ג'יפ רוביקון - לחצות את הרוביקון

רגע לפני שהרנגלר החדש מגיע ארצה, יצאנו להרי ירושלים כדי להיפרד באופן נאות מהדגם הישן. ולא סתם רנגלר, אלא רוביקון - החלום הרטוב של ג'יפאים אמיתיים, אימת חובבי האויבים מאנגליה

הידעתם ש''ג'יפ'' הוא מותג אמיתי ולא סתם שם ז'נרי למשפחה רחבה מאוד של כלי רכב גבוהים ומגושמים? הידעתם שחברת ג'יפ עדיין מייצרת כלי רכב המסוגלים לטפס על קירות ולא רק מרכבות מנוקלות, היודעות מקסימום לטפס על המדרכה מול המספרה של בעליהן? הידעתם כי יש כלי רכב שאפשר לנסוע איתו מאולם התצוגה היישר לשטח, בלי לעבור בסדנת שיפורים? הידעתם שגם חובב לנדרובר אדוק מסוגל להמיר את דתו?

במידה ועניתם בשלילה לאחת, או יותר, מהשאלות הנ''ל, עשו לי ולעצמכם טובה ותגלשו הלאה לכתבה אחרת, לאתר אחר, או סתם דלגו לכיוון הסלון, כי מתחיל פרק חדש של ''בנות'', או איזה טלנובלה לספריות. ולמה אני משלח אתכם מעלי? ככה, כי יש דברים שאי אפשר להסביר לכולם. באנגלית מסביר זאת המשפט האניגמטי ''It's a JEEP thing'' וכן, יש חברה הנקראת ג'יפ והיא עדיין יודעת לייצר כלי רכב מעניינים.

לחצות את רמת השרון

חברת ג'יפ התחילה למכור ג'יפים של ממש לאזרחים מתי שההורים שלי היו בגן טרום חובה. כלי הרכב ראשון בו נהגתי היה ג'יפ (בגיל 5), אבל עם כל הכבוד, בשנים האחרונות הלכו כלי הרכב של החברה האמריקנית והתרחקו מהבולדרים לעבר מדרכות הכרך. לא משהו אישי נגד אנשי שטח מסוקסים שכמותי, אלא עניינים של שיווק, ביקוש, היצע, נוחות, בטיחות ועוד שלל משתנים המעניינים אותי כמעט כמו שירה ווגונית.

לחצות את רמת השרון

נכון, כשאני בוחן כלי רכב אני מתייחס לשיקולים אלה ומסוגל להמליץ לאנשים על פרייבט רכרוכי, אבל כשאני מפנטז, אני רוצה כלי רכב שיכול לנסוע בשטח. נקודה. כלי רכב מברזל, שיכול לטפס כל מעלה, להזיז סלעים עם הפגוש ואם ממש אבקש ממנו, לעמוד על הראש (ואחרי כן לחזור ולנסוע כאילו לא קרה כלום). באותה פנטזיה לא ממש מעניין אותי מהי רמת הבטיחות שכלי הרכב הזה יעניק לי בכביש, או כמה הוא יתחשב ברגשותיהם של הולכי הרגל אותם אדרוס בדרכי אל השטח.

אז שוב, בלי להעליב אף אחד, אפשר לספור על כף יד אחת את כלי הרכב הללו המיוצרים בעולם ועדיין ישארו אצבעות ספייר. העיפו רגע מבט על כמות הפלסטיקה העוטפת את המיצוסוזויוטה שלכם ותבינו על מה אני מדבר. תבינו גם שאם אתם רוצים כלי רכב אמיתי לשטח אתם יכולים לבחור בין לנד רובר דיפנדר לבין ג'יפ רנגלר. אבל גם אלה צריכים לעבור מסכת שיפורים בדרך מאולם התצוגה למעלה צחצולית אי-שם בצפון-דרום המדינה. דיפנדר יזדקק לנעילות דיפרנציאל, רנגלר צריך לעבור דה-לפלפיזציה וגם לנעול דיפרנציאלים. בעצם, יש איזה רנגלר אחד שדווקא אפשר להניע אותו ולנסוע.

יוליוס קיסר ומשעולי הרים בקליפורניה

ג'יפ רנגלר רוביקון הוא גרסת העל של רנגלר – השריד לג'יפ המיתולוגי. רנגלר זה נקרא על שם נתיב סלעי בהרי קליפורניה, הנחשב למסלול חובה לחובבי שטח אמריקנים ואחרים, אשר נוסעים לאורך 35 הקילומטרים של הנתיב במשך יומיים. משעול הרים זה נקרא על שם החציה המפורסמת של יוליוס קיסר את נהר הרוביקון בצפון איטליה. יוליוס עשה זאת בשנת 44 לפני הספירה ובכך איים צבאו על רומא. דברי הימים התגלגלו למטבע לשון: לחצות את הרוביקון פירושו לעשות מעשה שאין ממנו חזרה.

יוליוס קיסר ומשעולי הרים בקליפורניה

שיפור מקורי

רנגלר חדש לחלוטין הוצג אשתקד ובקרוב יגיע ארצה, אך כאשר קיבלתי טלפון מאחת מידידות המערכת שהציעה סיבוב על רנגלר רוביקון (שהגיע ארצה ביבוא אישי), לא ממש הטריד אותי שמדובר בדגם הקודם וזינקתי לעבר ההרים. בדרך, ניסיתי להבין מה זה רוביקון ולמה זה טוב. אז ככה: רנגלר מגיע במקור עם צמיגים של מיני מיינור, ויכולות שטח של ראב 4, כדי שיתנהג טוב במבחני היציבות והריסוק. רוביקון הוא מה שהייתם מבקשים מסדנת השיפורים השכונתית לעשות לרנגלר שלכם, אך במקרה זה סדנת השיפורים היא חברת קרייזלר, המשחררת לעברכם רכב שטח אמיתי – בלי הנחות, קיצורי דרך, או לפלוף מיותר.

שיפור מקורי

אז מה היה לנו כאן קרייזלר? שני סרני דנה 44, שהם חסונים ורחבים יותר ממה שיש ברנגלר של הכוסיות. הסרנים מאחסנים דיפרנציאלים מוגבלי החלקה, עם נעילה של ממש המופעלת על ידי הנהג. לדיפרנציאלים יחס העברה נמוך (1:4.11, לעומת 1:3.07). לתיבת ההעברה הילוך כוח ביחס 1:4. הצמיגים הם גודייר MTR 245/75R16, אשר נותנים לג'יפ הזה מראה של ג'יפ אמיתי ולא של עגלת גולף. עוד מסייעים בשטח מגיני גחון השומרים על כל מה שצריך ושתי נקודות ריתום על כל פגוש, כדי להתגבר על כל צרה.

המפרט העשיר הזה פירושו שהדבר היחיד שצריך לעשות לאחר הקניה ולפני הכניסה לשטח הוא למלא דלק. ואם עוד לא נפל האסימון, נדבר בשפה המובנת לכל מי שהשקיע אלפי שקלים בלהפוך את היפני שלו למפלצת שטח: אם כל רכבי השטח היו כמו רוביקון, סדנאות השיפורים היו נסגרות מחוסר עניין לציבור, או מתחילות לפתוח קורסים למקרמה.

אגדה חיה

לנד רובריסט שכמותי צריך לירוק דם כדי להגיד משהו טוב על תוצרת עכשווית של חברת ג'יפ. אחרי שהתגברתי על הטעם המזעזע של נוזל החיים התחלתי להרעיף שבחים על עז ההרים. סלעים כמו ברוביקון היו המנה הראשונה שהכנתי לג'יפ הזה וממש לא התכוונתי לתת לו הנחות. עם מרכב קצר, זוויות מרכב טובות מאוד (לא כמו של דיפנדר, אבל בואו נשתדל לא להיות קטנוניים) ופגושים מברזל, אין לרוביקון בעיה לדלג בין סלעים. כל מקום בו תחשבו פעמיים עם יפני טור מחצלות פלסטיק, לא יסחט מכם אפילו הרהור קל כאשר אתם מאחורי הגה הרוביקון.

אגדה חיה

וכאשר העסק הופך קשה יותר... קל להגיע למגבלות מהלך המתלה וגמישות השלדה, בוודאי כאשר זו כה קצרה. או אז יניף הנהג בחן את יד ימינו ובעזרת הקמיצה ילחץ מעדנות על מתג נעילות הדיפרנציאל, השוכן לבטחה מתחת לרדיו (לא הנדסת אנוש מרשימה, אבל אמרנו הרי שקטנוניים לא נהיה). לחיצה אחת נועלת את האחורי ואז תוכלו לטפס על 90\% מסלעי העולם. לחיצה נוספת (בעזרת הקמיצה, כמובן) תשלח גם את העשירית הנותרת לעבר דפי ההיסטוריה הפרטיים שלכם, כאשר הרוביקון מגרגר בנחת במעלה התלול, צמיגי השטח המשוננים לופתים היטב את הסלעים ואתם רק עוסקים בלחייך.

הקלילות בה יכול הרוביקון להפגין במעברים טכניים מסובכים היא ממש בלתי נסבלת, במיוחד לאדם למוד רכבי שטח מודרניים שכמותי. יש היום רכבי שטח מרשימים מאוד, מערכות בקרת המשיכה פועלות כמעט כמו נעילות. כמעט, אבל שום דבר לא מתנהג כמו רכב שטח חסון, עטוי ברזלים, עם שני סרנים קשיחים, נעילות דיפרנציאלים וצמיגים שיודעים ללפות סלעים ושלא נסתמים מבוץ.

רוביקון המשיך לנוע בנון-שאלנטיות ולהפגין את חוסנו גם כאשר ניסיתי לגהץ שבילים במהירויות שהיו מכניסות אותנו לבית סוהר, או למקום טוב בתחרות ראלי. הוא ממש לא מצוין: ההגה מעורפל יותר מההצהרות הבטחוניות של פרץ, הבלמים רופסים יותר ממדיניות החוץ של אולמרט, בסיס הגלגלים הקצר הופך את רוביקון לתזזיתי ונמהר יותר מהליך מינוי מפכ''ל למשטרת ישראל. אבל יחד עם כל אלה, רוביקון משדר תחושה שדבר לא יכול להטרידו, כי הוא חזק מספיק כדי להתמודד עם כל חבטה ומהמורה, במיוחד בסיוע פעולת השיכוך הטובה של בולמי הזעזועים.

הרהורי כפירה

גם מכונת השטח הממוקדת ביותר הנמכרת כיום צריכה לחזור מהרי ירושלים על כביש רטוב, בחושך, לתל אביב. ההגה המסוכן, צמיגי הבוץ המרחפים, הרעש המחריש ושדה הראיה הלקוי היו שם ביחד עמי. טרוניות על כל אלה לא תקראו כאן ולא מפאת מחסומי הקטנוניות שהצבתי קודם. הסיבה היא כי רוביקון הוא כלי רכב ממוקד המכוון למטרה אחת – נסיעה בשטח. ככזה, אין לו צורך ב-ABS וממש לא מטריד אותי מה הברזלים בחזיתו יעוללו למי שאדרוס. זהו רכב שטח אמיתי ולא לפלף עירוני. זהו ג'יפ אמיתי – אפילו שאין לו סמל של לנד רובר בחזית. זהו כלי הרכב היחיד של חברת ג'יפ שיכול להעביר לנד רוברוהוליק אל מעבר לרוביקון ולהמיר את דתו.

הרהורי כפירה

תגובות

1 תגובות

1

eliad.z

23 ביוני 2007 ב 10:17

נתונים טכניים

שלום אם ניתן לפרס מעט נתונים טכניים של הרכב בסוף הכתבה???