שיטת הניקוד החדשה

משטרת ישראל, אוכפת את תיקי התנועה בין השאר באמצעות הזמנות לבית המשפט ודוחות ברירת משפט. אזרחים משלמים את ברירות המשפט, או לחילופין נשפטים בבית המשפט מקבלים עונש הכולל בין השאר פסילה, פסילה על תנאי, קנס. לא כולם יודעים שלצד מנגנון אכיפה זה קיים מנגנון נוסף והוא שיטת הניקוד. לא פעם כתובעת במשטרה ולאחר מכן כסנגורית, הייתי עדה לכך שאזרח שילם בתמימות את ברירת המשפט, גם אם לא היה לגמרי בטוח באשמתו ולא היה מודע לכך שבעקבות התשלום יחויב בנקודות. מכיוון שב-1/1/03 חלו שינויים מפליגים בשיטת הניקוד מן הראוי לשים לב לבולטים שבהם. אזרח הרוצה לדעת האם הרשעה בעבירה בה הואשם מחויבת בנקודות יפנה לתקנות התעבורה בתוספת השישית. רשימת העבירות מתחלקת לקבוצות בהתאם למס' הנקודות שבן מחייבות החל מ-2 נקודות לעבירה וכלה ב-10 נקודות לעבירה. ראוי לציין, למשל עבירה נפוצה, נהיגה תוך שימוש בטלפון שלא באמצעות מיקרופון – 4 נקודות בניגוד ל-2 נקודות עד עתה. אי ציות להוראות שוטר – 6 נקודות. אי חגירת חגורות בטיחות על ידי הנהג – 6 נקודות. ולעומת זאת, בעבירות מהירות הפרזה עד 20 קמ''ש יותר בדרך עירונית ו-25 קמ''ש יותר בדרך בין עירונית – ברירת משפט בסך 250 ₪ אינן נושאות נקודות כלל. אך לא למהר לשמוח, הפרזה של 20 קמ''ש יותר עד 30 יותר בדרך עירונית ו-25 קמ''ש עד 40 קמ''ש מחוץ לעיר מחויב ב-8 נקודות ובמהירות מעבר לכך מדובר כבר ב-10 נקודות, אז לאט לאט עם הלחיצה על הדוושה. הרשעה לצורך הענין פסק דין או תשלום הקנס. עד כאן חלק קטן מהחידושים – נוספים ומפתיעים בפרק הבא. אילנה גופר, עו''ד מתמחה בדיני תעבורה