על טעם ועל ריח - כבישטח של פיג'ו וסיטרואן

פיג'ו וסיטרואן מציגות שני תאומי כבישטח חדשים, מבוססים על מיצובישי אאוטנדר. בזמן שסיטרואן יכולה להתגאות במראה העולל, התאום של פיג'ו מעלה תהיות לגבי החוש האסטתי של מעצביו

רכבי שטח רכים הם תרנגולות המטילות ביצי זהב הישר לחשבונות הבנק של יצרניות הרכב. מגמת האסיוביזציה (ובעברית: הפיכה ל-SUV. יש זכויות יוצרים על המושג) בה לוקה תעשיית הרכב התחילה בפרברים באמריקה, אך האירופים ממש לא התכוונו לצאת פראיירים. כל יצרן רכב משתדל כיום להציג דגם שמתהדר ביכולת שטח כלשהי. אפילו קונצרן פיג'ו-סיטרואן, אשר נטול מורשת שטח כמעט לחלוטין, רוצה את חלקו בעוגה.

עם קצת עזרה מידידים – מיצובישי במקרה הזה – הציגו שתי החברות דגמי שטח רכים, העונים לשמות פיג'ו 4007 וסיטרואן C קרוסר. לצמד יש גם תאום שלישי, שימכר במדי מיצובישי, תחת השם אאוטלנדר. אין הבדלים בין המכוניות, פרט לעיצוב החזית. ועל כך בדיוק יצא קצפו של כותב שורות אלה. ראוי שתשפטו בעצמכם, אבל לעניות דעתי, החזית של C קרוסר נראית עניינית ומושכת, בעוד התאום לבית פיג'ו קיבל חרטום המנסה לערוך שחזור דל תקציב של כוכב הסרט מלתעות. נדיר למצוא אצלי התבטאות שכזו, אבל הפיג'ו הזה פשוט מכוער.

אם תצליחו לעבור את משוכת החרטום ודאי תרצו לדעת כי לצמד מנוע דיזל רב עצמה, אשר מפיק 156 סוסים וכמעט 40 קג''מ מנפח של 2.2 ליטר. השאר סטנדרטי למדי, ויש לצפות למכונית משפחתית, היודעת ליישר פיתולי כביש ולצאת לפיקניקים בשטח רך, בדיוק כמו האאוטלנדר הנוכחי של מיצובישי. הבשורה פה היא שיתוף הפעולה בין הצרפתים ליפנים, כדי להרוויח בקטגוריה האופנתית, בה לא היה לצרפתים ייצוג.

תגובות

0 תגובות