רכיבה על טריומף טייגר 800 ספורט החדש חושפת אופנוע כביש ממוקד, חד ומהודק, כזה שמעדיף להשאיר את הטקסים בצד ולתת ל- 113 כ"ס ולצליל הטריפל לעשות את העבודה. הוא קשיח ואוחז היטב באספלט המפותל. תנוחת הרכיבה הזקופה, הבלמים המצוינים והמחיר המפתיע יוצרים חבילה שמשלבת פשטות טכנולוגית עם הרבה ריגוש, בלי לוותר על היכולת לסיים יום רכיבה ארוך בתחושה רעננה. חוויית הרכיבה של דור זמינה גם כפודקאסט וכשיחת וידאו של דור וכרובי. קישורים בסוף
גם כל עולם מגפי השטח, הצבי צב והקסדות עם המצחייה לא ממש ברור לי. ובכלל, למה הם נופלים שם כל הזמן? אני מעדיף להישאר על שני הגלגלים, להצמיד את גומי המישלין שלי לאספלט ולתת לשלושת הצילינדרים שמסודרים בטור לנגן דרך מערכת הפליטה והדוד הקטן שבסופה. שיגידו שיש לי קטן. הוא יפה ועומד חתיך.
בכל יציאה לדרך מתיישב עליי קוף. לפעמים אפילו שניים, ואין לי שום בעיה עם זה. אני בנוי לסחוב. יש בי קשיחות, אבל גם מספיק גמישות כדי להסתדר בעיר. אני מגיע לרצפה בקלות, משתחל בין משאיות ושאר הסובלים בפקקים ולא הופך כל תמרון לסיפור.
אבל כשהכביש נפתח ומבקשים ממני להוציא את 113 סוסיי ולהשתמש ב 8.4 הקג"מ שאני יודע לייצר, אני מוריד את חלוק הנימוסים הבריטי ומתחיל לעבוד בקצב אחר לגמרי.
ועכשיו ברצינות...
גם מערכת הבלימה נמצאת באותו קו. היא חדה, חזקה ומצוינת. הטייגר ספורט לא מנסה להרשים באמצעות אבזור ראוותני, אבל רמת הגימור גבוהה והעיצוב שלו יוצר צללית נקייה וחותכת רוח.
הקטגוריה שבה הוא מתמקם היא למעשה זו שהחליפה את אופנועי הספורט תיור הקלאסיים, ז'אנר שממנו נשאר כיום בעיקר הקוואסאקי נינג'ה1000SX. במרכז הקטגוריה המודרנית נמצא הימאהה טרייסר 9GT הנהדר, שמחירו 97,000 ש"ח, ולצידו גרסת הטרייסר 9 הרגילה בכ- 83,000 ש"ח. גם ההונדה CB1000GT תוקף את הקטגוריה עם מנוע ליטר אבל במחיר של כ-95,000 ש"ח.
איתם נמצאים גם ב.מ.וו F900XR בכ 90,000 ש"ח על גרסאותיו השונות, ק.ט.מ SMT890 בכ- 90,000 ש"ח והדוקאטי V2 שמתחיל ב 119,000 ש"ח. ואז מגיע הטייגר ספורט שהתארח אצלי למבחן עם תג מחיר של 79,990 ש"ח.
אחד הדברים החזקים בו הוא כמה קל להבין אותו מהרגע הראשון. למרות ההספק, האופנוע לא דורש הסתגלות ארוכה או מאמץ מיוחד כדי לרכוב עליו. החיבור כמעט מיידי ואינטואיטיבי.
במהלך הרכיבה עברתי בין מצבי הרכיבה השונים, שיחקתי עם אפשרויות התצוגה של לוח השעונים, שלטעמי פשוט מדי, וגם כיוונתי ידנית את גובה מיגון הרוח.
בסופו של דבר, זה אופנוע שמשדר מסר די ברור: לא כל דבר חייב להפוך למסובך. גם בשנת 2026 אפשר להניח על הכביש מכונה שמצליחה לחבר בין ביצועים לטכנולוגיה, ועדיין to Keep it simple.
זה אופנוע שמתאים לרוכב שנשאר על הכביש ומחפש מכונה שתאפשר לו להגיע ליעד רענן, אבל גם לצאת בסוף השבוע לכבישים המפותלים, לבקש ריגוש ולקבל אותו.
הוא לא מנסה להיות אופנוע מסלול ולא מספר לעצמו שהוא סופר ספורט בתחפושת. הוא פשוט אופנוע כביש עם חדוות נעורים, הרבה שמחה, ואולי מדי פעם גם רגע קטן של השתוללות.
קישור לוידאו של "דור וכרובי":
3 תגובות
1
אורח/ת - טמיר
18 באוגוסט ב 22:23
אליפות
2
אורח/ת - חמי
18 באוגוסט ב 22:24
ברוך הבא
3
אורח/ת - עושה חשק
19 באוגוסט ב 10:34
אחלה כתבה
תגובות