כתבת ניווט מספר 4 - טופוגרפיה ותבליט

כתבת הניווט הרביעית בסדרת כתבות הניווט באתר השטח מעמיקה בנושא התבליט, ושמה דגש על הנושאים שאותם יש לדעת על קווי הגובה. לאחר שתבינו את כל אחת מהנקודות תוכלו ל''קרוא'' את השטח מתוך המפה הטופוגרפית ולהפוך את המפה באמצעות השימוש בדמיונכם לתלת-מימדית. לכן, כדאי לקרוא כתבה זו לאחר הכתבה הקודמת בסדרה.

התבליט והמפה הטופוגרפית

התבליט, כפי שנכתב בכתבה הקודמת, הוא פני הקרקע – ההרים, הגבעות, המישורים והנחלים – (ראו פירוט מושגים בהמשך). הוא מוצג על המפה בצורה גראפית של קוים דקיקים וסגורים הנקראים קווי גובה. בכתבה הקודמת הסברנו כי קווי הגובה מחברים את כל הנקודות בשטח שלהן גובה זהה מעל פני הים, כך שעל המפה אנו רואים קווים שהפרש הגובה בין שנים סמוכים הוא קבוע ואילו הפרש המרחק האופקי ביניהם הוא כמרחק הקווים האחד מן השני בכפולת קנה המידה של המפה.

התבליט והמפה הטופוגרפית

כללים שיש לזכור בנוגע לקווי גובה :

- קווי הגובה מציגים את צורת פני השטח ממבט על. - צפיפות קווי הגובה מצביעה על תלילות השיפוע באותו תא שטח. - ככול שהקווים צפופים יותר כך המתלול תלול יותר. כאשר הקווים קרובים האחד לשני עד כדי הצמדות - משורטט מצוק. - גם בשטחים מישוריים יחסית קיימים קווי גובה אך הם רחוקים אחד מן השני. - קו גובה אפס נמצא בגובה פני הים. כל קו גובה (וכל נקודת גובה) היא יחסית לגובה פני הים ולא יחסית לשטח שמסביב. - קו גובה מסוים מחבר את כל הנקודות בעלי אותו גובה מוחלט מעל פני הים. - קו הגובה מסומן במפה אך אינו קיים בשטח. - תנועה לאורך קו גובה (נקב בשפה הערבית) היא תנועה אופקית וחסכונית באנרגיה ללא טיפוס או ירידה. - ברוב מפות 1/50,000 של מדינת ישראל קווי הגובה הם בהפרש אנכי של 10 מטרים האחד מן השני. מומלץ לוודא זאת במקרא של המפה. - כיוון כתיבת המספר שעל קו הגובה מצביע לכיוון מעלה. - לא על כל קו גובה רשום את גובהו, וזה נמצא לאחר חיפוש לאורכו ו/או בקווים שלצידו. - קו גובה המציין מאות מטרים (מעל פני הים) יסומן בקו עבה יותר. - גובה של נקודה בשטח ניתן רק להעריך באמצעות שני קווי הגובה שמסביב לה. - כיפה תסומן לרב על-ידי קו גובה סגור בצורה מעגלית/ביצתית. - כיפה סמויה - קיימת כמו כל כיפה אחרת בשטח! אך במפה לא תסומן בקו סגור ועגול בגלל שאינה גבוהה מספיק מעל קו הגובה הקודם, כדי ליצור קו גובה נוסף וסגור לקראת שיא גובהה. כלומר: הכיפה קיימת ונראית בשטח אך לא נראית על המפה בצורה של קו גובה מעגלי וסגור.

כללים שיש לזכור בנוגע לקווי גובה :

סוגי מדרון

על מנת להשלים את הבנתנו בנושא קווי הגובה נדמיין שני סוגי מדרונות/שלוחות: האחת קמורה והשנייה קעורה :

מדרון קמור

מדרון קמור: שיפועו תלול בתחתית ומתון יותר בחלקו העליון. במקרה זה מבחינים במפה בקווי גובה סמוכים במורד המדרון ורחוקים יותר בחלק העליון.

מדרון קמור

מדרון קעור

מדרון קעור: שיפועו תלול לקראת שיא הגובה ומתון יותר בתחתיתו. במפה מבחינים בקווי גובה סמוכים בחלק העליון ואילו בחלק התחתון קווי הגובה מרווחים יותר.

מדרון קעור

מושגים תבליטיים

הר: גוש סלעים ואדמה, המתנשא לגובה רב ביחס לפני השטח שסביבו (לדוגמה: הכרמל). גבעה: גוש סלעים ואדמה, המתנשא לגובה יחסי לסביבתו, אך נמוך מהר (לדוגמה: גבעת משעול). רמה: אזור שטוח יחסית, בדומה למישור, הנמצא בגובה יחסית לפי הים (לדוגמה: רמת הגולן). כיפה: שיא הגובה של הר או גבעה. נ.ג. - נקודת גובה: נקודה שבה נמדד הגובה המוחלט מעל פני הים. נ. טריג - נקודת טריאנגולציה: נקודת גובה שממנה רואים שתי נקודות טריג אחרות (לדוגמה: הסימן המבוטן בשיא הגובה - פסגה של הר שלמה). אוכף: כשמו כן הוא, הנקודה הנמוכה ביותר בין שתי כיפות והגבוהה ביותר בין הגאיות / ערוצים העולים אליה. אוכף יכול להיות גם רחב מאוד ועם זאת בדרך כלל אפשר ל''דקור'' אותו ולקבוע את שיאו במדויק. שלוחה: השתפלות המדרון מהכיפה לאורך ההר או הגבעה עד למרגלותיה. משני צידי השלוחה קיימים גאיות. כתף: קטע בשלוחה אשר שיפועו מתון יותר. קו רכס / קו אגן: קו פרשת המים העובר על השלוחות ומחבר את כל הכיפות והאוכפים שעל אותו הר. מכתש: שקע סגור ו/או מוקף מצוקים מרב כיווניו מפער: פתח מכתש שממנו זורם נחל המנקז אותו. (לדוגמה: מכתש רמון שפתחו במפער נקרות). מצוק: מדרון תלול מאוד. מישור: אזור שטוח יחסית (לדוגמה: מישור החוף). עמק: אזור רחב, מישורי ונמוך יחסית להרים ולגבעות שמסביבו ואליו מתנקזים המים הזורמים ממקומות גבוהים. (לדוגמה: עמק יזרעאל המוקף הכרמל, בהרי נצרת ובגלבוע). נחל (ואדי): מקום נמוך, שאליו ובתוכו זורמים מים. קיימים שני סוגים נחלים: נחל איתן - הזורם כל השנה (לדוגמה: הירדן) או נחל אכזב - שבו הזרימה עונתית (לדוגמה: נחל איילון). ערוץ: חריץ צר ועמוק שבו זורם נחל או מים המצויים בעמק. גיא: מקום נמוך בין שלוחותיו של הר שאליו מתנקזים מים. גאיות היורדים מההר זורמים לתוך הנחל ומשם לעמק. הערה: קיימים מושגים יחסיים וקיימים מושגים מוחלטים. הר, לדוגמה הוא מושג יחסי. במדינת ישראל הכרמל הוא הר. באזור ההימליה ספק אם ייחשב כגבעה. כיפה, לעומת זאת היא מושג מוחלט ושיא הגובה שלה הוא נקודה מדוייקת. 

מושגים תבליטיים

בכתבה זאת השלמנו את קריאת המפה הטופוגרפית. למדנו להוציא נקודת ציון (נ.צ.) בהתאם לסוג של רשת הקואורדינאטות, למדנו לתרגם את הסימנים של התכסית בהתאם למקרא של המפה ולמדנו להפוך את קווי הגובה לתבליט. הכתבה הבאה תעסוק בניתוח השטח והכנת ציר ניווט. לתגובות, הערות ושאלות : ogash@4x4.co.il או בפורום הניווט באתר השטח הישראלי www.4x4.co.il

תגובות

1 תגובות

1

leornevo

10 בנובמבר 2017 ב 07:42

אחלה כתבה. מחסה יפה את כל הנושא.. אעביר בכייף לחברים המתלמדים.. גיפון-נעים