אנה אנו הולכים?

אופטימיות היא הלך מחשבה לא מי יודע מה רציונלי. ישנה אפילו נטיה פסיכולוגית מתועדת היטב הנקראת ''אופטימיזם לא ריאלי'', העוזרת לנו להתמודד עם העולם המאיים שמסביב. האמת היא שכל ניסיון להכניס סדר במצבור האי-ודאויות הנקרא ''עתיד'' גורר מיד תחזיות אפוקליפטיות בסגנון החור באוזון, המסת הקרחונים ועוד של תהליכי מקרו שירעידו את האדמה עליה אנו עומדים. הפסימיות נכונה שבעתיים כאשר אנו עוסקים בנושא הקרוב אל לבנו, רכבי שטח. כולנו חולמים על ג'יפים מברזל, אבל המציאות שלנו מוכתבת על ידי ערמות הפלסטיק שהציבו אנשי שיווק ממולחים באולמות תצוגה נוצצים. בלי להעליב, אבל כלי הרכב האחרון שהדליק אצלי נורה אדומה הוא ניסן קשקאי, עוד רכב כאילו-שטח, שהוא גם מיניוואן, גם מכונית ספורט וגם יודע להכין אספרסו משובח וגם לנפח מזרון ים. חבילה זו נקראת בשם האופנתי ''קרוס-אובר'', כלומר כלי רכב אחד המשלב כמה ז'אנרים, כדי לקלוע לטעמם האנין של לקוחותיו היאפים.

עולם הולך ונעלם

אין בלבי דבר כנגד קשקאי (חוץ מהשם המוזר). זהו כלי רכב מודרני ובוודאי עשוי היטב, שיודע לעשות הרבה דברים ולשרת פונקציות רבות ובאמת כלי רכב שכזה יותר מוצלח ממשפחתית סטנדרטית ויותר בטוח מרכב שטח. הבעיה שלי עם קשקאי וכלי רכב מסוגו היא שבשנים האחרונות היצרנים מציגים בעיקר כלי רכב שכאלה ומוציאים אט אט את רכבי השטח האמיתיים מהקטלוגים. ולא רק היצרנים אשמים בכך. מחירי הדלק המאמירים שולחים גם אותנו הצרכנים לחפש כלי רכב זללנים פחות. השטחים הפתוחים הולכים ונעלמים, או נסגרים לטובת בעלי אינטרס, או הולכי על שניים וארבע ובכלל מצבנו הכללי הולך ומורע. נסו לשם השעשוע לחפש ב''גוגל'' חדשות שטח ותמצאו עצמכם מול מבול של ידיעות על זיהום שטח זה, חסימת שטח אחר, או שלל מחאות של פעילי איכות סביבה כנגד מפלצות השטח המזהמות האהובות עלינו במיוחד.

תקווה ירוקה

רגע לפני אובדן התקווה המתבקש, דווקא מכונית כביש חשמלית הצליחה להצית אצלי מחדש את האופטימיות. המיני הכחולה שהוצגה על ידי חברת PML בבריטניה עשתה לי את זה. החברה הבריטית, המתמחה במנועים חשמליים בנתה את המיני הזו כצורה מתקדמת של פתרון הנעה היברידי. בניגוד למכוניות ההיברידיות שאנו מכירים, המבוססות רעיונית ומעשית על מכניקה קיימת, כאן מנוע הבנזין קטן ביותר ומשמש רק לצורך טעינת מצברים בתנועה לטווח ארוך.

במקום מנוע וגיר קיימים, אליהם נרתם מנוע חשמלי כשצריך, יש במיני הזו ארבעה מנועים חשמליים, אחד בכל גלגל, המציעים הספק כולל של 640 כוחות סוס (אין זו טעות. ארבעה מנועים חשמליים בהספק של עד 160 כוחות סוס בכל גלגל). המיני הזו מגיעה ל-240 קמ''ש ומזנקת למאה קמ''ש ב-4.5 שניות. ואם נתונים אלה אינם מספיקים כדי לסמר את שערותיכם, אולי נתון החיסכון בדלק יעשה זאת. מה דעתכם על כמעט 34 קילומטר לליטר אחד של דלק? נשמע מעניין כאשר מדברים על מכונית סולרית השוקלת קילו וחצי וחוצה את אוסטרליה במהירות של 30 קמ''ש. כאשר מצרפים את זה לנתוני הביצועים הנ''ל זו כבר נשמעת פנטזיה אמיתית.

חלומות בהקיץ

אז מה הקשר של מכונית הקונספט הזו (שעולה כרגע לדברי אנשי PML משהו בסביבות 200,000 פאונד) לאופטימיות הזהירה שלי? ראשית העסק נשמע כמו הבטחה אמיתית לצורת אנרגיה זולה שיכולה להמשיך ולספק לנו ריגושים מוטוריים. עוד אוסיף ואחזה כי לאחר שאיזשהו ענק רכב יאמץ את הקונספט ואת הטכנולוגיה המבריקה של PML, ירד המחיר ואז אולי אוכל יום אחד להשליך מהריינג' שלי את המנוע, הגיר, הטרנספר והסרנים, להתקין ארבעה מנועים חשמליים, מצבר וגנרטור ולנהוג להנאתי במכונית השוקלת טון וחצי, עם 600 כוחות סוס ויכולה לנסוע מתל אביב עד לערבה על שבעה ליטר של בנזין. אין זו סיבה לחיוך רחב?