סוזוקי גרנד ויטארה Suzuki Grand Vitara XL7

רב הנסתר - לצד עידכונים גלויים רבים יש כמה נסתרים שקטים, וחשובים שמקנים כיסוי לשם ''גרנד''.

לרכבי השטח של סוזוקי הייתה מאז ומעולם תכונה לייצר סביבם כתות ומעריצים פאנטיים. בתחילת שנות ה-80 היה זה הסמוראי הקטן אשר גילם זריזות של להטוטן קרקס, עבירות של עז הרים, מנוע צנוע (אך אמין כבטון) ואיכות נסיעה מרסקת עצמות.

זמן קצר אחרי הגעת הויטארה (בסוף 88') תפארתה יצאה למרחקים:

היא הוכיחה לחסידי הסמוראי שאינה נופלת ממנו - אפילו בתחומי ההצטיינות שלו. ועשתה את הכל בתוספת איכות חיים שכה חסרה בסמוראי. אפנת רכבי השטח עלתה ופרחה ועימה התרבו הגרסאות. הויטארה התארכה והפכה (גם) לתחליף רכב משפחתי. גברת הדורה וארוכת מרכב, הצטרפה לסייח הפראי. אחרי מריטת השערות... התברר לאוהבי הויטארה כי עדיין, נותרה שם נוכחות ''ויטארית'' גזעית. שנת 1998 טרפה את הקלפים. הויטארה ''התחרפנה'': שוברת הלבבות האוריינטלית שנתה את אופייה לחלוטין – התעגלה, התעדכנה, הוסיפה את הפתיח ''גרנד'' והשאירה הרבה לבבות אוהדים, כואבים ודוויים. גם את לבי שלי.

 זמן קצר אחרי הגעת הויטארה (בסוף 88') תפארתה יצאה למרחקים:

ה''גרנד'' הייתה פשוט רחוקה מדי מהמקור

מנוע טורבו דיזל מיושן עם 109 כ''ס (מתוצרת פיז'ו) ששודך ל''גרנד'' היה אמור לנייד תוספת משקל של כ-200 ק''ג ולא ממש הצליח. גם מנוע הבנזין של הויטארה הישנה, שנותר כיחידת הכוח בגרנד החדשה, התגלה כלא מספק. הגרנד, תינוקת יפנית מעודכנת אך מגושמת, הפכה ליצירה מוטורית סתמית ובלתי מרגשת.

ב-2002 סוזוקי מציגה גרסה חדשה נוספת של גרנד ויטארה - XL7 גדולה מתמיד

עם מרחק סרנים אסטרונומי (גדול ב-32 ס''מ מקודמתה), מרכב בעל אורך פנומנלי (ארוכה ב-50 ס''מ) ותוספת משקל של 200 ק''ג, נראה היה שהXL7- נועצת את המסמר האחרון בארון המתים של הויטארה המקורית. כבר לא כלי-רכב מינימאליסטי וקליל אלא מרכבה כבדה וכבודה. האומנם?

עם מנוע בנזין בשרני, חדש לחלוטין, חד חזק ומלהיב, מתלים שכיולם קרוב למלאכת מחשבת, תיבת הילוכים מצוינת, הגה ובלמים מהשורה הראשונה ועיקר העיקרים איזון מושלם בין כל המערכות - מצאנו שה-XL7 הוא כלי כלבבנו.

הXL7- החדש התעדכן במראה: עם פנסים ראשיים אופנתיים (בסגנון לנדרובר מובהק!), בהם נורות רפלקטור עגולות משתלבות, שבכה קדמית בגוון הרכב ומעוטרת בפס כרום, קווי חרטום זורמים ופגוש קדמי נאה מקודמו - הרכב בהחלט נאה לעין… בחזית. עדיין, הXL7- החדש, כמכלול, אינו יוצר דרמה אסתטית: מכל זווית אחרת שמתבוננים בה היא בסדר. הפרופורציות מעט חריגות, עם זנב כזה ארוך וזהו. לא מרגש

פסעתי מעבר למפתן דלת הXL7- ו…הפתעה!

תא הנוסעים נראה יפהפה ומרגיש איכותי. שונה לגמרי מהקודם וכאילו קפץ שתי דורות עיצוב קדימה לאופנה המוטורית האחרונה. מעולה! צגי מחוונים נעימים לעין, מתגים ומנופים הממוקמים בדיוק כמו שהייתי מצפה מהם, דיפון נעים לעין וברמת גימור גבוהה, חיפוי דמוי עץ המשתלב להפליא בדיפון הכללי, בקרת אקלים עם מיתוג מעוצב, בקרת שיוט, מכלול נרחב של תאים מיוחדים למשקפי שמש ו…אפילו 4 מתקנים לכוסות שתייה. המשכתי לחקור וגיליתי את שני השקעים ''הטכניים'', מערכת שמע מעולה (4 רמקולים כולל CD) עם שליטה מגלגל ההגה. מישהו בסוזוקי עבד שעות נוספות על עדכון תא הנוסעים. ורואים את זה. ''החישמול'' בXL7- סטנדרטי וגם חבילת הבטיחות לא השתנתה: 2 כריות אוויר ומרכב ודלתות המחוזקים בקורות פלדה. לציון לשבח ראויות משענות הראש, שכמו בדגם הקודם ניתנות לכיוון מעלה-מטה, דוושת תמך רחבה, הממוקמת באופן מושלם, ותא מטען נדיב.

 פסעתי מעבר למפתן דלת הXL7- ו…הפתעה!

אם הXL7- של 2002 הרגיש חי בועט ומרגש צפו לשדרוג ההנאה בדגם 2004. אהבתי כל רגע. הXL7- מעניק את כל מה שהכרתי אצל קודמו - ו…עוד קצת. אני מאיץ והדחיפה בגב מורגשת יותר, מטפס במעלה סולם המהירויות ומוותר לו ב-180 קמ''ש, מרגיש שהמנוע יודע גם טוב מזה. איזה כיף.

עם מנוע בנזין 6V, בנפח 2736 סמ''ק, צנוע יחסית בין מנועי הבנזין בז'אנר 4X4, אך עם הספק נאה ומוגדל (184 כ''ס מול 173), נבנית חגיגת חושים מתמשכת. המספרים האבסולוטיים של ''מחלקת הביצועים'' הם בבחינת פותח התיאבון של הדרמה. ההתרגשות האמיתית קלועה בהתפתחות העלילה: תיבת הילוכים חדשה, בעלת חמישה הילוכים, ראויה להלל ולכל מחמאה אפשרית: העברת ההילוכים מתוזמנת במדויק - הם מתחלפים בדממה לא מורגשת, תמיד ברגע הנכון, שומרים, כל הזמן, על עקומת כוח זמינה, נעתרים לקיק-דאון גם במהירות גבוהה מדי... מה אומר ומה אדבר: צימוד תיבת-הילוכים/יחידת הכוח ראוי למילה אחת: ''מושלם''.

המתלים

עצמאי סלילים עם תמוכות מקפרסון מלפנים וסרן חי עם סלילים מאחור - נותרו כמות שהם. מרחק הסרנים הענקי (280 ס''מ) נותר גם הוא בעינו וכך גם משקלו העצמי של הרכב (1670 ק''ג). כפועל יוצא, דגם 2004 מתנהג כמו דגם 2002 וטוב שכך הוא - כל המחמאות שהענקתי ל-XL7, במבחנו בשנת 2002, נותרו בעינן. הוא מתנהג למופת בכבישים: משכך היטב את תנודות המרכב על פני מהמורות הדרך, מפלרטט עם עקומות ומחייך ליישורות. בשתי מילים: חווית נהיגה במילה אחת: כיף!

 המתלים

ההגה,

ללא שינויים, חד ומהיר במידה, מדויק, חף מנקודות מתות ועם היזון חוזר ''דברני'' המעדכן את הנהג באשר למצב רוחו של ה-XL7. המעצורים לא מתקיפים בתגבורת-יתר ונושכים במידה הראויה בדיוק כמו שביקשתי. בנהיגה נמרצת לא התגלו שום סימני התעייפות. את מערכת ה-ABS , בשילוב מערכת ויסות כוח בלום EBD)), מצאתי מכוילים מצוין. בהחלט תוספת בטיחות לכביש ולשטח. בתחום בידוד הרעשים משהו השתנה. דווקא רעשי הרוח התגברו (אולי תולדת שינוי מבנה החזית?). לעומת זה נהמת המנוע חודרת פחות לתוך תא הנוסעים. רעשי הצמיגים והמתלים כלא קיימים והפנים שקט וחף מקרקושים עדות לאיכות ייצור והרכבה טובים.

הכל זהב? מסתבר שכמעט.

נקודת הצל האמיתית שהעיבה על יחסי האהבה שהתחילו להתפתח בננו הם המושבים הקדמיים. מושב הנהג והנוסע לא טובים. נקודה. ובפירוט: הם אינם מעניקים תמיכה הולמת לגב ולרגליים. וזה גם דינם של יושבי המושבים האחוריים. צפוף, לחוץ, לא נוח.

סוזוקי, והיבואן אחריו, לא מייעדת את הXL7- לעבודת שטח קשה

בעצם, סוזוקי ייצרה רכב פנאי לפי הטעם העכשווי על בסיס פלטפורמה קיימת שעברה ''הכוונה מקצועית''. עם מרווח גחון בן 19 ס''מ בלבד, זוויות עזיבה ונטישה שטוחות, מרחק סרנים גדול, מיקום נמוך של רכיבי מרכב תחתון (בעיקר עקב קוטרם הקטן של צמיגיו) מיקום פגיע של מיכל הדלק ומיקום רגיש מאוד של דוד עמם מרכזי, צריך מאוד להזהר בשטח. כמעט בכל פעם שפני הקרקע מצולקים או זרועי סלעים, נגע חלק זה או אחר של הגחון באדמה.

 סוזוקי, והיבואן אחריו, לא מייעדת את הXL7- לעבודת שטח קשה

התכופפתי, בחנתי את תחתית המרכב וגיליתי… מגונים מבית 'אספיר'. המיגון חיוני למרות צימצום נוסף במרווח הגחון. זו תוספת של 2200 ש''ח + מע''מ מתקין היבואן מיגון מיכל דלק ומיגון גחון קדמי. חובה לכל מי שמתכוון לרדת לשטח.

ואז, כמו במבחן הקודם, נמלטתי מבורות הסלעים וכל יתר מרכיבי קוקטייל השטח הטכני ושמתי פעמי אל ממלכת השבילים. כר המרעה אליו התכוונו מתכנני ה-XL.

כאז כן היום המילה ''חגיגה'' מבטאת יותר מכל את ההנאה הגדולה שהסבה לי נהיגת השבילים. המתלים עשו את עבודתם למופת, בכל סגנונות הנהיגה שסיגלתי במהלך היום. התמיכה במרכב מעולה בכל מהירות. ספיגת המהמורות וחבטות השבילים מעולה ובידוד הנוסעים מהדרך יוצא דופן. ההגה מדויק ומלהיב. המנוע מטפס בסל''ד בחדווה, תוך כדי ייצור כוח רב וצליל בריא. תיבת-ההילוכים מחמיאה לו עם החלפות מדוייקות ויחסי העברה המותאמים ''בול'' לרצועת הכוח. ההתנהגות כה צפויה ובטוחה עד שמאפשרת נסיעה ממש ספורטיבית בשטח וגורמת לנהג להרגיש גיבור אמיתי - אם ירצה. מהצד השני של המטבע, גם בקצב טיול איטי ורגוע, איכות הנסיעה טובה מאוד. הורדת הכוח לקרקע מצויינת, למרות השימוש בסרן חי. הקרדיט מגיע כאן שוב לכיול המתלים ולדיפרנציאל האחורי מוגבל ההחלקה אשר מסייע מאוד במצבים אלו וכמובן לחלוקת המשקל הבסיסית הטובה של הויטארה המוארכת.

עננים שחורים? המושבים כבר אמרתי… וגם ABS, שלמרות כל השכלולים, והשיפור הניכר, עדיין לא יודע להתמודד באופן מושלם עם בלימות חזקות בנהיגה מהירה. אותה בעיה מתגלה גם בירידות בעייתיות בקרקע מנותקת (עד שהמהירות יורדת ל-8 קמ''ש וה-ABS מתבטל). שם, בירידות, גם גיליתי את יחס ההעברה הנמוך. לא נמוך מספיק רק 1:1.82. חבל. חסר בתיבת-ההילוכים בורר מצב שלג וגם אוזני רתום לגרירה וחילוץ נמצאו רק אחת בחזיתו ואחת באחוריו.

מי שחסרונות הXL7:

מראה ג'נרי, מושבים לא נוחים, בעיתיות לסוע בשטחים טכניים קשים (מבלי להכנס לסאגת שיפורים יקרה) לא מפיל מורך בלבו. מי שאוהב את הבטחון של מותג יפאני חזק (עם כל ההשלכות לגבי אמינות, איכות ושמירה על ערך) ומייעד את הXL7- - כפי שמיעדים אותו היצרן והיבואן - לנסיעה בשטחים ''שפויים'' בתוספת לקילומטראז' גדול באספלט - אותו אחד הוא בדיוק הזוכה המאושר. הXL7- החדש יהיה שותף יוצא מהכלל ויעניק תמורה, מהטובות בשוק, לכספו. חוץ מזה, מחזיר ה-XL7 את הצבע ללחיים של הויטארה אשר שוב מחייכת בשובבות בידיעה כי יש לה מצרך נדיר בימינו: הנאה מנהיגה.

סוזוקי גרנד ויטארה XL7:

מנוע: סוג/נפח - בנזין, אורכי, 6V, 2736 סמ''ק תזמון - 2 גלי זיזים עליונים 24 שסתומים הספק/סל''ד - 184 כ''ס / 6000 מומנט/סל''ד - 25.5 קג''מ / 3300 הזנת דלק - הזרקה ממוחשבת רב נקודתית מרכב: הנעה - אחורית, כפולה,LOW 1:1.82 , LSD הילוכים - אוטו' 5 מתלה קדמי - עצמאי סלילים תמוכות מקפרסון מוט מייצב מתלה אחורי - חי סלילים בלמים - דיסק מאוורר/תופים מערכות עזר 2 ABS EBD מידות: בסיס גלגלים - 280 ס''מ אXרXג - 476X181.5X175.3 משקל עצמי - 1670 ק''ג משקל כולל - 2260 ק''ג תא מטען - 2065 - 187 ל' מהירות מרבית - קמ''ש 0-100 קמ''ש - שנ' תצרוכת דלק - 6.7 ק''מ/ליטר(מבחן) קיבולת מיכל דלק - 66 ליטר שטח: מרווח גחון - 190 מ''מ רדיוס סיבוב - 5.90 מ' זווית גישה - 37 זווית עזיבה - 21 זווית גחון - 168 מחיר: מחיר - 183 אלף ש''ח (דגמי 2003 ) אחריות : 3 שנים או 100 אלף ק''מ (ראשון מבין שניהם)

תגובות

2 תגובות

1

מישל חאג

29 באפריל 2004 ב 18:18

סמוראי +ויטארה

לא צריך להגזים, בדקנו אותם בפברואר בטורקיה והתמונות מוכיחות. מישל

2

אורח/ת

04 ביוני 2009 ב 19:05

גרנד וויטרה 1600

ברשותי גרנד וויטרה , מנוע בנזין בנפח 1600 . 3 דלתות קצר. שנת 2003. המכונית הנה 4X4, בעלת כשר תנועה בתנאי שדה קשים, מדרון חריף ובוץ עמוק. הנני גיאולוג (גמלאי) עם נסיון נהיגה בשטח בתנאים הכי קשים (יותר מ - 30 שנה). ואני סוגד לכשר שמפתחת מכונית צנועה זו בתנאי שטח קשים. ובד"כ ביצועיה עולים בפועל על מכוניות עם מנוע ,משקל וארך גדולים ממנה.
גדעון ח.