו בנסיעה מהירה ונעימה על הכביש. הסוזוקי גראנד וויטארה משחקת על הגבול שבין רכב שטח עירוני ל-רכב עירוני לשטח. בקונפיגורציה של תיבת הילוכים אוטומטית מתחזק הרבה הצד העירוני. למרות זאת, יש לוויטארה בשטח, יתרון ברור על מתחרותיה העירוניות מבית הונדה, טויוטה ודהייטסו בעיקר בשל העובדה, שיש לסוזוקי תיבת העברה מרכזית בעלת יחס העברה נמוך והן, בשל המבנה הקשיח של מערכת ההנעה. מה באשר לציפיותיי הנמוכות? הוויטארה עלתה עליהן והפריכה את כל מה שנאמר עליה על ידי ''המבינים''. אלא אם כן הינכם רגילים להגיע ל- 100 קמ''ש ב- 5 שניות. אתם לא תתאכזבו מהגראנד-וויטארה, אולי אפילו תופתעו לטובה. והמחיר? אויי המחיר עבור רכב זהה לרכב המבחן תצטרכו לשלשל 167,00 ש''ח(4,108 ש''ח אגרת רישוי!) עבור גראנד וויטארה עם מנוע בנזין(2000 סמ''ק, 126 כ''ס) וגיר אוטומטי, תוותרו על 155,000 ש''ח ואם נשכח לרגע מהגיר האוטומטי, המחיר יירד בעוד 5,000 ש''ח. יקר!

-סוף-

תגובות

0 תגובות