שטח 4X4 > יומני מסע בעולם > ירדן

סרט ויומן מסע למדבריות של מזרח ירדן - נובמבר 2005

מסע מיוחד לחלקים המזרחים של ירדן יצא לדרך עם חבורה מגובשת שזו הפעם השניה שלה בממלכה האשמית של ירדן.
הפעם בחרה החבורה לנסוע למרחבים האין סופיים בישימון, לנהוג מאות קילומטרים ביום ולחוות חוויות אדירות כיאה למסע שרק מעטים עשו כמוהו.
צילם: יורם קראוס
הדריך: עופר אוגש.

  • שתף:
  • שלח
  • הדפסה

המסע אל הישימון

המסע התחיל במעבר גבול ערבה וטיפס לכיוון המדבר הדרומי וחצה את אזור ואדי רם על הכביש. מהקצה המזרחי של קע דיסה טיפסנו לרמת המדבר המזרחית ולישמון המוחלט. ביום השני נסענו צפונה ממזרח לאוטוסטרדת המדבר ומחצבות הפוספט ודרך מצודות עתיקות בדרך החאג' למכה עד לימת המים היבשה אל אזרק. ביום השלישי חזרנו מערבה דרך מצודות עמרנה וחרנה עד לרבת עמון. שם ביקרנו במוזיאון המכוניות המלכותי. סיימנו במעבר גבול שייח חוסיין שליד בית שאן.

המסע אל הישימון

הטיפוס מזרחה

לאחר שסיימנו במעבר גבול ערבה חצינו במהירות את המדבר הדרומי ואזור ואדי ראם והתחלנו בטיפוס מאוד אתגרי לרמת המדבר המזרחית. טיפוס שהחל ביום והסתיים מאוחר בלילה.

 הטיפוס מזרחה

סוף הדיונות

מעט מאוד חול ראינו במסע ואת הדיונות האחרונות עזבנו בחלקים המזרחיים של ואדי ראם והמדבר הדרומי.

 סוף הדיונות

משעולים בדרך מזרחה

לפני הטיפוס מזרחה עצר אותנו בדואי שטען שאין לאן להתקדם. אנחנו המשכנו בדרך שמוכרת לנו ממסעות בעבר ולעת ערב הגענו לטפס את מעלה ''בובה''. טיפוס שהיה חוויה יוצאת דופן, שדרש מקצועיות בנהיגה, הפעלת כננות וציוד גרירה והרבה עזרה אחד לשני.

משעולים בדרך מזרחה

הדיפנדר של קובי - מספר 1

עובר הכול, מטפס לכל מקום ובעיקר גורר ומושך את כולם אחריו.

הדיפנדר של קובי - מספר 1

קצ'ר תובא

מצודה עתיקה באמצע הישימון על דרך החאג' לכיוון מכה. המקום נטוש וכמעט שאינו מתוחזק. את מה שהיה אפשר לפרק - פורק (ראו את אבני המשקוף העליון החסות).

קצ'ר תובא

בדואיות צעירות

במזרח ירדן אין כלום. במערב ירדן בגב ההר יש חיים והרבה - כ-6 מיליון ירדנים חיים ומרוכזים סביב רבת עמון ולאורך גב ההר.

 בדואיות צעירות

נץ מאולף - כלי הציד של העשירים

פגשנו חבורה של שייח'ים מאיחוד האמירויות - שכנים רחוקים, שעיסוקם/תחביבם הוא ציד באמצעות עופות דורסים (נצים) מאולפים.


כתבה מוואלה על בזים מאולפים

 נץ מאולף - כלי הציד של העשירים

בימה היבשה של אל אזרק

דמיינו ימת מים ענקית באמצע הישמון. ואכן בעבר הלא רחוק הימה הייתה מלאה במים ולכן נקראה אל אזרק = הכחולה. כיום נשאר משטח יבש ומפולס עם גבעות המספקות אתגרי עבירות וישוב שהוא מרכז תובלה של המזרח התיכון. צומת ראשית בין רבת עמון (ונמלי עקבה וחיפה) לבין ערב הסעודית ועיראק.

 בימה היבשה של אל אזרק

קצ'ר חארנה

אחת מהמצודות הגדולות והמרשימות ביותר בירדן. נבנתה בתקופת בית אומייה, בשנת 700 לספירה (בערך) ושימשה כארמון וכתחנת דרך בין רבת עמון לבגדד. בתוך המצודה אורווה לבהמות, חדרי אוכל, מסגד, חדרי ארמון ועוד.

 קצ'ר חארנה

המלך חוסיין על האופנוע

ביום האחרון למסע ביקרנו ברבת עמון. לקראת סיום היום נסענו לבקר במוזיאון המכוניות המלכותי של ירדן. המוזיאון הוא למעשה מגרש החנייה של המלך חוסיין. המלך שאהב מכוניות, היה נהג מירוץ, היה ראש מועדון ב.מ.וו העולמי קנה כל מכונית אשר חפץ בה. ממכוניות ואופנועים עתיקים ועד לפרארי החדישות ביותר.

 המלך חוסיין על האופנוע

אחת מתוך כ-100 מכוניות קלאסיות ומודרניות במגרש החנייה המלכותי של המלך חוסין.

ותודה רבה לזולי - האחד והיחיד

תודה על הדאגה, תודה על הארגון ולחיי המסעות שבדרך.....

ותודה רבה לזולי - האחד והיחיד

ראש בראש

הראש של המדריך (עופר אוגש) עם ראש של נץ מאולף לציד. הנץ שייח לשייח מאיחוד האמירויות ומחירו 30,000 דינר (כ-230,000 ש''ח).

ראש בראש

תגובות

2 תגובות

1

עופר אוגש

30 בדצמבר 2005 ב 05:52

הפשרה שבנסיעה בטבע

יורם שלום, כאוהבי טבע ובמיוחד כאוהבי נסיעה בטבע אנו מתפשרים מידי נסיעה בו. ואני אסביר: כל נסיעה שלנו בטבע ואפילו על שבילים פוגעת בטבע - והרי השבילים לא נוצרו יחד עם הסלעים, הצמחייה, החיות ושאר הדברים הטבעיים. השבילים נוצרו על-ידינו - בני האדם שהולכים/נוסעים בטבע מכול מיני סיבות: אנחנו מתוך רצון לטייל והמקומיים כי אלו הדרכים שלהם כיום או בעבר. האיזון המקובל בין הטבע לאדם שומר על סטאטוס קוו של נסיעה על שבילים על מנת לא להמשיך ולפגוע בטבע. וכך אנו נוהגים גם במסעות למקומות הרחוקים ביותר - לרבות מזרח ירדן. (במקומות בהם אנו נוסעים על דיונות בתוליות, כמו במדבר המערבי במצרים, זה כי אין שבילים והקוליסים מהמסע הקודם נמחקו ואינם עוד). לגבי המסע המצולם (מזרח ירדן): במסע זה לא נסענו כלל בדיונות, שכן אין דיונות במזרח ירדן. הדבר היחיד שיכול היה להיראות לך כדיונות אלא ערמות החול בתוך האגם המיובש של אל-אזרק שנוצרו על-ידי האדם וסיפקו לנו ''מגרש שעשועים'' קטן. לגבי מסעות בכלל: עליכם להחליט: אם ברצונכם לשמור על הטבע באופן אולטימטיבי - אל תיסעו בו בכלל! אני מזמין אותך לערב הדרכה שיתקיים ביום שלישי 10/1/2006 בשעה 20:00 בתל אביב לקראת המסע המתוכנן למזרח ירדן ב- 18 עד 21/1/2006 להתראות, עופר אוגש.

2

אורח/ת

13 בינואר 2010 ב 21:12

בניית ערים ותעשיה לא פוגעת בטבע?