בתור טיילי שטח בטח יש לכם סטיקר ''קוליסים'' על אחורי הג'יפ. כל פקח שפגשתם בשטח כבר אמר לכם אלף פעמים ''סע רק על הדרך'' לכם, כבר נמאס לשמוע זאת ואתם ממשיכים בדרך בתנועת ביטול. אבל מה באמת הנזק הניגרם מהקוליסים ולמה חשוב לא לרדת מהדרכים.
מאת: ארז נכפולגר
28/07/00
''קוליסים'' פירושו, סימני הגלגלים הנותרים בשטח לאחר מעבר רכב(ג'יפ או אופנוע). הקוליס נוצר שגלגלי הרכב מבקעים את שכבת הקרקע העליונה וחושפים את השיכבה שתחתיה. פגיעה זו בקרקע נותרת לאורך שנים, בעיקר באזורים דלי גשם ומעוטי צימחיה. הקוליס פוגע בשטח בשלושה דרכים:
הראשונה פגיעה נופית. שטח מבותר ומחורץ מגלגלי רכב, אינו יפה לעין. השניה, והקשה יותר, היא פגיעה אקולוגית המתחלקת לכמה תחומים: דריסת צימחיה. הצימחיה במדבר מקבלת כמות מים קטנה מאוד והצמחים פשוט ימותו לאחר הדריסה. מות הצמחים ישפיע לכל אורך מעלה פירמידת המזון. שכן, הצמחים הם הבסיס לפירמידה ומימנה ניזונים מינים רבים של בעל''ח. פגיעה בצומח תחסל מקור מזון לבעל חיים מתקדם יותר וכך הלאה עד לפגיעה בכל הפירמידה. דריסת בע''ח קטנים ודריסת בתי הגידול שלהם. חישבו על הלטאות, חרדונים, נחשים, ציפורים מקננות בקרקע, חיפושיות ופרוקי רגליים. אנו דורסים אותם מבלי לשים לב. בירידה מהדרך, משקל הג'יפ יגרום להתמוטטות מחילות ומעיכת בע''ח שבתוכן או תחת האבנים.
פגיעה שלישית וחמורה ביותר נגרמת כאשר נוצרים קוליסים על שטח משופע. קוליס על צלע הר או גיבעה יינקז לתוכן את מי הגשמים. כתוצאה מכך לא יזרמו מי הגשם בנתיבם הטבעי, בערוצים הקטנים, ולא ישקה את הצמחים שצמחו על מים אלו. הזרימה בקוליס תחל סחף קרקע. המים גורפים את הקרקע שבקוליס וגורמים להעמקתו. לתופעה זו אנו קוראים שינוי משטר זרימת המים.
פקחי הרשות מקפידים עם כל מי שנמצא בשטח; צה''ל, חוקרים, מע''צ, מקורות, חברת חשמל, מטיילים ורבים אחרים. מקפידים שכולם יסעו על הדרכים המסומנות בלבד! כאשר רוצים לנוח, תחת עץ. הותירו את הרכב ליד הדרך, רק כדי לאפשר מעבר כלי רכב אחרים, ולכו ברגל לשבת תחת עץ. לפעמים מתעורר הדחף לטפס על ראש גיבעה מזדמנת. חישבו לרגע שעוד כמה ג'יפים יעשו זאת, בשנים הבאות, כשנטיל שנית באותו מקום, הוא לא יהיה טבעי ובתול כבעבר.
פקחי הרשות מנסים ''לתקן'' קוליסים בעבודת מגרפות ידנית או בעזרת טשטשת ידנית. אבל הטבע יתקן עצמו רק לאחר שנים רבות וזאת בתנאי שלא יעברו שם יותר כלי רכב.
שטחי אש- שמורות טבע לא אחת פגשתי קבוצת מטיילים נוסעת בין שילדות המשמשות כמטרות לאימוני צה''ל. כאשר אני מבקש מהם לנסוע רק על השביל מכיוון שהשטח הוא שמורת טבע. הם מביטים בי בתימהון ואומרים ''זה מיטוח! על איזה שמורה אתה מדבר!?'' אחרי חתימת הסכם השלום עם מצריים, עברו כוחות גדולים של צה''ל להתאמן בנגב. למעשה, רוב שיטחו של הנגב הינו שטח אש. מצד שני, כל השמורות הגדולות ורוב שיטחי השמורות המוכרזות ע''פ חוק גם הם בנגב. מצב זה יצר אבסורד הנקרא ''שטח חפיפה'', שטח המשמש גם את צה''ל וגם הוכרז ע''י מדינת ישראל כשמורת טבע. למעשה יש כמה סוגים של שטח אש:
שטח זה הוא שמורת טבע ולצבא אסור לקיים בו אימונים באש חיה. למעשה, כמעט ולא מתקיימת פעילות צבאית במקום. על מפות סימון שבילים האיזור אינו מסומן כשטח אש והכניסה אליו חופשית בכל ימות השבוע. בורות לוץ למשל.
. שטח חפיפה שבו הצבא מחויב לערוך את פעילותו בתאום עם הרשות לשמירת טבע וגנים לאומיים. באותו השטח יורים, מפציצים ומקיימים כל פעילות אחרת במיגבלות של הרשות הקובעת, מתי, היכן ואיך יתקיימו האימונים. כל מטרה שמוצבת בשטח(לאחר שהוסכם על מיקומה), מובאת לשטח בצורה שתיגרום כמה שפחות נזק ואפילו מטשטשים את שביל הגישה למטרה. המטייל שרואה את המטרה המפוצצת אינו יודע שהנסיעה אליה או סביב אזור המטרות פוגע בשטח שמור. השטח הפגוע הוא המינימום ההכרחי לביצוע האימון. כמה מאות מטרים ממנו נמצא שטח בתולי שמושקע בו מאמץ לשמרו. למרות הקפדת הצבא נגרם נזק גדול לשטח ועליכם, המטיילים האחראיים, לא להוסיף לפגיעה. שטחים אלו מסומנים במפות סימון שבילים חדשות בצבע ורוד וגבלות השמורה בפס ירוק עבה כאשר הקיוקוו הוא לתוך השמורה.
שטח זה אינו שמורת טבע ולרוב בשטחים אלו הצבא יכול לעשות כלל העולה על רוחו לשימושים צבאיים. בשיטחי אש קיימים ערכי טבע רבים ומיוחדים, באיזורים שאינם שמורת טבע. הרשות ופקחיה בכל זאת מנסים לשמור עליהם דרך חוקים אחרים אותם אנו אוכפים עם מינימום הפרעה לפעילות הצבא. למרות כל ההבנה של הצבא בשמירת טבע ותרומתו בנושא, הנזקים שנגרמים על-ידו, גדולים. אל לנו לעשות השוואה ש'האמר' אחד הותיר קוליסים לעומת שני אופנועים שעוברים בשטח. אחרי שאנו מטיילים בשטח יכול להיות שבמילואים הבאים נהיה באותו סיור צבאי שיעבור שם.
הכתבה באדיבות:המרכז הישראלי לסיור Israel Overland Center
0 תגובות
תגובות