שטח 4X4 > יומני מסע בעולם > מדבר מערבי - מצרים

המדבר המערבי - רשמי מסע לסהרה 2005

''למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי'' (הילל הזקן).

יומן המסע של קובי ומישל יוגב מהמסע הקסום למדבר המערבי במצרים 23-30.1.05.

צילם: עופר אוגש, אתר השטח הישראלי, ינואר 2005

  • שתף:
  • שלח
  • הדפסה

לאחר שקלפתי מעלי אחד לאחד את החששות הלא מעטים שעלו

וכאשר הסקרנות לגלות מחוזות חדשים גברה על החששות יצאנו בעלי ואני לדרך בטיסה לקהיר. נרגשת מהמפגש עם מדבר לא מוכר, מהדרך הארוכה והמרתקת לתוככי המדבר המערבי, אזור שתיירים מעטים פוקדים אותו.


לתמונות מהמסע הקליקו כאן
לתמונות נוספות מהמסע הקליקו כאן
לפרטים נוספים על המסע הבא למדבר המערבי הקליקו כאן

לאחר שקלפתי מעלי אחד לאחד את החששות הלא מעטים שעלו

לילה ראשון לנו במלון ''סקארה'' בסקארה, פרבר של קהיר.

למחרת בבוקר לאחר שינה טובה העמסנו את הג'יפים ויצאנו מערבה דרך ואדי נטרון, אזור המנזרים של הקופטים, ונסענו לאורך קו החוף עד מרסה מטרוך ומשם דרומה לסיווה.

לילה ראשון לנו במלון ''סקארה'' בסקארה, פרבר של קהיר.

באל עלמין עצרנו לביקור במוזיאון

המספר את תולדות המערכה בין האנגלים לגרמנים במלחמת העולם השניה, קרב שהיה משמעותי לתולדות היישוב בארץ ישראל ולמאמץ העולמי לחסום את התקדמות הגרמנים בכיבוש אפריקה בדרך לכיבוש המזרח התיכון.

באל עלמין עצרנו לביקור במוזיאון

לעת לילה הגענו לסיווה:

כפר ציורי שבלילה אורות מרצדדים בין שרידי הבתים של העיר העתיקה ונוסכים אוירה רומנטית מהולה במיסתורין. מפליא לא פחות היה למצוא את הכפר שוקק חיים בשעות הערב המאוחרות. חנויות ירקות פתוחות, אנשים וילדים מסתובבים, יושבים בבתי קפה או סתם בפינה כלשהי ומעשנים נרגילות. עייפים מהנסיעה הארוכה התרווחנו במסעדה ''מחליפים דיסק בראש'' ומאפשרים למרקם החיים המקומי לפעפע בנו.

לעת לילה הגענו לסיווה:

למחרת, לאחר לילה ראשון בין חולות המדבר בסמוך לסיווה, התעוררתי לתוך צינת הבוקר,

המדבר והמאהל עדיין שקועים בתרדמה, מכורבלת בשק השינה, משתדלת לשמור את פרודות החום שנכלאו בשק השינה, פתחתי את רוכסן האוהל והבטתי סביב לגלות את אשר לא לכדו עיניי בשעות הלילה. לפני נגלה המדבר במלוא הדרו, חוליות זהובות שקרני שמש ראשונות מלטפות. חזרתי לאוהל להתלבש וחמקתי בזחילה מבעד לפתח לתוך יום חדש נרגשת לקראת הבאות, אוספת לריאותי אויר צח וצונן ומתבוננת בזריחה המבצבצת מעבר לדיונות. לאחר ארוחת בוקר משביעה נסענו לביקור בסיווה.

למחרת, לאחר לילה ראשון בין חולות המדבר בסמוך לסיווה,  התעוררתי לתוך צינת הבוקר,

נאות המדבר סיווה

נאות מדבר זו יש לה מעט משותף עם שאר נאות המדבר המערביות. רוב אנשיה ברברים, אנשי המדבר שבעבר שלטו בצפון אפריקה בין טוניס למרוקו. בהתאם לכך שפתם ותרבותם הינן יותר צפון אפריקאיות מאשר מיצריות. התיישבו בה כנראה בתקופת רעמסס ה-3 ובמקום יש שני מקדשים לאל אמון. היוונים הפכוה למקום מוכר וקבלו את מרותו של האורקל של אמון. אלכסנדר מוקדון הגיע לקבל את ברכתו של האורקל.

נאות המדבר סיווה

אוגוסטוס קיסר שלח לכאן אסירים פוליטיים וכך גם לנאות המדבר האחרות.

בשנת 1203 הקימו 40 איש מ-7 משפחות את העיר העתיקה: שנקראת ''שאלי'' (''עיר''), כדי להגן על עצמם מפני התקפות הבדואים. כיום יש בה כ-23,000 תושבים המתפרנסים מחקלאות, מסחר וקצת תיירות.

אוגוסטוס קיסר שלח לכאן אסירים פוליטיים וכך גם לנאות המדבר האחרות.

עקב מיקומו היה המקום מבודד ומנותק מהשלטון המצרי

ועד לאחרונה הגיעו מעט מבקרים כך שאנשי המקום שמרו על אופיים המיוחד ולא היו נתונים להשפעות מבחוץ. בנאות המדבר יש אלף מעיינות בעלי סגולות מרפא, תושביה נודעו בעבודות היד ובעיקר בעבודת האריגה המיוחדת להם. בשנת 1926 ירד גשם במשך שלושה ימים, תופעה חריגה אשר הרס את הבתים של העיר העתיקה ''שאלי'' אשר בתיה עשויים בוץ ומלח ובעקבות כך החלו בבניית העיר החדשה מחוץ לחומות העיר העתיקה.

עקב מיקומו היה המקום מבודד ומנותק מהשלטון המצרי

בתום הסיור בסיווה עברנו בחורשת דקלים רחבת ידיים, עצרנו בסמוך לפינת חמד ''מעיין קליאופטרה''

יצאנו מהכפר ולאחר כברת דרך קצרה הסתיים הכביש והג'יפ החל מפלס דרכו במדבר בין טרשים וחולות. המחזה המרהיב של המדבר החל ככל שהתקדמנו במסע, כך השתלטו החוליות על הנוף. כמהופנטים אנו מפלסים דרך בחולות, מתבוננים באופק, שם החול חובר לשמים התכולים הבוהקים ללא צל צילה של עננה.

בתום הסיור בסיווה עברנו בחורשת דקלים רחבת ידיים, עצרנו בסמוך לפינת חמד ''מעיין קליאופטרה''

לפתע ניגלה לפנינו אגם גדול, ''בירכת זייתון'' אשר חצינו אותו על גבי סוללת עפר

את מנוחת הצהרים ערכנו ''בעין אל ערגה'' מתחת למצוק בו חצובות מערות של נזירים קופטים. לאחר שסעדנו ושבענו השיירה עשתה דרכה לאגם בחריין שבמרחק מה ממנו התמקמנו מתחת למצוק ללינת לילה. למחרת הוחלט עם בוקר שנכנס לים החולות הגדול, זהו אזור של דיונות רחבות במימדים שלא העליתי אף בדימיוני.

לפתע ניגלה לפנינו אגם גדול, ''בירכת זייתון'' אשר חצינו אותו על גבי סוללת עפר

נסענו עד אשר נגלה לעניינו ים החולות הגדול במלוא הדרו מבהיק בלובן מסנוור

מסות אינסופיות של חול, בדומה למרחבים של הרים מושלגים אך ללא תנועה או כתם צבע הפוגמים באחידותם. מרחבים עוצרי נשימה שעין אנוש מתקשה לחבקם ולאספם לחיקה. מסביב שקט לבד מטירטור הג'יפים הנעים בחול מתאמצים לא לשקוע. דימינתי את אותו מרחב כארגז החול האולטימטיבי גן המשחקים של האלוהים. מי שלא ראה מידבר כגון זה לא ראה מימיו שממה ללא כל סימן חיים.

נסענו עד אשר נגלה לעניינו ים החולות הגדול במלוא הדרו מבהיק בלובן מסנוור

מפגש עם איתני הטבע הללו מעלה מחשבות מה יש ב אותו ים החולות שכל כך מרגש אותנו

שכאשר נכנסים אליו חשים את אותה שלווה המציפה כל איבר ותא בגופנו, אך יחד עם זאת תחושה שכל איברינו זועקים ''וואו''. התבוננתי כמוקסמת במשחקי האור והצל על הדיונות הרובצות בדממה, בכפלי חול רכים המתפתלים ללא הפרעה בשיפולי הדיונות כנחש. קשה להבין ולהסביר במילים את נקודת המפגש שבין הטבע למתבונן בו, הצורות, הצבעים, הצלילים אשר נספגים ומתמזגים בנו ומתגבשים לתחושות ורגשות. יש רצון עז לנצור בתוכנו את הרגע.

מפגש עם איתני הטבע הללו מעלה מחשבות מה יש ב אותו ים החולות שכל כך מרגש אותנו

בשעות הערב המוקדמות התמקמנו בשיפולי אחת הדיונות

לאחר ארוחת הערב התישבנו סביב המדורה וחלקנו חוויות. לחובבי נהיגה ספורטיבית אתגרית הדיונות סיפקו חווית נהיגה יוצאת דופן. לקראת הצהריים ערכנו הפסקה בסמוך למשאית פורד נטושה מימי מלחמת העולם השניה. לעת ערב, לאחר מסע של שלושה ימים בים החולות הגדול , נעמדנו בראש הרמה המשקיפה אל בקעת פארא פארא. בקו האופק הבחנו בקוי המיתאר המעומעמים של נאת המדבר השוכנת בבקעה שמתחתינו. זהו לנו המפגש הראשון עם מקור חיים בלב השממה.

בשעות הערב המוקדמות התמקמנו בשיפולי אחת הדיונות

לאחר נסיעה קצרה הגענו למלון

החלפנו בגדים ויצאנו להתרענן במי המעיין החמים שבסמוך למלון. לפני ארוחת הערב מתרווחים לראשונה בכורסאות בגינה ומנסים לעכל את רשמי המסע. בתום ארוחת הערב מחכה לנו הפתעה, חגיגת יומהולדת לשולי, עם עוגה ונרות כמובן. לאחר מכן חכתה לנו הפתעה נוספת, למקום הגיעה קבוצת נגנים מקומית בליווי תופים וחלילים. חוללנו לצלילי הקצב המדהים ואסנת הפליאה מכולם בריקודי בטן .

לאחר נסיעה קצרה הגענו למלון

נאת המדבר פארה פארה

נאת המדבר פארה-פארה יושבה כבר בשנת 4500 לפני הספירה כשהאזור היה לח יותר . מעט ידוע על המקום לפני התקופה הרומית. פארה-פארה ונאת המדבר בחהריה היו חלק ממצרים בתקופת הממלכה העתיקה. יש איזכורים מתקופת רעמסס ה-2 בהיכל בלוקסור שהוא קיבל אבנים טובות מפארה-פארה. בתקופת יורשיו היא שימשה כבסיס של שבטי המדבר מאזור לוב להתקפות על עמק הנילוס. מאוחר יותר שמשה הנאה כתחנת מעבר לצבא ולמסחר וכאתר הגליה. שרידי המבנים בה הם מהתקופה הרומית. בתקופה הביזנטית הנאה עברה לנצרות. השם פארה-פארה משמעותו ''ארץ הפרות'' זכר לתקופה הלחה כאשר במקום רעו פרות. האסלאם חדר למקום מצפון אפריקה ולא מעמק הנילוס.

נאת המדבר פארה פארה

למחרת עזבנו את נאת המדבר ונסענו למדבר הלבן הקסום

הצבע השולט בכל הוא הצבע הלבן עקב מרקם הסלע שבאזור, סלעי קירטון וגיר. הג'יפים פילסו דרכם בין פסלים מדהימים שעוצבו על ידי כוחות הטבע אשר חרצו באבן הרכה צורות מדהימות ומפתיעות ביופיין. אין ספק שזו תערוכת הפסלים הגדולה ביותר שראיתי ואשר לא הפסקתי להתפעם עם כל גילוי של יצירה חדשה. את הלילה האחרון בשטח העברנו בנאת המדבר בחהריה. למחרת לאחר סיור בבחריה נסענו לכוון קהיר אליה הגענו בשעות אחר הצהריים . עייפים מהמסע הגענו לבית המלון, מתנהלים באיטיות, המסע תם ואיננו יודעים מה לעשות עם עצמנו, תחושת הסוף מלווה בשמחה ועצב גם יחד . המעבר לעיר תוססת כקהיר מהמדבר הינו מעבר חד.

למחרת עזבנו את נאת המדבר ונסענו למדבר הלבן הקסום

בערב יצאנו לבקר באזור מסגד אל אזער וחאן אל חלילי

שוק תוסס וצבעוני, אנשים לרוב, מקומיים ותירים,בתי קפה ונגנים. לאחר שהתעיפנו מהסיבוב בשוק ההומה אדם התרווחנו באחד מבתי הקפה בכיכר, נהניתי מהסחלב החם עם עיטורי הפירות, התבוננתי בשקיקה במקצב החיים במקום , בדמויות הרב גוניות והאזנתי לצלילים השונים. יש מעין תוהו ובוהו במקום אשר סוחף אותי להרפתקאה של צלילים, ריחות , צבעים ותנועה.

בערב יצאנו לבקר באזור מסגד אל אזער וחאן אל חלילי

למחרת ביקרנו בפירמידות, במוזיאון ההיסטורי- ארכיאולוגי

ושוב לסיום בחאן אל חלילי בלווית מדריכה מקומית דוברת עברית רהוטה. מדריכה מקסימה ואינטליגנטית זו הפכה את המסע במנהרת הזמן למסע מרתק. תם ונישלם מסע זה אשר חיזק את רצוננו לשוב!!!

למחרת ביקרנו בפירמידות, במוזיאון ההיסטורי- ארכיאולוגי

תם ולא נשלם...

כתבה: מישל יוגב צילם: עופר אוגש השתתפו: ישראלים ומצרים יחד הדריכו:שולי מוסיף ועופר אוגש אתר השטח הישראלי - ינואר 2005.

תם ולא נשלם...

תגובות

0 תגובות