ביום ראשון באמצע אוגוסט 2008 נפגשו שני מדריכים מאתר השטח הישראלי עם 5 משפחות להרפתקת ג'יפים בהרי הטאורוס.
האמת שהמשפחות לא כל כך ידעו למה לצפות... וגם אנחנו הופתענו קצת
אנחנו תכננו מסלול שיענה על צרכי המשפחות
הרבה מים לשחות בהם עם הילדים (נירית לא ויתרה על אף בריכה), אוכל מקומי, משובח ומגוון לכולם, מקומות לינה מיוחדים (לא ויתרנו על טרזן), נהיגת שטח עם עבירות קלה (עופר לא ויתר על קצת עבירות בינונית), ג'יפי סמוראי פתוחים של סוזוקי (שלא ויתרו עלינו והצילו לנו את הטיול) ובזכותם נהנו מהאוויר, הריחות והטבע המדהים של טורקיה (ימן לא ויתר על ההגה) -
קישור למבחן דרכים.
תכננו הרבה כבר מהיום הראשון.... אבל איחור הטיסה מהבוקר לצהריים חייב אותנו לשנות את המסלול והחזיר אותנו לאווירה הרגילה של אתר השטח... (אתה יודע מתי נפגשים בנתב''ג - אבל מתי מסיימים את היום? .... רק לאחר שיוצאים מהשטח!)
היום הראשון
העמסנו הכל על הרכבים ולאחר ארוחת צהריים במסעדת דגים למרגלולת ההרים טיפסנו הישר למעלה.
עצירה ראשונה בגובה 1,000 מטרים - סביל מים צוננים – צינור מים היוצא ממעיין בלב ההר - האוויר קריר והנוף מדהים.
בהמשך חלפנו על פני יאילות (מחנות הקיץ של הרועים), טיפסנו במעלה בית היערן (אותו עלו רק הנועזים למחיאות כפיים של האחרים) לתצפית מדהימה על עמק נהר האלקיר.
ירדנו דרך יער ארזים וערערים ריחני לכפר אלטיניאקה, ראינו טחנת קמח פעילה העובדת על כוח המים.
ואז למלון, הפעם בחרנו מלון הרים שקצת יפנק... אבל יהיו עוד מקומות לינה מיוחדים בהמשך .. (אנחנו מבטיחים).
היום השני
''היום יהיה יום ארוך'' כך הודענו עוד אתמול אז יוצאים לדרך מוקדם...
עצירה קטנה בשוק בסוצומה – אין ממש מה לקנות (חוץ מנחשי עץ מפחידים) – שוק איכרים אמיתי – אבל מאוד מעניין לראות ולמשש.
אנחנו עוברים דרך יער ארזים מדהים ביופיו ובריחו ועוצרים להתחלת ההליכה הראשונה בטיול.
רק סנדלים להליכה במים ומצלמות. דרך כפר רגוע ומלא פרי טעים הישר לתוך ערוץ האלקיר, נכנסים למים צוננים – איזה כיף!!!
מהר מאוד מגיעים לבריכה הראשונה, לא כולם נהנים מהמים הקרים (אבל ההמשך מחייב). משם מתחילים בטיפוס וזחילה בינות למפלים שוצפים ובולדרים תלויים על בלימה...
בסוף הטיפוס יוצאים מהקניון וחוזרים לאורך אמת המים לכפר ולג'יפים שמחכים לנו ליד סוכה קטנה. בדרך אוכלים קצת שעועית ישר מהשיח, כמה טעים...
ממשיכים בנסיעה בעבירות קלה (ממש שבילי קקל) עם נוף מדהים על נהר האלקיר. ואנו מטפסים עד לשיא הגובה של הסאקליקנט 2,350 מטר למצפה הכוכבים לתצפית שהיא סוף הדרך (באמת אין לאן לנסוע יותר) על העמק המרהיב.
בירידה אנחנו מפתיעים מסעדה מנומנמת באמצע כפר נידח. 22 מורעבים פושטים על המקומיים אבל במאמץ משותף (צוות המסעדה ההמום מעמיר הטבח - ע.א.) מוכנה לנו ארוחת מלאכים.
עכשיו כל מה שנשאר זה נסיעת לילה (ריחות היער בלילה ואוויר הקריר מנעימים לנו את הדרך) לכפר הציורי סוצ'ולאר (ולא לשכוח כי רכב אחד קטן קפץ לאנטאליה לבדוק כמה מהר הוא יכול להשיג את כל השיירה על הכביש...)
המלון המשפחתי מצטיין באוכל בייתי אמיתי ובחדרים נקיים מוכן גם בשעה 22:30 לקבל את פניהם של אורחיו...
יום שלישי
היום יום קל וקצר, כך חשבנו...
יוצאים לדרך לכיוון אגם קובודה, עליה על סוללת העפר מגלה לנו מים... שרק מחכים לנו. נהר שנסכר מילא את ערוצו במים נהדרים ואנחנו נהנים מרחצה ומציפה על אבובים.
ארוחת צהרים של פיצות סטייל תורכיה מכינה אותנו למסלול עבירות בינוני, דרך רומית עתיקה המתפתלת עולה ויורדת בין דולינות מקסימות מנוקדות בערערים. תוספת קטנה לאדרנלין מספק לנו הסמוראי הארוך שמשאבת הדלק שלו עושה שביתה איטלקית – מעל 5% שיפוע אין דלק – מייד מוציאים את הרצועות ומראים לחבר'ה קצת מהאקשן של הקבוצות הג'יפאיות שלנו.
לאחר המעלה האחרון – בגרירה כמובן – תצפית מהממת על אירידיר האגם והאי, אליו אנחנו גולשים בשעת אחה''צ לטיפול מפנק אצל הגלב והבלן (גלב = מגלח, בלן = רוחץ אותך מעדנות בחמם).
את הלילה ישנו כמו תינוקות...
היום החמישי (ולצערנו האחרון)
ממש קשה לעזוב את טרזן אבל עוד יום ארוך נכון ויש לרדת מגבהים של 1,600 מטר עד לחוף הים.
בדרך נשתכשך באגם של המנווגט ולא נשכח כי נירית קפצה ראשונה למים ואפילו לימאן זה כבר היה טבעי לשכשך...
כמובן נגרור את הג'יפ הארוך בכל שיפועון קטן עפר או כביש אבל זה לא ממש משנה לו(או לנו...)
ולסיום ביקור חטוף ולא להאמין לקניות (באתר השטח?!!!) במנווגט וחזרה בכביש החוף לשדה התעופה של אנטאליה.
תודה רבה למשתתפים... לנו (לעופר ועמיר) הייתה חוויה מיוחדת!
יום רביעי
יום קצת ארוך... נסיעת כביש ודרכי עפר מהירות בינות לכפרים מנמנמים ובאמצע קצת נסיעת דרך השטח (היינו חייבים לקצר את הדרך...) מביאה אותנו לארוחת צהריים מדהימה בדרבוצ'אק. במסעדה ביתית חבל על הזמן!
עכשיו שאנחנו מדושנים, ממשיכים דרך עמקים קארסטיים יפיפיים המנוקדים במערות שבהם זורמים נהרות ואף אגמים ומפלי מים אפשר למצוא בהם עד למערה הקארסטית הענקית עם המים הקפואים (מי ששכח יכול לשים קרח על כפות רגלים...).
לעת בין ערביים גלשנו לנו למקום של טרזן – אין מילים לתאר אז נשתמש בתמונות – לינה במרפסות עץ על נהר המנווגט - הכי מיוחד שיש...
תגובות