מיצובישי האנטר מול ניסאן נבארה בפיק אפ בר Nissan V. Mitsubishi

מיהו הטנדר הטוב ביותר בישראל? מבחן דרכים שאמור להיות קל הפך עקב הצטיינות יתר של המתמודדים לסאגה מייגעת בה נדרשו מוחותינו לשקלל עשרות משתנים. האם החזק מנצח? האם היפה לוקח? ומה יגידו בני התשחורת שקיבלו עשן לפרצוף? כל התשובות בהמשך...

כתב: רני פלג, צילום סטילס: אדיר טובי, סיימון חביף, צילום וידאו: אייל נוריאל, אילן אשל, קפה: אופיר כהן, בום: ריקו
אתר השטח הישראלי - ספטמבר 2006

כלי הרכב בהם אנו נעים ממקום למקום התקדמו כברת דרך נאה בעשור האחרון. ניתן להבחין בעובדה זו בכל כיוון אליו נביט, אך המפגש שלי עם בכירי קטגוריית הטנדרים הפיל את האסימון עמוק ובאופן רועש למדי. גם השותפים לכביש שנעצו עיניים משתאות בשני הטנדרים הנוצצים הבינו את העובדה. אבל מי שהופתע באמת היו צמד נערים זבי חוטם, בהם נתקלתי באישון ליל במערב הפרוע של ראשון לציון.

 

 

עברתי כבר מזמן את הגיל בו אני מפיק הנאה ממיאוצי רמזור מזדמנים, אבל ישנן הזדמנויות שפשוט קשה לפספס. צמד הנערים שאיכלס רנו קליאו ספורט לא חשד בדבר, אך כאשר הרמזור התחלף לירוק הצמדתי את הדוושה לרצפה ונתתי לעדרי הסוסים של ניסן נבארה להתבטא. הצמד שלימיני נראה מורגל היטב במיאוצי רמזורים ולמעשה קליאו ספורט מצטיינת בהם, עם עדר חינני של 172 סוסים. הפעם זה היה שונה והטנדר המתרחק ייצר בקליאו מבטי פליאה, אדרנלין, בחישה נמרצת של ההילוכים ולבסוף את הניצחון המיוחל (שהיה כלל לא קל). ''מה זה'' נשאלתי ברמזור הבא, ''טנדר'' השבתי. '' מה עשית לו'', ''כלום, זה טנדר רגיל מאולם התצוגה, ויש לו בדיוק שני סוסים יותר ממה שיש לך בקליאו''.

 

תרבות פנאי

טוב, טנדר ששוקל שני טון לא יכול להביס סופרמיני ספורטיבית ששוקלת חצי, אבל הוא יכול עדיין להפתיע. והפתעה היא הרגש החזק ביותר בו נתקל מי שבוחן לעומק את מיצובישי האנטר וניסן נבארה, משום שגם בעידן בו תעשיית הרכב משדרגת את קטגוריותיה בקצב שיא, המהפיכה בקטגוריית הטנדרים היא פנטסטית לחלוטין. בעידן בו מכוניות מיני מקבלות בקרת אקלים, יציבות וכדומה, רכבי העבודה של פעם הופכים למוצרי פנאי מעודנים ורושמים לזכותם גרף שיפור תלול ומפתיע.

תרבות פנאי

תיבת הילוכים אוטומטית וריפוד עור (בהתקנה מקומית) הופיעו בטנדרים בישראל מאז הפכו אלה למקלטי מס ולמוביל משפחתי עבור העוסק הזעיר. מעניין שדווקא המהפך הגדול בקטגוריה התרחש לאחר שרשויות המס ביטלו את המעמד המיוחד של כלי רכב אלה אשתקד. וזו אכן מהפכה, שכן רשימת האבזור כוללת כעת עוגני איזופיקס למושבי ילדים, בקרת אקלים אלקטרונית, צגי מידע מהודרים, ריפודי עור מקוריים, מערכת הנעה מתקדמת ובקרות משיכה ויציבות. וכאשר הטנדרים הופכים כה טובים, הרי שזו משימה קשה לבחור ביניהם, אבל ננסה בכל זאת. אה, עוד פרט קטן: מנועי שני הטנדרים מייצרים ביחד 341 כוחות סוס – ככה, רק להזכיר.

 

סוס פרא

ואם אנחנו בעסקי סוסים, ראוי שנתחיל עם ניסן נבארה – הטנדר החזק בקטגוריה. נבארה הוצג אשתקד וסימן את הכיוון והיעד אליו שואפים כלי רכב שימושיים אלה, עם בשורה עיקרית אחת: קשר מתחזק והולך לקבוצה היוקרתית של SUV. הבשורה מומשה בעיצוב החיצוני והפנימי, שדמו לאח היוקרתי של הנבארה, פאת'פיינדר, שהוצג כמחצית השנה לפניו. תא הנוסעים אכן היה קפיצה של שמונה מדרגות לעומת כל מה שהיה לפני בקטגוריה, עם עיצוב ואיכות חומרים מעולם ה-SUV. התחום המכני לא הוזנח וכאן הגיע המנוע היישר מהפאת'פיינדר, עם 174 כוחות סוס ותיבת הילוכים אוטומטית עם חמישה יחסי העברה. איכות החיים שופרה בעזרת מתלי SUV מלפנים – עצמות עצה כפולות וקפיצים ספירליים. מאחור נותרו קפיצי עלים, כדי להמשיך ולשרת את הייעוד של כלי רכב לנשיאת מטען.

סוס פרא

לחברת מיצובישי מסורת של הצעדת קטגוריית הטנדים קדימה. היא עשתה זאת ב-1998 עם המגנום שהיה מעוצב באופן נאה ביותר בהשוואה למתחריו וכעת היא עושה זאת עם מחליפו, האנטר. הצייד של מיצובישי ממשיך את הקו המעוגל של מגנום, אך לוקח אותו רחוק ביותר והתוצאה מעוגלת ביותר מכל כיוון אפשרי. יופי הוא עניין של טעם וכאן הדעות חלוקות והתגובות נעות בין ''שייאווו, איזה יופי'', לבין ''טנדר של כוסיות''. אבל המראה החיצוני הוא רק אחד מהקלפים בחפיסה, משום שנראה כי מיצובישי ירתה בכל התותחים הכבדים. להאנטר תא נוסעים המעוצב ומבוצע באופן התואם את המראה החיצוני, מערכת הנעה ''סופר סלקט'', שהביאה את הדיפרנציאל המרכזי מהפג'רו לעולם הטנדרים ומערכות בקרת משיכה ויציבות – להזכירכם, המגנום נמכר אפילו ללא ABS.

 

Love me tender

רושם ראשוני הוא חשוב ביותר, במיוחד כאשר מדובר במוצר רגשי כמו מכונית. נבארה צולח את המפגש הראשוני בהצלחה מרובה. למרות דעה אחת שלא התרשמה מהמראה החיצוני של הניסאן, הרוב המוחלט של צוות בוחנינו אהב ביותר את המראה הכוחני המהודר של הניסאן. את המראה של האנטר הגדרנו כבר כתלוי טעם, אך אנחנו לפחות לא התרשמנו משלל הקימורים והענקנו ניצחון מוחץ לנבארה.

Love me tender

בפנים המרוץ צמוד הרבה יותר. שני תאי הנוסעים נראים כאילו הגיעו מ-SUV מפואר במיוחד ורחוקים שנות דור מקודמיהם וגם מאלה של טנדרים בני זמננו, כמו די-מקס, או היילקס. המראה ואיכות חומרי הפלסטיק והריפוד הם חלק מהסיפור, חלק אחר הוא האבזור הנדיב. לשני הכלים בקרת אקלים, כאשר זו של הנבארה מפוצלת ויוצרת אזורי אקלים שונים לנהג ולנוסע. לשניהם מערכות שמע משוכללות, להאנטר שלל תאי אחסון, לנבארה אופציה חכמה לקיפול המושב האחורי כדי להוביל חפצים במקומו. לנבארה כסאות קדמיים נוחים יותר, בשניהם המון מקום לנוסעים מאחור. ההאנטר מנצח בנקודות בזכות עיצוב מרשים ובעיקר בזכות חלון אחורי הנפתח לעבר הארגז והפעלה חשמלית אוטומטית לכל חמשת החלונות – שאפו.

 

אנשי מיצובישי הצהירו כי האריכו את תא הנוסעים על חשבון תא המטען ואכן תא הנוסעים מרווח ביותר ובארגז קצת צפוף. אנשי ניסן רצו גם מקום למטען וגם תא נוסעים מרווח ולכן הגדילו את המנה במשהו כמו 20 ס''מ. בסיס הגלגלים רושם 320 ס''מ, 20 יותר מהמיצובישי. כך גם באורך הכללי ובאורך הארגז. נתונים אלה מייצרים זוויות מרכב טובות פחות מאלה של האנטר, גם לאחר סיוע ממרווח גחון גדול בשלושה ס''מ. למרות ממדי ארגז קטנים יותר, בהאנטר אפשר להעמיס 960 קילוגרם, בעוד נבארה מסתפק ב-677 קילוגרם, למרות הממדים.

 

רגע לפני הזינוק מהמקום נספר כי האנטר התחיל את דרכו בישראל עם נחיתות באגף הכוח, שכן מנועו מספק רק 136 כוחות סוס. פעילות נבונה של היבואן אישרה כחוק ערכת שיפור ביצועים שמציע היצרן וכיום האנטר רושם 167סוסים ו-35 קג''מ. מספרים יפים, אך עדיין נבארה הוא המלך הבלתי מעורער של הקטגוריה, עם 174 סוסים ו-41.1 קג''מ. גרסת המבחן של נבארה כללה נעילת דיפרנציאל אחורי (תוספת של 7,000 שקלים), שהביאה את המחיר ל-225,000 שקלים. האנטר הגיע בגרסת ''דקאר'', אשר תוספת של 6,000 שקלים עבור ערכת שיפור המנוע הביאה את מחירה ל-214,000 שקלים.

 

מאחורי הטרטור

התנעת המנועים מגלה את טרטור הדיזל המוכר והמחוספס, אך זה נעלם לו מעבר לחלון הסגור ולבידוד אקוסטי טוב. רק כאשר ממש לוחצים על הדוושה הופך רעש המנוע למטריד, עם עדיפות קלה לנבארה. לנבארה עדיפות כבדה בזינוק מהמקום – הוא פשוט שועט קדימה באגרסיביות, בעוד יריבו מהסס, לוקח אוויר ומתחיל אז להאיץ בנחישות. באורח פלא מוחק המיצובישי באיטיות את יתרון הנבארה, עד שהוא עוקף את השד הלבן במהירות גבוהה.

מאחורי הטרטור

אם בביצועי המנוע אנחנו עמוק בתוך קבוצת ה-SUV (ומתקרבים יותר מאי פעם לעולם מכוניות הספורט), הרי שבתחום נוחות הנסיעה אנחנו עדיין קרובים לרכבי העבודה הקשוחים של פעם, למרות השתדלות ניכרת. שני הטנדרים החליפו את מוטות הפיתול הסמרטוטיים מלפנים בקפיצי סליל, אך שמרו על קפיצי עלים מאחור. התוצאה היא שיפור אדיר לעומת העבר, אך עדיין נבארה נוקשה למדי ומקפץ יותר מדי בכביש ובשטח. האנטר מצליח להיות הטנדר הנוח מכולם, אך עדיין ללא משקל הוא חובט בנוסעים מדי פעם וכאשר תוקפים מהמורות במהירות הוא מתחיל להתנדנד ולרמוז שזה לא השטח שלו.

 

כביש הררי מפותל גם אינו בדיוק השטח של שניהם, אבל לכל אחד מהטנדרים נקודות זכות. לנבארה הגה טוב. המסרק שלו עדיף על הסבבת נטולת הרגש של הצייד. בכביש שכזה גם ניתן לשחרר את כל הסוסים ולהוציא את הזנב למחולות מענגים בכל סיבוב, תוך קבלת עזרה מתיבת ההילוכים, אשר חמשת יחסי ההעברה שלה עוזרים לשמור את המנוע באזור המחיה שלו. גם האנטר נע היטב בסביבה כזו ובנוחות מוגברת, אך בתנאים קשים במיוחד הוא שולף את שני הקלפים המנצחים. זנב שמח יכול להיות כיף כאשר רוצים, אבל כאשר צריכים לשמור על חיי הנוסעים, הרי שהנעה כפולה הנעזרת בבקרת יציבות תעשה את העבודה טוב יותר מזנב קל והנעה אחורית עם 174 סוסים.

 

שמורת אדרנלין

היכולת הגבוהה שהציגו שני הטנדרים בכביש ממשיכה להרשים אותנו גם בשטח. שבילים מהירים תמיד היו סביבה מענגת לתור עם טנדר, אבל כיום כאשר יש להם מנוע ומתלים שמחברים את הגלגלים לקרקע ההנאה מתעצמת עשרות מונים. ואם הנאה היא הפרמטר היחיד, הרי שנבארה שולט. הכוח הזמין מרגע הלחיצה הראשון על דוושת התענוג (מי היה מאמין שנדבר כך על טנדר), מייצר חיוכים ואדרנלין שוצף. המתלים הקשים לא מפריעים כאן, ההגה עוזר לכוון את הנפיל המנוע משליך את הגלגלים האחוריים לעבר השדה ובסיס הגלגלים הארוך הופך את כל החבילה למשהו מתקשר ורגוע כל כך עד שהייתי מוכן לפתוח בית ספר להיגוי אחורי עם הנבארה.

שמורת אדרנלין

האנטר גם הוא אינו פראייר בתנאים שכאלה. הזינוק מהמקום קצת מהוסס אבל לאחר מכן אין מחסור בכוח. כאשר מתפרעים יתר על המידה (כמו שאוי לעשות עם טנדר על שביל כורכר) מתערבת בקרת היציבות, שאינה ניתנת לניתוק וסוגרת את הפייסטה. גם בתנאים אלה אפשר להפיק הנאה רבה, אך היתרון הבולט כאן הוא שאם רוצים לנוע מהר בלי דרמה, שילוב להנעה קדמית ושימוש ביתרונות בקרת היציבות הם כל מה שצריך לעשות (חוץ מלכוון את ההגה ולתת בגז).

האנטר מצליח לרשום יתרון בתנאים אלה גם בנסיעה איטית וגם בנסיעה מהירה, שכן המתלים אינם מתבלבלים מהעומס ומצליחים לשמור על קשר הדוק יותר של הגלגלים לקרקע. יתרון הנוחות של ההאנטר מוחלט ולמעשה, גם חמש דקות של נסיעה מהירה מאוד לא הספיקו לשם שבירת הביצים המופיעות בסרט ובמסגרת פינת הגילוי הנאות נודה כי נאלצנו לשבור חלק בעצמנו לצורך הבהרת הנקודה. נסו לחזור על תעלול זה עם טויוטה היילקס מלפני עשור תבינו איזו דרך הלכו כלי הרכב הללו.

 

סלע קיומנו

בשטח טכני לשני הטנדרים מגבלות מובנות, אך היכולת גבוהה למדי. להאנטר זוויות מרכב עדיפות, אך גחונו נמוך ב-3 סנטימטר בהשוואה לנבארה הארוך. לשני הטנדרים גחון מוגן למדי, ללא מכלולים רגישים בולטים ומחכים להיפגע מסלע מזדמן. לשני הטנדרים הותקנו מדרגות קוסמטיות רגישות ופגיעות. לשני המתמודדים יחס העברה נמוך בתיבת ההעברה שהינו מהיר מדי לצורך זחילה אמיתית במורד, ולא נתפלא אם בדור הבא יוצעו גם בקרות ירידה אלקטרוניות. את הבכורה בפרק זה השיג האנטר בזכות בקרת המשיכה היעילה שתפקדה גם כנעילת דיפרנציאל קדמי ועזרה ליכולת טיפוס גבוהה יותר מזו שהפגין הנבארה בעל הנעילה האחורית המכאנית. בשטח חולי רשם נבארה יתרון מוחלט וזאת בזכות כוח זמין וחלוקת הכוח על פני חמשת יחסי ההעברה. האנטר הצמיד יותר טוב את הגלגלים לקרקע, אך בעוכריו עמד פחות כוח זמין ובעיקר מערכת בקרת היציבות שדיכאה את הכוח הזה. נבארה פשוט התבטא בחופשיות וכבש את הדיונות בצהלת סוסיו.

סלע קיומנו

 

מסביב לבריכה

עוד טרם הפגישה הפיזית עם שני המתמודדים ידענו שהבחירה ביניהם תהיה קשה. גרף השיפור לעומת דורות קודמים והיכולת הגבוהה נטו בכל תחום, צפויים היו לטשטש את ההבדלים ולהקשות על הבחירה במתמודד מוביל אחד. מראה חיצוני יכול להשפיע, אך הוא עניין של טעם, תא נוסעים מעולה אובחן בשני הכלים. יתרון של כוח וזמינותו חשוב, אך הוא נחות מנוחות נסיעה. יתרון של מידות הארגז חשוב לחלק מהלקוחות, ולאחרים חשוב יתרון במשקל המותר לנשיאה. גם יתרון מחיר של כמה אלפי שקלים אינו משמעותי, כאשר תג המחיר חוצה את צמד מאות אלפי השקלים.

מסביב לבריכה

כאשר אנו נתקלים ביכולת כה גבוהה ובשוויון, או בשקלול תכנות דומה, עוזר להיתקל במאפיין בודד, אשר יכול להוות נקודת וטו לניצחון או להפסד. שתי מערכות במיצובישי האנטר העניקו לו את הניצחון על הנבארה. מערכת ההנעה המאפשרת לטנדר עם המון סוסים לנוע על כביש רטוב בהנעה כפולה היא יתרון בטיחותי חשוב. כאשר מצטרפת אליה בקרת יציבות, הרי שנוצרת חבילה בטוחה, שתגן על הנוסעים גם בתנאי הדרך הקשים ביותר. ואין זה משנה אם מדובר בטנדר פנאי או ברכב עבודה קשוח, כאן מעבר לתכונות המעולות של שני הכלים, הבטיחות מנצחת לבסוף.

 

מיצובישי האנטר

מנוע: דיזל, מסילה משותפת, 2.5 ליטר הספק/מומנט: 167 כ''ס / 35 קג''מ תיבת הילוכים: אוטומטית, 4 הנעה: דיפרנציאל מרכזי ננעל, בקרת משיכה מרווח גחון: 20.5 ס''מ בטיחות: 2 כריות אוויר, ABS, EBD, בקרת יציבות, בקרת משיכה מחיר: 214,000 שקלים (גרסת המבחן, כולל מע''מ)

מיצובישי האנטר

 

ניסאן נבארה

מנוע: דיזל, מסילה משותפת, 2.5 ליטר הספק/ מומנט: 174 כ''ס / 41.1 קג''מ תיבת הילוכים: אוטומטית, 5 הנעה: תיבת העברה מרווח גחון: 23.3 ס''מ בטיחות: 2 כריות אוויר, ABS, EBD, מגבר בלם בחירום מחיר: 224,989 שקלים (גרסת המבחן, כולל מע''מ)

ניסאן נבארה

 

תגובות

10 תגובות

1

רני פלג

03 באוקטובר 2006 ב 08:54

אני מבין את דאגתך הכנה

הומור עצמי הוא דבר נפלא, לגבי סכין הגילוח, נראה לי שאוותר. אני עדיין מוצא פרנסה מזדמנת מהופעות בימי הולדת של גילאי הגן בתור גילי הגורילה רני

2

Ogash Ofer

03 באוקטובר 2006 ב 09:12

אפשר להזמין את גילי הגורילה למסיבה?

בזכותו של אורי טראנו חשפנו את הדמות מאחורי גילי הגורילה - להיט בקרב ילדי הגנים באיזור המרכז. תודה ושנה טובה

3

ilan4x4

03 באוקטובר 2006 ב 11:05

אורי, אם היית רואה

אורי , אם הייתי רואה את החזה של הצלם א.נ ( השם המלא שמור במערכת).היית מבין כמה רני חלק גוף, ויכול לפרסם במכון מור להורדת שיער.

4

ilan4x4

03 באוקטובר 2006 ב 11:06

הייתי = היית

5

אייל

03 באוקטובר 2006 ב 21:12

תיקון קטן...

אילן ושות' חשוב לציין שאני מכיר טוב את ''א.נ.'' והיום הוא משמש כדוגמן הבית לשטיחי כרמל!! לעומת ''א.נ.'' רני הגורילה נראה כמו תרנגול מרוט... אייל נוריאל

6

אייל

03 באוקטובר 2006 ב 21:12

תרנגול=ברווז

7

רני פלג

05 באוקטובר 2006 ב 08:01

נושא אחר

נראה לי שהדיון הציבורי בשיעור היתר של הכותב מיצה את עצמו. אפשר לעבור לנושאים אחרים: יש לי כפות רגלים גדולות רני

8

יובל48

05 במאי 2007 ב 20:02

מבחן מעניין

ניכר עפ"י ריבוי התגובות ורמת הדיון.

9

אורח/ת

09 בינואר 2009 ב 16:30

רני חתיחת מבחן

10

אורח/ת

27 בדצמבר 2009 ב 16:27

איזה ילדים יפים יש במבחן דרכים הזה

אחלה של עור שזוף לשני הילדים במבחן הדרכים הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!



עור שזוף זה מאוד יפה ממליץ חבל שלא כלה אינשים במדינת ישראל שזופים!!!!!!!!