סוזוקי ג'ימני - עז מודרנית או הג'יפ האמיתי?

הג'יפון של סוזוקי נפוץ מאוד על כבישי הארץ ובולט במיוחד בשטח.
לאחר שנים שהוא נמכר בהצלחה בישראל לקהל שגם נוסע בשטח החלטנו לרענן את זיכרוננו (ואת ישבננו) ולצאת לנסיעת מבחן במדבר יהודה.

סאגת רכבי השטח היפנים בישראל התחילה בשנת 1984 עת פרץ הסמוראי הוותיק של סוזוקי את שערי נמל אילת. להזיכרכם מדובר בתקופה בה שלטה בשוק הרכב בישראל הסובארו 1300DL ועוד טרם ידענו את מתקפת הטראנו – פאג'רו - לנד קרוזר (כן, כן, לא שכחתי לסובארו היה אז טנדר 4X4 שגם נמכר בהצלחה – אבל הוא לא היה ג'יפ).
הסמוראי היה, ונשאר במקומות מסוימים עד היום – ראו  מסעותינו בטורקיה, התשובה של היפנים לג'יפ האמריקאי המיתולוגי – פשוט, ספרטני, שלדת סולם, קפיצי עלים כמו בג'יפ אך עם מנוע בנזין קטנטן שכול כולו כמעט כמו בוכנה אחת בג'יפ האמריקאי. הייחוד של הסוזוקי הגיע עם אמינות מפוארת מה שהפך אותו לאהוב חברות ההשכרה של שנות השמונים ומאוחר יותר גם לאהוב הקהל שחשב שהרכב כול כך אמין שאין מה לטפל בו (הרשו לי לחדש לכם כי גם חמור שלא נותנים לו לאכול ימות לבסוף).

סמוראי כאמור עשה עליה לישראל בשנת 1984 עם מנוע של 1,000 סמ''ק, שנה או שנתיים לאחר מכן עבר מעט שיפורים (רוחב סרנים התרחב והמנוע גדל ל-1,300 סמ''ק והתחזק לו במעט), ועד שנת 1994 כמעט ולא שונה.
ב-94 קיבל המנוע הזרקת דלק (עד אז היה מאייד ובלעז'  קרבוראטור) ועוד קצת כוח. בשנת 1996 הגיעה המהפכה - קפיצי העלים הוחלפו במערכת מתלים עם קפיצי סליל (משהו לחש: ''דיפנדר'') ואם אני זוכר אז גם הוסיפו מזגן (וואו...). וכך נמכר הסמוראי בישראל עד לשנת 1998 (ובעולם עד לא מזמן).

ואז הגיע הג'ימיני

ואז הגיע הג'ימיני – עיצוב חדש, מנוע חדש, מתלי סליל, 2 סרן חי  ושלדת סולם כמקובל (עכשיו כבר אפשר לומר: ''דיפנדר קטן'').
משנת 1998 ועד היום לא עבר הג'ימיני שינויים רבים - המנוע שופר מעט עם תזמון שסתומים משתנה VVT, השליטה על תיבת ההעברה השתנתה ממכאנית (ידית) לחשמלית ונוספה רמת גימור ''מפוארת'' עם חישוקי אלומיניום וצביעה כפולה (בחטיבת הפאר של רולס רויס נכנסו ללחץ).
ובקיצור סוזוקי במיטבם. בכלל חברת סוזוקי נתפסת בעיני כחברה שמרנית האוהבת למכור מוצרים בסיסיים, אמינים וטובים. לא נראה את סוזוקי מביאים לנו את פסגת הטכנולוגיה ולא היא החברה אשר תמכור רכב שיפתיע את השוק עם פטנט חדש (ברולס רויס אפשר להירגע). אבל בסוזוקי נראה רכבים שמיוצרים, כמעט ללא שינוי, במהלך עשור שלם ומספקים פשטות ואמינות.

ואז הגיע הג'ימיני

אז מה יש לנו בשוק?

הג'ימיני הוא ג'יפון חריג בנוף הג'יפונים. רוב הג'יפונים הנמכרים בישראל נקראים ג'יפונים לא רק בגלל גודלים אלא בעיקר בגלל מה שהם לא!
אשתמש בשמו של הדייהטסו טריוס שמבחינתי הוא הכוכב, וסביבו יש עוד כמה ג'יפונים שרובם גם יקרים הרבה יותר: אאוטלנדר, סנטה פה, ניסאן אקסטרייל, לנד רובר פרילנדר וכו'. הטריוס וחבריו לקטגוריה הם לא ממש ג'יפים, למעט הנעה 4X4 וקצת יותר גובה הם קרובים יותר למזדה 3 מאשר לרכבי שטח  (ולהזכירכם כי בידיים של נהג רשע למזדה 3 של חברת ליסינג יש עבירות לא רעה בכלל).
אבל הפוזה אומרת הכול ובעיקר מוכרת באולם התצוגה. ואנא סלחו לי חברי פורום הג'יפונים באתר שאנשי השטח הטובים מבניהם יכולים לשלוח תמונות של הטריוס שלהם טוחן את מעלה עשוש. אבל בואו נדייק אם כבר אז: מעלה עשוש טוחן את הטריוס שלהם.
ובקיצור גם בתרחיש הקיצוני ביותר לא ראו מהנדסי הג'יפונים את הטריוס יורד משביל ואולי אפילו הם חושבים כי מדרכה ליד הסופר מרקט היא השטח של הג'יפון (ואולי בגלל זה הפרסומת לטריוס מספרת כי העיר זה השטח שלו).
אבל אצל הג'ימיני העניינים שונים כאמור וכאן מדובר ברכב שטח אמיתי – העונה להגדרה הג'יפ המודרני.

אז מה יש לנו בשוק?

יאללה לדרך...

יצאנו לדרך על הכביש מרחוב המסגר בתל אביב, דרך כביש 6 עד לקריית גת ומשם לעבר ערד. כאן כבר מתחילים הזיכרונות מהדיפנדר ולאו דווקא הטובים שבהם.
הג'ימיני לא משהו בכביש ואני כבר מתחרט ומבקש סליחה מהטריוס או מהפרילנדר שללא ספק נעימים הרבה יותר על הכביש (במיוחד הפרילנדר ודומיו).
נתחיל עם זה שהג'ימיני קופצני (כנראה ששיפור קפיצים ובולמים יעזרו לו מאוד). בדיקה של לחץ אוויר בצמיגים מראה כי קבלנו את הרכב עם חוסר באוויר – אולי רצון לרכך קצת את תחושת הקופצנות אבל במקום 23PSI  השעון מראה 19 PSI ובכול זאת הרכב לא נעים על הכביש. הפחד מפנצ'ר (תקר בגלגל) גורם לי לנפח ל-25 PSI מקדימה בידיעה כי עדיף קצת תלונות מאילן מאשר להתחיל לתקן צמיגים.

יאללה לדרך...

ואיך הוא בשטח?

את זה אפשר לראות בסרטון אבל אני יכול לכתוב - מעולה!
למרות שברור שיש לו חסרונות והוא לא באמת דיפנדר. אבל בסיכומו של מסלול הוא רכב מצוין לשטח.
שלדת סולם, מתלי סליל, מרכב קצר מאוד מספקים לרכב זווית גישה וזווית נטישה מעולים - פשוט משהו שאין צורך לחשוב עליו. זווית הבטן ומרווח הגחון מוגבלים יותר בשל גובהו של הרכב ושיפור מתבקש של קפיצים ובולמים ישפר גם את זווית הבטן. מידת החישוק עליהם מורכבים הצמיגים הם 15 אינץ' וכרגע אין אישור לשנותם – אבל אפשר לחפש צמיגי שטח במידות החוקיות.

ואיך הוא בשטח?

ומה קורה בתוך הרכב?

אין חדשנות כאמור אבל יש קדמה ואולי הדבר הכי משוכלל בג'ימיני זה שהשליטה על תיבת ההעברה היא חשמלית. חוץ מזה הכול סטנדרטי ואיכותי כמו שיפנים יודעים לבנות רכב. המזגן רגיל וטוב, חלונות חשמל ונעילה מרכזית ללא הנדסת אנוש מיוחדת, ידיות וכפתורים יעילים.
הפלסטיקה פשוטה  אבל מרגישה כמו חדשה. רכב המבחן עם 63,000 ק''מ, שמן הסתם עבר חיים לא קלים עד היום, נראה כמו חדש ובעיקר נשמע כמו חדש – דבר המעיד על איכות החומרים וההרכבה – אין קרקושים, הכול במקום, הכול תקין ועובד – כבר כתבתי - יפני (זה השלב שבו מתעוררת קנאה בקרב בעלי הדיפנדרים).

ומה קורה בתוך הרכב?

אפשר לנסוע עם הג'ימני מהר מאוד על השבילים אבל יש להיזהר מהיגוי יתר בשל מרווח סרנים קצר ויש להיזהר ממעבר תעלות, באמפים וחציה של ערוצי נחלים בהם יש להאט שכן המתלים לא עומדים בעומס.
אמנם הג'ימני שוקל טון וקצת ומרגיש מאוד קל אבל בצלילה חריפה קדימה הוא נשתל בתוך החריץ, אפילו שנכנס פנימה עם מהלך מתלה פתוח לחלוטין.

טנק הדלק של הג'ימני מכיל רק 40 ליטר בנזין שזה מאוד קטן למסעות במדבר. כך שאין ברירה ויש לסחוב ג'ריקן של 20 ליטר בתא המטען. שאולי זה בעצם, זה לא תא מטען בכלל אלא רק מקום לג'ריקן ושני שקי שינה.

יחסי ההעברה בג'ימני טובים. הילוך ה-LOW חזק ויש לשלבו רק לאחר ששילבתם 4X4. כלומר לא ניתן לנסוע על השביל לא משולב וברגע הנדרש לשלב מיד ל- 4X4 LOW. ראשית יש לשלב ל-4X4, ואפשר לשלב 4X4 תוך כדי נסיעה. ואזעל מנת לשלב ל- LOW יש לעצור להעביר את תיבת ההילוכים לסרק (ניוטרל) ורק אז לשלב בכפתור ל LOW- .
יחסי ההעברה טובים ומספקים עוצמה ראויה לכל טיפוס ובידיים הנכונות מטפס הג'ימיני את העשוש בצורה מכובדת ואת הורדית במאמץ כמו כל רכב 4X4 אחר.
בסיום כל השיפורים (צמיגים, מתלים, מיגונים) הייתי מוסיף נעילה לדיפרנציאל האחורי – דבר שמניסיון הופך את הג'ימני לעז הרים אמיתי.

ומה הסיכום

אז זה לא באמת דיפנדר אבל זה רכב שטח מצוין. רכב מאוד פרקטי, אמין ונותן תמורה מעולה לכסף (וגם שומר על ערכו בשוק המשומשים). תמורת כ-110,000 זוזים (סתם.. הכוונה לש''ח ) יש לכם רכב שטח מצוין, עם תמורה מעולה לכסף ובמחיר שלא תמצאו אף ג'יפ גדול ומשומש.
ולמי זה לא מתאים – למשפחה עם שני ילדים קטנים הצריכים גישה לכיסאות הבטיחות שיהיו בספסל האחורי ועגלת תינוק בתא המטען (לא בטוח כי נכנסת) למי זה כן מתאים – לכול השאר ובמיוחד למי שרוצה ליהנות מחוויות השטח.
ואם להיות סטיגמטיים אז זה רכב מעולה לסטודנט, או לרווקה האופנתית, או לזוג שכבר חיתנו  את הילדים ורוצים לחזור לנעורים.

ומה הסיכום

תגובות

20 תגובות

1

Ogash Ofer

28 במאי 2008 ב 19:23

שייך לזולי

והוא אכן מנצרת עילית התמונות צולמו במסע למזרח ירדן 0525-333777  

2

yaniv228

28 במאי 2008 ב 20:46

שאלה לעופר בקשר לכתבה

בחלק של התצפית מעל מצוק העתקים אמרת שהמגבלה של הג'ימיני היא
"קצב ההתקדמות וכל נחל או חציה הוא פשוט נשתל פנימה"
אם תוכל לפרט יותר ומה זה אומר שהוא נשתל פנימה?
תודה

3

Ogash Ofer

29 במאי 2008 ב 07:59

שתילה

אין הכוונה לטו' בשבט אלא לכך שבתעלות או בחציית ערוצי נחל היה ומגיעים מהר מידי (במהירות שאופיינית לדיפנדר לדוג') הג'ימני צולל בעוצמה לתוך המכשול תוך כדי סגירה של כל מהלך המתלה.

4

אורח/ת

29 במאי 2008 ב 08:56

אחלה כלי

הג'ימיני זה אחלה כלי ,נוסע בכול מקום, יש לו זוויות מדהימות ואכן עם מעט שיפורים יעבור בכול מקום שבו עובר הדיפנדר הגיבור של עופר חחחחחח

5

adibendor

29 במאי 2008 ב 10:06

נעילה

איזה נעילה מומלצת שלא תפריע לזריזות בעיר ולא יקרה בצחיר? עד עתה מסתדר גם בעשוש בלי נעילה!

6

אורח/ת

29 במאי 2008 ב 10:51

אחלה ג'יפ וחלה כתבה!

אין, אין על הג'ימיני!
יופי של כתבה!

7

אורח/ת

29 במאי 2008 ב 10:52

וחלה = אחלה : )

8

אורח/ת

29 במאי 2008 ב 16:16

רכב שטח לכל דבר,ובעיקר חסכוני.

ככל שהדלק מתיקר אני מטייל פחות,אולי זה הזמן להחליף לג'ימיני.

9

אורח/ת

29 במאי 2008 ב 17:56

לגבי סרנים ונעילות

דבר קטן אך חשוב שלא מוזכר בכתבה - לג'ימני שני סרנים חיים, נתון חשוב למי שמחפש רכב "קשוח". נעילה אחורית זולה ויעילה (מישהו אמר לוקרייט?) ואופציה גם לנעילה קדמית - וה"צעצוע" הזה הופך לטוחן שטחים שלא נופל מגדולים ממנו.

10

חרוזון

29 במאי 2008 ב 19:27

לא לשכוח שמחרמפגש ג'ימני

11

חןניצן

29 במאי 2008 ב 22:48

אני שותף לשבחים

גם אני בין השאר היתחדשתי לאחרונה ולאט לאט ממגן ומגביהה וכשזוגתי מאפשרת לי שנינו נהנים משטח נחמד.

12

אורח/ת

30 במאי 2008 ב 13:25

טעות

המזדה היא מזדה 6 ולא 3
עליה נרקמת עלילת הליסינג/שטח
והנהג איננו רשע כלל

לדעתי המשפט לא היה במקום .

13

eyali0001

31 במאי 2008 ב 00:36

הכוונה לנשתל

שבגלל העדר כוח במנוע לוקח לו יותר זמן לחצות נהר/נחל מרכב שהמנוע שלו יותר חזק, בקיצור הוא יחצה כמו גדול אבל בקצת יותר זמן.

14

Ogash Ofer

31 במאי 2008 ב 09:41

מזדה 3 או מזדה 6

הכוונה הייתה לכלל רכבי הליסינג בישראל והשימוש במזדה 3 הוא בגלל היותה רכב הליסינג הנפוץ בישראל.
לגבי המקרה שאתה מתכוון אליו - אני מכיר כמה סיפורים על רכבי ליסינג ובחלקם ''מככבת'' מזדה 3 או 6 אבל אין זה משנה כי אין הכוונה למשהו ספציפי.
אם לך זה מזכיר סיפור אישי - אשריך!
ולגבי הכתבה אני בטוח כי הנהג בסיפור שלך (שמן הסתם הוא איש חביב שעשה טעות עם מזדה 6) היה שמח להתחלף באותו הרגע עם סוזוקי ג'ימני.

15

paul1

31 במאי 2008 ב 12:45

ומה ההבדל בין גימני לGV קצר?

רק בסרן קדמי חי לטובת הגימני.
אבל לעומת זאת יש לה מנוע חזק יותר ומרווח פנימי גדול יותר.

16

amircohen10

03 ביוני 2008 ב 01:20

הגבהות לגימני

תגידו זה לא קצת מסוכן להגביהה רכב כל כך צר וקטן?
הרי שככל שמרכז הכובד יעלה הסיכון להתהפכות גדל

17

Ogash Ofer

19 ביולי 2008 ב 00:08

הכול במידה הנכונה

הגבהה באמצעות קפיצים ובולמים איכותיים מאפשרת לרכב התנהגות טובה יותר בשטח וגם בכביש - כך שהדבר מאזן את הסיכון שבהגבהת מרכז הכובד.

18

אורח/ת

15 בנובמבר 2008 ב 18:49

ללא ספק גיפ מהטובים בעולם

19

ביקו

28 באוגוסט 2009 ב 02:55

ג'מיני מעל כולם

ברשותי ג'מיני משופר [צמיגים, בולמים, קפיצים, נעילת דיפרנציל פנאומטית, כל ההגנות].
אין מעבר שדיפנדר עובר ואני לא.
יש משעולים צרים/טובעניים שהדיפנדר יכול רק לקנא בעוד אני מאושר.

20

דורון כוכבי

16 בינואר 2010 ב 21:39

צמיגים

איזה חברהשל צמיגים מומלצים לג'ימיני