שטח 4X4 > יומני מסע בעולם > ירדן

הכי מזרחה שיש

כששאלתי את צביקה הג'ינג'י מה דעתו לשנות את מסלול הטיול הקרוב שלנו ולהעמיק מזרחה לכיוון הגבול עם עיראק, הוא מיד נעתר. כך מצאתי את עצמי מסביר לסוכן הירדני למה אנו מבקשים אישור נסיעה לאורך הגבול הסורי לכיוון עיראק וחזרה מערבה לאורך הגבול הסעודי – מזל שיש שם מצודה עתיקה בדרך שיכולה לשמש תירוץ טוב לביקור תיירים.

  • שתף:
  • שלח
  • הדפסה

כתבה מסכמת לסדרת טיולי מזרח ירדן - אביב 2007

לפני שלושה חודשים ישבנו וסגרנו את מסלול המסע למזרח ירדן. סיכמנו על מסלול דומה לזה שנערך בחורפים הקודמים - משהו שמשלב בין השטח הטכני, לימת המלח הענקית של קע ג'עפר, למשטחי החמדות בדרום מזרח ירדן ולמצודות המדבר וימת אל אזרק שבצפון ירדן. אבל ככול שהתקרב מועד המסע הבנתי כי לפניי ניצבת חבורה שמוכנה לאתגרים חדשים, שאפשר להיסחף איתה עוד קצת מזרחה ולגלות מקומות חדשים שטרם בקרתי בהם - וזה כבר יותר מרגש...

כתבה מסכמת לסדרת טיולי מזרח ירדן - אביב 2007

הכי מזרחה שיש הסרט - צילום: לינס פרג ואהרון טרייסטמן

אז אחרי שקיבלנו את האישור מהירדנים ואחרי שהכנתי ציר מתוכנן על המפה יצאנו לדרך עם קצת פרפרים בבטן - בכל זאת 1300 ק''מ של נהיגה במדבר, מתוכם 450 ק''מ בשטח לא מוכר וביום אחד!


יומן התמונות אפריל 2007
יומן התמונות מתחילת מאי 2007
יומן התמונות מסוף מאי 2007

נתחיל מהסוף

היה מצוין ומלהיב ולא רק כי נסענו במקומות בתוליים אלא גם כי גילינו מצודה רומית על שפת אגם בלב המדבר ונסענו לאורכו של ציר הנפט הישן שקישר את ערב הסעודית עם חיפה. כל כך מלהיב היה עד ש - 10 ימים לאחר מכן נסעתי לשם בשנית עם קבוצה נוספת וגם אז היה מצוין כי בנוסף לכל הנ''ל קיבלנו ימת מלח מוצפת מים בגובה 20 ס''מ ולאורך 30 ק''מ - חוויה ייחודית במדבר השומם.

נתחיל מהסוף

''מעלה בובה''

למרות שלא כל יום אנו יוצאים למזרח ירדן את העלייה שזכתה לכינוי ''מעלה בובה'' לרמת המדבר בדרום מזרח ירדן עשיתי 4 פעמים באפריל-מאי השנה. לראשונה במסגרת מסע זיגזגים באפריל בו טיפסנו את המעלה כאילו הוא מישור (הכול עניין של נהגים ורכבים). לאחר מכן עם מועדון האופנועים של סוזוקי DR - אז עבדנו בטירוף ויצא לי לטפס אותה מספר פעמים באותו היום. עלייה ''בת זו..'' כזו שפנגס, הכותב הכי תותח בשטח, ייחד לה כתבה משל עצמה.


קישור לכתבה של פנגס על העלייה של האופנועים

''מעלה בובה''

ואז הגיע המסע שבו השתתף ניסאן X-TRAIL (רכב שטח רך ללא הילוך LOW) שהפך את הטיפוס לסרט - 3 כלי רכב גוררים בשרשרת, סיוע של כננת והרבה זיעה הביאו את ה-X-TRAIL בשלום למעלה. ובמסע האחרון קצת ''ביכבושים'' ואבני צור מתעופפות, אבל כולם הגיעו מעלה בשלום ויחסית מהר. מי שעצר באמצע הדרך, נתקע - אבל מי שנסע הכול רצוף - גז קבוע, הגה ישר ומבט לעלייה הגיע בלי בעיות מיוחדות למעלה.


טיפ לטיפוס עלייה קשה

בסיום העלייה חיכתה לנו ארוחת הערב בחאן הטורקי הנטוש שעל דרך החוגגים (דרך חאג') - עולי הרגל המוסלמים בדרכם למכה. ולמחרת היום המרחבים לאורך הגבול בין ירדן לסעודיה, משטחי חמדות של 120 קמ''ש, ימת המלח הענקית של אל אזרק ולסיום ק'צר טובא בואכה אל אזרק - יום נחמד עם 450 ק''מ נהיגה בממוצע.

אבל היום זה היום!

מבחינה טופוגרפית ה''ידית'' מכילה בתוכה שתי תצורות נוף וסלע עיקריות. בזלות המגיעות מהקצה הדרומי של ג'בל דרוז' הנמצא מעבר לגבול הסורי ומשטחי חמדה, ימות מלח יבשות ושבילי חול האופייניים יותר לרמת המדבר מכיוון ערב הסעודית. מהר מאוד אפשר להבין שבשבילים שבין הבזלת ובמיוחד על הבזלת אנחנו לא רוצים לנסוע. כך שאת המסלול עלינו לתכנן על הגבול שבין הבזלת לחמדות וזה הכי קרוב שאנו רוצים להגיע לבזלת.

אבל היום זה היום!

חלקה הראשון של הדרך הוא הכביש המחבר את עיראק עם ירדן. כביש המשמש בעיקר משאיות המביאות ולוקחות סחורה מעיראק לירדן ואף לישראל במטרה לעבור מ/אל נמל חיפה. במקביל לכביש קיים קו מתח גבוה המוביל לירדן חשמל מכיוון עיראק. כמה מחסומים של צבא לאורך הכביש ואנחנו יורדים לשטח ונוסעים צפונה על משטחי חמדה ובימות מלח יבשות למחצה שממערב אבני הבזלת הנוראיות. ושלא תחשבו שלא ניסינו לחצות דרכן - אבל זה פשוט לא לעניין לנסוע בקצב של 5 קמ''ש שלפנינו עוד 50 ק''מ עד למצודה.

יש כלל ויש יוצא מהכלל

אה... ועוד דבר קטן - כתבתי ''ימות מלח יבשות למחצה'' - בנסיעה השנייה באזור כאשר ניסיתי לחצות תעלה עם קצת מים - התברר שהיא עמוקה יותר מהנראה ושקעתי בתוכה עד מעל הסף של הדלתות. הכלל אומר שכשיש מעבר בוצי, כדאי לעבור היכן שיש מעט מים מעל הבוץ ולא בבוץ הלח שרק נראה קל יותר למעבר אך מסתיר אפשרות שקיעה גדולה. אבל יש כלל ויש יוצא מן הכלל, במיוחד אם מדובר בתעלה עמוקה. כמובן שהשקיעה הוסיפה לחוויות היום לכל הנהגים שנותנים גז אחרי הדיפנדר ובעיקר העניקה לאהרון טרייסטמן הזדמנות לפתוח כננת ולמשוך את הדיפנדר מהבוץ.

יש כלל ויש יוצא מהכלל

קצ'ר בורקו

בסוף העולם, בקצהו של אגם מלא מים, ניצבים להם שרידי המצודה הרומית שבנויה כולה מאבני בזלת. מבנה מרשים שחלקו חרב ברעידת אדמה וחלקו עדיין עומד - כולל קשתות, קורות בזלת ששימשו כגג ושרידים של מגדל תצפית ענק. וכן, זה בסוף העולם כי כאן כנראה עבר הלימס ערביה הדרום-מזרחי של האימפריה הרומית. (להבדיל מקו לימס פלשתינה - קו הגבול הרומי בדרום מדבר יהודה)

קצ'ר בורקו

מים במדבר

20 מילימטר בשנה זה הממוצע הרב שנתי - מה זה אומר? שאין הרבה מים וייתכנו גם שנתיים שחונות ללא גשם, אבל בשנה השלישית יכול לרדת מטח של 60 מ''מ. יש חיים בשממה! במבט ראשון קשה לראות אותם שכן הכול נראה צחיח ושומם, אבל אז, בין אבני הצור אפשר לראות את היפרוק ואת הזוגן צומחים בערוצי הנחלים ואת עצי האשל העומדים בגאווה ושורדים במדבר. המדבר יודע לפרוח לרגע ואז להתכנס פנימה ולהמתין לגשם הבא. הצמח האופייני כאן הוא שושנת יריחו - צמח מדהים השומר את זרעיו למשך שנים, פורח במטר, מייצר זרעים חדשים ומתכנס שוב עד הגשם הבא.

מים במדבר

פאטה מורגנה במדבר

הצרפתים קוראים לתופעה מיראז' (וכך גם קראו למטוס הקרב האגדי), באנגלית זה נקרא פאטה מורגנה ובעצם - רואים מים במדבר במקום שאין. מתחילים לנסוע לעבר המים, אך הם רק מתרחקים ומתרחקים... עוד תופעה אופיינית היא המגדלים באוויר - קוביות של סלע וחול מסותתות וזקופות באופק אבל כשמסתכלים טוב רואים כי אין להן בסיס בקרקע והן בעצם גם סוג של מיראז'.

פאטה מורגנה במדבר

את ימות המלח של צפון מזרח ירדן חצינו בטיול הראשון במהירות ממוצעת של 120 קמ''ש - משטחים באורך של עשרות קילומטרים, שטוחים לגמרי ושוממים. בטיול השני, לאחר 10 ימים כאמור, הגענו לימה מוצפת מים - הפעם זו לא פאטה מורגנה! נכנסתי לאט תוך כדי התקדמות למרכז הימה שסופה אינו נראה בעין ולאחר מספר קילומטרים שהבנתי כי גובה המים אחיד (כ-20 ס''מ) חזרנו ללחוץ על הגז - חוויה מדהימה וייחודית.

ציר ה-H

לקו צינור הנפט הערבי הגענו אחר הצהריים ולאחר 250 ק''מ נהיגה. ה-''טראנס ערביאן פייפליין'', אשר בנו הבריטים (וחברות נפט אמריקאיות) באמצע המאה הקודמת, חיבר את ערב הסעודית (מהעיר מקייסוימה) ועיראק עם חיפה (מכאן ה-H של Haifa ). בעקבות הקמת מדינת ישראל הוסב נמל היעד מחיפה לצידון והצינור עבר ברמת הגולן (לאלו מאיתנו שמכירים את ציר הנפט ברמה). הצינור עבד בהסכמת ישראל גם לאחר כיבוש רמת הגולן ב-67 עד שחובל בידי מחבלים בחלק הישראלי של רמת הגולן ואחר גם בארצות ערב.

ציר ה-H

לצידו של ציר ה-H בנו הבריטים שדות תעופה H4 וH5 נמצאים בירדן (ולמי שמתעניין יש בהם מטוסים אמריקאים שמשימתם כנראה בעיראק השכנה ממזרח) אבל לישראלים מוכרים בעיקר H3 ו- H2 שדות תעופה בתוך עיראק ששימשו את סדאם חוסיין כבסיס שיגורים של טילי הסקאד לעבר ישראל במלחמת המפרץ הראשונה.

לאורך הקו שאורכו כ-1,200 ק''מ סללו הבריטים שביל מרסק עצמות המחבר בין תחנות השאיבה/דחיפה שלאורכו. אז, הג'יפים והנעת 4X4 לא הייתה נפוצה בעולם והיה צורך לנסוע ברכבים רגילים לאורך הצינור. במסע הראשון שלנו נסענו לאורכו של השביל המרסק במסע מקפץ עם איגופים קטנים לצד הדרך. במסע השני, למעט נסיעת ניסיון של כמה קילומטרים עד לתחנת משמר גבול ירדנית, כבר הקפנו את הצינור מדרום על גבול ערב הסעודית בשממה מוחלטת עד לקצה של העיירה אל אזרק שאת אורותיה ראינו ממרחק של 30 קילומטרים.

המרחבים האדירים של המדבר (400 ק''מ ליום נהיגה - בלי האלמנט) מאפשרים לנסוע מהר, אפילו מהר מאוד. אבל המדבר מטשטש - נותן לך את ההרגשה כי אתה כל יכול עד שמגיעה התזכורת כי אנחנו רק אורחים במקום. ולפעמים התזכורת כואבת! - חריץ עמוק, באמפ גדול ואם אתה נוהג במהירות של 120 קמ''ש, קשה מאוד להגיב, ואם לרכב אין מתלים טובים המכה גם כואבת - עוד סיבה טובה לחגור חגורת בטיחות.

ומה עם תקלות טכניות - תודה, לא חסר!

אז פנצ'רים הם מנת חלקינו היומית. אבני הצור חדות ופוצעות. רגע אחד של חוסר תשומת לב או חוסר ידע והגלגל פוגש את אבן הצור החדשה ונחתך. ערכת הפנצ'רים נשלפת ומתקנת ברגע. ואז היה את המנוע של טורקניץ - לאחר משטחי החמדה הענקיים וממש בכניסה לקע ג'עפר כבה המנוע במגנום החדש (שנתיים על הכביש). ניסיון התנעה קצר השמיע רעשים שבישרו רעות - מערכת השסתומים נדפקה! גרירה עד למעאן, העיר הגדולה ביותר בדרום ירדן, ופירוק מכסה שסתומים מצא רצועת תזמון קרועה ונדנדי שסתומים בחתיכות. הפתרון - משאית גרר לתחנת משטרה ליד מעבר הגבול הצפוני ומפגש מרגש בין הרכב לבעליו לאחר שלושה ימים (וגם זה סיפור לערב בשטח - איך מצאנו את הרכב באחת מתחנות המשטרה שליד הגבול שעה לפני סגירת המעבר).


קישור לסרט ממסע השקיעה באל אזרק

ומה עם תקלות טכניות - תודה, לא חסר!

שלושה שבועות לאחר מכן הניסאן X-TRAIL מטפס בהצלחה (ועם קצת עזרה) את מעלה בובה. ומאוחר יותר נוסע בתוך האבק של הדיפנדר ב-100 קמ''ש במישורי החמדה על ראס אל נקב וצולל לתוך תעלה שבמרכזה אבן שפיצית - כזו שאוהבת מכלולים תחתונים. כל כך אוהבת אותם עד שמשאירה אצלה חתיכה טובה של מכסה תיבת ההילוכים ואת השמן על הרצפה. שוב הריטואל הקבוע - רצועת גרירה והרכב יוצא לכביש עולה על משאית ונוסע לדרכו.

עוברים 10 ימים ואנו מסיימים את הנסיעה המהירה בקע ג'עפר עם פאג'רו שהמשולש הקדמי שלו החליט להתפרק - מה עושים? נוסעים, כי אין משהו אחר לעשות בשממה המוחלטת ולמחרת בבוקר נכנסים למוסך הפטיש באל אזרק, מוצאים חלקים חליפיים ובעזרת פטיש וקצת חימום מכניסים את התותבים חזרה למקום, מרכיבים על הרכב - כמו חדש!

הפינאלה...

ביום האחרון של הטיול ביקרנו במצודות המדבר הבנויות על הדרך שבין עמאן לבגדד שרובן נבנו בתקופת בית אומייה - השלטון הערבי של המאה ה-7 לספירה שעליהן נכתב בכתבה נפרדת. ומהן חצינו את עמאן, ביקרנו במוזיאון המכוניות של המלך חוסיין - בשבילי זו תחנת חובה בעמאן, אכלנו פלאפל ואוכל מקומי וירדנו לבקעה למעבר הגבול בבית שאן.


קישור לכתבה על מצודות המדבר
קישור לתמונות ממוזיאון המכוניות של המלך חוסיין

הפינאלה...

ומה עם הבלייזר של אהרון? בכניסה לרבת עמון בסיום המסע השני החליט המנוע של הבלייזר להיתפס (ובכך למעשה גם סיים את חייו). חיש קל מצאנו משאית גרר שהובילה את הרכב למעבר הגבול ומשם גרר אותו ימי חזרה ארצה. ואהרון? לקח את העניין בקלות - בכל זאת המנוע כבר ''עשה'' 700,000 ק''מ (כבוד!) - ובסיום השבוע דאג כי יפמפם בבלייזר מנוע דיזל חדש וחזק יותר.

מתי נשוב למזרח ירדן?

לאחר הקיץ החם. ניתן לקיץ החם לשרוף את המדבר ולייבש אותו. בינתיים, אנחנו נבלה במזגנים ובמקומות קרירים יותר ונשוב לשממה לקראת החורף הבא...


קישור למסע הבא במזרח ירדן

מתי נשוב למזרח ירדן?

ועוד קצת קישורים:




קישורים לטיולי העבר בירדן :
קישור ל''צונאמי במדבר'' - לטיול שיטפונות מיוחד בדרום מערב ירדן:
אלבום התמונות המדהים של ימי טרסי בפיקסה
וזה מה שכתבו על המסע באתר המגניב של מרמלדה

תגובות

17 תגובות

1

אהרון ט.

12 ביוני 2007 ב 23:21

טיול מדליק,

טוב חברים,
אז להרגעה כללית, לבלייזר יש עכשיו מנוע 6.5 הוא "נולד" מחדש, יעבור גם חיזוקים מיוחדים בקפיציו כמו גם תוספת של 2 בולמים לציר האחורי...חיזוקים לתושבות הבולמים, הותקן רדיאטור לצינון שמן הגיר ועוד היד נטויה...ובהנאה, הוא ימשיך לטייל איתנו ואיתכם עוד שנים רבות...
תודה לכל המתענינים בשלומו,
ניפגש בטיולי ההמשך, ושוב - נהנינו מאד בטיול למזרח - גם מהחוויות - גם מהחברים והחברה!.
להתראות,
אהרון.

2

אורח/ת

13 ביוני 2007 ב 11:10

11 גברים מסתכלים ובחורה רצינית אחת

מושכת את הכננת.
מי זו מדריכה חדשה?

3

אורח/ת

14 ביוני 2007 ב 09:36

כיף לכם

אפשר לראות שכולם נהנו !!!
(יתרון אחד גדול שיש לבלייזר של אהרון זה יציבות. תראו איך המצלמה בקושי רועדת)
אחלה סרט.

4

אורח/ת

15 ביוני 2007 ב 12:19

Great Pictures

5

אורח/ת

15 ביוני 2007 ב 21:49

לא ראיתי

לא ראיתי מפגש עם אנשים נשים וטף לא ראיתי נופים מרתקים חדשים מדהימים. מה כן ראיתי שנוסעים.הבי מפורט שיהיה לכולכם שבת שלום מאחל החבר שלכם רן

6

סמי אילת

16 ביוני 2007 ב 18:18

הלו עופר. שלום לכולם

למרות שכבר הייתי מספר פעמים בממלכה בטיולי ג'יפים, פעם אחת אפילו באותו אזור במזרח ירדן, לא ניתן שלא להתפעל ולהתלהב.
מבטיח לעצמי לבדוק את מועד היציאה הבאה (כן, עדיף לאחר הקיץ) ולבקש להצטרף.
רק כייף לכולם,
סמי

7

אורח/ת

30 ביוני 2007 ב 02:11

התגובה מהצד

מוזר ליראות שמכול המכוניות היה רק גיפ אחד אמיתי הדיפנד. על מה חשבתם במידה חלילה אסון, לצבא ירדני או סורי.הארגון אינו מקצועית.

8

אורח/ת

23 ביולי 2007 ב 09:10

סוף הדרך - תרתי משמע

מדהים - המרחבים והנופים!
והתעוזה להגיע רחוק כולכך ולחזור בשלום - כל הכבוד לכם
חבל שאין לי רכב שטח - אחרת הייתי מצטרף

9

אורח/ת

29 ביולי 2007 ב 20:14

שווה רק בשביל הצילומים

עזבו אתכם מהג'יפים - התמונות זה מה ששווה!

10

אורח/ת

18 באוגוסט 2007 ב 17:57

מגניב

איזה יופי!
תגידו זה לא קצת מטורף לנהוג 400 ק"מ ביום?
מה הניסיון שנדרש - האם רק נהגי מרוצים יכולים?

11

Ogash Ofer

19 באוגוסט 2007 ב 06:34

למי מתאים המסע?

המסע מתאים לבעלי רכב 4X4 עם ניסיון בנהיגה על הכביש - כן כביש!
כי את נהיגת השטח אנו מלמדים.
המסע מתאים לכול משתתף שמוכן להשתתף בחוויה שיכולה להיות גם קשה ומתישה אך מובטח סיפוק רב.
אני ממליץ להגיע למזרח ירדן לאחר טיול באחד מהמסלולים במערב ירדן.

12

אורח/ת

09 בספטמבר 2007 ב 19:34

מתי הטיול הבא?

מתי הטיול הבא למערב ירדן?
ומתי אחריו למזרח ירדן?

13

Ogash Ofer

09 בספטמבר 2007 ב 22:28

קישור למסעות הבאים

אתר השטח מוציא טיולים למערב ירדן (המסלול הקלאסי) בתדירות של  מסע פעם בשבועיים (ובחגים קצת יותר), להלן הקישורים: קישור לטיול הקלאסי - 3 ימים של דיונות ומים במערב ירדן קישור למסע הגדול - 4 ימים של חול עם הרבה מים במערב ירדן ולמזרח ירדן כ-4,5 מסעות בשנה, להלן הקישור: קישור למסע של 4 ימים של מרחבים ומצודות במדבר במזרח ירדן  

14

Ogash Ofer

22 בספטמבר 2007 ב 05:22

הטיולים הבאים למזרח ירדן

הטיול של נובמבר 2007 כבר מלא.
אבל פתחנו טיול נוסף בינואר 2008 - שווה בהחלט!

15

אורח/ת

20 בינואר 2008 ב 07:14

עלות טיול ?

מעוניין לדעת עלות , לפני פגישה בת"א (אני מבקעת בית שאן - קיבוץ כפר רופין)

16

Ogash Ofer

20 בינואר 2008 ב 08:06

כל הפרטים, כולל המחיר בפירוט של הטיול

זה הפירוט של הטיול:  https://www.4x4.co.il/shop/productDetails.aspx?categoryId=1&subCatId=7&productId=80 או הקלק כאן   ובכל מקרה המחיר  הוא 440$ למשתתף

17

Ogash Ofer

22 בינואר 2008 ב 17:51

העלות היא 440$ למשתתף לטיול 4 ימים